פסקי דין על שלי יחימוביץ | פסקי דין על סיעת הבית החברתי בהסתדרות | פסקי דין על הסתדרות העובדים הכללית החדשה | פסקי דין על ועדת הבחירות של הסתדרות העובדים הכללית החדשה | פסקי דין על אבי ניסנקורן ואח' |

64641-05/17 א     14/08/2017




א 64641-05/17 שלי יחימוביץ, סיעת הבית החברתי בהסתדרות נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ועדת הבחירות של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אבי ניסנקורן ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

בפני
כב' השופטת רחל ברקאי

14.8.17
ת"א 64641-05-17 יחימוביץ ואח'
נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
ואח'
ה"פ 54127-05-17 יחימוביץ' ואח'
נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
ואח'









התובעות
1
.
שלי יחימוביץ
2
.
סיעת הבית החברתי בהסתדרות
ע"י ב"כ עו"ד איתן לירז


נגד

הנתבעים
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
2. ועדת הבחירות של הסתדרות העובדים הכללית החדשה
ע"י ב"כ עו"ד יהושע חורש

– משרד עוה"ד ש. הורוביץ ושות'

3. אבי ניסנקורן
4. סיעת עוגנים בהסתדרות
ע"י ב"כ עו"ד אלון יואלי


החלטה


עניינה של החלטה זו – סמכות בית המשפט לדון במחלוקת נשוא התובענה.
במסגרת החלטתה של כב' השופטת י. שבח, מיום 07.06.17, התבקשו הצדדים להתייחס לשאלת סמכותו של בית המשפט להכריע בתובענה נוכח חוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות, המסדירה מסלול דיוני אחר לבירור השגות החברים ו/או הארגונים בהסתדרות.

התובענה שלפני (64641-05-17) הוגשה לבית המשפט ביום 01.06.17, במסגרתה עתרו התובעות, ח"כ שלי יחימוביץ
וסיעת "הבית החברתי" בהסתדרות (להלן: "התובעות"), לסעד הצהרתי המורה על "ביטול הבחירות למוסדות הסתדרות העובדים הכללית החדשה
(להלן: "ההסתדרות"), אשר התקיימו ביום 23.05.2017... ובהתאם להורות על ביטול תוצאות הבחירות (כפי שפורסמו ע"י ההסתדרות ובכלל)."

כן התבקש בית המשפט להורות על: "קיום בחירות חוזרות למוסדות ההסתדרות...בהקדם האפשרי".
עוד קודם לכן, ביום 25.5.17, הגישו התובעות בקשה לסעד זמני ולפיו תיעצר ספירת הקולות בבחירות למוסדות ההסתדרות (ה"פ 54127-05-17). באותו עניין ניתן סעד זמני ולאחריו בדיון אשר התקיים בפני
כב' הנשיא השופט איתן אורנשטיין הסכימו הצדדים כי ספירת הקולות תמשך.
עיקרו של ההליך שנותר לדיון מתמקד בטענות התובעות כפי שבאו לידי ביטוי בתביעה נשוא 64641-05-17.

המסגרת הנורמטיבית
חוקת ההסתדרות הינה המסמך המכונן של ארגון ההסתדרות וחוקת הבחירות הינה המסמך שבהתאם לו נערכות הבחירות לרשות ההסתדרות ולמוסדותיה.


סעיף 1 בפרק יג' לחוקת ההסתדרות, קובע כדלקמן:
"א(1)
לרשות השיפוט בהסתדרות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בתביעות המתייחסות לחברי ההסתדרות, גופיה, ארגוניה, מפעליה, מוסדותיה, נציגיה, שליחיה ועובדיה...
ב
פרק זה בחוקה יחשב להסכם בוררות המתייחס לחברי ההסתדרות, גופיה, ארגוניה, מפעליה מוסדותיה, נציגיה ועובדיה".

ההליכים ברשות השיפוט הינם הליכי בוררות לפי חוק הבוררות, כאשר דין

פסק דין
של רשות השיפוט כדין פסק בוררות לצורך ביקורת שיפוטית עליו.

