פסקי דין על מרגלית בן צבי | פסקי דין על עו"ד אמיר עמרעו"ד אהרון ברדהמשרד עורכי דין עמר | פסקי דין על רייטר | פסקי דין על ז'אן ואח' |

33352-09/16 א     29/08/2017




א 33352-09/16 מרגלית בן צבי נ' עו"ד אמיר עמרעו"ד אהרון ברדהמשרד עורכי דין עמר, רייטר, ז'אן ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו


29/8/2017
ת"א 33352-09-16 בן צבי נ' עמר ואח'






מספר בקשה:12
לפני
כבוד השופטת
חנה פלינר


מבקשת/ תובעת

מרגלית בן צבי
ע"י ב"כ עו"ד רונן בן צבי


נגד


משיבים
/ נתבעים

1. עו"ד אמיר עמר

2. עו"ד אהרון ברדה
3. משרד עורכי דין עמר
, רייטר
, ז'אן, שוכטוביץ ושות'
ע"י ב"כ עו"ד יאיר ליבוביץ




החלטה

מונחת לפני בקשה לתיקון כתב תביעה, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").


על פי הנטען בכתב התביעה, בתמצית, התובעת (מרגלית בן צבי
) נפלה קורבן לתרגיל הונאה ו"עוקץ" בנושא מכירת קרקעות ע"י חברת א.ר. לוגיסטיקה בע"מ 514719095 (בשמה המסחרי "אדמה"- כיום חברה בפירוק) (להלן: "התובעת" ו-"אדמה" בהתאמה). הנתבעים 1-2 (עוה"ד אמיר עמר ואהרון ברדה) הינם שותפים במשרד הנתבע 3 (עמר, רייטר
, ז'אן, שוכטוביץ ושות' משרד עורכי דין) אשר ייצגו את אדמה בעסקאות מכירת הקרקעות.

ביום 20.10.2015 הגיעה התובעת לפגישה במשרדי אדמה שם הציגו לה נציגי החברה פרויקט לרכישת "זכות לדירה" בבניין בן 8 קומות אשר עתיד להיבנות בהוד השרון בגוש 6657, חלקה 40 (להלן: "הפרויקט"). במסגרת הפגישה הדגישו נציגי החברה כי ישנו פיקוח של משרד עוה"ד הוא הנתבע 3 על וכי כספיה יופקדו בחשבון נאמנות. לאחר מכן, נסעו נציגי החברה עם התובעת לכתובת משרדי הנתבע 3, שם נפגשה עם הנתבעים 1-2 וחתמה בפני
הם על מסמכים עבור זכות לשתי דירות בפרויקט. לאחר מספר שבועות התחרטה התובעת וביקשה לבטל את העסקה ולבסוף שוכנעה לרכוש זכות שלישית לדירה והשאירה שיק נוסף ודחוי לשנת 2021. לבסוף העבירה התובעת לנציגי אדמה שיקים סך כולל של 854,720 ₪.

לשיטת התובעת, התרשלו הנתבעים 1-2 בעת מילוי תפקידם כעורכי דין והפרו את חובות הנאמנות כלפיה בין היתר מאחר והתובעת לא הייתה מיוצגת; מאחר והערת אזהרה נרשמה על חלקה אחרת (13 במקום 40); היות ולא גילו לה כי המדובר בעסקה מסובכת ומורכבת אשר עניינה אדמת מושע בקרקע חקלאית; מאחר והעתק ההסכם לא הועבר לעיונה של התובעת בטרם החתימה; מאחר והשיקים שנמשכו על ידה הינם פתוחים (ללא שם נפרע) והועברו לידי נציגי אדמה ולא הופקדו בחשבון הנאמנות. בשל כך מתבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבעים במלוא נזקי התובעת.


בכתב ההגנה (המתפרס על פני 42 עמודים) טוענים הנתבעים, בין היתר, כי התובעת ידעה היטב על מה היא חותמת וכי המדובר בתובעת בגירה, כשירה אשר ניהלה מגעים ישירים עם אדמה בלי קשר לנתבעים; כי אנשי משרד הנתבעים דאגו להבהיר לתובעת את כל הוראות המסמכים עליהם חתמה ואף נאמר לה כי היא מוזמנת לדאוג לעצמה לייצוג עצמאי; כי המסמכים עליהם חתמה התובעת מתייחסים לחלקה 13 וכי איש מהנתבעים לא ידע כי התובעת אינה מעוניינת בזכויות לדירה אותן רכשה; הנתבעים ייצגו את אדמה והדבר הובהר לתובעת בכתב ובעל פה וכי הנתבעים עמדו בחובות המוטלות על כתפיהם כלפי צד שני מעל ומעבר, אם וככל שחבים הם בחובות כלשהן כלפי התובעת. עוד טוענים הנתבעים כי "בסופו של יום התובעת שילמה, לטענתה שלה, את המחיר שסיכמה בעסקה; החלק בתמורה שהיה אמור להגיע למוכר הקרקע אכן הגיע אליו; ולטובת התובעת נרשמה הערת אזהרה על הקרקע שרכשה." (ראה: סעיף 13 לכתב ההגנה). כמו כן, סבורים הנתבעים כי התובעת לא עתרה לביטול העסקאות או הערת האזהרה שנרשמה אלא עותרת לקבלת "דמי נזק" ומשכך מנסה היא לאחוז את המקל משני קצוותיו.

