פסקי דין על הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ) | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון רמת השרון | פסקי דין על עירית רמת השרון |

15925-01/17 הפ     10/09/2017




הפ 15925-01/17 הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ) נ' ועדה מקומית לתכנון רמת השרון, עירית רמת השרון








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 15925-01-17 הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ)
נ' ועדה מקומית לתכנון רמת השרון
ואח'



10 בספטמבר 2017






לפני
כבוד השופטת
נועה גרוסמן


מבקש

הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ)
ע"י ב"כ עו"ד ענת לוי


נגד


משיבים

1. ועדה מקומית לתכנון רמת השרון

2. עירית רמת השרון
ע"י ב"כ עו"ד יעקב בויאר




החלטה


כללי
:

לפני הליך בדרך של המרצת פתיחה אשר הוגש ע"י המבקש ועניינו עתירה לחיוב המשיבות בתשלום פיצויי הפקעה.
אין חולק כי זכויותיו של המבקש במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 29 בגוש 6616 וכן חלק מחלקה 3 בגוש 6617, ( להלן :"המקרקעין") המצויים במתחם כפר הירוק בתחום עיריית רמת-השרון, הופקעו ע"י המשיבות.
הכפר הירוק הינו חברה ממשלתית והוא מחזיק בחכירה לדורות במקרקעין, אשר חלק מזכויותיו בהם הופקעו.
זכויות החכירה הוענקו לו על פי חוזה, לתקופה של 49 שנים החל מיום 1.10.93.
בתום התקופה חייב המינהל לפי בקשת הכפר הירוק, לחדש את חוזה החכירה לתקופה של 49 שנים נוספות.
הליך ההפקעה החל עם פרסום תוכנית רש/715 בילקוט הפרסומים בתאריך 3.5.2001.
כפי שתואר בהמרצת הפתיחה, מטרת ההפקעה הינה הרחבת דרך קיימת מ- 10 מטר ל-32 מטר במקטע מסוים ו- 22 מטר במקטע אחר, על מנת לאפשר גישה לבית העלמין קריית שאול ולנווה גן.

פרסום נוסף בילקוט הפרסומים נעשה ביום 7.7.2005 וממנו עלה כי מחלקה 29 יופקע שטח של 25,425 מ"ר לדרך ושטח של 4,187 מ"ר לצורך שטח ציבורי פתוח מחלקה 3 יופקע שטח של 15,809 מ"ר לדרך.
בתאריך 24.11.10 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות.

הועדה המקומית שילמה לכפר הירוק פיצוי מסוים בגין הפקעת המקרקעין ובגין המחוברים עליהם, אולם המבקש סבור כי הפיצויים לא הלמו את הפגיעה שנגרמה לו.
מכל מקום, לא הוגשה תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה עד כה.
עוד יוער, כי בהיות הכפר-הירוק חברה ממשלתית ובהיות המשיבות רשות עירונית, נערך בירור בגין הטענות המועלות בגדר התביעה לפי נציג היועץ המשפטי לממשלה, אולם בתאריך 14.9.16 הודיע הנציג כי אינו רואה טעם בהמשך יישוב הסכסוך לפניו ובהתאם הוגשה התביעה.

הבקשה:
הבקשה המונחת לפני הינה בקשת המשיבות לסילוק התביעה על הסף.
המשיבות טוענות כי יש לסלק את התביעה על הסף מן הנימוקים הבאים:

א.
תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה – התיישנה.
ב.
תביעת פיצויים בגין נזק אחר הנובע מן ההפקעה – התיישנה.
ג.
לחילופין, התביעה נגועה בשיהוי שגרם להיזק ראייתי.
ד.
יש לצרף את רשות מינהל מקרקעי ישראל כמשיבה נוספת בהליך.

אבחן את הטענות אחת לאחת.

טענת התיישנות:
כוחה של טענה זו יפה הן בעניינה של התביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה והן בגין תביעת הפיצויים.
אכן, לפי לוח הזמנים שפורט בכתב המרצת הפתיחה עצמו, החלו הליכי ההפקעה עוד בשנת 2001 עם פרסום תוכנית רש/715 ברשומות.
עם זאת, ההפקעה בפועל לא בוצעה.
ראינו כי היו פרסומים בילקוט הפרסומים גם בשנת 2005 וגם בשלהי 2010 בתאריך 25.11.2010.
בהקשר זה יצוין כי המרצת הפתיחה הוגשה ביום 8.1.2017, דהיינו טרם חלפו שבע שנים ממועד הפרסום האחרון.
זאת ועוד, מקובלים עלי טיעוני המבקשת כי מועד תחילת מרוץ ההתיישנות לתביעת ההפקעה לפיצויים בהתאם לפקודת הקרקעות, יחל במועד תפיסת חזקה משמעותית במקרקעין המופקעים ע"י הרשות.
בתיק
דנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקוה (פורסם במאגרים 21.3.13)
נדונה השאלה המשפטית האם חלה התיישנות על תביעת פיצויים בגין הפקעה, בנסיבות בהן עברו כ-40 שנה מאז ההפקעה (בשנת 1962) ועד הגשת התובענה (בשנת 2002). שלושת חברי המותב קבעו כי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 חל לגבי פיצויי הפקעה כך שעקרונית חלה תקופת התיישנות בת שבע שנים.

