פסקי דין על יוגב חלפון | פסקי דין על שמן משאבי נפט וגז | פסקי דין על גבי אשכנזי | פסקי דין על מר יוסי לוי |

38842-10/13 תצ     11/09/2017




תצ 38842-10/13 יוגב חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, גבי אשכנזי, מר יוסי לוי








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 38842-10-13 חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:






לפני
כב' השופט חאלד כבוב
, סגן נשיא


המבקש

יוגב חלפון
בעצמו ו/או עו"ד בתיה חלפון

ז'בוטינסקי 7 רמת גן
טל': 03-5747890; טלפקס: 077-345-13-17
המבקש בת"צ 38842-10-13
המשיב בת"א 64087-01-17


נגד


המשיבים

1. שמן משאבי נפט וגז בע"מ
2. גבי אשכנזי

3.
מר יוסי לוי


ע"י ב"כ אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'
יגאל אלון 98 תל אביב
טל': 03-6078607; פקס: 03-6078666
המשיבים בת"צ 38842-10-13
המשיבים בת"צ 13948-08-15
המבקשים בת"א 64087-01-17



ובעניין


עוה"ד אופיר נאור ורנן גרשט
בעצמם ו/או באמצעות משרד עו"ד נאור-גרשט
ויסוצקי 6 תל אביב
טל': 03-5447404; פקס: 03-5447405
באי כוח הקבוצה המיוצגת בת"צ 38842-10-13


ובעניין


1. רון נחמני
2. אורי נחמני
3. רועי ניסים
4. חיה לוונטל
5. חיים לוונטל
ע"י ב"כ עו"ד יצחק אבירם
אבא הלל 11 רמת גן
טל': 03-6110505; פקס: 03-7522095
המבקשים בת"צ 13948-08-15
החלטה

