פסקי דין על משטרת ישראל משרד התחבורה - רשות הרישוי | פסקי דין על יוסף גורן

10240-06/16 תצ     18/09/2017




תצ 10240-06/16 משטרת ישראל משרד התחבורה - רשות הרישוי נ' יוסף גורן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 10240-06-16 גורן נ' משטרת ישראל/ מחוז ת"א ואח'







מספר בקשה:6
לפני
כבוד השופטת
יעל בלכר


המבקשים
המשיבים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית

1.
משטרת ישראל

2. משרד התחבורה - רשות הרישוי
ע"י ב"כ עו"ד לימור חלד-רון, פמת"א (אזרחי)


נגד


המשיב

המבקש בבקשה לאישור
תובענה כייצוגית

יוסף גורן
ע"י ב"כ עו"ד אורון שוורץ





החלטה

בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק הבקשה לאישור על הסף.

1.
מעיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית עולה, כי עניינה באכיפת הגבלת מהירות באמצעות מצלמה שלפי הטענה, הוצבה בכביש מס' 2 בלא שמירה על "עקרון ההסתגלות" ועל כן, מתעדת עבירות שלא כדין
(בקשת האישור)
.

2.
המבקשים, הם המשיבים לבקשת האישור (המבקשים), הגישו בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילה (הבקשה לסילוק על הסף). לטענתם, יש לסלק את התביעה על הסף כנגד משרד התחבורה, כיוון שאכיפת עבירות תעבורה על כל היבטיה מצויה בתחום טיפולה של משטרת ישראל. עוד הם טוענים, כי בקשת האישור הוגשה לפי פרט 1 ופרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. לשיטתם, אין הם באים בגדר "עוסק" לפי פרט 1, שהגדרתו לצורך העניין כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן ובקשר לעניין שבינו לבין הלקוח, אלא הם פועלים במסגרת תפקידם הציבורי לאכיפת החוק. פרט 11, עניינו תביעה כנגד רשות להשבת סכומים. אלא שאז יש לסלק את התובענה מחמת היעדר סמכות עניינית, שכן הסמכות הייחודית לדון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות, כשהסעד המבוקש הוא פיצויים או השבה, כבמקרה זה, נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. המבקשים טוענים עוד, כי המשיב אינו אוחז בעילת תביעה אישית. הוא הורשע בבית המשפט לענייני תעבורה וטענותיו, לרבות בעניין מיקום מצלמת המהירות, נדחו על ידי בית המשפט בהחלטה מנומקת. בנסיבות אלה, אין בידו לתבוע השבה של התשלום בהליך אחר והדרך היחידה לשנות זאת היא בערעור כדין על פסק הדין. לטענת המבקשים, ככלל, הקבוצה נעדרת עילת תביעה. אין מקום לאפשר הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין קנסות פליליים מכל סוג, לרבות קנסות תעבורה. כל טענה הנשמעת כנגד הקנס יש להעלות במסגרת ההליך הפלילי ואין מקום לעקוף את ההליך הפלילי ואת סדרי הדין שם במסגרת הליך אזרחי או הליך אזרחי-מנהלי-ייצוגי. כמו כן, אין מדובר בתשלום חובה כמובנו בפרט 11 לתוספת השנייה.

3.
המבקשים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשת האישור עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף (הבקשה הוגשה לאחר ארכה לפנים משורת הדין, שניתנה בהחלטת כב' הנשיא אורנשטיין בהחלטה מיום 24/5/17 בבקשה 3) (הבקשה להארכת מועד). לטענתם, זהו אחד מן המקרים החריגים שבהם יש להכריע בבקשה לסילוק על הסף בטרם דיון בבקשת האישור, מטעמי יעילות. על כן,
על מנת לחסוך בזמן שיפוטי והוצאות, יש להאריך את המועד להגשת התשובה לבקשת האישור.

