פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על גד זאבי | פסקי דין על טליה זאבי ואח' |

44362-08/17 פשר     26/09/2017




פשר 44362-08/17 בנק דיסקונט לישראל נ' כונס הנכסים הרשמי, גד זאבי, טליה זאבי ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה

פש"ר 44362-08-17 בנק דיסקונט לישראל
בע"מ נ' זאבי ואח'


בפני

כב' השופטת בטינה טאובר


בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"





ובעניין:
בנק דיסקונט לישראל
להלן: "הבנק"





ובעניין:
1. גד זאבי

2. טליה זאבי
3. אלישע בע"מ
4. מירג' פיתוח ישראל בע"מ
5. מירג' פיתוח ישראל נכסי נדל"ן בע"מ
6. בי ג'י מדיקל סנטר בע"מ
7. נציבים נכסים וציוד בע"מ
8. בנק מזרחי טפחות בע"מ
להלן: "המשיבים"





ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
להלן: "הכנ"ר"

החלטה
מבוא

1.
לאחר שבנק דיסקונט לישראל
בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש ביום 23/08/17 בקשה להתראת פשיטת רגל כנגד מר גד זאבי
, מונחת בפני
י עתה בקשה שנייה שהוגשה על ידי הבנק, במסגרתה עתר הבנק לעיקול כספים אשר מגיעים ו/או עתידים להגיע לחברת מירג' פיתוח ישראל בע"מ (להלן: "חברת מירג' פיתוח") בגין עסקה למכירת חלק מהפעילות של בית חולים אלישע (להלן: "עסקת אלישע") וכן לעיקול כספים שמגיעים ו/או עתידים להגיע לחברת מירג' פיתוח ישראל נכסי נדל"ן בע"מ (להלן: "חברת מירג' נדל"ן") בגין עסקת מכר מקרקעין בלוד הידועים כגוש 3978 חלקה 6 (להלן: "עסקת המקרקעין בלוד"), וזאת על רקע טענת הבנק כי חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן הן בשליטתו של מר גד זאבי
(להלן: "מר גד זאבי
") והכספים אשר יתקבלו על ידן, יגיעו לכיסו של מר גד זאבי
או מי מטעמו, בעוד שמר גד זאבי
חייב לבנק כספים בגין

פסק דין
חלוט שניתן כנגדו וכנגד חברה נוספת שבשליטתו – חברת
inpecos a.g
(להלן: "חברת אינפקוס") בסך של 22,187,823 דולר של ארה"ב
.

2.
לחילופין, ועל מנת שלא לפגוע בקיום העסקאות, ציין הבנק כי הוא אינו מתנגד שהעיקול יוטל על הכספים שישולמו בגין עסקת אלישע לחברת מירג' פיתוח, שכן לפי הנתונים שהוצהר עליהם חברת מירג' פיתוח עתידה לקבל ישירות סך של כ-15% בלבד מסכום התמורה של העסקה. ולגבי עסקת המקרקעין בלוד

ציין הבנק כי מוסכם עליו כי העיקול יוטל למעט על כספים שדורשת עיריית לוד כתנאי מתלה לאישור העסקה ו/או לכספים הנדרשים על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי טפחות") כתנאי להחרגת הממכר מתחולת המשכנתא לבנק. לפיכך הוסכם על ידי הבנק כי העיקול יושת לחילופין על כספים שישולמו ישירות לחשבונן של חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן בהתאמה, ובד בבד עם העברת הכספים יוטל העיקול על הכספים בחשבונות אלה.


התשתית העובדתית הרלוונטית

3.
ראשיתה של הפרשה בהליך משפטי שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 2186/05) במסגרתו נחתם ביום 27/04/06 הסכם פשרה בין הבנק, חברת אינפקוס ומר גד זאבי
כערב של חברת אינפקוס, לו נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב, ביום 08/05/06 תוקף של

פסק דין

(להלן: "פסק הדין").
על פי הסכם הפשרה שנחתם
חויבו חברת אינפקוס ומר גד זאבי
, כערב לחובותיה של החברה, לשלם לבנק סך של 31,750,360$, בהתאם ללוח תשלומים שנקבע בפסק הדין, כשהתשלום האחרון על פי פסק הדין אמור היה להיות מבוצע עד ולא יאוחר מיום 31/12/16.

4.
לאחר מתן פסק הדין ובעקבות בקשותיו של מר גד זאבי
כנטען, נחתמו בין הצדדים שני מסמכים אשר הוכתרו בכותרתם תוספות ראשונה ושנייה להסכם פשרה מיום 27/04/06. התוספת הראשונה נחתמה בשנת 2012 ואילו התוספת השנייה נחתמה בשנת 2014 (להלן: "התוספות להסכם הפשרה"). במסגרת התוספת השנייה להסכם הפשרה הסכים הבנק לדחות את תשלום חלק מחובם של חברת אינפקוס ושל מר גד זאבי
לבנק, בסך של כ-2.4 מיליון ₪ ליום 31/12/16 שהוא המועד האחרון לתשלום החוב במלואו בהתאם לפסק הדין.

5.
לטענת הבנק חברת אינפקוס ומר גד זאבי
לא פעלו בהתאם לפסק הדין ולא שילמו את התשלומים שהיו אמורים לשלם ביום 31/12/16, ובכך הפרו הפרה בוטה את פסק הדין. בעקבות הפרה זו פנה הבנק ביום 07/06/17 לחברת אינפקוס ולמר גד זאבי
במכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים בגין החוב בסך של 22,187,823 דולר ארה"ב. עם זאת, יצוין כי לאחר חלוף המועד האחרון לתשלום החוב בהתאם לפסק הדין, המשיכה חברת אינפקוס לשלם לבנק תשלומי ריבית, במהלך החודשים ינואר, אפריל ויולי 2017, בסך כולל של כ-330,000 דולר ארה"ב.

6.
על פי הנטען בבקשה, לאחר משלוח מכתב ההתראה מיום 07/06/17, פורסם בעיתון גלובס (בידיעה מיום 20/06/17) כי נערכה עסקה למכירת הפעילות של בית חולים אלישע שבשליטת מר גד זאבי
למר צביקה בארינבוים המחזיק באמצעות חברות בשליטתו בחברת בי ג'י מדיקל סנטר בע"מ (להלן: "חברת בי ג'י מדיקל") תמורת סך של 180 מיליון ₪ שאמורים להיות משולמים למר גד זאבי
עצמו.

7.
בעקבות הידיעה הגיש הבנק ביום 21/08/17 בקשה דחופה למתן סעד ארעי במסגרתו התבקש בית המשפט לתת צו מניעה זמני האוסר על מר גד זאבי
וכל מי מטעמו לעשות דיספוזיציה כלשהי ברכושו וכן לתת צו עיקול זמני על הכספים המגיעים למר גד זאבי
בהיותו בעל השליטה בחברת אלישע בע"מ (להלן: "חברת אלישע"), ממר צביקה בארינבוים בגין עסקת אלישע.

8.
בהחלטה מיום 23/08/17 נעתר בית המשפט (כב' השופט נאסר ג'השאן) לבקשת הבנק ונתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, האוסר על מר גד זאבי
וכל מי מטעמו לעשות דיספוזיציה כלשהי ברכושו של מר גד זאבי
, וכן ניתן צו עיקול זמני על כספים שמגיעים למר גד זאבי
או מי מטעמו ממר צביקה בארנבוים או מי מטעמו בקשר לעסקת אלישע, ונקבע דיון במעמד הצדדים, ליום 31/08/17.