דעות השופטים נחלקו בשאלת יישומו של סעיף 6 לחוק דנן הקובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה
", כלומר, השאלה שהתעוררה היא מתי מתגבשת עילת התביעה לעניין ההתיישנות.
הגישה המרחיבה היא דעתו של כב' המישנה לנשיא (כתוארו אז) השופט חשין לפיה, העילה נולדה ביום בו סירבה הרשות המפקיעה לבקשה של התובע לתשלום הפיצוי, גם אם ארע הדבר "מאה שנים" כלשונולאחר ההפקעה. הגישה המצמצמת היא דעתו של כב' הנשיא (כתוארו אז) השופט גרוניס לפיה העילה נולדה כאשר הרשות תפסה את החזקה במקרקעין.
לעניינו, שתי הגישות תקפות ומצדיקות דחיית טענת ההתיישנות .
עוד ראו בהקשר זה פסק דינו של כבוד השופט שפסר בבית המשפט המחוזי לוד, בה.פ. 23112-02-15 חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה השרונים ואח'. [פורסם במאגרים 22.12.16].

בנסיבות העניין שלפני והגם שתוכנית ההפקעה יצאה לדרך בשנת 2001, הרי הפרסום האחרון בנושא ההפקעה היה רק ביום 25.11.2010. כיוון שהתביעה הנוכחית הוגשה ביום 8.1.2017 ברי כי מבחינת הוראות סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 לא חלה התיישנות בענייננו.

למעלה מן הצורך יצוין, כי הצדדים קיימו הידברות לפני נציג היועץ המשפטי לממשלה.
ההידברות אומנם לא צלחה.
המבקש גרס, כי התקופה בה קוימה ההידברות שקולה כנגד בוררות ועל כן תקופה זו עוצרת את מניין ההתיישנות על פי הוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958.
טענה זו אינני מקבלת.
הידברות לפני נציג היועץ המשפטי לממשלה, חשובה ונחוצה ככל שתהיה אינה שקולה כנגד הליך בוררות או הגשת תביעה כדין.
ברם, גם ללא תקופה זו עומד המבקש בתנאים הנחוצים לפי חוק ההתיישנות תשי"ח-1958.

אני קובעת אפוא כי אין להחיל התיישנות בנסיבות תיק זה.
קביעה זו רלוונטית הן להליך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה והן להליך לפי תביעת פיצויי הפקעה.

שיהוי:
המשיבות גורסות, כי התנהלות המבקש גרמה היזק ראייתי העולה כדי שיהוי באופן שיש בו צידוק לדחיית התביעה על הסף.
טענת שיהוי היא טענה שיש לבססה כאשר הנטל רובץ על שכם הטוען.
בענייננו, הטענה הועלתה כשהיא מנומקת היטב משפטית אך עובדתית עדיין לא ברור אלו נתונים חסרים למשיבות לצורך התמודדות עם תביעת הפיצוי.
בהקשר זה ראוי להזכיר את עמדת המבקש לפיה הודיע למשיבות לאלתר מיד לאחר ביצוע ההפקעה, כי בדעתו לעתור לפיצוי, והמשיבות הודיעו בתגובה כי הפיצוי יוענק במסגרת תוכנית רש/1/763.
מכאן, לכאורה,
המשיבות היו אמורות להיות ערוכות לכך שהמבקש יעמוד על פיצוי בגין ההפקעה ולשמור את הנתונים הרלוונטיים לצורך התדיינות ובירור סוגית הפיצוי.
דחיית תביעה על הסף הוא הליך הננקט בלית ברירה ורק במקרי קיצון.
ראו:
"סילוק תובענה על הסף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית-המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה".
( ע"א 2452/01 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, נח (1) 577).
בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נז(5) 433

נקבע כי סילוק על הסף של תביעה שעדיין לא התיישנה בטענה

שהיה שיהוי בהגשתה ייעשה רק במקרים קיצוניים במיוחד. הנסיבות לקבלת טענת שיהוי הן: היה קיים מצג ברור לגבי ויתור או מחילה על זכות הגישה מצד התובע, כתוצאה ממצג זה הנתבע שינה את מצבו לרעה והכל נעשה בחוסר תום לב מצד התובע.
בעניינו, לא התקיימו נסיבות אלה ואין צידוק לסילוק התביעה על הסף מטעמי שיהוי.