בבקשה דנן מבקשת התובעת לתקן את כתב תביעתה לאור עובדה שנתגלתה לה, לטענתה, לאחר הגשת כתב התביעה ועל רקע "הודעה על קביעת שומת מס לפי מיטב השפיטה" שנתקבלה בחודש 01/2017 מאת הממונה (מפקח ראשי) באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין. מכוח האמור בהודעה זו התבקש ביהמ"ש לאשר הוספה של חלק שני (בפרק העובדות) לכתב התביעה ותיקון סכום התביעה ל-935,147 ₪ (להלן: "הודעת רשות המיסים" ו- "התיקון" בהתאמה).
בתגובה גורסים הנתבעים כי המבקשת לא ביססה כנדרש את בקשת התיקון היות שלא צירפה תצהיר לתמיכה בעובדות; כי התיקון הינו תוספת עילה חדשה שאינה מהווה חלק מה-"מחלוקת האמיתית בין הצדדים"; מאחר שהתובעת "הגניבה" סכום נוסף (ישנו פער בלתי מוסבר של 2,600 ₪) התנהלות המעידה לשיטת הנתבעים על חוסר תום לב מצידה. משכך סבורים הנתבעים כי יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות.

עוד טוענים הנתבעים כי התיקון מתייחס למנגנון נאמנות (בשלב מימוש העסקה-חתימת הסכם המכר; שם הנאמן הוא אדמה ולא הנתבעים) שונה ממנגנון הנאמנות נשוא התובענה שהוגשה (המתייחס עד לחתימת הסכם המכר) כמפורט בסעיפים 32-52 לתגובת הנתבעים. לחילופין, ככל שביהמ"ש יקבל את הבקשה סבורים הנתבעים כי יש להתנות את התיקון בתשלום הוצאות הולמות לנתבעים. בנוסף, טוענים הנתבעים כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה תוך שיהוי היות והודעת רשות המיסים נשלחה בחודש 12/2016 ומאחר שהבקשה הוגשה לאחר ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 25.4.2017.

בתשובתה חוזרת התובעת על האמור בבקשה ומדגישה כי הודעת רשות המיסים מתייחסת למנגנון הנאמנות נשוא תביעה זו, וכי במסגרת ההודעה נטען כי המנגנון שקבעו הנתבעים הוא פיקטיבי ולא אותנטי. בנוסף, דוחה התובעת את טענת השיהוי ומסבירה כי הטענה הועלתה על ידי בא כוחה כבר במסגרת ישיבת המשפט (ראה: פרוטוקול הדיון, בעמוד 2, שורות 7-9; בעמוד 3, שורות 17-23); התובעת מדגישה כי הודעת רשות המיסים נשלחה תחילה לנתבעים בשגגה, מאחר ושולח ההודעה סבר כי הנתבעים הינם באי כוח התובעת. לבסוף טוענת המבקשת כי לא צירפה תצהיר תומך בבקשה מאחר והעובדות עולות מהמסמכים שצורפו לבקשה אשר בידיעת רשות המיסים ולא בידיעת התובעת. במסגרת סעיפים 18-20 לכתב התשובה מצרפת התובעת את אופן חישוב סכום התביעה.

דיון והכרעה
תקנה 92 לתקנות, מורה כדלהלן:
" בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".
(ראה: תקנה 92 לתקנות).

מלשון ופרשנות תקנה זו עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כדי שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין- נעתרים לו ברוחב לב. גישת ביהמ"ש לבקשות מסוג זה הינה ליברלית מהטעם שבדרך כלל התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ולייעל את ההליך (ראה: אורי גורן, 321-322).

הפסיקה קבעה קריטריונים נוספים אותם יש לבחון במסגרת בקשה לתיקון כתב טענות והם: התנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שבתיקון ומנגד מהו הנזק שיגרם ככל שיאושר התיקון? האם יגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו (ראה: רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 25.1.2016)).

חרף האמור, במקרים בהם התיקון מתייחס להוספת עילת תביעה חדשה קבע ביהמ"ש העליון כלל לפיו ביהמ"ש לא ייטה לאפשר את התיקון אם מטרתו היא הוספת עילה חדשה שהראיות להוכחתה שונות מהראיות להוכחת העילה המקורית וכי נטייה זו תגבר ככל שמצויים אנו בשלבו המתקדם של ההליך ובמקרה בו התיקון יאריך ויסרבל את הדיון (ראה: רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 22.3.2017).

עם זאת, לעיתים יתאפשר תיקון על דרך של הוספת עילה, זאת כאשר שוכנע בית המשפט כי מן הראוי לתקן כתב טענות לשם בירור השאלה האמיתית [יואל זוסמן סדרי הדין 345 (מהדורה שביעית, 1995)].