9.
בהמשך טען הבנק כי כתוצאה מפרסום ההליך נודע לו גם כי בימים הקרובים אמורה להתבצע עסקה נוספת למכירת חלקה של חברת מירג' נדל"ן במקרקעין בלוד לחברת נציבים
נכסים וציוד בע"מ (להלן: "חברת נציבים")
. לפיכך, ביום 30/08/17 הגיש הבנק בקשה להרחבת הצו הארעי ולהטלת עיקול נוסף על הכספים המגיעים למר גד זאבי
ו/או מי מטעמו בקשר עם עסקת המקרקעין בלוד.

10.
ביום 30/08/17 ניתנה החלטה במעמד צד אחד בה הוטל עיקול על הכספים המגיעים למר גד זאבי
בלבד בקשר עם עסקת המקרקעין בלוד.

11.
המשיבים הגישו תגובותיהם לבקשת הבנק מיום 23/08/17. מתגובות המשיבים התברר לבנק כי ביום 15/06/17 נחתם הסכם בין חברת אלישע לבין חברת בי ג'י מדיקל, לרכישת חלק מפעילותה של חברת אלישע (פעילות בית חולים אלישע) וכי כ-15% מכספי התמורה בגין עסקת בית חולים אלישע אמורים להיות מועברים ישירות לחברת מירג' פיתוח, וזאת בגין החזר של הלוואת בעלים שהעמידה מירג' פיתוח לחברת אלישע. כמו כן התברר מתגובת נציבים כי ביום 24/04/17 נערכה עסקה בין חברת מירג' נדל"ן לחברת נציבים לרכישת חלקה של חברת מירג' נדל"ן במקרקעין בלוד.

12.
ביום 31/08/17 התקיים דיון בבקשת הבנק, אליו התייצבו; בא כוח הבנק והמצהירה מטעם הבנק; מר גד זאבי
ובא כוחו; מר צביקה בארינבוים ובא כוחו; בא כוח חברת אלישע וב"כ הכנ"ר. במסגרת הדיון, לאחר חקירת חלק מן המצהירים ולאחר שהובהר לבנק כי מר צביקה בארינבוים לא היה בעצמו צד לעסקת אלישע, אלא שהעסקה התבצעה בין חברת מירג' פיתוח וחברת בי ג'י מדיקל, הודיע ב"כ הבנק כי הבנק מסכים למחוק את הבקשה בעניין עסקת אלישע וכי יגיש בקשה מתוקנת לעיקול הכספים בהתאם לתשתית העובדתית שהתבררה בדיון.


בנוסף, ולאור העובדה כי צו העיקול שניתן על כספים שאמורים להגיע למר גד זאבי
בגין עסקת המקרקעין בלוד, כמפורט בהחלטה מיום 30/08/17, ניתן אך ביחס לכספים שמר גד זאבי
אמור לקבל וזה אינו חל על כספים המגיעים לחברת מירג' נדל"ן שהיא הזכאית לקבל את כספי העסקה, הודיע הבנק כי הוא אינו עומד על הבקשה בעניינה של עסקת המקרקעין בלוד וכי בכוונתו להגיש בקשה חדשה בעניין אשר תתייחס לכספים המגיעים לחברת מירג' נדל"ן בקשר עם העסקה.

13.
ביום 10/09/17 הגיש הבנק את הבקשה הנוכחית, לה צורפו צדדים נוספים שלא היו צדדים לבקשה הקודמת. בהחלטה שניתנה עוד ביום 10/09/17
ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד בשיעור של 15% מסכום התמורה שישולם למירג' פיתוח בגין עסקה בה נקשרה חברת מירג' פיתוח עם חברת בי ג'י מדיקל. כן ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על הכספים אשר יגיעו לחברת מירג' נדל"ן בקשר לעסקת המקרקעין בלוד שנקשרה בין מירג' נדל"ן לחברת נציבים, למעט הכספים המגיעים לעיריית לוד. בהחלטה צוין כי על הבנק להמציא את הבקשה על נספחיה וכן עותק ההחלטה לכל אחד מן המשיבים עד ליום 11/09/17 שעה 16:00.

14.
בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 13/09/17 הביעו הצדדים הסכמתם לצירופו של בנק מזרחי טפחות כצד לבקשה. לאחר שעלה בידי נציגת הבנק הגב' דבי חנה להתייצב לחקירה על תצהירה, נחקרה המצהירה וכן נחקרו גם מר גד זאבי
(המשיב 1); מר חיים ברגשטיין; ד"ר גיורא וינטרשטיין המצהיר מטעם חברת אלישע וחברת מירג' פיתוח ומר רובין גבריאל המצהיר מטעם חברת מירג' נדל"ן. כן הובהר בדיון כי הבקשה לא הומצאה לגב' טליה זאבי במועד שבו נקבע בהחלטה מיום 10/09/17 ולמעשה הבקשה הומצאה לה בצהרי יום 12/09/17.

15.
ביום 14/09/17 הגיש הבנק בקשה דחופה, שאינה נתמכת בתצהיר לצירופו של פסק הדין שניתן על ידי בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי) בת"א 375/08 זאב רום נ' גד זאבי
(05/06/17) לתיק בית המשפט, הן כראיה והן כאסמכתא, תוך שפסק הדין צורף לבקשה. עוד נטען בבקשת הבנק כי ככל שבית המשפט סבור כי ראוי לאפשר למר גד זאבי
לטעון את טענותיו אין לבנק התנגדות כי ייקבע דיון נוסף בו
תושלם חקירתו הנגדית של מר גד זאבי
.

16.
הבקשה הועברה למשיבים לתגובתם. ממקרא תגובות המשיבים עלתה התנגדות המשיבים: מר גד זאבי
, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן הן ביחס לעיתוי שבהגשת הבקשה, הן ביחס לאופן בו הוגשה הבקשה והן ביחס לבקשה לגופה. יצוין כי חברת בי ג'י מדיקל, חברת נציבים ובנק מזרחי טפחות בע"מ ציינו בתגובותיהם כי הם מותירים למעשה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט ובלבד שלא יהיה בהחלטה לפגוע בזכויותיהם או בקידום העסקאות בהן התקשרו החברות, או מי מהן.

17.
ביום 18/09/17 הוגשה תשובת הבנק אליה צורף תצהיר המצהירה הגב' חנה דבי, בלא נטילת רשות וכן הורחבו טיעוני הבנק לעניין הבקשה למתן עיקולים זמניים לגופם. לפיכך ולצורך איזון בזכויות הצדדים ניתנה אף ליתר המשיבים הזכות להגיש טיעונים בכתב ביחס לסוגיות שהועלו בתשובת הבנק וזאת עד ליום 25/09/17.

18.
ביום 25/09/17 הגיש מר גד זאבי
תגובה לפי רשות שניתנה לו בהחלטה מיום 19/09/17. במסגרת תגובתו ציין מר גד זאבי
כי הוא מתנגד בתוקף להתנהלות הבנק, שאינה רק פגומה מיסודה במישור הדיוני, אלא שיש בה פגיעה עמוקה בזכויות מהותיות שלו, באופן המחייב סילוקה על הסף של בקשת העיקול הזמני, כמו גם התראת פשיטת הרגל. כן טען מר גד זאבי
כי הוא דוחה מכל וכל את ניסיונו של הבנק להרחבת חזית המחלוקת, כפי שזו הובאה בבקשה להטלת העיקולים, וכן טען כי לא ניתן לראות בקביעות פסק הדין שניתן בת"א ת"א 375/08 השתק פלוגתא.

