פסקי דין על hercules technology growth capital . inc | פסקי דין על מרקט ברידג'ס בע"מ

15021-11/09 א     25/09/2017




א 15021-11/09 hercules technology growth capital . inc נ' מרקט ברידג'ס בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 15021-11-09
מרקט ברידג'ס בע"מ
נ'
hercules technology growth capital . inc







מספר בקשה:41
, 43

לפני
כבוד השופט
נפתלי שילה


המבקשת
- הנתבעת

hercules technology growth capital . inc
ע"י ב"כ עו"ד עופר שפירא


נגד


המשיבה - התובעת

מרקט ברידג'ס בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גד שושני





החלטה

האם לחלט לטובת הנתבעת, את כספי הפיקדון שהופקדו ע"י התובעת כערובה להוצאות הנתבעת במסגרת בקשה לעיקול שהגישה התובעת, וזאת מאחר שתביעתה נדחתה או שיש להשיבם לתובעת?

א.
רקע כללי

1.
ביום 25.11.09 הגישה המשיבה, מרקט ברידג'ס בע"מ
(להלן: "התובעת") תביעה כספית כנגד המבקשת
hercules technology growth capital . inc

(להלן: "הנתבעת") שהיא חברה זרה. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת
בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד. ביהמ"ש נעתר לבקשת העיקול, בכפוף להפקדת 50,000 ₪ לשם הבטחת פיצוי בגין נזק שיגרם לנתבעת כתוצאה ממתן הצו, בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). לאחר מכן, הוגדל סכום הערובה לסך של 100,000 ₪.

2.
בקשה לביטול העיקול שהוגשה על ידי הנתבעת נדחתה והעיקול נותר על כנו, תוך שביהמ"ש אפשר לנתבעת לממש את האופציות שעוקלו בכפוף לכך שהתמורה תעוקל.




3.
ביום 8.6.17 ניתן פסק הדין שדחה את התביעה וביהמ"ש הורה לתובעת לשאת בהוצאות הנתבעת בסכום של 75,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

4.
לאחר מתן פסק הדין, הגישה הנתבעת בקשה לביטול צו העיקול ונעתרתי לבקשה.

5.
ביום 29.8.17 הגישה הנתבעת "בקשה לחילוט העירבון".
בו ביום, הגישה התובעת "בקשה להחזרת סכום פיקדון מקופת בית המשפט לחשבון ב"כ המבקשת". התובעת ציינה, כי סכום ההוצאות שנפסק בפסק הדין עבור הוצאות הנתבעת בסך של 75,000 שולם לה ולכן יש להשיב לה
את הפיקדון.

ב.
תמצית טענות הנתבעת

1.
צו העיקול שניתן גרם לה נזקים והוצאות בהיקפים משמעותיים ביותר ופגע במוניטין שלה. הכללים הקבועים בתקנות באשר למתן ערובה כתנאי למתן סעד זמני, מטרתם לאזן בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין. המבקש להטיל עיקול, לוקח על עצמו את הסיכון כי אם יפסיד בתביעתו הוא יפסיד את ערובתו לטובת הנתבע.

2.
בהיותה חברה ציבורית שעיקר עיסוקה הוא השקעות בחברות, הטלת העיקול על נכסים וכספים שלה – עיקול אשר עמד על כנו תקופה של למעלה משבע שנים
- מנע ממנה לעשות שימוש בקניינה וגרם לה לאובדן הכנסה. בנוסף, נגרמו לה הוצאות גבוהות ביותר עקב ניהול ההליך ופגיעה משמעותית במוניטין שלה ובשמה. לכן, היא זכאית לחילוט הערובה אף ללא הוכחת גובה הנזק.


3.
במהלך ההליך, היא הוכיחה שלא היה בסיס להגשת התביעה ולהגשת הבקשה לעיקול. מהראיות שהוגשו לתיק עולה בבירור, כי התובענה היתה טורדנית וקנטרנית, ללא כל ביסוס עובדתי או חוקי. לראיה, פסק הדין קיבל את מלוא טענות הנתבעת ודחה את התביעה.





ג.

תמצית טענות התובעת

1.
יש להשיב את הפיקדון
לידיה. לא נגרם לנתבעת
כל נזק.
כמו כן, הטלת העיקול היתה סבירה בנסיבות הבקשה ו"המבקשת בבקשתה מנסה להגניב ערעור על פסיקת ההוצאות שפסקה כבוד השופטת ברון שנתנה את פסק הדין בתיק זה".

2.
ביהמ"ש סקר בפסק הדין את הליכי הביניים בתיק לעומקם, לרבות את הליך הטלת העיקול, והטיל על התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 75,000 ₪. לו סבר ביהמ"ש כי
מגיע לנתבעת סכום נוסף, הוא היה מורה על חילוט העירבון לטובתה. חזקה כי בהמ"ש נתן דעתו בעת שפסק את שיעור ההוצאות, גם על נושא העיקול והוא שיקלל ואיזן בפסיקתו
את התנהלות הצדדים אף בנושא זה.

3.
התובעת שילמה את סכום ההוצאות שנפסק לה בסך 75,000 ₪ ואין היא חייבת לשלם כל סכום נוסף.

4.
היתה לה "זכות תביעה" וטענות ראויות בהיקף שהצדיק את הטלת העיקול. בקשה של הנתבעת לדחיית התובענה על הסף נדחתה.
התביעה נדחתה רק לאחר ניהול הליך הוכחות מלא
ובחינת הראיות. אין הלכה הקובעת כי עירבון שהופקד להבטחת נזקי הנתבע כתוצאה מהטלת עיקול, מחולט אוטומטית עם דחיית התביעה.




