פסקי דין על בועז מורג | פסקי דין על חיים כץ | פסקי דין על מנחם נאמן | פסקי דין על יו"ר וועדת בחירות ואח' |

40970-07/17 הפ     08/08/2017




הפ 40970-07/17 בועז מורג נ' חיים כץ, מנחם נאמן, יו"ר וועדת בחירות ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 40970-07-17 מורג נ' כץ ואח'




לפני
כבוד השופטת
מיכל עמית - אניסמן


המבקש

בועז מורג


נגד


המשיבים

1.חיים כץ
2.מנחם נאמן

,
יו"ר וועדת בחירות
3.מנהלת
הליכוד




פסק דין


תובענה על דרך של המרצת פתיחה במסגרתה עותר המבקש כי בית המשפט יורה על הקדמת הבחירות למוסדות הפנימיים של תנועת הליכוד, לחודש אוקטובר השנה, וכפועל יוצא לביטול פסק דינו של בית הדין העליון של הליכוד (להלן: "בית הדין") מיום 13.7.17, אשר דחה את עתירת המבקש להקדמת מועד הבחירות. המבקש מעלה שתי טענות עיקריות במסגרת התובענה:
1. האחת, כי כל הנוגעים לשאלת קביעת מועד הבחירות מצויים בניגוד עניינים, לרבות בית הדין, ועל כן אין זה ראוי כי בית הדין יכריע ביחס למועד הבחירות ויש להעביר את ההכרעה לבית המשפט.
2. השניה, כי בהתאם להוראות סעיפים 52 ו- 53 לחוקת הליכוד (להלן: "החוקה"), מועד נעילת וועידת הליכוד הינו תוך 180 יום מיום היבחרה, וממועד זה יש לערוך בחירות חדשות תוך 4 שנים. לטענת המבקש, אין חשיבות לשאלה האם הוועידה השלימה את כל תפקידיה עד למועד נעילתה, אלא יש לראות בוועידה כנעולה במועד הקבוע בחוקה.

רקע עובדתי וטענות המבקש

1.
המבקש הינו חבר תנועת הליכוד בסניף רמת גן מאז שנת 2004, אשר זכאי לבחור ולהיבחר למרכז ולמועצות הסניפים בהתאם לחוקת הליכוד.
2.
לטענת המבקש, בתנועת הליכוד קיימים שני מוסדות מפתח עתירי סמכויות אשר במסגרתם מתבצעת בחירת הנציגים לאיוש התפקידים הבכירים המדינה:
א. ועידת הליכוד, אשר חבריה מהווים גם את מרכז הליכוד ולהם מוקנית, בין היתר, הסמכות לבחור את נציגי הליכוד לכנסת במחוזות, לשנות את חוקת הליכוד, לבחור ולהיבחר למוסדות הפנימיים הנוספים ועוד.
ב. מועצות סניפי הליכוד השונים אשר להן, בין היתר, מוקנית הזכות לבחור את רשימת הליכוד למועצת הרשות המקומית ונציג הליכוד לראשות הרשות המקומית אליה הסניף משויך.
3.
סעיף 53 לחוקה קובע כי בחירות לוועידת הליכוד תתקיימנה אחת לארבע שנים מעת נעילתה, וכי לא תתקיימנה בחירות תוך תקופה של שנה לפני בחירות לכנסת או לרשויות מקומיות, אלא אם החליט מרכז התנועה אחרת. על פי סעיף 52 לחוקה, משך הזמן מיום הבחירות לצירי ועידת הליכוד ועד יום נעילת הוועידה הוא לכל היותר חצי שנה. לפיכך, לטענת המבקש, משך הזמן המירבי ממועד קיום הבחירות לוועידת הליכוד ולסניפים, ועד למועד הבחירות הבאות הוא ארבע שנים וחצי.
4.
ביום 31.1.12 התקיימו הבחירות האחרונות לוועידת הליכוד הרביעית ולמועצות הסניפים. בחירות אלה התקיימו כמעט עשור לאחר הבחירות שלפני כן, שהתקיימו ביום 7.10.02.
5.
מושב הפתיחה של ועידת הליכוד הרביעית (להלן: "הוועידה" או "ועידת הליכוד") נקבע ליום 6.5.12. בשל הליכים פנימיים שהתנהלו בתוך התנועה, נדחו הבחירות לראשות מוסדות התנועה, ומושב הפתיחה ננעל בלי שנבחרו יו"ר הוועידה ויו"ר נשיאות הוועידה, בניגוד לנדרש ע"פ סעיף 56(א) לחוקה. בפועל, בחירות אלה התקיימו באיחור של למעלה משנה, ביום 25.6.13.
6.
ביום 30.6.13 התקיימו בחירות ליו"ר המרכז, יו"ר המזכירות, יו"ר הלשכה, מבקר הפנים, נשיא בית הדין, חברי נשיאות בית הדין, חברי בית הדין וחברי ועדת החוקה. בחירות אלה התקיימו כשנה וחצי לאחר הבחירות לוועידה, על אף שהיו אמורות להתקיים בסמיכות אליהן.
7.
ביום 31.5.16 פנה המבקש ליו"ר ועדת הבחירות של הליכוד בבקשה לקיים הבחירות לוועידת הליכוד החמישית ולחברי מועצות סניפי הליכוד (להלן: "הבחירות") בתאריך 31.7.16. בהמשך, ונוכח תשובת יו"ר ועדת הבחירות, פנה המבקש אף ליו"ר מרכז הליכוד.
8.
בהיעדר תגובה, הגיש המבקש ביום 4.7.16 עתירה לבית הדין, במסגרתה ביקש להורות למשיבים לקיים את הבחירות. במהלך דיון בעתירה, הביע יו"ר הליכוד, השר חיים כץ
, את דעתו, לפיה יש לקיים בחירות בשנת 2019 לכל המוקדם, במקרה בו הבחירות לכנסת יוקדמו, או לחילופין בשנת 2020 במקרה בו הבחירות לכנסת יתקיימו במועדן ב-2019. יו"ר המרכז נימק את עמדתו בעובדת היותו יו"ר המרכז פחות מ-4 שנים. כלומר, לטענת המבקש, למעשה הביע יו"ר המרכז עמדה, לפיה מועד הבחירות לא נגזר מטענות פרוצדורליות בעניין נעילת הוועידה, כי אם מהרצון להאריך את כהונתו שלו ושל שאר בעלי התפקידים במוסדות התנועה על חשבון זכות חברי הליכוד לבחור ולהיבחר.
9.
בסיום הדיון הודיע נשיא בית הדין על ההסכמות הבאות: א. לא תיכתב החלטה בתום הדיון; ב. יינתן ליו"ר המרכז חודש להתייעץ עם יו"ר התנועה בכדי לגבש עמדה בדבר קיום הבחירות; ג. במידה ולא יתקבל מענה מיו"ר המרכז, בית הדין יפרסם החלטתו בתום חודש.
ביום 16.11.16 העביר בית הדין החלטה לצדדים אשר השמיטה את הסכמות א ו-ג הנ"ל.
10.
ביום 18.12.16, משחלף המועד שבית הדין הקציב לעצמו לפרסום

