פסקי דין על אביגדור קלנר | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה ואחרים

56500-07/13 א     16/08/2017




א 56500-07/13 אביגדור קלנר נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 56500-07-13 בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח' נ' פ.ד. אחזקות (ישראל) ש.מ. ואח'







מספר בקשה:131
לפני
כבוד השופטת
יעל בלכר



המבקש

אביגדור קלנר

נגד

המשיב
היועץ המשפטי לממשלה ואחרים




החלטה


בקשה להחזר אגרת משפט ששילם המבקש בהגשת הודעה לצדדים שלישיים.

ההודעה לצדדים שלישיים שהגיש המבקש במעמדו כנתבע שכנגד, נמחקה ע"י בית המשפט עת שקיבל את בקשתו של המבקש למחיקת התביעה שכנגד שהוגשה כנגדו. לטענת המבקש, בנסיבות אלה יש לראות בהודעה לצד ג' כ"הליך שבוטל או נמחק בידי מגישו" כלשון תקנה 6(ב) לתקנות האגרות, תשס"ז - 2007, ולהורת על השבת האגרה ששילם.

כללי
1.
הנתבעים 1 ו-3 בתיק העיקרי הגישו תביעה שכנגד, כנגד התובע בתיק העיקרי (הנתבע שכנגד 1) וכנגד נתבעים נוספים, לרבות המבקש (הנתבע שכנגד 3)
. המבקש הגיש כתב ההגנה בתביעה שכנגד וכן, הודעה לצדדים שלישיים. זמן מה לאחר מכן, הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף ולחילופין, להפרדת הדיון בתביעה שכנגד שהוגשה כנגדו מהדיון בתביעות ההדדיות שבין התובע והנתבע שכנגד 1 לנתבעים האמורים (בקשה 34). יש לציין כי בקשה להפרדה כאמור הוגשה קודם לכן ע"י הנתבעים שכנגד 2, 4 ו- 5 (בקשה 23).

2.
בית המשפט קיבל את בקשת הנתבעים שכנגד 2-5 (ובכלל זה, את בקשת המבקש) מהטעם שהתביעות עוסקות בשאלות משפטיות ועובדתיות שונות, והורה על מחיקת התביעה שכנגד
כלפי הנתבעים שכנגד 2-5 ועל מחיקתן של ההודעות לצדדים שלישיים. בית המשפט קבע, כי "במקרה דנן, כאמור, כתב התביעה שכנגד אינו מעלה כל שאלה משותפת לתביעה שהוגשה נגד הבנק ולתביעה שהוגשה נגד הנתבעים הנוספים, ולכן יש להורות על מחיקת התביעה שכנגד כלפי הנתבעים שכנגד 2-5, כאשר שמורה לתובעים שכנגד הזכות להגיש תביעה נפרדת כלפיהם. בהתאם לכך נמחקות גם ההודעות לצדדים השלישיים שהגישו הנתבעים שכנגד 2-5. בנסיבות העניין, כאשר המחלוקות שבין התובעים שכנגד ובין הנתבעים שכנגד 2-5, טרם התבררו לגופן, אינני פוסק הוצאות" (כב' השופט אטדגי, החלטה מיום 4/5/15).

3.
לטענת המבקש, חלה על העניין תקנה 6(ב)(1) לתקנות בעניין הליך שבוטל או נמחק בידי מגישו, ויש להורות על השבת האגרה ששילם בגין ההודעה. לטענתו הוא שיזם את הגשת הבקשה והביא למחיקת התביעה שכנגד וכפועל יוצא גם למחיקת ההודעה לצדדים שלישיים. על כן, מתקיימת תכלית התקנה, שהיא ליצור תמריץ לסיום מהיר של ההליך המשפטי. המבקש מציין, כי ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד למחיקתה התקיים דיון אחר בלבד (יתר הדיונים התקיימו בטרם המבקש צורף להליך).
עוד ציין, כי לא נפסקו לטובתו הוצאות משפט ולכן, נותר בחסרון כיס כפול. התובעים שכנגד הגישו מחדש את אותה התביעה שנמחקה באופן שככל הנראה, יחייב אותו להגיש שוב הודעה לצדדים שלישיים ולשלם אגרה פעם נוספת.

