פסקי דין על שמעון וקנין | פסקי דין על ברוריה וקנין | פסקי דין על איתן יעקובי ואח' | פסקי דין על יעקב שמואל | פסקי דין על קטי שמואל |

29164-03/16 א     13/09/2017




א 29164-03/16 שמעון וקנין, ברוריה וקנין, איתן יעקובי ואח' נ' יעקב שמואל, קטי שמואל








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 29164-03-16 שמואל ואח'
נ' וקנין ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני







בפני

כב' השופטת נבילה דלה מוסא
, סגנית נשיא


מבקשים

1. שמעון וקנין
2. ברוריה וקנין
3. איתן יעקובי
4. רונית יעקובי


נגד


משיבים

1
.
יעקב שמואל

2
.
קטי שמואל


החלטה


לפני בקשה לביטול צו המניעה הזמני שניתן ביום 29.3.16.

רקע עובדתי וטענות הצדדים
1.
הבקשה נוגעת לתביעה שהגישו המשיבים (התובעים) נגד המבקשים (הנתבעים) למתן צו מניעה קבוע האוסר על האחרונים להיכנס לחלקת המקרקעין הידועה כחלקה 20 בגוש 11092 במושבה יוקנעם, שעל פי הנטען מוחזקת על ידם במשך כ-60 שנה (להלן: "החלקה").

כאן המקום לציין, כי לטובת המבקשים נרשמה הערת אזהרה ביום 20.5.15 בלשכת רישום המקרקעין בנצרת כאשר לטענת המשיבים הדבר נעשה מכוח עסקה פיקטיבית.

2.
ביום 14.3.16, הגישו המשיבים בקשה למתן צו מניעה זמני שימנע מהמבקשים או מי מהם להיכנס לחלקה ו/או לבצע עבודה כלשהי בחלקה, עד למתן

פסק דין
בתביעה.

3.
ביום 29.3.16, התקיים דיון במעמד שני הצדדים במסגרתו נחקר משיב 1 על תצהירו.

בסיום הדיון הגיעו הצדדים לידי הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה לפיה, יינתן צו שמני כמבוקש שיאסור עליהם להיכנס לחלקה ו/או לבצע עבודה כלשהי בחלקה וזאת עד להחלטה אחרת. עוד הוסכם, בין היתר, כי אין בהסדר כדי להוות וויתור על טענה כלשהי מטענות מי מהצדדים או מזכויות מי מהם או הודאה בטענה כלשהי או בקיומה של זכות כלשהי
מהזכויות להן טוען הצד שכנגד. בנוסף הוסכם, כי הצדדים יהיו רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול הצו, ככל שישתנו הנסיבות.

4.
כאמור, ההסדר קיבל תוקף של החלטה.

בהמשך, הוגשה מטעם המבקשים בקשה לביטול צו המניעה הזמני מהטעם כי חל שינוי בנסיבות שכן, המבקשים נהיו הבעלים הרשומים של 75% מהחלקה נשוא התובענה ולכן, לטענתם, מטעם זה יש להורות על ביטול הצו הזמני שניתן.

בהמשך, הוגשה הודעה נוספת מטעם המבקשים
(בקשה 22)
שלה צורף נסח רישום מקרקעין שלפיו נרשם כי המבקשים הינם הבעלים הרשומים של כל החלקה.

5.
בתגובתם טענו המשיבים, כי הרישום בלשכת רישום המקרקעין הינו דקלרטיבי בלבד ולמבקשים אין כל זכויות קנייניות בנכס. לטענתם, הם מחזיקים בחלקה מזה מספר שנים והם זכאים להגנת החזקה גם כאשר אין בידם זכות לחזקה
(סעיף 3 לתגובה),
ואין ברישום החלקה על שם המבקשים כדי להוות "שינוי נסיבות".

לפיכך, טענו המשיבים בתגובתם כי המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית ומשפטית "לבטל את ההסדר וההחלטה שהתקבלו" ולכן יש לדחות את הבקשה
(סעיף 12 לתגובה).