1.
בפני
י בקשה בהולה לפסלות שופט אשר הוגשה על ידי עו"ד יוגב חלפון
, בכובעו כתובע המייצג בתיק וכבא הכוח המייצג שהוחלף. הבקשה לפסלות הוגשה בעקבות החלטתי בתיק מיום 10.8.2017, החלטה במסגרתה הוריתי על מינויים של עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט כבאי כוח מייצגים חלופיים חלף עורכי הדין יוגב ו/או בתיה חלפון בת"צ 38842-10-13 ובתפקידם זה גם בת"א 64087-01-17 ובת"צ 13948-08-15 (להלן: "ההחלטה למינוי").
עיקרי הבקשה לפסלות
2.
בפי המבקש, עו"ד חלפון, טענות שונות ומגוונות, ולהלן אתאר את עיקריהן בלבד. המבקש טוען כי במסגרת ההחלטה למינוי הוצג מצג שווא לקיומו של מכרז, הליך המכרז היה "פיקטיבי", "מכור", "למראית עין" ו"נתפר" עבור עורכי הדין שנבחרו במסגרתו, שעה שכל יתר המועמדים נפסלו מלכתחילה. כן טוען המבקש כי מותב זה התעלם מהוראותיו של בית המשפט העליון תוך בחירת תנאי מקפח ומוסיף כי הבחירה בעורכי הדין שנבחרו יש בה כדי לפגוע קשות במראית פני הצדק. עו"ד חלפון מוסיף וטוען כי במסגרת ההחלטה למינוי לא ניתן משקל לרצונו שלו בבחירת המועמד.
3.
למבקש טענות גם ביחס למחלקה הכלכלית באלו המילים: "יוצא כי מינויים של עו"ד ספציפיים אלה שוב בניגוד להוראותיו של ביהמ"ש העליון, מעידה על כך שביהמ"ש הכלכלי שם לו מטרה להביא למינויים של עורכי דין ספציפיים אלה שוב, ומתברר כי הם חלק מהפמליה של ביהמ"ש הכלכלי..." (פסקה 12 לבקשה). עוד מוסיף המבקש כי מתעוררת שאלה נוקבת על המניע שעומד בפני
שופטי המחלקה הכלכלית במינויים את עורכי הדין שמונו (פסקה 17 לבקשה) וכי "קיים חשש כבד כי שופטי ביהמ"ש הכלכלי חברו יחדיו כדי למנות את עורכי דין אלה" (פסקה 19 לבקשה).
המבקש מפנה גם להחלטות אחרות שניתנו על ידי מותב זה, ביניהן מחיקתו מאתר הנט, טוען כי נמנעה ממנו גישה לאתר הנט מיד לאחר ההחלטה למינוי והחלטה בדבר אי עיכוב הליכים בתיק, החלטות שלגישתו נגועות במשוא פנים במגמה ברורה לדחוק רגליו מהתיק.
4.
לבסוף טוען המבקש כי קיים צורך מהותי לבחון את התנהלות בית המשפט הכלכלי בתיק דנן, לבחון מה הביא "לזריקתו", סילוקו נעשה רק בכדי למנות את עורכי הדין הספציפיים שמונו ממניעים פסולים. נוכח האמור קיים לשיטת המבקש חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת מותב זה וכן את הוצאת התובענה מהמחלקה הכלכלית והעברתה לדיון בפני
מותב אובייקטיבי שלא נמנה על שלושת שופטי המחלקה הכלכלית.
תגובות הצדדים להליך
5.
יתר הצדדים להליך התנגדו לבקשה.
המשיבים לבקשה לאישור תובענה ייצוגית מציינים בתגובתם כי מדובר בבקשה חסרת בסיס היוצרת עיכוב מיותר בניהול ההליכים, עיכוב המסב להם נזק רב, ואינה מגלה שום עילה לפסלות שופט.
גם עורכי הדין נאור וגרשט מתנגדים לבקשה, לשיטתם מדובר בבקשה ערעורית גרידא בתחפושת של בקשת פסלות ודינה להידחות, אין בבקשה כל ראיה לפסילת מותב זה או להוצאת התיק מכותלי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב והיא כוללת תיאוריות קונספירציה. עורכי הדין נאור וגרשט מביעים הסתייגות מהטענות האמורות ומדגישים כי הם אינם "מקורבים", אינם "מבני ביתו של בית המשפט" ואין להם שום קשר לשופטי המחלקה הכלכלית מעבר להליכים המשפטיים המתנהלים בפני
הם.
המבקשים בת"צ 13948-08-15 ות"צ 54160-07-17 הגישו עמדתם ביחס לבקשה לפסלות וביחס לבקשות אחרות שהוגשו על ידי המבקש. בנוגע לבקשה דנן מציינים הם כי מדובר בבקשה "המספרת סיפור דמיוני חסר עיגון במציאות" וממילא הוגשה היא מאוחר מדי.
דיון והכרעה
6.
דיני הפסלות עניינם באמון הציבור במערכת השפיטה ובחיזוקו המתמיד של אמון זה. לפסילת שופט יש השלכות על השופט עצמו, על האינטרס הציבורי, על האמון במערכת השפיטה ועל האינטרס של בעלי הדין בהליך (ע"א 4675/17 פלוני נ' אס.ג'י.אס חברה לבניין (6.7.2017) (להלן: "עניין אס.ג'י.אס"); ע"א 7175/16 חיזבון נ' עוואד (6.12.2016)).
בהתאם להוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, כדי שתתקבל בקשה לפסלות שופט על המבקש להוכיח חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, והלכה היא כי אותו חשש ממשי נבחן במבחן אובייקטיבי ומחמיר (ראו עניין אס.ג'י.אס, פסקה 9; ע"פ 5494/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (3.8.2017); ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375 (1975); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 103-104 (2006) (להלן: "מרזל")).
הלכה פסוקה נוספת הרלוונטית לבקשה שבפני