5.
התנאים המצטברים לחילוט העירבון אינם מתקיימים, שכן הבקשה לעיקול היתה סבירה בנסיבות העניין. הדברים עולים גם מהחלטת כב' השופטת נחליאלי חיאט שדחתה את בקשת הנתבעת לבטל את העיקול שהוטל (החלטה מיום 21.10.11). סבירות הגשת הבקשה לצו עיקול נבחנת במועד הגשת הבקשה ולא בדיעבד לאחר מתן פסק הדין.

6.
סוגיית ההוצאות בגין בקשת העיקול
נפסקו במסגרת אותו הליך והנתבעת חויבה לשלם לתובעת את הוצאות הבקשה לעיקול. בכך, נחתמה פרשת הוצאות הצדדים גם ביחס לנושא
העיקול ולא ניתן לפתוח זאת מחדש.


ד.
דיון והכרעה

1.
תקנה 371(א) לתקנות שכותרתה "חילוט עירבון; החזרת ערבות ועירבון" קובעת כי:

"פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם."

2.
חילוט עירבון הינו מהלך קיצוני. הוא לא ניתן כדבר שבשגרה ובאופן "אוטומטי", אלא בהתאם לשיקול דעתו של ביהמ"ש ועל פי הראיות שהובאו לפניו (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015), 888). על המבקש לחלט עירבון להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד: כי נגרם
לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו. השני: כי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות העניין.

3.
כאמור, חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם. אולם, על המבקש לחלט עירבון להוכיח כי נגרם לו נזק או הוצאות ועליו להביא כמות מינימלית של ראיות להוכחת גובה הנזק. (רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז(3) 727).

4.
האם שני התנאים המצטברים מתקיימים בענייננו?

5.
העובדה שתובענה נדחתה ולכן הסעד הזמני פקע, איננה מלמדת כי הבקשה עצמה היתה בלתי סבירה (בש"א 12466/05 חברת לינת הצדק בית דינה חיפה נ' קרן היסוד בע"מ (1.2.06)). בצדק טוענת הנתבעת, כי את סבירות הבקשה לעיקול יש לבחון בהתאם לנתונים שהיו במועד הגשת הבקשה ולא במועד מתן פסק הדין,
לאחר שנשמעו כל הראיות.

6.
בנותנו צו עיקול במעמד צד אחד, חזקה כי ביהמ"ש בחן ונתן את הדעת לשיקולים השונים שעמדו בפני
ו
והצו ניתן לאחר בחינת הטענות לעומקן. בענייננו, מדובר בצו עיקול שניתן בשלב מקדמי של ההליך ובסמוך להגשת כתב התביעה. כב' השופטת נחליאלי חיאט ציינה
בהחלטתה מיום 25.11.09 כי "למען הסר ספק הבעלים של המניות יוכלו ליתן הוראות מכירה ו/או כל הוראה אחרת בקשר לנכסים נסחרים הנמצאים בידי המחזיקים ובלבד שהתמורה תשאר מעוקלת בהתאם להחלטה זו". היא חזרה על כך גם בהחלטתה בבקשה לביטול העיקול תוך שהיא ציינה, כי הוראה זו באה כמענה לחשש מפני פגיעה בזכויות הנתבעת ובמטרה לצמצם את האפשרות של נזק נטען.

7.
הבקשה לביטול העיקול נדחתה בהחלטה מיום 21.10.11 שבמסגרתה קבעה כב' השופטת נחליאלי חיאט כי התנאים למתן צו העיקול מתקיימים. נקבע כי ביהמ"ש שוכנע כי בשלב זה הוכיחה התובעת קיומן של ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. באותה החלטה מפורטת, סוקר ביהמ"ש בהרחבה את העדויות שהושמעו והראיות שהוצגו לפניו וקובע כי הן ראיות מהימנות לכאורה. בנוסף, במסגרת החלטה זו קבע גם ביהמ"ש, כי
מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת, בין היתר מאחר והנתבעת היא חברה זרה.

8.
ברע"א 6448/01 ח'יר נ' לידאי, פ"ד נז(2) 562, 570 קבע
בהמ"ש כי:

"דומה כי ההסדר שנקבע בתקנה 371(א) הוא, בה בעת, רחב מדי וצר מדי. ההסדר צר מדי, הואיל והוא מתלה את זכותו של המשיב להיפרע מן העירבון בכך שהבקשה הייתה בלתי סבירה. דרישה זו מצמצמת במידה ניכרת את חוג המקרים שבית-
המשפט יורה בהם על חילוט במסגרת תקנה זו."

9.
לאור האמור לעיל, הבקשה לעיקול היתה סבירה בנסיבות העניין. משלא מתקיים התנאי בדבר אי סבירות הבקשה לעיקול -
ומשמדובר בתנאים מצטברים -
אין צורך לדון בקיומו של התנאי הנוסף בדבר הנזק שנגרם לנתבעת.

10.
לפיכך, דין הבקשה לחילוט העירבון להידחות והמזכירות תשיב את העירבון באמצעות העברתו לחשבון ב"כ התובעת.

11.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

12.
החלטה זו ניתנת בכובעי כרשם בית המשפט.


ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ח, 25 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 15021-11/09 hercules technology growth capital . inc נ' מרקט ברידג'ס בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/09/2017)