סעיף 7 בפרק יג' לחוקת ההסתדרות קובע, כי לרשות השיפוט הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בעניינים הנוגעים לתביעות שעניינן תביעות בין חברי ההסתדרות ו/או גופיה ו/או מוסדותיה ו/או נציגיה ו/או ארגוניה, כנגד חברי הסתדרות ו/או גופיה ו/או מוסדותיה ו/או נציגיה ו/או שליחה ו/או ארגוניה.

כמו כן, נקבע, בסעיף 7(ה) לפרק יג', כי לרשות השיפוט הסמכות הבלעדית לדון בעניינים
שבסמכותה על פי חוקת ההסתדרות ו/או חוקת הבחירות.

חוקת הבחירות
למוסדות הנבחרים של ההסתדרות (להלן: "חוקת הבחירות"), הוצגה בפני
חברי וועדת החוקה של בית הנבחרים של ההסתדרות ואושרה בישיבה מיום 26.10.15. במסגרת אותה ישיבה נכחו נציגי התובעות ובפועל אושרה החוקה פה אחד על ידיי הנוכחים.

סעיף 1 לפרק יח' לחוקת הבחירות קובע כי:
"רשות השיפוט תהא פוסקת ראשונה ואחרונה בכל הערעורים על החלטות ועדות הבחירות ובכלל זה החלטת על זכות בחירה ליחיד."

בסעיפים 2 , 3 ו-6 לפרק יג' לחוקת הבחירות נקבע בין היתר כדלקמן:
"2. ועדת הבחירות המרכזית מסכמת את מניין הקולות הכללי בארץ


3. ועדת הבחירות המרכזית מאשרת ברוב רגיל את תוצאות הבחירות...
6. א. על החלטת ועדת הבחירות המרכזית ניתן לערער בפני
רשות השיפוט...
ב. ערעור על ההחלטה לפי סעיף 3 דלעיל, יכול שיוגש אך ורק על ידי אחד
מאלה:
1. חבר או חברים אחדים בועדת הבחירות המרכזית, ובלבד שאלה הצביעו בועדה נגד ההחלטה נשוא הערעור.
2. סיעה או רשימה חדשה שהתמודדו בבחירות;
ואולם, לא יוגש ולא ישמע הערעור כאמור אלא אם יש בקבלתו כדי להשליך על תוצאות הבחירות".

טענות התובעות:
התובעות טוענות, כי על אף האמור בסעיף 6(א) לחוקת הבחירות כי על החלטות ועדת הבחירות ניתן לערער בפני
מוסד הבוררות הפנימי של ההסתדרות (להלן: "רשות השיפוט"), התובענה והשאלות המשפטיות העולות בה, עוסקות כולן בנושאים חוקתיים ולפיכך הסמכות הבלעדית לדון בהן נתונה לבית המשפט.

בתגובתן, מביאות התובעות דוגמאות למספר פסקי דין הדנים באבחנה בין סכסוכים חוקתיים לאחרים וטוענות כי המושג "סכסוך חוקתי" מכיל עניינים המעוררים שאלות לגבי חוקיות פעולות אגודות כמו ההסתדרות, לרבות שאלת תקפותן של נורמות שנוצרו על ידה, ומשכך עניינים אלה נתפסים על פי הוראות סעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") כעניינים שאינם ברירים בהליכי בוררות.

כמו כן טוענות, כי עיון בפסיקה מעלה כי בתי המשפט מתייחסים באופן כללי לענייני בחירות כעניינים חוקתיים שכן הליכים אלה נוגעים לזכויות חוקתיות כמו הזכות לשוויון והזכות לבחור ולהיבחר באשר נוגעים הם לכלל הציבור.
לעניין זה מוסיפות התובעות, כי משעניינו של ההליך בביטול הבחירות למוסדות ההסתדרות, ובמתן הוראה לביצוע בחירות חוזרות על מנת להבטיח קיומו של הליך בחירות שוויוני, דמוקרטי ותקין לתפקיד יו"ר ההסתדרות ולמוסדות ההסתדרות, הליך שכזה חורג מעניינם של התובעות והנתבעים בלבד מאחר ותוצאתו תשפיע על כלל ציבור הבוחרים בהסתדרות ואף על המשק הישראלי כולו.