פסק דין
, הגיש המבקש בקשה למתן

פסק דין
בעתירה. ביום 1.1.17 עודכן המבקש, כי יו"ר המרכז הודיע כי המרכז יתכנס ביום 28.2.17. ביום 2.1.17 הגיש המבקש בקשה נוספת ודחופה למתן

פסק דין
.
11.
ביום 18.1.17 קיים יו"ר מרכז הליכוד, המכהן גם כיו"ר ועדת החוקה של הליכוד, ישיבת ועדת חוקה. במהלך ישיבה זו הוחלט על דחיית הבחירות לדצמבר 2020, לאחר הבחירות
המוניציפאליות והבחירות הכלליות לכנסת, זאת בכפוף לאישור מרכז הליכוד. לטענת המבקש, מדובר בהחלטה שרירותית ונטולת כל דיון מהותי. לאחר החלטה זו דחה בית הדין את עתירת המבקש, בפסק דינו מיום 19.1.17.
12.
משכך, הגיש המבקש תובענה לבית משפט זה במסגרת ה"פ 30634-02-17 (להלן: "התובענה הראשונה") כנגד המשיבים. במסגרת התובענה הראשונה עתר המבקש לסעד הצהרתי לפיו בית הדין חרג מסמכותו כשלא קבע מועד לבחירות בטווח הזמנים שהגדירה החוקה, וכן להקדמת מועד הבחירות.
13.
בניגוד להודעת יו"ר המרכז, רק ביום 21.5.17 התכנס מרכז הליכוד וקבע כי הבחירות תתקיימנה ביום 24.12.2020, אלא אם כן לא תתקיימנה בחירות לכנסת בשנת 2019, שאז תוקדמנה הבחירות ליום 24.12.19.
14.
ביום 24.5.17 ניתנה החלטה במסגרת התובענה הראשונה, במסגרתה קיבל המבקש את הצעת ביהמ"ש, לפיה בעקבות ישיבת מרכז הליכוד שהתקיימה 3 ימים קודם לכן, המבקש ימשוך את עתירתו ויפנה לבית הדין לשם מיצוי ההליכים בפני
ו, וכך עשה. כאמור ביום 13.7.17 ניתן פסק דינו של בית הדין, אשר דחה את עתירתו של המבקש.
15.
לאור האמור, עותר המבקש כי בית המשפט יורה למשיבים לקיים הבחירות לא יאוחר מיום 1.10.17. המבקש מבקש לבטל דה פקטו את פסק הדין של בית הדין מיום 13.7.17.
16.
לטענת המבקש, הייצוג בכנסת וברשויות המקומיות מהווה את מהות קיומה של מפלגת הליכוד, ועל כן היכולת לקחת חלק בהליך קביעת הנציגים בשני מוסדות המפתח של תנועת הליכוד, קרי ועידת הליכוד ומועצות סניפי הליכוד השונים, בהתאם לחוקה, מהווה ממילא גם את עיקר מהות החברות במפלגה.
17.
בהינתן העובדה כי הבחירות לרשויות המקומיות אמורות להתקיים ב-30.10.2018, אזי לשיטתו של המבקש יש לקיים את הבחירות עד לחודש אוקטובר השנה, קרי שנה לפני מועד הבחירות לרשויות המקומיות. ככל שלא תתקיימנה בחירות, טוען המבקש, ההשלכות החריפות ביותר לכך, הן כי את רשימות הליכוד בבחירות לרשויות המקומיות שתתקיימנה ב-2018 יבחרו מועצות הסניפים הנוכחיות, שנבחרו בינואר 2012 וכבר בחרו את רשימות הליכוד למועצות המקומיות ב-2013.
18.
המבקש טוען כי הוא מייצג אינטרס ציבורי רחב של רוב חברי הליכוד (לטענתו, כיום ישנם כ-300,000 חברים במפלגת הליכוד), ובפרט של חברי המפלגה שאינם כיום חברי מרכז וחברי מועצות הסניפים אך ברצונם לקחת חלק ולהיבחר למוסדות אלה. באי קיום בחירות נפגעת זכותם של חברי המפלגה לבחור ולהיבחר, שהינה זכות יסוד מהותית, המעוגנת הן בסעיפים 18-18א לחוקה והן בחוק המפלגות, תשנ"ב-1992 (להלן: "חוק המפלגות"). בכך יש אף פגיעה באמון הציבור במוסדות התנועה של המפלגה הדמוקרטית הגדולה בארץ.
19.
עוד טוען המבקש, כי התנהלות המשיבים אף פוגעת בתכלית קיום המפלגה והחברות בה. כמו כן, פוגעת התנהלות המשיבים באינטרס הציפייה וההסתמכות של חברי הליכוד ועיקרון השוויון, עת שבחרו את חברי המרכז. כשבחרו חברי הליכוד את חברי המרכז הם הסתמכו על כך כי נבחרו ל-4.5 שנים לכל היותר. בניסיון לדחות את מועד הבחירות נפגע אינטרס ההסתמכות של חברי המפלגה.
20.
כאמור לעיל, ככל שלא תתקיימנה הבחירות למוסדות הליכוד עובר לבחירות לרשויות המוניציפאליות, הרי שאת רשימות הליכוד בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 יבחרו מועצות הסניפים הנוכחיות, שנבחרו כבר בינואר 2012 וכבר בחרו את רשימות הליכוד למועצות המקומיות ב-2013. משמע, חברי הליכוד לא יוכלו להשפיע ברמת השלטון המקומי על סביבתם הקרובה ביותר לחמש שנים נוספות לפחות. זאת ועוד, דחיית הבחירות למוסדות הליכוד לשנת 2020 משמעותה שמרכז הליכוד יבחר את חברי הכנסת בבחירות המקדימות לכנסת ב-2019, ללא קיום בחירות למרכז הליכוד לפני כן.
21.
לטענת המבקש, בבסיס החלטת המשיבים בדבר מועד הבחירות עומדת הנחתם כי ועידת הליכוד ננעלה במאי 2014 ולכן יש לדחות את הבחירות כמעט עד לשנת 2021. אלא שבהתאם לסעיף 52 לחוקת הליכוד, תנאי סף לנעילת הוועידה, הוא קריטריון הזמן בלבד, קרי תוך 90 יום מיום שנפתחה, ואין תנאי סף של ביצוע פעולה כלשהי בכדי שהוועידה תינעל. דהיינו, הוועידה ננעלה, לשיטתו של המבקש, כבר ביום 31.7.12.
22.
באשר לחריגתו של ביה"ד מסמכותו טוען המבקש, כי על פי סעיף 54 לחוקה, על מרכז התנועה להחליט על תאריך הבחירות לוועידה ועל מועד פתיחת הוועידה בכפוף להוראות החוקה. המרכז לא פעל בהתאם להוראות החוקה ולא הפעיל הסמכות שחובה עליו להפעיל, במסגרת התקופה של 4.5 שנים הקבועות בחוקה, באופן שמשרת אותו, ומכאן שסמכות המרכז לקבוע את מועד הבחירות לוועידה פקעה. לשיטתו, כאשר מרכז הליכוד מתכנס לאחר 5.5 שנים ומחליט לקיים את הבחירות 9 שנים לאחר הבחירות הקודמות, הוא פועל בניגוד להוראות החוקה.
23.
עוד טוען המבקש, כי בית הדין מצוי בניגוד עניינים בנושא הנדון. בית הדין נבחר ביום 30.6.13, כלומר לפני למעלה מ-4 שנים. על פי סעיף 120 לחוקה פועל יוצא של בחירות וועידת הליכוד הינו בחירות לבית הדין. לפיכך, ככל שיידחו הבחירות למוסדות הליכוד, תוארך כהונתו של בית הדין, ועל כן מצוי הוא בניגוד עניינים. זאת ועוד, הגוף הבוחר את בית הדין הוא וועידת הליכוד. אם בית הדין היה נעתר לעתירתו של המבקש וקובע בחירות, הוא היה מרע עם הגוף שבחר בו בפעם הקודמת ועתיד לבחור בו בעתיד, ובדומה, כאשר דחה את בקשת המבקש, היטיב עם הגוף שבוחר בו.
24.
לטענת המבקש, בית הדין הכיר במסגרת פסק דינו מיום 13.7.17 כי הוא מצוי בניגוד עניינים, ובכל זאת סבר כי עליו להכריע בבקשה לקיים בחירות משום שאין עוד גורם בעל סמכות להכריע בבקשה. לטענת המבקש, לא ניתן לקבל עמדה זו, משום שיש בכך פגיעה
קשה בכללי הצדק הטבעיים.
25.
משמדובר, כאמור, בפגיעה בזכותם היסודית של כל חברי תנועת הליכוד לבחור ולהיבחר בבחירות שעתידות להשפיע על השלטון במדינת ישראל ברבדים כה רבים, על בית המשפט, לשיטתו של המבקש, להתערב בהחלטת בית הדין בכדי למנוע את הפגיעה האמורה, אף אם מדובר בהחלטת טריבונל פנימי. אין להפנות את המבקש בשנית אל בית הדין, נוכח ניגוד העניינים האמור לעיל, נוכח העובדה שבית הדין קבע בעצמו כי אין זה מסמכותו לקבוע את מועד הבחירות, וכן נוכח סד הזמנים הצפוף.
26.
נוכח כל האמור לעיל, עותר המבקש כי בית המשפט יקבע כי מרכז הליכוד חרג מסמכותו וממתחם שיקול הדעת הנתון לו כאשר לא קבע מועד לבחירות לוועידת הליכוד ולמועצות הסניפים במסגרת הזמנים הקבועים בחוקה, ומשתם מניין ארבע השנים מעת נעילת הוועידה. כמו כן, עותר המבקש להורות למשיבים לקיים בחירות לצירי ועידת הליכוד ולחברי מועצות הסניפים תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין, ולא יאוחר מיום 1.10.17, לפרסם, תוך 14 יום מיום מתן פסק הדין, את תקנון הבחירות, מועד ולו"ז הבחירות, ואתרי ההצבעה, וכן לעמוד בכל תנאי נוסף הנדרש לשם קיום הבחירות. כפועל יוצא, מתבקש ביטולו של פסק הדין של בית הדין העליון של הליכוד מיום 13.7.17.