19.
העיכוב במתן ההחלטה נבע בעיקרו מן העובדה שפרוטוקול הדיון שכלל את חקירת המצהירים וטיעוני הצדדים נמסר לבסוף לתיק בית המשפט רק ביום 25/09/17.


תמצית טענות הבנק בבקשה הנוכחית לקבלת סעדים זמניים וכן בטיעוניהם בכתב ובעל פה

20.
הבנק ביסס את בקשתו להטלת עיקולים זמניים על הטענה כי קיים

פסק דין
חלוט משנת 2008 כנגד מר גד זאבי
, כאשר החוב אינו שנוי במחלוקת, וכן כי הומצאה למר גד זאבי
התראה לפשיטת רגל. הבנק סבור כי מכוח הפסיקה, ובפרט על רקע החלטותיו של כב' הנשיא אורנשטיין בתיק פש"ר (ת"א) 3642-08-16
עו"ד יוסף בנקל, המנהל המיוחד לנכסי החייב אליעזר פישמן נ' כונס הנכסים הרשמי
(29/01/17) (להלן: "ההחלטה בעניין פישמן") ופש"ר (ת"א) 1304-12-11 דודאי נ' האוצר אגף מס הכנסה פקיד שומה ירושלים (01/04/12), הליך זה הוא האכסניה הראויה לדון בבקשה לסעדים זמניים, וזאת, עוד בטרם מתן צו כינוס, ולעמדת הבנק, אין אף צורך בהגשת תביעה לצורך קבלת הסעד המבוקש בבקשה כנגד הצדדים השלישיים.

21.
הבנק טען במסגרת הבקשה כי מר גד זאבי
הוא בעל השליטה בחברת אלישע, בחברת מירג' פיתוח ובחברת מירג' נדל"ן ולכן מר גד זאבי
ו/או מי מטעמו הוא זה שצפוי לקבל, לכל הפחות, חלק מכספי התמורה מעסקת אלישע ומעסקת המקרקעין בלוד. בהינתן האמור טען הבנק
כי יש להרים מסך בין החברות הנ"ל לבין מר גד זאבי
ולעקל את הכספים אצל החברות. בהקשר זה, טען הבנק כי עוד בשנת 2003 הצהיר מר גד זאבי
במסגרת הליך משפטי שהתנהל כנגדו, כי יש להסתכל על החברות בקבוצת זאבי כעל מקשה כלכלית אחת. לטענת הבנק מבנה האחזקות ב"חברות בקבוצת זאבי", זהות בעלי התפקיד בחברות והעסקאות הנרקמות בין החברות בקבוצה מעידים כולם על הקשר ההדוק בין החברות בקבוצה, באופן שמצדיק לראותן כמקשה כלכלית אחת. בהקשר זה ציין הבנק את הנתונים הבאים:

א.
חברת ערתג השקעות בע"מ (להלן: "חברת ערתג") היא בעלת המניות העיקרית בחברת אלישע, והיא נמצאת בבעלות מלאה של חברת מירג' פיתוח;
ב.
חברת מירג' נדל"ן אף היא בבעלות מלאה של חברת מירג' פיתוח;
ג.
בחברת מירג' פיתוח מחזיקות חברת סנואי ישראל בע"מ (להלן: "חברת סנואי"), חברת
snowy river a. v. v.
וכן חברת ברטורא מרכזי קניות בע"מ (להלן: "חברת ברטורא"). אחת מבעלי המניות בחברת ברטורא היא חברת "ברטורא אסטבלישמנט אצל טליה זאבי";
ד.
בהתאם לדו"ח מיידי של חברת יפנאוטו החזקות בע"מ (להלן: "חברת יפנאוטו") מיום 09/09/12, מניותיה של חברת סנואי מוחזקות גם הן על ידי חברת
snowy river a. v. v.
. חברה זו מוחזקת על ידי חברה זרה מאיי הבתולה הבריטיים (
bvi
) וכל הונה המונפק של החברה הזרה הוא בבעלות נאמנות משפחתית הרשומה בליכטנשטיין שנהניה הסופיים הם גב' טליה זאבי-אשתו של מר גד זאבי
וארבעת ילדיו;
ה.
מר גד זאבי
הוא דירקטור בחברת מירג' פיתוח, בחברת מירג' נדל"ן, בחברת אלישע, בחברת ערתג וגם בחברת סנואי;
ו.
אשתו של מר גד זאבי
-גב' טליה זאבי, היא דירקטורית בחברת מירג' נדל"ן ובחברת ברטורא;
ז.
בנו של מר גד זאבי
, מר גור זאבי, הוא דירקטור בחברת ברטורא.

עוד ובנוסף נטען כי חברת אלישע העמידה הלוואה לחברת ערתג וחברת מירג' פיתוח צפויה לקבל מחברת בי ג'י מדיקל כ-15% מכספי התמורה מהעסקה.

22.
לטענת הבנק אופן התנהלותן של ה"חברות בקבוצת זאבי" לאורך השנים כמו גם התנהלותו של מר גד זאבי
מלמדים כי מר גד זאבי
הוא בעל השליטה בפועל בחברות בקבוצת זאבי ועושה בחברות כבתוך שלו. בהקשר זה הפנה הבנק להחלטה

בתיק פש"ר 1822-03-15
tenida ansatalt
נ' גד זאבי
מיום 29/07/17 אשר פורסמה באתר נבו, בה נסקרו השעבודים שרשמו חברות בקבוצת זאבי לטובת חברת טנידה או הנאמנים מטעמה לשם הבטחת חובותיו של מר זאבי, וכן לנכונותם של בא כוחו של מר גד זאבי
ובאת כוחה של חברת מירג' פיתוח במסגרת משא ומתן שהתנהל בדיון שהתקיים ביום 31/08/17 לרישום שיעבוד על מיליון דולר לטובת הבנק בכפוף לאישור דירקטוריון החברה. בהקשר זה, הוסיף הבנק וציין כי מר גד זאבי
חתם בשנת 1995 על ערבות לבנק להבטחת התחייבויותיה של חברת מירג' פיתוח ועל ערבות אישית להבטחת חובותיה של חברת

snowy river a. v. v.
.

23.
הבנק הוסיף וטען כי בפגישה שנערכה בבנק ביום 21/01/16 אישר נציגו של מר גד זאבי
, מר חיים ברגשטיין, כי מקור הכספים לתשלום החוב לבנק מגיע מפעילות קבוצת זאבי בישראל, ובין היתר גם מרווחיו של בית חולים אלישע בחיפה. לפיכך, טען הבנק כי על רקע עסקת מכירת חלק מפעילות חברת אלישע, קיים חשש ממשי לניסיון של מר גד זאבי
להבריח את כספי התמורה שיועברו מחברת אלישע לחברת מירג' פיתוח.

24.
הבנק טען כי טענות מר גד זאבי
, לפיהן הנאמנות המשפחתית, המחזיקה בקבוצת זאבי, היא כביכול עבור משפחתו ולא עבורו אינה נכונה, שכן מר גד זאבי
פועל בחברות כבתוך שלו, והנאמנות המשפחתית היא כסות בלבד, שעה שהוא משמש גם כבעל השליטה בנאמנות המשפחתית, כעולה מתשקיף של חברת יפנאוטו מיום 09/09/12, אשר צורף לבקשה, ושעה ששימש גם כנציגה בישראל של הנאמנות המשפחתית.

25.
עוד נטען על ידי הבנק כי גם את תתקבל טענתו המוכחשת והמופרכת של מר גד זאבי
, לפיה, כביכול, אינו קשור לנאמנות המשפחתית, הרי שאשתו, גברת טליה זאבי, שולטת בחברת אינפקוס, בעלת החוב, ועל כן, ישנו קשר ישיר נוסף בין החוב לבין יתר החברות בקבוצת זאבי, המוחזקות על ידי גברת טליה זאבי באמצעות הנאמנות המשפחתית.