עוד טוענות התובעות, כי ההליך אותו הביאו לפתחו של בית המשפט, עניינו בפגיעה בטוהר הבחירות הנגזר מהזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, ולכן נוכח מורכבות ההליך והצורך בזימון מספר רב של עדים, בעוד שלרשות השיפוט אין כל סמכות לכפות הגעתם, נתונה הסמכות הבלעדית לבית המשפט לברר התובענה.

טענה נוספות שהעלו התובעות נוגעת להליכים קודמים שהתנהלו ביחס להליך בחירות זה במסגרת ה"פ 8717-04-17 יחימוביץ נ' הסתדרות העוברים הכללית החדשה ואח'
(לא פורסם, ניתן ביום 22.05.17) בפני
כב' השופטת ש. אלמגור בעניין מיקום הקלפיות והיקף הפיקוח לו זכאיות התובעות ביחס להליך הבחירות. שם, על אף טענת הנתבעים, כי הסמכות לדון במחלוקת נתונה לרשות השיפוט, לא נתקבלה הטענה ובית המשפט המליץ לצדדים לגבש הסכם פשרה, שבסופו של יום אכן גובש ואף קיבל תוקף של

פסק דין
.

הליך נוסף, הקודם להליך שבפני
, בבקשה לסעד זמני שהוגשה במסגרת ה"פ 54127-05-17 יחימוביץ' ואח'
נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה
ואח'
, אשר הוגשה ביום 24.05.17. במסגרתו, נתן כב' הנשיא אורנשטיין צו מניעה ארעי במעמד צד אחד לפיו יש לעצור את ספירת הליכי קולות המצביעים לטענת התובעות על שורת מעשים ומחדלים.

גם במסגרת הליך זה, טוענות התובעות, הנתבעים לא העלו טענה בדבר היעדר סמכותו של בית המשפט, ולדידן ההליך הנדון הינו המשך ישיר להליך הקודם במסגרת המרצת הפתיחה.

תגובת הנתבעות 1-2
הסתדרות העובדים הכללית החדשה
וועדת הבחירות של הסתדרות העובדים הכללית החדשה
(להלן: "הנתבעות 1-2") טוענות, כי יש למחוק את התביעה על הסף בשל השתק ומניעות שכן התובעות פנו בעבר אל רשות השיפוט לברר עניינים הדומים לנסיבות ההליך דנן, באופן המלמד, כי הכירו בסמכותה של רשות השיפוט לברר עניינים אלה. כך למשל, פנייתן לרשות השיפוט בדבר זכאותה של ח"כ יחימוביץ להתמודד בבחירות ליו"ר ההסתדרות מטעם סיעת הבית החברתי, וכן ערעורה של סיעת הבית החברתי בבחירות הקודמות להסתדרות בשנת 2012 לרשות השיפוט בדבר תוצאות הבחירות.

בהתאם לאמור, טוענות הנתבעות 1-2, כי כאמור בהוראות חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות, רשות השיפוט היא ורק היא הגוף המוסמך לדון בערעור על תוצאות הבחירות בהסתדרות, המועלות בתובענה דנן.

עוד מציינות הנתבעות 1-2, כי במסגרת הסכם הפשרה אשר קיבל כאמור תוקף של

פסק דין
במסגרת ה"פ 8717-04-17, על ידי כב' השופטת אלמגור, התחייבו התובעות שלא להעלות כל טענה ביחס להוראותיה של חוקת הבחירות מאחר וההליך הסתיים בפשרה.