תגובת המשיבים
27.
טענה מקדמית שהועלתה על ידי המשיבים הינה כי המבקש לא מיצה את כל ההליכים שעמדו לרשותו לפי חוקת הליכוד, עובר לפנייתו לבית המשפט בתובענה דנן, שכן על פי סעיף 129 לחוקה היה עליו למצות תחילה ההליכים בפני
בית הדין ולפנות אליו בבקשה לדיון נוסף בהרכב של 5 חברים, שבמסגרתה היה מבקש לבטל את פסק הדין מיום 13.7.17 (להלן: "פסק הדין"), ואולם הוא לא עשה כן, ודי בכך כדי לדחות את התובענה על הסף.
28.
לטענת המשיבים בהתאם לפסיקה, שעריו של בית המשפט יהיו פתוחים בפני
חברים של גופים וולונטריים רק לאחר שמיצו את ההליכים העומדים לרשותם בפני
הערכאה השיפוטית של אותו גוף. הדין בדבר מיצוי ההליכים, לטענת המשיבים, היה ידוע למבקש ואף הועלה במסגרת הדיון בתובענה הראשונה, אך הוא בחר להתעלם ממנו.
29.
לגופו של ענין, טוענים המשיבים,
כי הלכה ידועה היא כי בתי המשפט לא יתערבו בהחלטות בתי דין של מפלגות, אלא בעילות מצומצמות ונדירות ביניהן חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי. לטענתם, המבקש לא הוכיח קיומה של עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין, שכן פסק הדין ניתן בסמכות וברשות, בהתאם להוראות החוקה, ותוך הקפדה יתרה על כללי הצדק הטבעי.
30.
לטענת המשיבים, פסק הדין מבטא את שיקול דעתו המקצועי של בית הדין, והלכה היא כי בית המשפט אינו יושב כערכאה ראשונה על עניינים שנתונים לסמכותו של טריבונל פנימי של מפלגה, ואף לא כערכאת ערעור על החלטתו של בית הדין, ואין הוא שם את שיקול דעתו שלו במקום שיקול דעתו של בית הדין. אפילו סבר בית המשפט כי היה פוסק אחרת מכפי שפסק בית הדין, או כי פסק דינו של בית הדין בטעות יסודו, אין הדבר מהווה עילה להתערבות בפסק הדין.
31.
לטענתם, אין לקבל את פרשנותו של המבקש לעניין המועד שבו ננעלה וועידת הליכוד, שכן מדובר בפרשנות בלתי סבירה ובלתי חוקתית אשר אינה עולה בקנה אחד עם עובדות המקרה ועם עקרונות דיני הפרשנות, שלפיהם יש לפרש מסמכים בעלי אופי חוקתי.
32.
לשיטת המשיבים, וועידת הליכוד ננעלה רק ביום 8.5.14, הוא המועד בו היא חדלה להתקיים בפועל והשלימה את מלאכתה כוועידה בהתאם לסמכות המוקנית לה בחוקת הליכוד, והצהירה על נעילתה. עד לאקט זה התקיימה הוועידה כמוסד העליון של תנועת הליכוד.
33.
המועד לקיום בחירות לוועידת הליכוד החמישית חל, לפי סעיף 52 לחוקה, בחודש מאי 2018 (4 שנים לאחר מועד הנעילה), אלא שבשנת 2018 צפויות להתקיים בחירות לרשויות המקומיות, ועל כן, לשיטת המשיבים, בהתאם להוראות סעיף 53 לחוקה, קבע מרכז הליכוד את מועד הבחירות במועד שחל במהלך שלוש שנים לאחר הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, לפי המאוחר.
34.
המשיבים טוענים, כי מועד הנעילה של וועידת הליכוד נקבע על פי שני מבחנים עובדתיים: 1. מבחן פונקציונאלי, לפיו הוועידה ננעלה במועד שבו היא השלימה את המשימות החוקתיות שיוחדו לה על פי חוקת הליכוד ובמועד שבו היא חדלה לכהן כוועידה והחלה לכהן כמרכז, כאמור בסעיף 51 לחוקה; 2. המועד בו הצהירה הוועידה על נעילתה.
35.
על פי המבחן הפונקציונאלי, ועידת הליכוד השלימה את חובותיה החוקתיות רק אחרי יום 31.7.12, כלומר אחרי המועד שבו תמו 180 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות לוועידה. חובותיה החוקתיות של הוועידה הינן בחירת יושבי ראש מוסדות הליכוד וכמה ממוסדותיו (סעיפים 52(א), 55(ב) ו-56(ב) לחוקה). רק ביום 30.6.13 השלימה הוועידה את חובתה החוקתית הראשונה ובחרה את יושבי ראש מוסדות הליכוד ואת מוסדותיו.
36.
הרקע לדחיית מועד הנעילה של הוועידה, הינו הליכים משפטיים ארוכים שננקטו על ידי חברי התנועה והגיעו אף לפתחו של בית משפט זה ובית המשפט העליון, בנוגע לאפשרות הוועידה לאשר שינויים בחוקת הליכוד. במהלך הליכים אלה הביע בית הדין מורת רוח נוכח העובדה שוועידת הליכוד הרביעית המשיכה להתקיים מעבר למועד שנקבע בחוקה, וזאת מכוח פסקי דין של ערכאות שיפוטיות שונות, שהחלטותיהן יצאו מנקודת הנחה שהוועידה הרביעית קיימת, ואף נתנו הוראות אופרטיביות שהתייחסו להמשך התנהלותה.
37.
חובתה השנייה של ועידת הליכוד הינה לדון ולהצביע על הצעות לתיקון החוקה. על פי חוקת הליכוד הוועידה מוסמכת לשנות את החוקה ברוב רגיל, בעוד שמרכז הליכוד מוסמך לשנות את החוקה ברוב מיוחד של שני שליש. מכאן הייתה החשיבות להביא את ההצעות לשינויי החוקה בפני
וועידת הליכוד. ועידת הליכוד מילאה חובתה זו וקיימה הצבעות על הצעות לתיקון החוקה בשתי ישיבות, הראשונה מיום 19.12.13, והשנייה מיום 7.5.14. ועידת הליכוד ננעלה לשיטתם רק ביום 8.5.14, אז השלימה את משימותיה על פי חוקת הליכוד והכריזה על נעילתה, קרי התקיימו שני המבחנים הקובעים את מועד נעילת הוועידה.
38.
המשיבים מציינים בתשובתם, כי ב