4.
המשיב לבקשה להארכת מועד מתנגד לבקשה. לטענת המשיב, המבקשים נקטו סעד עצמי באי הגשת התשובה לבקשת האישור, יש לראותם כמי שלא עמדו במועד להגשת כתב התשובה ובהתאם, להורות על אישור התובענה כייצוגית. לגופה של הבקשה, טוען המשיב, כי לפי הפסיקה, הגשתה של בקשה לסילוק על הסף אינה גורעת מסדרי הדין הרגילים ואינה דוחה את הצורך במתן מענה לבקשת האישור. מקרה זה אינו עולה כדי נסיבות חריגות וקיצוניות המחייבות דיון בבקשה לסילוק על הסף בטרם דיון בבקשת האישור.

דיון והכרעה
5.
לאחר עיון בטענות הצדדים בבקשה, אני דוחה את הבקשה ומורה למבקשים להגיש תגובתם לבקשה לאישור, בתוך 30 ימים.

6.
כפי שנפסק ברע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (5/2/2007) "יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים ... זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פניו שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית, הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות" (הלכת בובליל).

7.
לא נחה דעתי, כי זהו אחד המקרים החריגים ויוצאי הדופן בהם דיברו הלכת בובליל והפסיקה הרלבנטית, כמפורט להלן.

8.
באשר לתנאי השני הנזכר בהלכת בובליל - למעשה, המבקשים לא התייחסו לתנאי זה במישרין וכראוי ולא טענו להשקעה כאמור, אלא התמקדו בסיכוייה של הבקשה לסילוק על הסף. לא התרשמתי, כי בנסיבות העניין תידרש מצד המבקשים השקעת משאבים חריגה כאמור בהלכת בובליל בעריכת מענה לבקשת האישור, בוודאי בשים לב להשקעה שכבר נעשתה בבקשה לסילוק על הסף. אף לא התרשמתי כי ההליך בתיק זה מורכב יותר מתובענות ייצוגיות אחרות, שבהן נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשת האישור בשל בקשה לסילוק על הסף ולא הוכרו כמקרים חריגים לצורך העניין, או מתובענות רגילות אחרות שבהן נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף (ראו למשל החלטתי בת"צ 61884-02-17 (ת"א) בר נ' עיריית תל אביב יפו, 28/6/17, ופסיקה נוספת שנזכרה שם).

9.
לא התקיים, אפוא, התנאי השני הנדרש לפי הלכת בובליל, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

10.
אעיר עוד, כי על פניו קיים קושי גם ביחס לקיום התנאי הראשון שנקבע בהלכת בובליל, לפיו "נראה על פניו שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית". ביחס לתובענות ייצוגיות נפסק, כי ככלל, אין מקום לערוך דיון נפרד בבקשה לאישור תובענה כייצוגית ובבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף, שכן הדיון בבקשה לאישור הוא עצמו הליך מקדמי ופיצולו לתת-הליכים אינו רצוי ועלול לגרום רק לסרבולו של ההליך. המגמה היא להותיר את הבירור לדיון בבקשת האישור. בית המשפט הותיר פתח צר ביותר לדיון בבקשה לסילוק על הסף של בקשת אישור "במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום" (רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276; רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי (2/4/2009);
רע"א 2022/07
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ
(13/8/2007)). אינני סבורה, כי מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים חריגים וקיצוניים כאמור.

11.
בהקשר זה אציין בזהירות המתבקשת, כי נפסק לא-אחת ששאלת סיווגו של הנתבע כ"עוסק" לצורך התוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, ראוי שתדון במסגרת בקשת האישור (רע"א 7096/11 קומם נ' רוזובסקי (8/8/12) וכן, רע"א 1786/17 יאהו אינק נ' לנואל (1/3/17)). ממילא התובענה כנגד המבקשים הוגשה גם מכוח פרט 11 לתוספת השנייה, כך שגם אם ייקבע שאין המבקשים או מי מהם "עוסק" בנסיבות העניין, אין בכך לכאורה כדי לסתום את הגולל על בקשת האישור ולייתר את הדיון בה. בהקשר לפרט 11 הועלתה טענה, כי הסמכות מוקנית לבית המשפט לעניינים מנהליים. איני סבורה, כי יש ליחס לטענה משקל של ממש בהקשרה של בקשה זו להארכת המועד, שכן אף לו צודקים המבקשים בטענתם זו ובית המשפט יורה על העברת הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים, ממילא יידרשו להגיש תשובתם במסגרת ההליך שם. מטעם דומה לא מצאתי ממש גם בטענה שיש לסלק על הסף את התביעה כנגד אחד המבקשים, שעה ששניהם זרוע של המדינה המיוצגת ע"י הפרקליטות ועיקר טענותיהם ביחס לבקשה לאישור לגופה, זהות.