לטענת הנתבעות 1-2, הטענה לסמכות בית המשפט משוללת כל יסוד שכן עיון בפסיקה מעלה, כי אין לקבל טענות לבטלות פסק בוררות, גם אם עניינו בעל אופי חוקתי, וזאת משהוענקה לבורר סמכות הכרעה מפורשת על ידי הצדדים. יתרה מכך טוענות, כי אין כל מניעה שרשות השיפוט תידרש גם לענייני בחירות בפרט שהחוקה מסמיכה אותה במפורש לעשות כן.

גם הטענה שהועלתה בדבר חשש למשוא פנים משוללת כל יסוד שכן רשות השיפוט אינה נתונה לפיקוחו ומרותו של בית נבחרי ההסתדרות. הם אינם עובדי ההסתדרות ואינם מקבלים שכר מההסתדרות.

לעניין טענת התובעות, כי נוכח מורכבות ההליך לא ניתן לברר את התובענה בפני
רשות השיפוט טוענות הנתבעות 1-2, כי כעניין שבשגרה מתנהלות ומוכרעות בישראל בוררויות מורכבות וסבוכות וכי הסכמה על האמור על ידי התובעות למעשה תסתום את הגולל על מוסד הבוררות בישראל. מרבית העדים שידרשו להופיע הינם חברי ההסתדרות או עובדי חברות מקצועיות עימם התקשרה ההסתדרות לצורך ניהול הבחירות ועל כן ממילא גורמים אלו יראו עצמם מחויבים להתייצב לדיונים ואף אם תעלה בעיה לעניין זה אין כל מניעה שמי מהצדדים יערוך פנייה לבית המשפט ויבקש ממנו להורות לאותו עד להתייצב בפני
רשות השיפוט.

לבסוף, נטען כי הליך זה אינו מהווה המשך ישיר להליכים קודמים שהתנהלו בבית המשפט כטענת התובעות. התובעות הן אלו שבחרו להגיש הליכים אלה לבית המשפט המחוזי ולא לרשות השיפוט ואולם הליכים אלה הסתיימו בהסכמה במסגרתה נדחתה דרישתן והתייתר הצורך להידרש לשאלת הסמכות.

תגובת הנתבעים 3-4
מר אבי ניסנקורן וסיעת "עוגנים" בהסתדרות (להלן: "הנתבעים 3-4"), אלה שזכו בבחירות, טוענים, כי מנגנון הערעור הקבוע בחוקת הבחירות מהווה הסכם בוררות מחייב ולפיכך מושתקות התובעות מלהעלות טענות כנגד תוקפו המחייב, ובעיקר נוכח הסכם הפשרה שנחתם ביום 12.04.17 במסגרת ה"פ 8717-04-17.

לעניין טענתן של התובעות לפיה המדובר בעניינים חוקתיים ולפיכך בסמכותו הבלעדית של בית המשפט נטען, כי התביעה אינה עוסקת בשאלות חוקתיות משפטיות סבוכות שאינן בסמכותה של רשות השיפוט להכריע בהן וכי מדובר בטענות הנוגעות לליקויים ו/או פגמים בתהליך ההצבעה שהינם עניינים שבעובדה אותם מוסמכת רשות השיפוט לברר.


באשר לטענת התובעות בדבר מורכבות ומסורבלות ההליך כמו גם, הצורך בזימון מספר רב של עדים, טוענים הנתבעים 3-4, כי לרשות השיפוט סמכות ברורה הקבועה בפרק 12 לתקנונה להזמין עדים למתן עדות או המצאת מסמכים. שנית, בהינתן תחולת חוק הבוררות על הליך הבוררות המתנהל על ידי רשות השיפוט, ניתן להסתייע בבית המשפט, בהתאם להוראת סעיף 16 לחוק הבוררות, בכפיית עד להתייצב למתן עדות.