6.
בסיכומיהם, הוסיפו המבקשים וטענו כי בהתאם לסעיף 125(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969,

רישום עסקה בפנקסי המקרקעין יהווה ראיה חותכת לתוכנו ולכן אין כל ספק בדבר בעלותם של המבקשים בחלקה כאשר מנגד עומדת, לטענתם, גרסת המשיבים המפוקפקת והבלתי אמינה. לחלופין, טענו המבקשים כי במידה ובית המשפט ימצא לנכון להשאיר את צו המניעה, יש לחייב את המשיבים להפקיד ערבות וערבון לפי תקנות 364 ו-365 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") על מנת להבטיח את נזקיהם.

7.
המשיבים הוסיפו וטענו בסיכומיהם, כי אין למבקשים להתבסס על רישום שהינו רישום דקלרטיבי כאשר מנגד עומדת חזקת המשיבים במקרקעין במשך עשרות שנים. עוד טענו המשיבים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם וכי המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית ומשפטית לבקשתם שמצדיקה ביטול הצו הזמני.

דיון
8.
בקשה לעיון מחדש בצו זמני לאור קיומן של נסיבות חדשות, נסמכת על הוראות תקנה 368(א) לתקנות שקובע כדלקמן:

"לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו."

לפיכך, בבואנו לבחון אם קיימת עילה לעיון מחדש בהחלטה שהורתה על מתן צו המניעה מיום 29.3.16, על המבקשים להראות כי חלו נסיבות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו
.

9.
כידוע, בהתאם להלכה הפסוקה, החלטה בסעד זמני הינה החלטת ביניים שאינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שנתנה את ההחלטה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה או לתת החלטה אחרת במקומה. הדבר נכון במיוחד כאשר השתנו הנסיבות
(ראו: רע"א 909/07 ניסנוב נ' שבתאי (16.11.08)).


האם כפי שנטען ע"י המבקשים אכן השתנו הנסיבות שלפנינו ולפיכך יש מקום לעיין שוב בהחלטה ולבטל את צו המניעה הזמני שניתן?

10.
שינוי הנסיבות שחל, לטענת המבקשים, ממועד מתן צו המניעה הינו רישומם של המבקשים כבעלים של החלקה נשוא התביעה.
מדובר ללא ספק בשינוי נסיבות שלא ניתן להקל ראש עימו ואשר בהחלט יש מקום רב להביאו בגדר אותם שיקולים שמצדיקים לעיין מחדש בצו המניעה הזמני שניתן.

אין חולק, כי נסיבות אלו אכן לא היו במועד מתן צו המניעה כאשר ללא ספק יש ברישום זה כדי להשליך על שאלת הבעלות וכפועל יוצא מכך על השאלה אם המשיבים הצליחו להוכיח זכות לכאורה לצורך מתן צו מניעה זמני.

הרי כידוע על מנת שבית המשפט יכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לשקול את השיקולים שלהלן
(רע"א 5841/11 איטה נ' בנק מזרחי (2011)
:

האחד, נוגע לטיב התביעה ולסיכוייה. במילים אחרות, על המבקש לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה. בדיקתו של תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד.


התנאי השני מתייחס לשיעור הנזק שייגרם למבקש מאי מתן הצו, והיחס בינו לבין הנזק העלול להיגרם למשיבים במידה והצו יינתן.
על המבקש להראות, כי אי הנוחות העלולה להיגרם לו, אם לא יינתן הצו, גדולה מאי הנוחות העלולה להיגרם למשיב אם הצו יינתן.


בנוסף לשני השיקולים הנ"ל, יש לבדוק אם הבקשה הוגשה בתום לב, ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש – שיקולים של יושר וניקיון כפיים.

11.
בענייננו, השתנו הנסיבות כך שבהמשך להערת האזהרה שהייתה רשומה לטובת המבקשים, נרשמה בפנקס רישום המקרקעין בעלותם המלאה בחלקה נשוא התביעה.

ואכן, בצדק נטען ע"י המבקשים, כי סעיף 125(א) לחוק המקרקעין קובע כי
"רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו ..."

למעשה, מהיום שבו נרשמה בעלות המבקשים בפנקס המקרקעין, הדבר מהווה ראיה חותכת לתכנו.

כל זאת כשמנגד, עומדת טענתם בעל פה של המשיבים שלפיה הם החזיקו בחלקה שנים על גבי שנים כאשר לגרסה זו ניתן כבר למצוא מספר סתירות מהותיות שלא ניתן להתעלם מקיומן.