26.
על רקע התשתית העובדתית שנפרשה לעיל, טען הבנק כי יש מקום להיעתר לבקשה, שכן הצו המבוקש נועד לשמר את המצב הקיים, הצו לא ימנע את מימוש העסקאות, לא יגרום נזק, ועל כן, מאזן האינטרסים נוטה בבירור לטובת מתן הצו המבוקש.

27.
הבנק טען כי במסגרת הבקשה יש לבצע הרמת מסך בין החברות המשיבות לבין מר גד זאבי
בתור הרוח החיה ובעל השליטה בפועל בחברת מירג' פיתוח, חברת מירג' נדל"ן וחברת אלישע. לצורך כך, הפנה הבנק לשורה של פסקי דין, הן כאלה אשר נזכרו בבקשה והן כאלה שנזכרו בטיעוניו, אשר לעמדתו מלמדים כי בנסיבות מעין אלה יש להורות על הרמת המסך.

28.
לבסוף, נטען על ידי הבנק כי עלה בידיו להוכיח את יסוד ההכבדה, שכן קיים חשש אמיתי שמדובר בניסיון של מר גד זאבי
להבריח את כספי התמורה מעסקת אלישע ומעסקת המקרקעין בלוד, שאמורים להגיע אליו, דרך החברות בשליטתו. לחילופין, טען הבנק לשיתוף בחובות ונכסים בין מר גד זאבי
לאשתו, גברת טליה זאבי.


תמצית טענותיו של מר גד זאבי

29.
מר גד זאבי
טען כי במסגרת הבקשה למתן עיקולים זמניים מבקש הבנק לעשות פלסתר את הוראות הדין וההלכות המושרשות של בית המשפט העליון ומבקש במחי יד לבצע קפיצה נחשונית להרים מסך בין חברות, בעלי מניות, נושאי משרה, והכל במסגרת בקשה למתן סעד זמני נלווה להליך עיקרי שכלל טרם נדון. ביתר פירוט, נטען כי הרמת מסך היא החריג, וכי לצורך הרמת מסך ועיקול זמני של נכס שבבעלות חברה לא די בכך שהחייב הוא בעל החברה בשרשור. קל וחומר, כאשר בעניין הנדון כאן מר גד זאבי
הוא נושא משרה ולא בעל מניות בחברות לגביהן הוטל העיקול.

30.
לטענת מר גד זאבי
ככל שהיה ממש בטענת הבנק לפיה מר גד זאבי
הוא בעל השליטה האמיתי בחברת מירג' פיתוח, בחברת מירג' נדל"ן ובחברת אלישע, וכי יש להרים מסך בין חברות אלה ולעקל את הכספים אצל החברות, היה על הבנק להגיש תובענה הצהרתית בעניין זה. בהקשר זה, הוסיף מר גד זאבי
וציין כי טענותיו פורטו במסגרת התגובה לבקשה הקודמת שהגיש הבנק, הוא מפנה אליהן, וחוזר ומציין כי הוא אינו בעל השליטה בחברות. לדבריו, הובהר שהחברות מצויות בסופו של יום בבעלות נאמנות, שנהניה הם ארבעת ילדיו של המשיב, שגילו של הצעיר בהם הוא מעל 35 והמבוגר ביניהם הוא מעל גיל 55 ורעייתו מקדמת דנא, ולא בוצע שינוי או דיספוזיציה במבנה החברות במשך עשרות שנים, בידיעת הבנק, גם כשהחברות שגשגו, כאשר למר גד זאבי
אין זכויות בנאמנות המשפחתית, הוא לא אחד מהנהנים בה, והדבר נבע מרצונו לבצע חלוקה בעין של הבעלות הסופית בנכסים והחברות לבני משפחתו.

31.
מר גד זאבי
טען שטענתו החילופית של הבנק לשיתוף בחובות ובנכסים דינה להידחות על הסף, הן מבחינה דיונית והן מבחינה מהותית. מבחינה דיונית, נטען כי הבקשה לא נמסרה לגברת טליה זאבי תוך המועד שנקצב, ומכאן שדינה להידחות, מה גם שהדרך הדיונית הפסוקה לשיתוף בחובות הינה הליך שיפוטי נפרד על דרך של תביעה כספית, תוך בירור מעמיק של סוגיות עובדתיות שונות, אשר מטבע הדברים לא הובהרו ולא הוכחו במסגרת בקשה לסעד זמני, ואף לא במסגרת בקשה להתראת פשיטת הרגל, ולא בקשה הצהרתית כללית וכוללנית אגב אורחא דיון בסעד זמני.

32.
לגוף העניין נטען כי אין בפסיקה הישראלית תקדים אחד המחייב את רעייתו של פושט הרגל בכל חובותיו, כאשר בענייננו טרם נדונה התראת פשיטת הרגל, ובכל מקרה, טענת השיתוף בחובות אינה רלוונטית לנוכח הנאמנות המשפחתית, שהוקמה בשנת 1983, והמבססת את הרישום הקנייני הנפרד ששרר בין בני הזוג.

33.
לטענת מר גד זאבי
, הבנק לא הסתפק בנכסי חברת אינפקוס, אלא טרח ודרש ממר גד זאבי
ערבות אישית כתנאי למימון שהעמיד לחברת אינפקוס. לפיכך, אין היגיון בכך שהבנק, שלא עמד על כך שרעיית המשיב תחתום על ערבות עסקית, ולא הסתמך על נכסיה, ייהנה לפתע מההפקר מחייב נוסף, על אחת כמה וכמה שכבר בעת שנחתמה הערבות האישית מבנה הנאמנות האישית היה קיים וידוע לבנק.

34.
לבסוף, נטען כי הבקשה אף לא עומדת בתנאים הקבועים בדין למתן סעדים זמניים, הן ביחס למידת חיוניותו של הסעד, הן בשל היעדר ראיות מהימנות לכאורה, הן בהיעדר קיומה הלכאורי של זכות, לנוכח חוסר תום לבו של הבנק, היעדר הוכחה לחשש להברחת נכסים ומאזן הנוחות, הנוטה בבירור לטובת אי היעתרות לבקשה, כאשר בקשה זו, כמו גם קודמותיה, אינה מבוססת מבחינה עובדתית ומשפטית.


תמצית טענות חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן

35.
במסגרת התגובה נטען על ידי באת כוחן של חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן כי אין בסיס משפטי לבקשה, במסגרתה מבקש הבנק לנכס לעצמו תמורות, המגיעות להן, שעה שידוע לבנק שמר גד זאבי
כלל אינו בעל מניות של החברות וכאשר על שלוש החברות רשומים שעבודים לטובת נושים שונים, כל אחת לטובת נושיה היא, וכאשר המערך העסקי של החברות נפרד, להן מממנים שונים, נכסים ובצדם שעבודים שונים, וכן הן מבצעות עסקאות שונות.

36.
באת כוחן של חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן טענה כי טענת הבנק, לפיה נציג מר גד זאבי
הודיע לבנק כי המקור לפירעון חובות מר גד זאבי
לבנק מגיע מרווחי בית חולים אלישע אינו מתיישב לכאורה עם תרשומת הבנק, ובוודאי לא עם הדברים שנאמרו, וכפי שפורט בתצהירו של מר חיים ברגשטיין.