עוד מציינים הנתבעים 3-4, כי באשר לטענה בדבר המשך ישיר של ההליכים הקודמים על אף שההליך במסגרת ה"פ 8717-04-17 היה קצר מאוד (8 ימים בלבד), במהלך זמן קצר זה הספיקו כל הנתבעים לטעון לחוסר סמכות בית המשפט וטענה זו כלל לא נדחתה. לטענתם, התובעות, הן שהסכימו לוותר בהסכם הפשרה על כל טענה נגד הוראות חוקת הבחירות לרבות ההוראה הקובעת את מנגנון הערעור.
גם בהליך הנוסף שנוהל בין הצדדים במסגרת ה"פ 54127-05-17 טענו הנתבעות 3-4 על כך שהתובעות מנסות לשלול את סמכותם של מוסדות ההסתדרות הרלוונטיים.


תשובת התובעות
התובעות חוזרות בכתב התשובה על טענותיהן לפיהן התובענה אכן עוסקת בנושאים עקרוניים המשפיעים על כלל המשק בישראל ולפיכך מהווים עניינים חוקתיים.

בהתייחס לפסקי הדין שהובאו על ידי הנתבעים מציינות כי הצגת הדברים הינה שגויה, מטעה ושונה מהעניין שלפנינו.
התובעות חוזרות וטוענות, כי הנתבעים בעצמם הכירו בסמכותו של בית המשפט לדון בתובענה זו, כאשר הגיבו באופן מפורט בשתי תגובות במסגרת ה"פ 54127-05-17 ולא העלו בדל של טענה בעניין הסמכות. הרי, טוענות התובעות, בית המשפט נתן מלכתחילה צווי מניעה במעמד צד אחד, כנגד הנתבעים, ואילו באמת סברו הנתבעים כי בית המשפט לא היה מוסמך ליתן את הצווים הרי שהיו מעלים טענה זו ראשונה.

עוד טוענות התובעות, כי בניגוד לנטען על ידי הנתבעים, הסכם הפשרה אינו מגביל אותן מלפנות לבית המשפט בתובענה זו.
בהגשת עתירה זו התובעות פעלו בדיוק בהתאם להסכם הפשרה שכן הטענות נוגעות להליך הבחירות עצמו, שהתקיים לאחר מכן, ובהתאם הינו בדיוק בגדר הנושאים הפתוחים לפניה לערכאות. הנה אם כן, המדובר בעובדות חדשות שלא היו ידועות לתובעות ואף לא היו יכולות להיות ידועות להן במועד גיבוש הסכם הפשרה.
יתרה מכך, טוענות, כי דווקא העובדה כי לאורך הליכי הבחירות פנו מספר פעמים בסוגיות שונות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מחזקות ותומכות בעמדתן כי על הסכסוך להתברר בפני
בית המשפט.

באשר להליך המשפטי שהתנהל בפני
רשות השיפוט בעניין התמודדותה של חה"כ יחימוביץ בהליכי הבחירות במסגרת סיעת "הבית החברתי" טוענות התובעות, כי בהליך זה דובר במחלוקות פנים סיעתיות. כמו כן הוא נפתח על ידי שני חברי סיעה לשעבר ולא על ידי הצדדים להליך זה. על אף האמור, וגם שם, טענה חה"כ יחימוביץ כי רשות השיפוט אינה הגורם המתאים לדון באותו סכסוך.

מעבר לאמור נטען, כי אישור חוקת הבחירות של ההסתדרות אינו מונע מהן לפנות לבית המשפט כאשר מדובר בתביעה שהינה בסמכות בית המשפט.


דיון והכרעה
25.
אקדים ואומר כי לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים וכן בהוראת חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות הגעתי לכלל מסקנה, כי רשות השיפוט של ההסתדרות היא ורק היא הגוף המוסמך לדון בטענות התובעות הנוגעות לתוצאות הבחירות בהסתדרות.


חוקת ההסתדרות מהווה מסמך מכונן של הארגון וחוקת הבחירות הינה המסמך שבהתאם לו נערכות הבחירות לרשות ההסתדרות ולמוסדותיה.