4.
היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי יש לדחות את הבקשה. ההליך נמחק ע"י בית המשפט בהכרעה שיפוטית מנומקת שסילקה את התביעה שכנגד על הסף וכפועל יוצא גם את ההודעה לצד שלישי. לפיכך, הרציונל של חסכון בזמן שיפוטי אינו מתקיים. למעשה, כבר נקבע בפסיקה, כי בנסיבות אלה אין להורות על החזר אגרה.


5.
המבקש השיב, כי החלטתו המנומקת של בית המשפט ניתנה ביחס לסילוק התביעה שכנגד שהוגשה על ידו ואילו בכל הקשור להודעה לצדדים שלישיים, לא נדרשו כל דיון או הכרעה מצד בית המשפט, כך שאין לראותה כהחלטה מנומקת. מחיקת ההודעה לצדדים שלישיים היא, לשיטתו, תוצאה של הליך שהוא יזם ולא נדרשה לה הכרעה שיפוטית. גם נחסך זמן שיפוטי מכיוון שבית המשפט לא נדרש לדון בהודעה לגופה במסגרת זו. לפיכך, התקיימו התנאים להחזר אגרה לפי התקנה. לטענתו, הפסיקה שהציג ב"כ היועמ"ש אינה רלבנטית.

דיון והכרעה
6.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני דוחה את הבקשה להחזר אגרה.

7.
נקודת המוצא היא כי הליך משפטי חייב בתשלום אגרה. תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007
קובעת, כי "המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין".

8.
בתקנה 6 נקבעו במפורש המקרים בהם תושב האגרה לבעל דין. לנוחות הדיון אביא נוסחה של התקנה, כדלקמן:
"6(ב)
הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17:
(1)
ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
(2)
ההליך הסתיים בפשרה;
(3)
הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
(4)
הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור."

9.
כפי שנפסק, "תכליתן של ההוראות בתקנות האגרות הינה, בין השאר, ליצור תמריץ לסיום ההליך שלא דרך התדיינות בפני
בית המשפט, ובשלב מוקדם ככל האפשר, תוך מתן ביטוי לחיסכון במשאבים של המערכת השיפוטי, עקב צמצום ההתדיינויות והעדר הצורך בהכרעה שיפוטית מנומקת" (ע"א 1964/13 מדינת ישראל נ' קרמזה (20/5/14), סעיף 6 לפסק דינו של כב' הנשיא דאז גרוניס וכן ראו סעיף 7 שם). על יסוד תכלית זו נקבעו שני תנאים מצטברים להחזר האגרה לפי תקנה 6(ב)(1), כך שהאגרה תושב במקרה בו ההליך נמחק או בוטל ביוזמת מגישו ובדרך שלא הצריכה הכרעה שיפוטית.
ראו גם ת.א (ת"א) 20683-12-11 מאינד סי.טי.אי בע"מ נ' קסלמן וקלסמן (9/2/15) כב' סגן הנשיא שנלר), שם נפסק על בסיס פסק הדין בעניין קרמזה: "סיכומם של דברים כי על מנת שמגיש הליך יהיה זכאי להשבת האגרה אשר שילם, עליו לנקוט מיוזמתו באחת הדרכים המפורטות בתקנה האמורה, וכשמדובר בדרך שלא תצריך הכרעה משפטית זו או אחרת. משכך, הכרעה שיפוטית אשר יש בה כדי לסיים את ההליך, אולם בדרך של הכרעה ולא הסכמה, לא תזכה בהשבת האגרה" (סעיף 16 לפסק הדין).

10.
במקרה דנן, אף שהמבקש הגיש את הבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף אשר כפועל יוצא מקבלתה נמחקה גם ההודעה לצדדים שלישיים - לא התקיים התנאי שלפיו לא תידרש הכרעה שיפוטית. נדרשה הכרעה שיפוטית בעניין, אף אם זו הוקדשה בעיקרה לעניין מחיקת התביעה שכנגד.