37.
במסגרת התגובה פירט באת כוח חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן את מהות ההסכם שנחתם ביום 15/06/17 בין חברת אלישע וחברת בי ג'י מדיקל, תוך שצוין כי הינה חברה פרטית בעלת פעילות כלכלית עצמאית, ולה התחייבויות משל עצמה. כן צוין כי חברת אלישע קיבלה מימון ממיטב דש גמל ופנסיה בע"מ (להלן: "מיטב דש") אשר פרעה את מרבית חובות חברת אלישע לבנק הפועלים וכן מימון מבנק מזרחי טפחות בע"מ ומימון שוטף מחברת מירג' פיתוח, וכאשר רשומים שעבודים קבועים ושוטפים לטובת מיטב דש ולטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ, המלווה את פעילותה העסקית של החברה.

38.
בתגובה פורט כי חברת מירג' פיתוח היא חברה עסקית, העוסקת בייזום, פיתוח וביצוע בתחום הנדל"ן. לחברה נכסים משלה, גורמים מממנים ושותפים עסקיים, ואף יצרה שעבודים שונים במסגרת ניהול עסקיה והתחייבויותיה.

39.
במסגרת התגובה צוין עוד כי הסכם עסקת אלישע הינו תולדה של תהליך סבוך וארוך ביותר, שכלל בדיקת נאותות ארוכה ופרטנית, ונעשה בידיעת בעלי השעבודים. צוין כי עסקת אלישע נעשתה כחלק מהתנהלותה העסקית השוטפת של אלישע, ובמסגרת האוטונומיה הנתונה לה לפעול להשגת מטרות החברה ולטובתה. עוד צוין כי לעסקה זו אין דבר וחצי דבר עם מר גד זאבי
וחובותיו הנטענים לצדדים שלישיים. עוד ובנוסף, צוין כי התחייבויות אלישע ביחד עם הוצאותיה הנלוות ליישום עסקת אלישע הם בסדר גודל של היקף התמורה הכוללת של העסקה, והתמורה בגין עסקת אלישע נועדה לאפשר לחברת אלישע תנופת פיתוח, יצירת פיקדונות לצורכי הדיור המוגן וחידוש עסקיה לאחר שיוסדרו התחייבויות אלישע.

40.
חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן טענו כי עקרונות עסקת אלישע ברורים: מדובר בעסקה בין גופים מסחריים, המאוגדים כחברות פרטיות בעירבון מוגבל; לחברת אלישע יש נושים משל עצמה, חברת אלישע לא חייבת דבר למר גד זאבי
, אינה ערבה לחובותיו ולא לחובותיה של חברת אינפקוס, שלא צורפה לבקשה, ואין לה כל כוונה לעשות שימוש בכספי התמורה לתשלום למר גד זאבי
על יסוד הטענה המשוללת יסוד, כי כספי חברת אלישע או חברת מירג' פיתוח הם כספי מר גד זאבי
, משום שמר גד זאבי
משמש דירקטור באותן חברות וראש דירקטוריון של חברת אלישע.

41.
עוד נטען כי אין בסיס לטענה כי חברת אלישע וחברת מירג' פיתוח הינן תאגידים בשליטת מר גד זאבי
ובהקשר זה פורט המבנה של החברות, כאשר חברת אלישע וחברת מירג' פיתוח מהוות חלק מקבוצת החברות תחת הנאמנות המשפחתית מזה עשורים רבים.

42.
בהמשך, נסקרה עסקת המקרקעין בלוד ומירג' נדל"ן, שהורתה עוד בעסקה שנחתמה בין מירג' נדל"ן לנציבים עוד ביום 03/11/2008, כאשר בהמשך נחתמה תוספת ראשונה בשנת 2011 וכן תוספות נוספות בשנת 2017, שנועדו לאפשר את השלמת העסקה, המותנית בהסכמת עיריית לוד, כמפורט בתגובת חברת נציבים. נטען כי מהעתק העמוד הראשון של התוספת הרביעית להסכם עיריית לוד עולה בבירור כי חברת מירג' נדל"ן היא חברה פרטית בעלת פעילות כלכלית עצמאית, יש לה נכסים והתחייבויות משל עצמה, קיבלה מימון מגופים שונים, ונרשמו על נכסיה שעבודים, בין היתר משכנתא, לטובת בנק מזרחי טפחות, המלווה את פעילותה העסקית. צוין כי העסקה נועדה לפירעון החוב לבנק מזרחי וכן להסרת המשכנתא מהממכר הנוסף, חוזה חניון לוד, לרבות תשלום לעיריית לוד וכן לקידום האינטרסים העסקיים של מירג' נדל"ן, ובאופן שאין לעסקה כל קשר עם חובותיו של מר גד זאבי
כלפי צדדים שלישיים.

43.
באת כוח חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן טענה כי חברת מירג' נדל"ן אינה תאגיד בשליטת מר גד זאבי
, ולא ניתן לייחס לה כוונה שנכסיה ישמשו לפירעון חוב נטען של מר גד זאבי
לבנק.

44.
בהמשך, נסקר עיקרון החברה כאישיות משפטית נפרדת והנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך באשכול חברות, ונשללו טיעוניו של הבנק, המבקש להרים מסך בין החברות ומר גד זאבי
על מנת לנכס למר גד זאבי
את נכסיהן של החברות.

45.
באשר לזכות הבנק למתן הסעד, נטען כי זה חורג מהמטרה של צו עיקול, שהינה שמירת המצב והקפאתו, וכי הטלת העיקולים על תמורות עסקאות מתמשכות ומורכבות, כגון אלה, גורמת נזקים כבדים, ועשויה לגרום לסיכול שתי העסקאות ואף עסקת החניון, שכולן באו לעולם לאחר משא ומתן ממושך, וכאשר העיקול הוטל להבטחת

פסק דין
שניתן כנגד מר גד זאבי
ולא כנגד החברות.

46.
בכל הנוגע לסוגיית מאזן הנוחות, נטען כי אף זה מוטה בבירור לטובת החברות, בייחוד שהכספים עליהם מבוקש להטיל את העיקול אינם כספיו של מר גד זאבי
, אלא אמורים לאפשר לחברות לקדם את עסקיהן, על פי צרכיהן, ולא לפירעון חובו הנטען של מר גד זאבי
לבנק.


תמצית תגובתה של חברת בי ג'י מדיקל

47.
לעמדת חברת בי ג'י מדיקל, מדובר בניסיון נוסף וחסר תום לב של הבנק לגרור את הצדדים להליך ואף את אלה שאינם צד להליך לפתחו של בית משפט על מנת להפעיל לחץ בלתי הוגן. נטען כי הבנק אמנם חזר וטען כי אינו רוצה להסב נזק לעסקת אלישע, ואולם מתן העיקולים עלול להסב נזקים חמורים לעסקה רגישה, הכפופה לתנאים מתלים, אשר טרם הושלמו, תוך סיכון ממשי להשלמתה ולגורלה של העסקה. בנסיבות אלה, נטען כי הנזק שייגרם לבנק, אם לא יינתן הסעד הזמני, קטן משמעותית מהנזק אשר אמור להיגרם לצדדים השלישיים.