12.
גם באשר לקיומה של עילת תביעה אישית נקבע, כי, ככלל, מקומה בבקשה לאישור (ראו רע"א 2022/07 שנזכר לעיל: "נראה, כי כיום קיים משקל מופחת, אם בכלל, לטיעון כי ראוי לדון בטענות המכוונות נגד העילה האישית עוד טרם הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית. אמנם, שאלת קיומה או העדרה של עילת תביעה אישית הינה שאלה שראוי לה להתברר בשלב מקדמי של הדיון, אך דומה כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לכשעצמה מהווה שלב מקדמי דיו לצורך בירור זה", ס' 6 להחלטתו של כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס).

13.
באשר לקיומה של עילת תביעה קבוצתית להשבת כספים שנגבו שלא כדין על דרך הטלת קנס בהליך פלילי אוסיף, כי מדובר בסוגיה ראויה לדיון, שעודה עומדת על המדוכה וטרם הוכרעה.
[ראו למשל: ת"צ (ת"א) 45495-01-14 כהן נ' משטרת ישראל (9/7/15, כב' הש' שיצר) וההחלטה בערעור על פסק הדין בעע"מ 7020/15 מיום 26/10/16, שלפיה אושר הסדר חלף פסק הדין, תוך שצוין כי "הסדר זה יבוא חלף פסק הדין, מושא הערעורים, בנושאים המשפטיים שנדונו בו ביחס לאפשרות להגיש תובענה ייצוגית להחזר קנסות שהושתו במסגרת ההליך הפלילי והדיון בסוגיות אלו ישאר פתוח להכרעה בהתדיינויות עתידיות, מבלי שנביע דעה בסוגיות אלה"; ת"צ (ת"א) 23538-10-14 עיריית תל אביב נר' איגרא רינה (17/8/16 כב' הש' שטופמן), שם נדחתה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור התובענה כייצוגית. תלוי ועומד ערעור על ההחלטה (בר"מ 7302/16); ת"צ (נצ') 33846-01-16 גרנד פורום סוכנות לביטוח 2001 בע"מ נ' משטרת ישראל, שם התקבלה הבקשה לסילוק על הסף (7/3/17, כב' הש' עיילבוני). הוגש ערעור שטרם הוכרע גם על החלטה זו (עע"מ 3896/17)].

14.
נוכח האמור, בזהירות המתבקשת, מבלי לקבוע מסמרות בדבר ובשים לב להלכה הפסוקה שלפיה סילוק על הסף הינו, ככלל, צעד חריג ואף ביתר שאת כשבבקשה לסילוק בקשה לאישור תובענה כייצוגית עסקינן - אינני סבורה, כי הסיכוי שהבקשה לסילוק על הסף תתקבל באופן שיתייתר הצורך בעריכת תשובה לבקשה לאישור, הינו כזה שיש בו כדי לאזן את משקלו הקלוש (אם בכלל) של התנאי השני של מקבילית הכוחות, בדבר "השקעת משאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונאליים בנסיבות העניין".

15.
סוף דבר: הבקשה למתן ארכה להגשת תגובה לבקשת האישור עד לאחר ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף, נדחית.

לא ראיתי מקום ליתן צו להוצאות.

בשים לב לגילו של התיק ולמועד שבו הוגשה הבקשה לארכה ולפגרת החג, התגובה לבקשה לאישור תוגש עד 1/11/17.
החלטה זו ניתנה בסמכותי כרשמת.
המזכירות תדוור לצדדים.
ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ז, 18 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 10240-06/16 משטרת ישראל משרד התחבורה - רשות הרישוי נ' יוסף גורן (פורסם ב-ֽ 18/09/2017)