כך, למשל, בחקירתו טען משיב 1, כי הוא הבעלים של החלקה:
"ש: אם כך לשיטתך, אתה טוען שאתה הבעלים של הקרקע הזו?
ת: כן.
ש: ממתי אתה חושב שאתה הבעלים של הקרקע הזו?
ת: הנושא של החלקה, מאז שלא נמצאו הבעלים, אנחנו מחזיקים אותה, זה מהיום הראשון שהחזקנו כבעלים של החלקה, מתחילת הדרך.
ש: אני מנסה לראות אם הבנתי אותך היטב. לשיטתך, בשנת 2002 אתה הבעלים של החלקה הזו?
ת: כן"
(עמ' 5, ש' 26-32)

עניין זה אף עומד בסתירה לאמור במכתב, אשר נשלח מטעם המבקשים לאפוטרופוס הכללי, ביום 1.10.02, שבו ביקשו המבקשים בעצמם לחכור ואף לרכוש את החלקה
(נ/5),
וכך נרשם באותו מכתב:
"הנדון: חלקה: 20, גוש: 11092.
1. בהמשך לשיחתנו מיום 17/9/02, אבקש לחכור ו/או לחלופין לרכוש את החלקה הנ"ל מידי האפוטרופוס...."

כאשר בהמשך, אף הומצא מכתב מטעם האפוטרופוס הכללי, מיום 22.7.04, שבו התבקשו המבקשים לפנות את החלקה באופן מיידי ולהשאירה פנויה לחלוטין
(נ/6).


זאת גם בנוסף לכך, שלא הוצג כל מסמך או ראיה שהיה בהם כדי להעיד על אותן הוצאות שעל פי הנטען הוצאו לצורך ההחזקה בחלקה, כאשר גם לגבי זה לא ניתן כל הסבר מטעם המשיבים.

12.
משכך הם פני הדברים, ומבלי שכמובן תוכרע שאלת הבעלות והחזקה בחלקה, אין ספק כי קיים ספק רב סביב השאלה אם יש בטענות המשיבים כדי להקים זכות לכאורה לצורך המשך בירור תביעתם שבמסגרתה הם ביקשו כאמור מבית המשפט ליתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקשים שהינם הבעלים הרשומים של החלקה להיכנס לחלקה הנדונה.

13.
בעניין מאזן הנוחות ייאמר, כי כל אשר נטען בעניין זה ע"י המשיבים הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם וזאת מבלי לפרט מה הם אותם נזקים שעלולים להיגרם להם לעומת אלו שעלולים להיגרם למבקשים.

עם זאת, אוסיף ואציין כי על פניו הנזקים שעלולים להיגרם לשני הצדדים הינם בעיקר כלכליים כאשר לאור השינוי בנסיבות והפיכת המבקשים לבעלים הרשומים של החלקה, מאזן הנוחות ייטה לטובת המבקשים כך שהשארת צו המניעה כל כנו תמנע מהם לבנות את הבתים שהמבקשים מתכננים לבנות על החלקה כפי שפורט בסעיף 25 לסיכומיהם.

כאשר מנגד, המשיבים לא פירטו ולא טענו מה הם אותם הנזקים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מביטול הצו.

14.
כאן המקום לציין, כי שני התנאים הראשונים הנדרשים לצורך מתן צו מניעה זמני: זכות לכאורה ומאזן הנוחות, אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע
(ראו: רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (11.1.05)).

15.
בענייננו, ושוב מבלי לקבוע מסמרות בשאלת הבעלות והחזקה בחלקה, אין ספק כי בהתאם לשינוי שנגרם ברישום הבעלות, סיכויי תביעתם של המשיבים הינם קלושים, לפחות, כפי שעולה עד לשלב זה של הדיון. כאשר מנגד, במאזן הנוחות הם לא הצליחו להוכיח כי הכף נוטה לטובתם ולא לטובת הבעלים הרשומים של החלקה, קרי המבקשים.

סיכום
16.
לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי לאור השינוי בנסיבות יש מקום להורות על ביטול צו המניעה הזמני שניתן ביום 29.3.16.

המשיבים ישלמו הוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ז, 13 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 29164-03/16 שמעון וקנין, ברוריה וקנין, איתן יעקובי ואח' נ' יעקב שמואל, קטי שמואל (פורסם ב-ֽ 13/09/2017)