פסק דין
מיום 19.1.17 שניתן במסגרת עתירתו של המבקש ועותר נוסף לקביעת מועד הבחירות לוועידת הליכוד החמישית (להלן: "עניין איפרגן"), קבע בית הדין, כאמור, כי הוא רואה בחומרה את העובדה לפיה הוועידה הרביעית התמשכה הרבה מעבר למועד שקצבה החוקה, אך על אף הביקורת, קבע בית הדין כי בהתאם לסעיף 54 לחוקה, הסמכות לקבוע את מועד קיומן של הבחירות לוועידת הליכוד מסורה למרכז הליכוד. לשם כך, קבע בית הדין, כי על מרכז הליכוד לברר מהו המועד שבו ננעלה הוועידה. עוד קבע בית הדין, כי העובדה שהוועידה המשיכה לפעול ב"הנשמה מלאכותית" של בית הדין ובניגוד לחוקה, אינה הופכת בהכרח את פעילותה לבטלה באופן המאפשר להתעלם מהמשך פעולתה לאחר יום 31.7.12 ומיום נעילתה בפועל. פעולותיה המהותיות של הוועידה נעשו לאחר המועד החוקי לנעילתה. משכך, קבע בית הדין כי על מרכז הליכוד להתכנס ולקבוע מהו המועד בו יתקיימו הבחירות.
39.
בעקבות פסק הדין בעניין איפרגן, התכנס מרכז הליכוד ביום 21.5.17 וקבע את המועד שבו תתקיימנה הבחירות לוועידת הליכוד החמישית ולמועצות הסניפים. לפי החלטת מרכז הליכוד, הבחירות תתקיימנה ביום 24.12.2020, אלא אם כן לא תתקיימנה בחירות לכנסת בשנת 2019, שאז תוקדמנה הבחירות לוועידה ולמועצות הסניפים ליום 24.12.19.
40.
לטענת המשיבים, מפלגת הליכוד מתנהלת על פי חוקתה שהיא למעשה תקנון המהווה חוזה בין חבריה. נוכח הבסיס החוזי המסדיר את התנהלות המפלגה, חשוב לכבד את יכולתה של המפלגה, על גופיה השונים, לממש את האוטונומיה שלה ולהסדיר את ענייניה. אוטונומיה זו מחייבת גם זהירות וריסון שיפוטי בהתערבות בהחלטות הפנימיות שמקבלת המפלגה, באמצעות האורגנים המוסמכים שלה. על רקע זה מובנת הגישה המסורתית של בתי המשפט הדוגלת בצמצום מידת ההתערבות בהחלטותיהם של בתי דין פנים מפלגתיים.
41.
לשיטת המשיבים, המחלוקת שהביא המבקש לפתחו של בית הדין הינה מחלוקת שבין חבר תנועה לבין מרכז הליכוד ועניינה, בין היתר, פרשנות של חוקת הליכוד. מחלוקת זו הינה בתחום סמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף 125 לחוקה. כלומר, המחלוקת אינה נוגעת כלל למעמדו של בית הדין או לתקופת כהונתו, ומשכך אין לקבל את טענתו של המבקש בדבר ניגוד עניינים של בית הדין. אין אף לקבל את טענת המבקש, לפיה בית הדין הכיר בכך שהוא מצוי בניגוד עניינים.
42.
המשיבים טוענים, כי החלטת מרכז הליכוד מיום 21.5.17 בדבר מועד הבחירות עולה בקנה אחד עם הפרשנות המהותית של הוראות סעיפים 52-53 לחוקת הליכוד, והיא נקבעה על ידי מרכז הליכוד בהתאם לסמכותו המפורשת על פי סעיף 54 לחוקה. מדובר אפוא בהחלטה חוקתית וסבירה.
43.
עוד טוענים המשיבים, כי לו הייתה מתקבלת פרשנותו של המבקש, הרי שהמסקנה המתבקשת הינה כי הבחירות למוסדות, שנבחרו על ידי מרכז הליכוד ביום 30.6.13, לאחר המועד בו הייתה אמורה הוועידה להינעל לשיטת המבקש, בטלות ומבוטלות. כך גם התיקונים לחוקה שהתקבלו על ידי ועידת הליכוד ביום 19.12.13 וביום 8.5.14. לשיטת המשיבים, המשמעות של פרשנות זו היא תוהו ובוהו משפטי.
44.
באשר לטענות המבקש לפיהן מצב שבו אותם חברי ועידה יבחרו יותר מפעם אחת את הנציגים לרשימת מועמדי הליכוד לכנסת ואותם חברי מועצת סניף יבחרו יותר מפעם אחת את מועמדי הליכוד לרשימת הליכוד למועצת הרשות המקומית, מהווה פגיעה בזכות של חברי התנועה לבחור ולהיבחר למוסדות אלה, טוענים המשיבים, כי תרחיש זה, אינו מצב חריג הנובע רק מפרשנותם של המשיבים לסעיפים 52-53 לחוקת הליכוד. מדובר, לשיטת המשיבים, בסיטואציה חוקית לחלוטין שמתיישבת עם הוראות חוקת הליכוד ושמתקיימת בפועל מזה שנים, בחלק ממערכות הבחירות הפנימיות המתקיימות בליכוד, שבמסגרתן נבחרים מועמדי הליכוד לכנסת.
45.
לטענת המשיבים, בית הדין ייחס חשיבות רבה לזכות של חברי התנועה לבחור ולהיבחר למוסדותיה הפנימיים, אולם בעימות המתקיים בין זכות זו לבין האינטרס התנועתי הראשון במעלה, שהוא קידום מטרותיה של התנועה באמצעות בחירת נציגיה לכנסת ולרשויות המקומיות, ישנה עדיפות לאינטרס התנועתי של היערכות התנועה לבחירות. נוסחה זו קבועה בסעיף 53 לחוקת הליכוד המורה כי בשנה של בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות לא תתקיימנה בחירות לוועידת הליכוד.
46.
לסיכום, טוענים המשיבים, כי המבקש לא הוכיח קיומה של עילה המצדיקה את התערבותו של בית הדין בהחלטת המרכז בדבר מועד הבחירות, ואף לא עילה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט בפסק דינו של בית הדין.