הוראות חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות נוקטות בלשון מפורשת
ולפיה רשות השיפוט של ההסתדרות היא הגוף המוסמך באופן בלעדי לדון בתובענה.
התובעות אינן כופרות במעמד חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות הקובעת כי לרשות השיפוט נתונה הסמכות הבלעדית לדון בערעורי בחירות, וטוענות כי תביעתן מעלה שאלות חוקתיות סבוכות שרשות השיפוט – כמוסד בוררות – אינה מוסמכת לדון בהן.
ואולם, לא כך הם הדברים.

הסוגיה העומדת לדיון כאן נוגעת כל כולה לטענות של אי סדרים בהליכי הבחירות שהתקיימו.
התביעה עוסקת בטענות בדבר ליקויים או פגמים עובדתיים בתהליך ההצבעה בבחירות ומעלה טענו כגון
"גניבת זהויות", "הצבעה מאורגנת בשם בעלי זכות בחירה" וכן טענות בדבר קלפיות שהגיעו ליעדן באיחור, הוצבו כביכול במיקום פסול ו"הוכשרו" על ידי ועדת הבחירות מקום שהיה ראוי לטענת התובעות, לפסלן.
המדובר בשאלות שיש לבררן במישור העובדתי בכל הנוגע לסדרים בהליך הבחירות ואין לומר כי שאלות אלו מעוררות ענין חוקתי, השולל סמכות מפורשת של רשות השיפוט לדון בו.

נקבע לא אחת כי יש ליתן לערך של כיבוד הסכמי בוררות עדיפות וזאת באמצעות מתן פרשנות צרה למושג "עניין חוקתי".

בית המשפט העליון נדרש לעניין בעניין רע"א 9048/05 הסתדרות המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
(פורסם בנבו, 20.10.2009). באותו עניין, לא קבע בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, קריטריונים ברורים למושג "עניין חוקתי" אולם, עמד על שורה של קווים מנחים כלליים, וקבע כי כאשר מדובר בעניינים בעלי חשיבות עקרונית כללית, המשפיעים באופן ישיר על ציבור רחב, לא יוכרעו עניינים אלו במסגרת התדיינות פרטית
וכי חשיבותם
הכללית של הנושאים החוקתיים והשפעתם על ציבור גדול מצריכה הכרעה שיפוטית של בית המשפט.

ועוד אומר בית המשפט שם, פסקאות 46-48:
"... הפסיקה נמנעה לאורך השנים מהגדרה ממצה של המושג "עניין חוקתי" לצורך בוררות. עם זאת, ניתן לדלות מתוכה קווים מנחים כלליים המכוונים בענייננו: כך, למשל, הוגדרו כ"עניינים חוקתיים" נושאים הנוגעים ישירות לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות, או עניינים חוקתיים כלליים אחרים הנובעים ממשפט המדינה; כן נכללים בכך עניינים עקרוניים המצויים בליבת המשטר הכללי כגון נושאים הקשורים לבחירות, ושיטות בחירות."

מקרה אחר בו הכיר בית המשפט בעניין שעמד לדיון כעניין חוקתי הוא פרשת איתן כבל משנת 2013-2014, שהתבררה בבית המשפט המחוזי בתיק ה"פ (מחוזי ת"א) 13753-11-13 ח"כ איתן כבל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
(פורסם בנבו, 19.12.2013) ולאחריו הערעור לבית המשפט העליון בע"א 367/14 ח"כ איתן כבל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
(פורסם בנבו, 09.03.2014).
הליך זה ננקט בעקבות הודעת יו"ר ההסתדרות הקודם מר עופר עיני על עזיבתו את התפקיד ועל מינויו של מר ניסנקורן כיורשו. איתן כבל עתר כנגד ההחלטה האמורה בדרישה לערוך בחירות כלליות בקרב חברי ההסתדרות.
בית המשפט המחוזי (כב' השופט יונה אטדגי) ראה לנכון להידרש לעניין נוכח השאלה החוקתית שעמדה לדיון. ערעור לבית המשפט העליון נדחה לגופו של עניין.