תמצית טענות חברת נציבים

48.
חברת נציבים סרקה את מהות העסקה שנקשרה בין חברת מירג' נדל"ן ובינה בקשר למקרקעין בלוד, וציינה כי הבנק טעה עת שביקש להחריג רק את הכספים המגיעים לעיריית לוד ולא התייחס בבקשתו להחרגת הכספים המתבקשים על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ כתנאי להחרגת הממכר מתחולת המשכנתא, ובאופן שיסכל את ביצוע העסקה. לפיכך, טענה חברת נציבים כי ככל שיצומצם צו העיקול, באופן שלא יפגע בביצוע העסקה, ויחריג את כל הסכומים הדרושים, לרבות לעיריית לוד, לבנק מזרחי טפחות, לרשויות המס ולרשויות אחרות, אין לחברת נציבים עמדה בבקשה. הובהר כי ללא צמצום הצו באופן המתואר לעיל, תסוכל העסקה, ועל כן מתנגדת חברת נציבים לעיקול, שהינו מאוחר לעסקה שערכה, והיא עומדת על כך שתינתן עדיפות לעסקה ולהוראותיה, וכי זכויותיו של הבנק המעקל לא יעלו על זכותו השיורית לאחר ביצוע העסקה.


תמצית טענות בנק מזרחי טפחות בע"מ

49.
בנק מזרחי טפחות, שהינו בעל משכנתא מדרגה ראשונה וללא הגבלה בסכום על זכויות הבעלות של חברת מירג' נדל"ן במקרקעין בלוד, הגיש את התנגדותו למתן צו העיקול, וציין כי על רקע העיקול הרחב הנדרש, ואשר כולל כספי תמורה, המגיעים לבנק מזרחי טפחות בע"מ, ייגרם נזק לבנק מזרחי טפחות בע"מ בכך שתסוכל העסקה. לפיכך, כבעל עניין במקרקעין, הודיע בנק מזרחי טפחות בע"מ כי הוא מתנגד לצו העיקול במתכונתו הנוכחית הרחבה, וטען כי יש לצמצמו, כך שיחול אך ורק ביחס ליתרת הכספים המגיעים לחברת מירג' נדל"ן לאחר ביצוע כל התשלומים הנדרשים מתוך כספי התמורה לקיום הוראות ההסכם.

50.
למען שלמות התמונה אציין כי הכנ"ר אשר נכח בדיון הבהיר כי אין בדעתו להביע עמדה במחלוקת שבין הצדדים.



דיון

51.
בקשות הבנק להטלת עיקולים זמניים הוגשו בד בבד ובסמוך לאחר שהומצאה למר גד זאבי
התראת פשיטת רגל על ידי הבנק, בכל הנוגע לחוב נטען על סך של 22,187,823 דולר של ארה"ב
,
לאחר שחברת אינפקוס לא שילמה את חוב ההלוואה שנטלה מהבנק, לו ערב מר גד זאבי
בערבות אישית.

52.
אקדים ואציין כי אינני שותפה לעמדת הבנק, לפיה מעמדו של הבנק עם הגשת בקשה להתראת פשיטת רגל כמעמד בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל, הפועל בהליך קולקטיבי לטובת כלל נושי החייב, ואשר אין לדרוש ממנו לעמוד במבחנים הדבקניים, שנדרשים מבעל דין רגיל בתיק אזרחי, שמגיש בקשה לסעד זמני, וכי למצער יש להקל על הבנק בנטל שנדרש ממנו לצורך מתן צו ארעי. אמנם הבנק בטיעוניו חזר והפנה להחלטת כב' הנשיא אורנשטיין בעניין פישמן, ואולם יש לזכור כי ההחלטה בעניין פישמן ניתנה בבקשת בעל תפקיד שמונה, לאחר שהחייב שם לא הגיש התנגדות להתראת פשיטת הרגל שהוגשה כנגדו על ידי רשות המיסים, ולאחר שניתן כנגדו צו כינוס, ובמסגרת תפקידו של המנהל המיוחד לכנס את נכסי החייב ולמנוע את הברחתם. נסיבות אלה שונות בתכלית מנסיבות ענייננו, בהן טרם אושרה התראת פשיטת הרגל שהוגשה על ידי הבנק, שכן טרם חלף המועד להגשת ההתנגדות, וזו טרם נדונה, ולא כל שכן אין המדובר בהליך קולקטיבי המשרת נושים שונים למעט את עניינו של הבנק.

53.
לאור האמור, ומבלי להביע עמדה אם די בהתראת פשיטת רגל כשלעצמה כדי לבסס הגשת בקשה למתן עיקולים זמניים, סבורני כי בנסיבות אלה מעמדו של הבנק כמעמדו של בעל דין העותר להטלת עיקולים זמניים בהליך אזרחי.

54.
הסמכות להורות על מתן עיקול זמני בהליך אזרחי מעוגנת
בתקנות 362 ו- 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
מטרת העיקול הזמני היא שמירת המצב הקיים והבטחת ביצועו של

פסק דין
סופי לכשיינתן לזכותו של התובע. ראה: א.

גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי

, (מהדורה 12, 2015), 860, והפסיקה המצוטטת שם.
תקנה 362
לתקנות קובעת את התנאים המהותיים למתן סעדים זמניים בהליך אזרחי, ובכללם עיקול זמני, והם: קיומה של עילת תביעה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה; קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות

בפרק כ"ח
לתקנות, הנוגעים לסוג הסעד הזמני המבוקש; הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; ומאזן הנוחות, שיקולי יושר, צדק וחוקתיות הסעד המבוקש. בפסיקה נקבע, כי לצורך ההכרעה בבקשה למתן סעד זמני על השופט לשקול את השיקולים העיקריים הבאים: סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולי יושר וצדק. ראה: רע"א 8415/07 אנ. די. סי. יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (24/10/07); ורע"א 5841/11 איטה נ' בנק מזרחי בע"מ (20/09/11).

55.
הלכה ידועה היא כאשר נקבע דיון בבקשה לביטול עיקול זמני, נטל ההוכחה מוטל על מבקש העיקול ולא על המשיב, חרף קיומו של העיקול הזמני. ראה:
רע"א 7563/15
ש.א.ק.ל בע"מ נ' יהודאי
(15/12/15). כמו כן, יש לראות את הדיון בבקשה לביטול העיקול הזמני כהמשך הדיון בבקשה להטלת העיקול. ראה:

רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא
(3) 789.


עסקת אלישע ועסקת המקרקעין בלוד

56.
בטרם אתייחס לקיומם של התנאים להטלת עיקול, סבורני כי ראוי להבהיר כי הן ההסכם, שנחתם בין חברת אלישע לבין חברת בי ג'י מדיקל ביום 15/06/17, והן התוספות לעסקת המקרקעין בלוד, שנחתמו בין חברת מירג' נדל"ן לבין חברת נציבים במהלך שנת 2017, אשר מאפשרות את השלמת העסקה המותנית שנחתמה עוד ביום 03/11/08, הינן עסקאות שנעשו במסגרת פעילותן העסקית השוטפת של החברות. טענתן של החברות כי להן נכסים והתחייבויות משל עצמן, כי הן קבלו מימון מגופים שונים, ובעקבות כך נרשמו על נכסיהן מספר שעבודים קבועים ושוטפים, וכי העסקאות הינן תולדה של תהליכים ארוכים וסבוכים, שנעשו בידיעת בעלי השעבודים, שבחלקם הינם מוסדות בנקאיים, כחלק מהתנהלותן השוטפת של החברות לצורך פירעון חובותיהם והשאת פעילותן, לא נסתרה כלל, ולא ניתן לומר שעסקאות אלה קשורות או שהעיתוי שלהן נובע בדרך כלשהי עם מר גד זאבי
, חובו הנטען לבנק, ו/או עם המצאת התראת פשיטת הרגל.