פסק דינו של בית הדין מיום 13.7.17
47.
בית הדין התייחס בפתח קביעותיו לסוגיית ניגוד העניינים הנטענת. בית הדין הכיר בכך שלקביעת מועד הוועידה יש השפעה על מועד הבחירה מחדש של בית הדין, מכיוון שהוועידה החדשה מחויבת לבחור מחדש, בין היתר, את חברי בית הדין. יחד עם זאת, קבע בית הדין, כי לכלל בדבר ניגוד עניינים קיימים חריגים, וחריג הצורך הוא אחד מהם. ישנם מצבים בהם כל מקבל החלטות יימצא בניגוד עניינים מסוים ועדיין יש צורך לקבל החלטה.
48.
קביעת מועד הבחירות היא מצב בו אין מוסד בתוך תנועת הליכוד שאינו נגוע במידה זו או אחרת של ניגוד עניינים לגביו. מנגד, אין זה אפשרי להוציא אל מוסד חוץ-תנועתי את אחת ההחלטות המרכזיות והחשובות ביותר בחיים התנועתיים. קבלת החלטות פנים מפלגתיות על ידי גורמי חוץ נוגדת את האוטונומיה הפנימית של המפלגה, הרשאית להסדיר את התנהלותה הפנימית בעצמה.
49.
בית הדין קובע עוד, כי מתקיים בנסיבות העניין חריג נוסף לכלל בדבר ניגוד עניינים, והוא קיומו של היתר בדין. בית הדין אינו קובע את מועד הבחירות, אלא אך מבקר בביקורת שיפוטית את ההחלטה שקיבל הגוף המוסמך לכך – מרכז הליכוד. גם מרכז הליכוד נגוע בניגוד עניינים, ובכל זאת קבעה חוקת הליכוד כי הוא זה שיקבע את מועד הבחירות. משכך, מקבל ההחלטות מצוי עצמו בניגוד עניינים שהדין המסמיך מתיר אותו. משהדין מפקיד את קבלת ההחלטה בידי מי שמניה וביה מצוי בחשש לניגוד עניינים, הרי אין מדובר בפגם. כאשר החוקה מניחה בידי מרכז הליכוד עצמו לקצוב לעצמו את תקופת כהונתו, ברי שאין פגם בכך שבית הדין, אשר וועידה חדשה צפויה לבחור אותו מחדש, יבקר את ההחלטה של המרכז.
50.
שעה שחוקת הליכוד היא למעשה תקנון מפלגה, קרי חוזה בין המפלגה לחבריה ובין החברים לבין עצמם, יש לראותם כמי שהסכימו כי מרכז הליכוד יקבל את ההחלטה בדבר מועד הבחירות ובית הדין יבקר אותה, למרות החשש לניגוד עניינים. לאור האמור, דוחה בית הדין את טענת המבקש לפיה על בית הדין לפסול את עצמו "ולהוציא הלכה למעשה את הדיון בשאלת כינוס הוועידה אל מוסד חוץ תנועתי כלשהו".
51.
באשר למועד נעילתה של הוועידה
, נקבע כי הוועידה הינה מוסד תנועתי עליון שיש לו תפקידים מוגדרים- הוועידה חייבת לבחור את ראשי מוסדות התנועה, את בית הדין ואת המבקר. הוועידה לא יכולה להינעל מבלי שמילאה את תפקידה ובחרה את המוסדות ואת ראשי המוסדות שבחירתם מסורה לה על פי החוקה, כך על פי לשונו המפורשת של סעיף 52(א) לחוקה.
52.
ככל שתתקבל פרשנות המבקש, לפיה יש לראות בוועידה נעולה לאחר 180 יום ממועד היבחרה בלא קשר לשאלה אם בחרה את המוסדות וראשיהם, קובע בית הדין, עלול להיווצר מצב לפיו התנועה תשותק ללא מוסדות וללא ראשי מוסדות, אם הוועידה החמיצה מסיבה כלשהי את המועד לבחירתם. לפיכך, קובע בית הדין, המועד בו ננעלה הוועידה נקבע על פי מבחן
פונקציונאלי ולא פורמאלי-כרונולוגי.
53.
בענייננו, הבחירות לראשי המוסדות, לבית הדין ולתפקיד המבקר נערכו ביוני 2013, ומבלי בחירות אלה הוועידה לא הייתה יכולה להינעל. משנבחרו ראשי המוסדות נקבע מושב הנעילה של הוועידה ליום 11.7.13. אולם אז, בעקבות עתירה לבית הדין, נדחה מועד נעילת הוועידה ל-15 בדצמבר אותה שנה, וזאת כדי לאפשר לוועידה לדון בהצעות הרבות לתיקון חוקה שהוגשו.
54.
בית הדין קובע כי המשך קיומה של הוועידה בין יולי לדצמבר 2013 היה בוודאי בניגוד לסעיף 52(א) לחוקה, כמו גם המשך קיומה של הוועידה לאחר סוף יולי 2012, מועד בו היא הייתה צריכה לסיים את מלאכתה ולהינעל. יחד עם זאת, אין לקבוע כי באותו פרק זמן הוועידה הייתה נעולה דה-יורה או שהמשך פעילותה היה שלא כדין. בית הדין הוא שקבע כי נעילת הוועידה תידחה על מנת לאפשר לה למלא את אחת הפונקציות שהחוקה הקצתה לה, דיון בהצעות תיקונים לחוקה. מילוי אותה פונקציה לא היה אפשרי בלא קיומה ובלא כינוסה של וועדת חוקה, אשר נבחרה רק ביוני 2013.
55.
בתקופה שבין יוני לדצמבר 2013 הוועידה המשיכה לפעול מכוח הסכמות שקיבלו תוקף של