ואולם, שונה פרשת איתן כבל מהנסיבות דנן. בתביעה הנדונה אין המדובר בעניינים הנוגעים לשיטת בחירות. השאלות העולות בתביעה כאן כל כולן נוגעות לאי סדרים, כנטען, בהליך הבחירות אשר התקיים. שאלות אותן יש לברר במישור העובדתי והמצויות כל כולן בסמכות רשות השיפוט. סמכות אשר הוקנתה לה בהתאם להוראות חוקת הבחירות המחייבת את הצדדים להליך.

מעבר לנדרש, יוער בהקשר זה כי כאשר הטריבונל הפנימי – רשות השפוט של ההסתדרות – קיבלה הסמכה מפורשת לדון בסוגיות חוקתיות לא תהיה מניעה לכך. וכך שאלת הזכות להיבחר שהינה לכאורה שאלה חוקתית, מצויה בסמכותה של רשות השיפוט והתובעות בעצמן אף הכירו בכך.
כך נמצא כי, ביום 16.2.17 נדונה ברשות השיפוט עתירה שהשיגה על זכותה של הגב' יחימוביץ להתמודד להסתדרות מטעם סיעת הבית החברתי, סוגיה שהינה במהותה נוגעת במישרין בלב לבה של הזכות החוקתית להיבחר. חרף זאת, הכירה הגב' יחימוביץ כי נשוא זה ידון ויוכרע ברשות השיפוט וכך גם היה.

כמו כן, כפי שהוזכר לעיל, רשות השיפוט גם דנה ערב הבחירות בערר שהגיש ב"כ סיעת הבית החברתי על החלטת ועדת הבחירות של ההסתדרות מיום 4.4.17 בדבר פסילת מועמדותם. היינו מדובר בהכרה נוספת של התובעת 2, סיעת הבית החברתי, בסמכותה וכשירותה של רשות השיפוט לדון בעניינים חוקתיים הנוגעים לזכות להיבחר.

ניתן להוסיף ולהפנות גם להליך שהתקיים ביום 27.2.12, כשלושה חודשים עובר לבחירות הקודמות בהסתדרות, אז הגישה סיעת הבית החברתי ומי שעמד בראשה באותה עת, חבר הכנסת איתן כבל, עתירה לביטול חוקת הבחירות ולדחיית מועד הבחירות. וזמן קצר לאחר מכן הגישו הליך נוסף בו העלו בין היתר בנושא הצבת קלפיות במקומות עבודה ושימוש בקלפיות ניידות, ומיד לאחר אותה מערכת בחירות הוגש הליך שלישי שעניינו נוגע לאי סדרים שהתגלו, על פי הטענה, בקלפיות מסוימות.


שלושת ההליכים הללו הוגשו לרשות השיפוט והתבררו במסגרת רשות השיפוט.
יש באמור, כדי ללמד על הגישה המצמצמת אותה יש לקדם ולפיה נקודת המוצא הינה כיבוד הוראות חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות ולפיהן ערעורים הנוגעים לענייני בחירות יובאו בפני
רשות השיפוט. בהתאם, רק סוגיות חוקתיות מובהקות בעלות השפעות רחבות תוחרגנה מסמכות רשות השיפוט ותובאנה לפתחו של בית המשפט. כאמור, אין זה המקרה כאן.

לאור כל האמור לעיל, הן מטעמים של השתק והן גופו של ענין, יש לקבוע כי לרשות השיפוט הסמכות הבלעדית לדון בשאלות המתעוררות בתובענה נשוא הדיון שעניינה השגות על הליכי הבחירות ותוצאותיהן.

טענת התובעות כי יש לכרוך הליך זה לשני הליכים קודמים אשר התנהלו בבית משפט זה אשר מגלמים לכאורה את סמכות בית המשפט להכריע בתובענה זו אין לה על מה לסמוך.