11.
אני דוחה את טענת המבקש, שלפיה בית המשפט לא נדרש להכרעה בסוגיית ההודעה לצד ג', כיוון שלא נדרש לנמקה מעבר להכרעה שנדרשה בבקשה לסילוק התביעה שכנגד. מחיקתה של ההודעה היא תולדה של ההכרעה השיפוטית בבקשה לסילוק על הסף, הכרעה שהינה חלק בלתי נפרד ממחיקת ההודעה לצד ג' ולא ניתן להפריד בין הדבקים.

12.
למעשה, כבר נפסק שכך יש לראות את הדברים. בת.א (ת"א) 20683-12-11 שנזכר לעיל, נעתר בית המשפט לבקשת צד ג' לסילוק על הסף של תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת וקבע, כי בשל כך, ממילא נדחית גם ההודעה לצד ג' שהגישה הנתבעת. הנתבעת הגישה בקשה להשבת האגרה ששילמה בגין הודעה לצדדים שלישיים לפי תקנה 6(ב) ובקשתה נדחתה. בר"ע שהוגשה על ההחלטה נדחתה אף היא. בית המשפט העליון אישר ואימץ את קביעות בית המשפט המחוזי והוסיף כדלקמן "במקרה דנן, אין ספק כי דחיית ההודעה לצד שלישי התבצעה במסגרת פסק הדין מיום 20.11.2014, שבסופו קבע בית המשפט בבירור כי 'ממילא נדחית גם ההודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת כנגד הצד השלישי, הוא הבנק'. פשיטא כי דחיית ההודעה לצד שלישי היא תולדה של הכרעה שיפוטית, ולא של רצון מצד המבקשת לחזור בה במטרה לסיים את ההתדיינות מבלי להיזקק להכרעה שיפוטית"(רע"א 1802/15 קסלמן וקסלמן נ' היועץ המשפטי לממשלה (29/11/15), סעיף 5 להחלטה. ההדגשות שלי - י.ב).
באותו עניין לא המודיעה לצד ג' (הנתבעת) היא שהגישה את הבקשה למחיקת התביעה, כך שלא התקיים בנסיבות שם התנאי שההליך נמחק לבקשת מגישו (טעם המצדיק, כשלעצמו, דחיית הבקשה להחזר האגרה). אולם, בית המשפט העליון קבע עוד, כי לא התקיים גם התנאי שלפיו לצורך מחיקת ההליך, לא נדרשה הכרעה של בית המשפט (טעם המצדיק אף הוא, כשלעצמו, את דחיית הבקשה להחזר האגרה). זאת, בנסיבות דומות לענייננו, שבהן לאחר שהכריע בית המשפט בבקשה לסילוק על הסף הוסיף עוד שורה אחת שלפיה ממילא, בשל מחיקת התביעה - נמחקת גם ההודעה לצד ג'. בית המשפט העליון קבע בנסיבות אלה, כי "...פשיטא כי דחיית ההודעה לצד שלישי היא תולדה של הכרעה שיפוטית..". כך גם כאן.

13.
למותר לציין, כי קושי אינהרנטי טבוע בטענות המבקש, הרואה את הבקשה שהגיש לסילוק התביעה שכנגד על הסף כהגשת בקשה למחיקת ההודעה לצד ג' בכל הקשור לתנאי הייזום; אך מצד שני, מסרב לראות את הקשר בין הדברים לצורך תנאי העדר הצורך בהכרעה שיפוטית.

14.
אשר לטענת חסרון הכיס, כפי שפסק בית המשפט העליון ברע"א 1802/15 הנ"ל המנגנון הרלוונטי לעניין הוא פסיקת הוצאות ולא השבת אגרה (פסקה אחרונה בסעיף 5 להחלטה).

15.
אשר על כן, הבקשה להחזר אגרה נדחית.


החלטה זו ניתנה בסמכותי כרשמת.

המזכירות תדוור לצדדים לרבות ב"כ היועמ"ש
ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ז, 16 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 56500-07/13 אביגדור קלנר נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים (פורסם ב-ֽ 16/08/2017)