פסק דין
. לשיטת בית הדין, קשה לומר כי הסכמה שקיבלה אישור של המוסד המשפטי העליון של התנועה מהווה הפרה של הדין התנועתי והופכת את דחיית הנעילה לבלתי חוקית. משכך, לא ניתן לומר, כי הפגם שדבק באי-נעילתה של הוועידה עד דצמבר 2013 הוא כזה המצדיק לראות אותה כוועידה נעולה "המונשמת מלאכותית".
56.
לאחר ה-19 בדצמבר 2013, למעשה פעלה הוועידה בניגוד ל

פסק דין
מוסכם. אולם אז, בזמן אמת, קבע בית הדין מהו הסעד הראוי באותה נקודת זמן ונתן היתר לכינוס המשך של הוועידה. משכך, לא ניתן לומר בדיעבד כי היה מקום להכריז על הוועידה כנעולה.
57.
על פי פסק הדין, תכלית ההוראות בדבר מחזוריות הבחירות לוועידה הינה להבטיח חיים תנועתיים סדירים, תפקוד תקין של מוסדות התנועה תוך התחדשות, ומימוש זכותם של החברים לבחור ולהיבחר. אולם החוקה לא קשרה את מועד הבחירות לוועידה אחת אל מועד הבחירות של קודמתה. החוקה אף לא קבעה כי הבחירות תתקיימנה כל פרק זמן מסוים, אלא כי תתקיימנה אחת לפרק זמן מסוים ממועד נעילת הוועידה הקודמת. המטרה הינה איזון בין הזכות לבחור ולהיבחר לבין קיום חיים תנועתיים סדירים. התעלמות ממועד נעילת הוועידה בפועל תביא למצב לא רצוי של קטיעה במשך כהונתם של מוסדות המפלגה במקרים בהם הוועידה לא עושה את מלאכתה במועדים הקצובים בחוקה.
58.
קבלת הסעד לו עותר המבקש, תגרור את התנועה לבחירות, על כל הכרוך בכך, בסמוך לבחירות מוניציפאליות, כאשר התנועה אמורה להשקיע את כל כוחה ומאמציה בהתמודדות זו. לדעת בית הדין, אין להקריב את התכלית העליונה של קיום המפלגה, לשם השגת תכלית אחרת, הגם חשובה, של זכות לבחור ולהיבחר למוסדות הפנימיים של התנועה. התנועה ומוסדותיה אינם תכלית בפני
עצמם, אלא כל קיומם הוא כדי להגיע לייצוג חברי התנועה ובוחריה במוסדות השלטון הנבחרים. העדפת הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות התנועה על פני היערכות למבחן העליון של התנועה- לדין הבוחר- הופכת את היוצרות בצורה לא ראויה.
59.
גם טיעון ההסתמכות מהווה שיקול נגד מתן הסעד המבוקש. לא ניתן לקבוע בחירות בהתראה של 60 יום, שכן לא יהיה בכך מספיק זמן עבור מי שביקש להיערך לבחירות לוועידה ולפקוד חברים חדשים לשם כך, שהסתמך על כך כי אין בחירות חדשות באופק.
60.
באיזון האינטרסים בין הזכות לבחור ולהיבחר לבין קיום תכליתה של התנועה, גובר האחרון. לשיטת בית הדין, אין המבקש זכאי לסעד של הקדמת הבחירות בגין הפגם שנפל בהתנהלות הוועידה שהמשיכה לפעול לאחר מועד הנעילה הקבוע בחוקה.
61.
אי קיום בחירות פנימיות דמוקרטיות בצורה סדירה היא תופעה פסולה בעליל שייתכן והגיע הזמן שברמה הממלכתית המחוקק ייתן עליה את הדעת. דעתו של בית הדין אף אינה נוחה מהשתרשות התופעה בליכוד לפיה וועידות הולכות ומתארכות והפערים בין וועידה לוועידה
גם הם ארוכים מהרצוי.
62.
תיקוני החוקה הם שגרמו לעיכוב בפעילות הוועידה ובנעילתה. בית הדין מציין בפסק דינו, ייתכן שיש מקום להקים גוף שילמד את הנושא ויציע למרכז הסדר ריאלי ועדכני לתיקוני חוקה, כך שהתקופה בין וועידה לוועידה לא תהיה שבויה עוד באילוצי הרצון לאפשר למרכז לתקן את החוקה.
63.
לאור האמור, כך נקבע, יש לדחות את עתירת המבקש ולקבוע כי החלטת המרכז בעניין מועד הוועידה הקרובה תיוותר על כנה.


דיון והכרעה

64.
טענתם המקדמית של המשיבים הינה, כאמור, כי אין להידרש לתובענה, שכן המבקש לא מיצה את דרכי הפעולה הנתונות לו בתוך התנועה, שעה שבאפשרותו להגיש בקשה לדיון נוסף לבית הדין. מנגד, המבקש טוען, כי אין זה נכון להפנותו בשנית לבית הדין, נוכח העובדה כי בית הדין מצוי בניגוד עניינים, שעה שהוא עצמו קבע כי אין זה מסמכותו לקבוע את מועד הבחירות, וכן נוכח סד הזמנים הצפוף, שכן הבחירות אמורות להתקיים לשיטתו עד לחודש אוקטובר 2017, שנה לפני מועד הבחירות לרשויות המוניציפאליות.
65.
אכן, נקבע כבר בפסיקה, כי על בעל דין למצות את התרופות הדיוניות העומדות לו במוסדות שיפוט של גופים וולונטריים, בטרם יפנה לבית המשפט [ראו למשל: ע"א 72/73 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ואח'
נ' גוש חרות ליברלים בהסתדרות ואח'
, פ"ד כז(2) 635 (1973)], וכי גישתם של בתי המשפט היא כי בטרם ייעתרו לבקשתו של תובע להתערב בענייניו הפנימיים של גוף וולונטרי, על התובע להראות תחילה כי אכן מיצה את ההליכים במסגרת אותו הגוף והטריבונלים השיפוטיים הפועלים במסגרתו [ע"א 3128/07 סייד נ' המכללה האקדמית הערבית לחינוך (פורסם בנבו, 6.12.2009- להלן "עניין סייד")].
66.
עוד נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כי מיצוי ההליכים הפנימיים הוא ראוי "הן משום שכך קבעו אותם גופים וולונטריים, כשכל המצטרף אליהם יודע ומקבל על עצמו את ההוראות בדבר שיפוטו הפנימי, והן משום שלמוסדות השיפוט של גופים אלה הידע והמומחיות, הקשורים בפעילות אותם גופים". [ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן. לקידום כדורסל נשים, פ"ד מד(2) 806 (1990), וכן בענין סייד].
67.
סעיף 129 לחוקת הליכוד קובע כי:
"129. (א) על החלטה של בית הדין רשאי כל צד להגיש בקשה לדיון נוסף. הבקשה תוגש לנשיאות בית הדין, והיא רשאית לקבלה אם מצאה כי נושא הדיון הוא עקרוני. החלטת נשיאות בית הדין תהיה סופית.