ההליך הראשון 8717-04-17 יחימוביץ נ' הסתדרות העובדים, אשר התנהל בפני
כב' השופטת אלמגור הסתיים בפשרה אשר קיבלה תוקף של

פסק דין
, ועל כן התייתרה ההכרעה בשאלת הסמכות ובהכרח, אין בכך כדי ללמד על קביעה שיפוטית בדבר סמכות בית המשפט. הסכמת הצדדים באה כדי לקצר הליכים והיא ניתנה מבלי לפגוע בטענת הסמכות שהועלתה על ידי הנתבעים.

ההליך השני ה"פ 54127-05-17 שעניינו בקשת התובעות להורות על עצירת הליך ספירת הקולות בבחירות להסתדרות, איננו יכול ללמד על הכרעה שיפוטי בדבר סמכותו של בית המשפט.
כפי שצויין לעיל, באותו עניין ניתן על ידי כב' הנשיא אורנשטיין צו מניעה ארעי, במעמד צד אחד, עוד בטרם ניתנה לנתבעים זכות התגובה. בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים, ביום 25.5.17, נוכח עמדת הנתבעות והמלצת בית המשפט חזרו בהן התובעות מבקשתן וספירת הקולות המשיכה, מבלי שעלה הצורך להעביר הדיון לרשות השיפוט.
הסתלקותן של התובעות מדרישתן ייתרה את הדיון בשאלת הסמכות והתובעות בהליך כאן, אינן יכולות לבנות טענתן בדבר סמכותו של בית המשפט להכריע בתובענה על ההליך הקצר אשר התנהל והסתיים בישיבה ראשונה מבלי שנדרש בית המשפט להכריע לגופו בשאלת הסמכות.
לפיכך, הסתמכותן של התובעות על הליכים קודמים אלו אין בהם כדי לסייע.

טענת התובעות, בדבר קיומו של חשש למשוא פנים של רשות השיפוט, משוללת כל יסוד שהרי רשות השיפוט איננה נתונה לפיקוחו ולמרותו של בית נבחרי ההסתדרות, וחברי המותב ברשות השיפוט מחויבים לעשות משפט וצדק. הם אינם עובדי ההסתדרות ואינם מקבלים שכר מההסתדרות, אלא נטמנים על ידי ועדה מקצועית.

כך גם דוחה אני על הסף את הטענה לפיה נוכח מורכבות ההליך לא ניתן לברר את התובענה בפני
רשות השיפוט. הליך הבחירות אינו ענין מורכב שאין ביכולתה של רשות השיפוט לבררה. להיפך, לרשות השיפוט הכלים להתמודד עם סוגיות מורכבות בלוח זמנים קצר ואף יעיל באופן המקנה לו עדיפות על בית המשפט המתמודד עם עומסים כבדים.
הראיה הטובה לכך, הינו הליך שערער על זכותה של חה"כ יחימוביץ להתמודד בבחירות להסתדרות מטעם הבית החברתי, הליך שהוגש ביום 16.02.17, התברר ביום 2.3.17 במשך שעות ארוכות ולאחריו, ניתן

פסק דין
ביום 28.3.17, בתוך חודש וחצי מיום הגשת ההליך.
לעניין טענה זו אף מושתקות התובעות, נוכח התנהלותן בעבר בהליכים אחרים אותם ניהלו בפני
רשות השיפוט באוקטובר 2015 וכן באפריל 2017.


סוף דבר
אני קובעת כי הסמכות לדון בטענות התובעות העולות במסגרת תובענה זו נתונה לרשות השיפוט, ועל כן מורה על עיכוב ההליכים כאן ומיצוי בירורן בפני
רשות השיפוט של ההסתדרות.
בפועל תובענה זו נמחקת.


התובעות תישאנה בהוצאות הנתבעים בהליך זה בסך של 20,000 ₪.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ז, 14 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 64641-05/17 שלי יחימוביץ, סיעת הבית החברתי בהסתדרות נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ועדת הבחירות של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אבי ניסנקורן ואח' (פורסם ב-ֽ 14/08/2017)