כיוון שנושא השיהוי לא בוסס כדבעי בשלב הדיוני הנוכחי ע"י המשיבות, ומולו עומדת טענת המבקש כי המשיבות ידעו או היה עליהן לדעת מבעוד מועד, אודות כוונתו לפעול לקבלת פיצויי הפקעה ולשמור נתונים לצורך כך, אינני רואה לנכון להורות על סילוק התביעה על הסף מטעמי שיהוי.
ככל שיקום הצורך ובכפוף להרמת הנטל העובדתי שעדיין לא הורם כאן, רשאיות המשיבות לשמור על טענותיהן להיזק ראייתי בעתיד.

הטענה לסילוק התביעה על הסף מטעמי שיהוי נדחית בזה.

צירוף מינהל מקרקעי ישראל כמשיב:
סוגית צירוף המינהל כמשיב לצורך התביעה, היא טענת סף נוספת.
טענת סף מסוג זה אינה עוסקת
בסילוק על הסף אלא זוהי טענה שכוחה יפה לצורך עיצוב מחודש של כתבי הטענות והוספת בעל דין . לעניין זה יפה כוחן של התקנות :
תקנה 24 לתסד"א תשמ"ד-1984 ו/או תקנה 92 לתסד"א תשמ"ד-1984.
במישור זה, טענו לפני הצדדים הרלוונטיים להליך זה בלבד, המבקש מצד אחד והמשיבות מצד שני.
עמדת מינהל מקרקעי ישראל לא נשמעו בהליך הנוכחי.

בשלב הדיוני הנוכחי אני מוצאת, כי מינהל מקרקעי ישראל, כמעניק זכות החכירה לדורות למבקש, אינו צד נחוץ בהליך הנוכחי.
המשיבות אומנם סברו, כי מינהל מקרקעי ישראל חייב להשמיע את קולו בדיון על הקרקע שבניהולו, כנאמן של קק"ל וכנציג הציבור. הדעת נותנת כי מינהל מקרקעי ישראל יעניק משקל לזכויות כלל הציבור על פני זכויות פרטניות, ומכאן רצונן של המשיבות לצרפו להליך.
ברם, כאן מדובר בהפקעת זכויות חכירה פרטניות אותן רכש המבקש מאת מינהל מקרקעי ישראל.
עמדת מינהל מקרקעי ישראל גם אם תיטה לטובת הציבור, שהיא אמונה על ייצוגו, אינה יכולה להשפיע על זכויות חוכר לדורות אשר איבד אותן כתוצאה מההפקעה.
בנסיבות אלה, וחרף האמור בסעיף 17 להסכם החכירה, אינני רואה מקום לצרוף מינהל מקרקעי ישראל להליך הנוכחי העוסק רובו ככולו במערכת היחסים בין הרשות המפקיעה לבין זכויות הנפקע.

צירופו של בעל דין נחוץ ויעיל כאשר ההליך מצריך זאת. אך כאשר ההליך אינו מצריך זאת, הצרוף רק יסרבל את ההליך שלא לצורך.

אשר על כן, אני רואה לנכון לדחות גם את טענת הסף בדבר צרוף מינהל מקרקעי ישראל וקובעת כי מסגרת כתבי הטענות ובעלי הדין יישארו כמות שהם.

סיכום
:
מן המקובץ לעיל, אני דוחה את טענות הסף שהעלו המשיבות אחת לאחת.
ההליך יימשך כסדרו.
בישיבת יום 8.3.17 שקלו הצדדים אפשרות לפנייה לגישור ואני שבה וממליצה להם לאחוז בדרך זו.
במקביל, אני קובעת לישיבה מקדמית נוספת ליום 27.12.17 בשעה 09:30.
הוצאות הדיון בבקשה זו, יחולו על פי התוצאות בהליך העיקרי.


ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ז, 10 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 15925-01/17 הכפר הירוק עש לוי אשכול בעמ (חל"צ) נ' ועדה מקומית לתכנון רמת השרון, עירית רמת השרון (פורסם ב-ֽ 10/09/2017)