(ב) החליטה נשיאות בית הדין על דיון נוסף, תקבע הנשיאות מותב מיוחד של בית הדין, שמספר חבריו יהיה גדול בשניים לפחות ממספר חברי המותב המקורי."
68.
מלשון סעיף 129 לחוקה עולה כי בפני
המבקש עמדה האפשרות לפנות לבית הדין בבקשה לדיון נוסף במותב של 5 חברים, על מנת להשיג על פסק הדין. במילים אחרות: שעה שסבור המבקש כי נפגע מהחלטת בית המשפט ומבקש הוא להשיג עליה, אזי עליו לעשות כן בדרך שנקבעה בחוקת המפלגה, קרי להגיש בקשה לדיון נוסף. משלא פנה המבקש לבית הדין בבקשה לדיון נוסף, הרי שלא מיצה את ההליכים הדיוניים הפתוחים בפני
ו בפני
בית הדין.
69.
חובתו זו של המבקש למצות ההליכים בדרך של פניה לבית הדין בבקשה לדיון נוסף הובאה לידיעתו הן על ידי בית משפט זה, במסגרת התובענה הראשונה, והן על ידי נשיאות בית הדין.
70.
כך, במסגרת התובענה הראשונה ניתנה לצדדים הצעת בית המשפט, אותה קיבל המבקש, ולפיה:
"הצעת ביהמ"ש:
מאחר שבפסק דינו של בית הדין העליון של הליכוד מיום 19.1.17 נקבע בצורה מפורשת כי לאחר ישיבת המרכז ועל פי תוצאותיה פתוחות דלתי בית הדין בפני
כל חבר תנועה המוצא לנכון לעתור לבית הדין, ובכלל זה בפני
המבקש שבפני
י ונוכח הכלל בדבר מיצוי הליכים בפני
טריבונל פנימי, מוצע למבקש למשוך את עתירתו לעת הזו, וככל שבסופו של יום, לאחר פניה נוספת לבית הדין העליון של הליכוד ומיצוי הליכים במסגרת זו, ימצא כי יש מקום לשוב ולפנות לבית המשפט, הרי שתהיה פתוחה בפני
ו הדלת לעתור בשנית..." (ההדגשה אינה במקור).
71.
לאחר מתן פסק הדין בתובענה הראשונה, שהורה על מחיקת התובענה נוכח הסכמת המבקש לקבל את הצעת בית המשפט, פנה הוא לבית הדין בבקשה לדיון נוסף. נשיאות בית הדין, בהחלטתה מיום 8.6.17 קבעה, כי כותרתה של הבקשה אינה תואמת את תכנה והסעדים המבוקשים בה, ולמעשה מדובר בעתירה חדשה נגד החלטת מרכז הליכוד בדבר מועד הבחירות. משכך, נקבע כי הבקשה תידון כעתירה חדשה מוקדם ככל הניתן, וכי "ככל שההחלטה שתתקבל בעתירה לא תהיה מקובלת על המבקש, יוכל הוא, כמובן, לבקש דיון נוסף" (סיפת נספח ט' לתגובת המשיבים).
72.
חרף הכלל בדבר מיצוי הליכים, וחרף ידיעתו של המבקש בדבר חובתו לפנות לבית הדין בבקשה לדיון נוסף, בחר המבקש להגיש התובענה דנן. כאמור, המבקש טוען כי ישנם טעמים המצדיקים דיון בתובענה, חרף אי מיצוי ההליכים בפני
בית הדין, וזאת נוכח הטענה כי בית הדין מצוי בניגוד עניינים, שהוא עצמו הכיר בו, ועל כן "ידוע מראש", לשיטת המבקש, מה תהא הכרעתו, וכן נוכח הטענה כי בית הדין אינו מוסמך לקבוע את מועד הבחירות, ונוכח סד הזמנים הצפוף. אין בידי לקבל טענה זו, ואנמק.
73.
ראשית, לא ניתן להפקיע מראש את סמכותה של ערכאה דיונית אך בשל הנחתו הבלתי מבוססת של בעל דין כי תוצאת הדיון בערכאה הדיונית המוסמכת ידועה מראש. חזקה על בית הדין, אשר צפוי לדון בבקשה לדיון נוסף בהרכב של 5 חברים, שיפסוק על פי "הצדק והיושר בהתחשב בטובת התנועה - הכל לפי שיקול דעתו" (סעיף 124 (א) לחוקה).
74.
ה
כלל הוא שחוקתה של מפלגה מהווה חוזה בין המפלגה לחבריה ובינם לבין עצמם. המבקש כפוף להוראות חוקה זו. החוקה קבעה את מנגנון הטריבונל הפנימי שעה שב
סעיף 119 לחוקה נקבע כי בית הדין הוא המוסד השיפוטי העליון של התנועה וכי בכל ענייני התנועה יהיו חברי התנועה, רשויותיה ומוסדותיה כפופים לשיפוט של בית הדין של התנועה בהתאם לחוקה. בסעיף 125 לחוקה הוגדרו סמכויות בית הדין.
75.
כאמור, הטעם הנעוץ בדרישה למיצוי הליכים בפני
מוסדותיו של הגוף הוולונטרי הוא שבכך מוגשם רצון הצדדים, שכן כאשר חברי הגוף הוולונטרי, ובכללם המבקש, הצטרפו לשורותיו הם הסכימו לקבל על עצמם את הוראות החוקה, ובגדרה אף את מרותו של בית הדין (עניין סייד הנ"ל).
76.
לאור האמור, משהסמיכה החוקה את מרכז הליכוד לקבל החלטה בדבר מועד הבחירות, מוסמך בית הדין לבקר את החלטות מרכז הליכוד, ויש לראות בחברי התנועה, וביניהם המבקש, כמי שהסכימו לכך כי ההחלטה תתקבל ותבוקר על ידי מרכז הליכוד ובית הדין, למרות החשש לכאורה לניגוד עניינים.
77.
שנית, המחלוקת נשוא התובענה אינה נוגעת למעמדו של בית הדין או לתקופת כהונתו, ומשכך לא ניתן לומר כי הוא מצוי בניגוד עניינים המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בפסק הדין, חרף הכלל בדבר מיצוי הליכים.
78.
אמנם בית הדין עצמו, במסגרת פסק הדין, הכיר בכך שלקביעת מועד הבחירות יש השפעה גם על מועד הבחירה מחדש של חברי בית הדין, אך ציין כי בנסיבות העניין אין כל מוסד בתוך התנועה שאינו נגוע במידה זו או אחרת של ניגוד עניינים בסוגיה של מועד הבחירות לוועידת הליכוד, שכן ועידת הליכוד בוחרת את כל מוסדות התנועה המרכזיים. עם זאת, ציין בית הדין, לא ניתן לומר שבשל ניגוד עניינים זה, יש להוציא את ההחלטה בדבר מועד הבחירות לוועידת הליכוד, שהיא אחת ההחלטות המרכזיות והחשובות ביותר בחיים התנועתיים, אל מוסד חוץ תנועתי.
79.
דברים אלה של בית הדין מקובלים עלי. בית המשפט העליון הכיר בפסיקתו בחשיבותו של כלל ניגוד העניינים, אך גם בחריג הצורך (
necessity
) לכלל זה. כך למשל, קבע כב' הנשיא ברק בבג"צ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נ' מועצת העיר פתח תקווה ואח'
, פ"ד לד(2) 566, כך:
"לעיתים בעצם מהותה של המטריה טמון גרעין של ניגוד עניינים אפשרי. במקרה זה מטרתו של הכלל בדבר ניגוד עניינים תהא למנוע צמיחתו של גרעין זה לגידול פרא שאין שליטה עליו. כמו כן, יש ועקרונות של צורך (
necessity
) או "כורח השעה" ידחו את תחולתם של כללי הצדק הטבעי וניגוד העניינים (ראה
בג"ץ 598/77