י, היא שלשם קבלת החלטה בדבר פסלות שופט אין דיי בעובדה שבית המשפט קיבל החלטה שדעת מבקש הפסילה אינה נוחה הימנה, הדרך לתקיפת החלטות דיוניות שהתקבלו על ידי השופט היא דרך הערעור ואין לאפשר העלאת טענה ערעורית באצטלה של טענת פסלות (ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן , פסקה 5 (3.12.1998); ע"א 2389/10 עמותת חסידי חוסני אלקואסמי נ' קעדאן (2.5.2010); ע"א 966/10 רייפמן נ' עו"ד איתן ארז, בתפקידו כמנהל מיוחד (6.4.2010); מרזל, 174-178).
7.
כבר בפתח הדברים אציין כי דין הבקשה לפסלות להידחות על הסף.
הטעמים לדחיית הבקשה רבים הם, אולם בראש ובראשונה עומד הטעם כי המבקש לא הוכיח כל חשש ממשי, ואף לא הוכיח חשש קל שבקלים, למשוא פנים של מותב זה בניהול ההליך. כל טענותיו של המבקש במסגרת הבקשה, טענות המופנות כנגד מותב זה וכן כנגד שופטים אחרים בבית משפט זה, הן טענות קשות, חמורות ומשמיצות, הן נטענות על ידי המבקש כלאחר יד, ללא כל תימוכין ומבלי להציג ולו בדל ראיה לביסוסן.
אדגיש כי למותב זה אין, ולא היה בעבר, כל קשר עם עורכי הדין שמונו כבאי כוח מייצגים, עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, מעבר לקשרים מקצועיים גרידא, באופן שאלו הופיעו ומופיעים בפני
ו מפעם לפעם (לא מעבר למידה בה מופיעים לפניו משרדי עורכי דין אחרים אשר נמנו על המועמדים להתמנות כבאי כוח מייצגים) והשתתפות משותפת בכנסים מקצועיים. כך העידו גם עורכי הדין נאור וגרשט עצמם בתגובתם לבקשה (פסקה 48): "ראשית יובהר - אין כל קשר פסול בין באי כוח הקבוצה המיוצגת, עורכי הדין נאור וגרשט, לבין שופטי המחלקה הכלכלית, וכל טענה הנטענת בהקשר זה הינה פרי דמיונו של המבקש...".
בית המשפט רואה חומרה יתרה בהעלאת טענות משמיצות ומטילות דופי במותב, מבלי לנסות ולספק ראיה מינימאלית להוכחתן. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתייחס לטענות הקנוניה שמייחס המבקש לשופטי המחלקה הכלכלית אשר לשיטתו "חברו יחדיו" כדי למנות את עורכי הדין נאור וגרשט, טענות אלה משולות לתיאוריות קונספירציה ומשוללות כל יסוד ואחיזה במציאות.
8.
כמו כן דוחה אני מכל וכל את הטענה לפיה המכרז למינוי באי הכוח המייצגים היה מכרז "פיקטיבי", "מכור" או "למראית עין", אף טענה זו הינה טענה בעלמא הנעדרת הוכחה ראייתית. במסגרת הליך המכרז ניתנה אפשרות זהה ושוויונית לכלל המועמדים להציג עצמם ואת טיעוניהם, הן בכתב והן במסגרת דיון שנערך בפני
י, ההחלטה למינוי מפורטת וכוללת את שלל הנימוקים שהנחו את בית משפט זה במינוי עורכי הדין נאור וגרשט כבאי הכוח המייצגים. כמו כן, בניגוד לטענת המבקש לפיה לא ניתן משקל לרצונו שלו בבחירת המועמד, הרי שעמדתו של המבקש הוצגה במסגרת הדיון שהתקיים בפני
י ובמסגרת ההחלטה למינוי ייוחד חלק מהדיון לעמדתו של המבקש ולסוגיית המשקל שיש להעניק לה (ראו פסקאות 15(ד) ו-22 להחלטה למינוי).
9.
בנוסף לאמור לעיל ולהיעדר תשתית ראייתית מינימאלית לביסוס טענותיו, הרי שטענותיו של המבקש הן בעלות אופי ערעורי גרידא, באצטלה של טענת פסלות.
במסגרת הבקשה מעלה המבקש טענות שונות ומגוונות בנוגע להחלטה למינוי, כך טוען הוא כי מדובר בהליך מכרזי "פיקטיבי" ו"מכור" שנערך למראית עין, טוען כי מותב זה התעלם מהוראות בית המשפט העליון, מוסיף כי לא ניתן משקל לרצונו של המבקש ומכך מסיק הוא מסקנות בנוגע למניעים שעמדו בפני
המותב בקבלת ההחלטה. מדובר בטענות ערעוריות כאשר אי שביעות רצונו של המבקש מההחלטות שנתקבלו במסגרת ההחלטה למינוי אינה מקימה עילת פסלות. הדברים נכונים גם ביחס להחלטות דיוניות אחרות שניתנו על ידי מותב זה במסגרת ההליך עליהן מלין המבקש במסגרת הבקשה דנן. הדרך לתקיפת החלטות אלה היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור על אותן החלטות בפני
ערכאת הערעור המוסמכת, דרך בה המבקש אכן נקט (ראו הודעת המבקש מיום 7.9.2017 בדבר הגשת ערעור לבית המשפט העליון ואף בג"צ ביחס למכרז).
10.
בהחלטת בייניים מיום 13.8.2017 הבהרתי למבקש שראוי לו להימנע משימוש בלשון משתלחת, מעליבה, חסרת כל אחיזה במציאות שהוא מעלה שורת טענות דמיוניות ובדיוניות כנגד מותבים שישבו בדין בעתירותיו הקודמות של המבקש, אך המבקש התעלם כליל מהמלצה זו ובחר להשתמש, פעם נוספת, בלשון בוטה, מעליבה ומשתלחת תוך שהוא מייחס לבית המשפט קשר פסול עם עורך דין שמונה לייצג כבא כוח מייצג בהליך. אף שופטי המחלקה הכלכלית ושופטי בית המשפט העליון העירו למבקש בדבר אופן התנהלותו ואופן התבטאותו בתי המשפט, הם היתרו בעבר פעם אחר פעם במבקש לבל ישתמש בלשון לא ראויה במסגרת כתבי טענותיו.
כך למשל, ברע"א 4253/14 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ, פסקה 11 (29.12.2014), שם הגיש המבקש בר"ע על החלטת בית המשפט המחוזי בה נדחתה בקשתו לתקן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש, ציין כב' הנשיא (בדימוס) גרוניס כלהלן:

"לבסוף, לא אוכל לסיים החלטתי זו בלא
התייחסות ללשון הבוטה והמשתלחת שבה נוקט המבקש בכתבי הטענות מטעמו. כך, למשל, המבקש אינו מהסס לייחס בכתבי טענותיו, בלא ביסוס, מעשי שחיתות לרשות לניירות ערך. המבקש גם מייחס בבקשת רשות הערעור מעשים פסולים ל'עורכי הדין הגדולים' בישראל. גם כלפי בית משפט קמא נקט המבקש בלשון שאינה מקובלת כלל ועיקר. כך, למשל, המבקש טוען בבקשת רשות הערעור כי בית המשפט המחוזי 'מתנהל לפי גחמותיה של המשיבה', ואף הוסיף ורמז כי בית משפט קמא הושפע על-ידי המשיבה שהינה 'בעלת קשרים ואמצעים גדולים'. דרך התבטאות זו, מוטב שלא הייתה ננקטת".
בבג"ץ 4844/17 חלפון נ' משרד המשפטים, פסקה 7 (4.7.2017), שם הגיש המבקש עתירה בבקשה לבטל את פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת חיות ברע"א 9169/16, ציין כב' השופט מזוז כלהלן:

"
העתירה דנן אינה אלא ניסיון נוסף של העותרים לערער בדרכים לא דרכים על פסק דינו של בית משפט זה, ומשכך דינה להידחות. זאת ועוד, וכפי שכבר הוער לעותרים בעבר, דרך ההתבטאות בה נקטו העותרים בעתירתם אינה מקובלת, ומוטב שלא הייתה ננקטת
".
דברים אלו של שופטי בית המשפט העליון מדברים בעד עצמם, עולה מהם כי המבקש סיגל לעצמו דרך התבטאות לא מקובלת, לשון המעטה,
דרך בה ממשיך הוא לנקוט אף במסגרת בקשה זו.
11.
סיכומו של דבר, בהיעדר כל חשש למשוא פנים, אני דוחה על הסף את הבקשה לפסלות מותב זה ולפסלות כל שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.
12.
זכותו של המבקש להשיג על כל החלטה שניתנת על ידי הערכאה היא זכות שבדין, מעמדה הוכר בפסיקת בית המשפט העליון כזכות מעין חוקתית.
יחד עם זאת, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת. בתיק זה, ניתן לומר באופן שאינו משתמע לשני פנים, שהמבקש מנצל זכות שמוקנית לו בדין באופן לא ראוי (ראה לצורך זה פירוט ההליכים שננקטו על ידי המבקש, לרבות הגשת ערעור לבית המשפט העליון, בקשה לדיון נוסף על פסק הדין של בית המשפט העליון, הגשת בג"ץ על פסק הדין של בית המשפט העליון ובקשה לדיון נוסף על אותו

פסק דין
של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ!).
בתי המשפט, לאורך כל הדרך, נטו חסד עם המבקש שעה שבחרו לא לחייב אותו בהוצאות בדרך כלל, ורק במספר מועט של הליכים מצאו לנכון לחייבו בהוצאות לא גבוהות.
בתי המשפט גם חזרו פעם אחר פעם בפני
המבקש על ההמלצה שראוי שימנע מהטחת דברי בלע והשמצות בצדדים אחרים, ברשויות ובבית המשפט על ערכאותיו השונות, אך המלצות אלה ככל הנראה לא הרשימו את המבקש והוא ממשיך בשלו.
בנסיבות אלה סברתי שראוי להטיל על המבקש הוצאות ראויות ומידתיות.
אני מחייב את המבקש בהוצאות ריאליות לטובת אוצר המדינה בסך של עשרים וחמישה אלף (25,000) ש"ח.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ז, 11 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.








תצ בית משפט מחוזי 38842-10/13 יוגב חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, גבי אשכנזי, מר יוסי לוי (פורסם ב-ֽ 11/09/2017)