קיומה של עילת תביעה לכאורה

57.
מתמצית נימוקי ההתנגדות להתראת פשיטת הרגל, שאיזכר מר גד זאבי
בתצהיר שניתן בתמיכה לתגובתו לבקשת הבנק להטלת עיקולים זמניים מיום 30/08/17, ואשר אותן יפרט מר גד זאבי
בהתנגדותו, עולה כי מר גד זאבי
טוען כי החוב הנטען כלפיו אינו נובע מ

פסק דין
חלוט. עוד עולה כי בדעת מר גד זאבי
לטעון במסגרת ההתנגדות לפשיטת הרגל שיגיש, כי הנזקים שהבנק גרם לו בעת גזילת כספו, לטענתו כפי שאושר בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים ואח' (26/08/15) (להלן: "

פסק דין
זאבי תקשורת"), עולים לאין שיעור על סכום החוב של אינפקוס, ובאופן שלא יהיה מנוס מלדחות את התראת פשיטת הרגל שהוגשה כנגדו על ידי הבנק. יחד עם זאת, עולה, לכאורה, מקריאת כתבי הטענות השונים שהגיש מר גד זאבי
, כי הוא אינו חולק על גובה חובה של אינפקוס בסך של
22,187,823 דולר של ארה"ב
,
לו ערב אישית לבנק.

58.
טענות הבנק במסגרת הבקשה להטלת עיקולים זמניים לצורך הטלת העיקולים הזמניים על כספים העתידים להגיע לחברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן מבוססות על שתי טענות עיקריות, אחת נוגעת לדיני הרמת מסך, כאשר לטענת הבנק יש לייחס את נכסי חברות אלה למר גד זאבי
. הטענה השנייה עניינה שיתוף בנכסים וחובות בין בני זוג.

59.
פסיקת בתי המשפט בישראל הכירה במהותה של החברה כאישיות משפטית נפרדת ובשמירה שיש לנקוט ביחס להפרדה בין החברה כאישיות משפטית נפרדת לבין האורגנים, שלה בין אם מדובר בבעלי מניותיה ובין אם מדובר בחברי הדירקטוריון שלה, עוד שנים לפני חקיקת חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). ראה: ע"א 4606/90 מוברמן נ' תל מר בע"מ פ"ד מו (5) 353. לפיכך, נקבע כי הרמת מסך לא תיעשה כדבר שבשגרה, שכן אזי יתערער יסוד תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד בתור שכזה.

60.
לצד ההכרה בחשיבות העיקרון של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, הכירו בתי המשפט באמצעות הדוקטרינה של הרמת המסך בכך שיש למנוע עוולות, העלולות לנבוע מניצולו של העיקרון לרעה או מהפעלה לא ראויה של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. עם זאת, טענה בדבר הרמת מסך מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומלאה, כאשר נטל ההוכחה שמתקיימות העובדות המזכות בהרמת מסך חל על הטוען כי יש להרים מסך. ובלשונו של בית המשפט העליון בע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' גיצלטר (08/11/15), אשר דחה בקשה לביטול הענקות מכח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 לאור העובדה שלא ניתן להרים מסך אגב אורחא:

"ואולם, מהלך מעין זה אין בידי לקבל. אף אם היה מקום לביצוע הרמת מסך בין החייב ל-
bhco
, לא ניתן לבצע זאת אגב אורחא, כמעין דיון נלווה לעניין העיקרי, וזאת ללא נימוקים סדורים ובחינה מפורטת של מערך העובדות המצדיק יישומה של הדוקטרינה, וכאשר בית המשפט אף אינו "קורא לילד בשמו" (ראו בעניין דומה:
פש"ר (מחוזי ת"א) 1381/09
עו"ד ארז נ'

citibank n.a tel-aviv
, [פורסם בנבו] פסקאות 8-6 לפסק דינה של סגנית הנשיאה ו' אלשיך (8.8.2011)). יוטעם, כי גם אם הייתה לבית המשפט הסמכות לדון בסכסוך בין שתי חברות סולבנטיות בגדרי הליך פשיטת הרגל (שכן לא נטען בפני
נו כי
bhco

נמצאת בהליכי פירוק) מכוח

סעיף 178
לפקודה, ולא להעבירו לאפיק של תובענה רגילה – כאשר איני רואה להכריע בסוגיה זו בגדרי הערעור, נוכח תוצאתו, אף כי אכן מדובר בשאלה נכבדה – משנמצא
כי נכון לדון בבקשה, אל לבית המשפט להסוות את המורכבות הנשקפת ממנה. הסכם ההלוואה נערך בין החממה לבין חברת

bhco
, והחייב אינו צד להסכם, ועל כן לא ניתן להתעלם מהשלב ההכרחי של הרמת מסך ההתאגדות ו"לדלג" ישירות למסקנה כי מדובר בהענקה בטלה. זאת ועוד, כפי שיובהר להלן, לגופו של עניין סבורני כי הקביעה הנוגעת לידיעתם של המערערים על מצבו של החייב, אשר דומה כי היא היוותה שיקול מרכזי בקשר לאותה זהות שייחס בית המשפט ל-
bhco
ולחייב, אינה מעוגנת בתשתית הראייתית שהונחה בפני
בית המשפט.

"

61.
לענייננו, רלוונטית הרמת המסך הקבועה בסעיף 6(ב) לחוק החברות, המאפשרת ייחוס חובו של בעל מניות לחברה במקרה ש"צודק ונכון" להרים את פרגוד ההתאגדות. במסגרת בקשת הבנק נטען, כי הרמת מסך לצורך ייחוס זכות של חברה לבעל מניה יכולה להיעשות גם במצבים שאינם מובהקים בחומרתם, וזאת בניגוד להרמת מסך לשם ייחוס חוב של חברה לבעל מניה בה. בהקשר זה, נסמך הבנק על פסק דינו של כב' השופט סולברג בשבתו בבית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 9628/07 לוי נ' ששון אנא לוי בע"מ (13/05/10) (להלן: "

פסק דין
לוי"), (אשר נסיבותיו, כפי שיפורטו להלן, מצביעות דווקא על התנהלות חמורה מצד בעל המניות). ואולם, מנגד ראוי להפנות להחלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון זה לא מכבר ברע"א 996/17 חברת טקסס השקעות בע"מ נ' סאפרדל יזמות בע"מ (31/08/17), שם צוין מפיו של השופט הנדל, תוך הפנייה, בין היתר, לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין לוי, כי לצד עמדה זו קיימת בספרות המשפטית גם עמדה שונה, לפיה השיקולים הכלליים שעוצבו בפסיקה לאורך השנים, ביחס לסעיף 6(א) לחוק החברות, יפים גם לניתוח הרמת מסך תחת סעיף 6(ב) לחוק החברות. ראה: עמיר ליכט "הרמת מסך והדחיית חוב לאחר תיקון 3 לחוק החברות: מה נשתנה?" תאגידים ב(3) 65, 68 (2005).

62
.
בתי המשפט נטו לאשר הרמת מסך בנסיבות בהן בעלי שליטה בחברה מקימים חברה לאחר חברה, בדרך כלל לאחר שהחברה הקודמת נקלעה להליכי חדלות פירעון, ומעבירים את נכסי החברה הקודמת לחברה החדשה. בנסיבות אלה, הרמת המסך עשויה להביא לכך ששתי חברות תיחשבנה לישות כלכלית אחת ולקביעה שיפוטית, שניתן לשלם את חובות האחת על ידי נכסי האחרת, או לעקל את נכסי האחת להבטחת פירעון חובותיה של האחרת. ראה: ע"א (מחוזי ת"א) 1606/00 אלימלך נ' מנועי אריה קרול בע"מ (01/07/01); ע"א (מחוזי י-ם) 1390/00 חברה לבניין מלון הנביאים בע"מ נ' פז (01/01/05); ד"ר יהודית קורן, עקרון האחריות המוגבלת והחברה הפרטית (הוצאת נבו-2017) (להלן: "י' קורן"). ואולם, ענייננו אינו נופל תחת קטגוריה זו של מקרים, ולא הונחה על ידי הבנק ולו ראשית תשתית ראייתית לביסוס נסיבות מעין אלה.