ומההלכה ליישומה


בנסיבות המתוארות בבקשה שלפני סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל. להלן נימוקיי:
תחילה לטענות הפרוצדורליות המתייחסות לשיהוי בהגשת הבקשה, אי צירוף תצהיר ואי פירוט אופן חישוב הסכום המתוקן:

באשר לאופן חישוב הסכום המתוקן מפנה אני לתחשיב המפורט בסעיפים 18-20 לכתב התשובה, אשר מייתר את הצורך בדיון בטענה פרוצדורלית זו.

באשר לטענת השיהוי מוצאת אני לנכון לדחותה, וראה טענת התובעת לפיה המידע המצוי בעמדת רשות המיסים התקבל והתגבש ברשות המיסים ביום 22.10.2016 , לאחר שהוגש כתב התביעה לתיק זה. עוד יש לזכור את הטענה שההודעה נשלחה תחילה לנתבעים ולא לתובעת. לאור האמור, איני סבורה שניתן להגדיר את פרק הזמן שחלף כ"שיהוי".
אמנם לכאורה ניתן היה להגיש את הבקשה לפני ישיבת קדם המשפט, אולם יש לזכור שמצויים אנו בשלב מקדמי של ההליך, טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית וטרם החל שלב ניהול הוכחות, לא שוכנעתי כי יגרם כל נזק מביצוע התיקון המבוקש ולכל היותר ניתן לשקול עניין זה בעת החיוב בהוצאות הבקשה.

באשר למחדל התובעת באי צירוף התצהיר אכן הבקשה אינה נתמכת בתצהיר. עם זאת, התיקון נשען ברובו על הודעת רשות המיסים ואינו נובע מעובדות אשר בידיעת המבקשת (ראו בעניין זה האמור בסעיף 31 לכתב התשובה וראה גם הפנייה לע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ' א' בע"מ (בפירוק), פ"ד נז(6) 597, 603). אם וככל שנזכרות עובדות כאלו או אחרות, הן אינן נוגעות ללב ליבו של התיקון המבוקש וממילא יהא מקום לפרט את העובדות בתצהירים שיוגשו במסגרת ההליך העיקרי. לפיכך במקרה הנדון אין הכרח בצירוף תצהיר לבקשה והיא נשענת ברובה על המסמך שצורף לה, שהתקבל כאמור לאחר הגשת התובענה.

באשר לטענה לפיה התיקון המבוקש כולל עילה חדשה, אכן נטיית ביהמ"ש שלא להיעתר למבוקש עת עולה מהבקשה שעסקינן בעילה נפרדת ושונה. במקרה שלפנינו ישנה מחלוקת בין הצדדים האם מדובר באותו מנגנון נאמנות או שמא מדובר במנגנון נפרד. בשלב זה, ובטרם שמיעת הראיות, איני יכולה להכריע במחלוקת זו שבין הצדדים, אך גם איני נדרשת לה. סיווג הנאמנות אינו הכרחי להכרעה בבקשת התיקון, שכן על פניו עולה שמדובר באותה מסכת עובדתית; ידרשו אותם עדים לבירורה; מדובר בנזק נוסף לכאורה באותה פרשה ממש; יתכן שעמדת רשות המיסים משליכה על טענות התובעת בכללותן (ואיני מביעה עמדה בעניין זה).

בנוסף ולחלופין יש לזכור כאמור את השלב ההתחלתי של ההליך; התיקון המבוקש אינו מסובך או מכביד על ההליך, הן מבחינת תוספת לסכום התביעה בסך של 30,807 ₪ בלבד והן מבחינת הפירוט בחלק ב' לכתב התביעה הנפרש על גבי 4 סעיפים קצרים המתייחסים לאותה מסכת עובדתית שבבסיס הפרשה; הנתבעים לא פירטו מהו הנזק העלול להיגרם להם ככל שתאושר הבקשה וסבורה אני כי היעילות מחייבת תיקון, שכן האופציה האחרת – והיא ניהול תביעות מפוצלות, אינה עומדת על הפרק בנסיבות העניין.

לאור כל האמור לעיל, הנני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש. יש לשלם את הפרשי האגרה כמתחייב. התובעת תגיש עותק פיזי כרוך ומדוגל של כתב התביעה המתוקן לתיק ולצדדים בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטה זו. הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה. התובעת
תשא בהוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ₪ לנתבעים כולם, אשר ישולמו עד ליום 1.10.2017. בעת פסיקת ההוצאות לקחתי בחשבון, מחד, את העובדה שההודעה מרשות המיסים התקבלה לאחר הגשת התובענה. מאידך, לקחתי בחשבון את העובדה שלכאורה ניתן היה להגישה בטרם ישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק.


המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים בדואר. מועד התזכורת הפנימית הקבועה ליום 18.9.2017 תיוותר על כנה. עד למועד זה יגישו הצדדים רשימת מועדים מוסכמת ומשותפת לקיום ישיבת קדם משפט בתיק.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ז, 29 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 33352-09/16 מרגלית בן צבי נ' עו"ד אמיר עמרעו"ד אהרון ברדהמשרד עורכי דין עמר, רייטר, ז'אן ואח' (פורסם ב-ֽ 29/08/2017)