אליהו דרעי נ' וועדת השחרורים,

פ"ד לב

(3), 161). כך, למשל, גם שופט הנגוע במשוא פנים חייב לעיתים לשמוע משפט, שכן אחרת "תסוכל פעולתם התקינה של גלגלי הצדק" (כלשונו של הנשיא (אגרנט) בע"פ 500/75


עמוס ברנס נ' מדינת ישראל

, פ"ד ל

(1), 208 ,213). הוא הדין לעניין הכלל בדבר ניגוד עניינים. במצבים אלה אין מנוס מכך שסמכות תופעל כדין למרות שבעל הסמכות פועל מתוך ניגוד עניינים. עם זאת, את תחולתה של הדוקטרינה בדבר הצורך יש לצמצם לחיוני בלבד, ולא לעשותה פתח לדחיקת רגלם של הכללים בדבר ניגוד עניינים (ראה
schwartz administrative .(law. (1976) p. 316
."
80.

בדומה, נקבע בבג"צ 3346/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל, ע"ר ואח'
נ' שר החינוך ואח'
(פורסם בנבו, 24.6.2009), כי עם כל חשיבותו של הכלל האוסר על ניגוד עניינים בפעילותו של גוף מנהלי, מדובר בעקרון שיש להגשימו עד לקצה גבול האפשר, בלא לפגוע בתכליותיה של הפעולה המנהלית ובאפשרות המעשית להגשימה. החלתו של כלל זה צריכה להשתלב במסגרת המערך המנהלי, בלא לפגוע בבסיסו ובמטרותיו. בית המשפט העליון קבע בעניין זה, כי יש להחיל את עקרון האיסור על ניגוד עניינים, ככל הניתן, בלא לפגוע במטרה העיקרית שלשמה נועדה, ומתבצעת הפעולה המנהלית.
81.
בענייננו, ברי כי בית הדין מצוי במידת מה של ניגוד עניינים, שעה שהחלטתו עשויה להשפיע על אורך כהונתו, כפי שציין בית הדין עצמו במסגרת פסק הדין (סעיף 42 לפסק הדין). אלא, שבנסיבות העניין יש מקום לכבד את רצון הצדדים שקיבלו על עצמם את הוראות החוקה ואת מרותו של בית הדין.
82.
כמו כן, דומה כי מתקיים חריג הצורך לכלל האוסר על ניגוד עניינים. שעה שוועידת הליכוד בוחרת את כל המוסדות המרכזיים של התנועה, אין גוף תנועתי שלא יהיה נגוע בניגוד עניינים בשאלה של מועד הבחירות. עם זאת, ההחלטה בדבר מועד הבחירות הינה החלטה תוך מפלגתית מובהקת, הנוגעת ללב ליבה של פעילות התנועה וקביעה כי אין אף גוף תנועתי שיכול לקבל החלטה בנושא תפגע באפשרות התנועה להסדיר את פעילותה הפנימית, ובכך תיפגע תכלית פעילותה של התנועה.
83.
משכך, סבורתני כי נסיבות המקרה דנן אינן מצביעות על ניגוד עניינים שיש בו כדי להצדיק חריגה מהכלל בדבר מיצוי הליכים.
84.
טענה נוספת שמעלה המבקש הינה כי בית הדין אינו מוסמך לקבוע את מועד הבחירות. אף אם יש ממש בטענה זו, הרי שתפקידו של בית הדין הוא לבקר בביקורת שיפוטית את החלטות מרכז הליכוד, ביניהן החלטות בנוגע למועד הבחירות,
ואין מניעה כי יורה למרכז הליכוד לכנס ישיבה במסגרתה תידון הקדמת הבחירות, כפי שאף עשה במסגרת החלטתו מיום 16.11.16 (בעתירות 1318-15 ו-1346-16). משכך, אף בטענת המבקש בהקשר זה אין כדי להצדיק חריגה מהכלל בדבר מיצוי הליכים.
85.
זאת ועוד, אף סד הזמנים הצפוף הנטען על ידי המבקש אינו מצדיק בענייננו סטייה מההלכה בדבר מיצוי הליכים, שעה שבאפשרות המבקש לפנות לבית הדין בבקשה דחופה, כפי שעשה בעבר. כפי שציין ב"כ המשיבים בדיון שנערך בפני
ביום 7.8.17, הבחירות לרשויות המוניציפאליות קבועות ליום 30.10.18, ולפיכך ניתן לקיים בחירות לוועידת הליכוד עד ליום 30.10.17, קרי פרק זמן של למעלה מחודשיים וחצי מהיום, ככל שיורה על כך בית הדין. מדובר בפרק זמן מספק הן לשם דיון בבקשה לדיון נוסף והן לשם עריכת בחירות לוועידת הליכוד, ככל שתתקבל בקשתו של המבקש. כפי שציין ב"כ המשיבים בדיון מיום 7.8.17, בית הדין נותן קדימות להליכים בנושאים שקשורים לבחירות.
86.
לבסוף, יש להוסיף כי בהתאם להוראות סעיף 53(א) לחוקת הליכוד, מוסמך מרכז התנועה, ובית הדין מוסמך לבקר החלטתו, להחליט כי מועד הבחירות ייערך בתוך פחות משנה ממועד הבחירות לרשויות המוניציפאליות, ככל שימצא לנכון.

סוף דבר
87.
נוכח ההלכה בנוגע למיצוי הליכים בפני
טריבונלים פנימיים של גופים וולונטריים, ושעה שהמבקש לא מיצה את האפשרויות העומדות בפני
ו, ובאפשרותו לפנות לבית הדין בבקשה לדיון נוסף, הרי שלא מצאתי להיעתר לתובענה.
88.
הערה לפני סיום - מצופה מהמשיבים כי יעשו כל שביכולתם על מנת שהבקשה לדיון נוסף, ככל שתוגש, תידון בהקדם האפשרי.
89.
לאור האמור לעיל, התובענה נדחית.
90.
בנסיבות העניין, נוכח מהות הסוגיה שבמחלוקת ונוכח הקביעות האמורות במסגרת פסק הדין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותוודא קבלתו.

ניתן היום,
ט"ז אב תשע"ז, 08 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט מחוזי 40970-07/17 בועז מורג נ' חיים כץ, מנחם נאמן, יו"ר וועדת בחירות ואח' (פורסם ב-ֽ 08/08/2017)