63.
קטגוריה נוספת של מקרים, בהם יתעלם בית המשפט מעיקרון אישיותה הנפרדת של החברה, היא מקום שבית המשפט הגיע למסקנה שהשימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כרוך בתרמית או בחוסר תום לב. ראה: ע"א 2728/04 צינורות המזרח התיכון בע"מ נ' יערי (14/01/07), לעומת זאת כאשר לא מוכחת סטייה מעקרון תום הלב, מובא הדבר כשיקול כנגד הרמת מסך. ראה: רע"א 3031/09 קט קול בע"מ נ' בן יעקב (02/08/09). בנסיבות ענייננו, אין מחלוקת כי הבנק שימש כבנק מלווה של חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן, והיה מודע למבנה החברות, לרבות לנאמנות המשפחתית, עוד עובר למתן ההלוואה לחברת אינפקוס וקבלת ערבותו של מר גד זאבי
כערב יחיד להבטחת פירעון ההלוואה שנטלה חברת אינפקוס. בנסיבות אלה, לא ניתן לייחס למר גד זאבי
התנהלות הגובלת בחוסר תום לב או בתרמית במתן ערבותו להלוואת חברת אינפקוס ו/או במבנה החברות השונות, ושיקול זה מהווה, אפוא, שיקול כנגד הרמת המסך.

64.
נטען על ידי הבנק, כי לנוכח העובדה שמר גד זאבי
היה הרוח החיה ובעל השליטה בפועל בחברת אלישע, בחברת מירג' פיתוח ובחברת מירג נדל"ן, יש לייחס את חובו לבנק לחברות אלו, גם אם לא היה מבעלי המניות של חברות אלו. וכאמור, מר גד זאבי
לא היה בעל מניות בחברות בשום שלב, ולכל היותר שימש כדירקטור של החברות וכיו"ר דירקטוריון חברת אלישע. לצורך ביסוס עמדתו להרמת המסך, הפנה הבנק לפסק דינו של כב' השופט סולברג בעניין לוי, וציין תוך גם ציטוט מדברי בית המשפט, כי בית המשפט ביסס את החלטתו להרמת המסך על חוסר ההפרדה בין נכסיו ועסקיו של הנתבע שם לבין עסקי החברה, על רקע העובדה כי החברה פרעה בעבר חלק מחובותיו של הנתבע, ולאור העובדה, אשר אינה רלוונטית לענייננו, שהחברה פועלת ממשרדי הנתבע ומשלמת לו דמי שכירות על כך. ואולם, דומה שנשמט מעיני הבנק הנימוק המרכזי שהנחה את בית המשפט בעניין לוי להרים את מסך ההתאגדות, נימוק אשר כלל לא חל בענייננו, ואשר מן הראוי להביאו כלשונו:

"הצדק עם התובע בטענתו כי אין כל תוחלת כלכלית או עסקית בקיום החברה דנן, בלי הפרדת כיסהּ מכיסו של הנתבע. אין לה תוכן ממשי. היא איננה מנהלת פעילות כלכלית משלה, אין לה הון עצמי או נכסים, וכל פעילותה מסתכמת בהיותה ידו של הנתבע להשכרת המגרשים וצינור להזרמת תקבולי השכירות. במצב זה גובר החשש כי תכליתו של השימוש במסווה ההתאגדות היא שלילית".


ובהמשך:

"עוד יש לציין כי את אשר נאמר בדו"ח הכספי לשנת 1999, כי בין הוצאותיה של החברה ישנו נתח שאינו אלא "פעולות כספיות שבוצעו בין החברה לבין עסקו של בעל המניות בחברה" (שם, עמוד 4), הלא הוא הנתבע. ההפסדים הכבדים שבהם מצויה החברה, כעולה מן הדו"חות, עומדים בסתירה לסכום הכסף הנאה שנכנס לכיסה מידי חודש בחודשו, ללא שום הוצאה, ותומכים בעמדת התובע כי אין היא מנוהלת על-ידי הנתבע לטובתה. דו"ח רואה החשבון לשנת 2007 על אודות החברה, אשר צורף לתצהיר הנתבע, מפנה את תשומת הלב "לגרעון הנצבר, הגורם לספק רציני באשר לקיום החברה כ'עסק חי'". ניהול החברה בניגוד לטובתה תוך סיכון המשך קיומה עולה בקנה אחד עם המסקנה שהיא איננה אלא כסות מלאכותית לפעילות עסקית של הנתבע עצמו, וצינור להעברת כספים בלבד. ניהול כזה אף הוא טעם המצדיק את הרמת מסך ההתאגדות".

וכאמור, נסיבות חמורות אלו, שנסקרו בפסק הדין בעניין לוי, ואשר עלו לגדר חוסר תום לב, ועמדו בבסיס ההחלטה של בית המשפט להרמת המסך, כלל אינן מתקיימות בענייננו.

65
.
כך ראוי גם להפנות לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, הנזכר בסיכומי הבנק פש"ר 237/06 ליבוביץ נ' ע.י.א.ר מרכז הקניות והזול בע"מ (16/03/11), המשמש, לעמדת הבנק, כאסמכתא להרמת מסך מחמת היותו של חייב הרוח החיה בחברה. ממקרא פסק הדין עולות הנסיבות הקשות בעטין הורה בית המשפט על הרמת המסך, נסיבות שלא מצאו ביטוין בטיעוני הבנק, וביניהן העובדה כי הוכח מן הראיות שהובאו שם, שהחייב פעל, בין השאר, באמצעות החברות שפתח על מנת להבריח את הנכס העיקרי שבבעלותו, בכוונה להתחמק מנושיו, כאשר לא קיים היה טעם עיקרי אחר לייסודן של החברות השונות שייסד החייב, זולת הטעם של הברחת נכסיו של החייב. וכאמור, כל אלה נסיבות, אשר לא רק שלא נטענו בענייננו, אלא אף לא הוכחו.

66.
לצורך ביסוס הטענה, כי מר גד זאבי
הינו בעל שליטה בפועל בחברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן, ועושה בחברות כבתוך שלו, העלה הבנק כדוגמה את נכונותן של החברות לשעבד נכסים להבטחת חובות אישיים של מר גד זאבי
, ובכלל זה ביקש להתמקד בהחלטה שניתנה בעניין חברת טנידה ולהפנות לסקירת השעבודים, המופיעה בהחלטה בתיק פש"ר 1822-03-15 מיום 29/08/15, במסגרתה נסקרו השעבודים שהועמדו לטובת חברת טנידה ו/או הנאמנים מטעמה. סבורני כי טענה זו של הבנק ניטל עוקצה, לאחר שנשמעה עדותו של מר גד זאבי
(עמ' 60 לפרוטוקול הדיון מיום 13/09/17), כאשר הובהרו על ידו נסיבות מתן ערבותו, וכן הובהר על ידו כי הליכי התראת פשיטת הרגל בעניין טנידה, במסגרתם ניתנו השעבודים, ניתנו בשל היותו של מר גד זאבי
ערב לחוב של החברות כלפי טנידה, שהחובות כלפיהן קשורים ממילא להלוואות שהעניקה לחברה בבעלות הנאמנות, אשר הלוותה את הכספים לחברות, שרכשו את מניות בזק. במסגרת חקירתו הנגדית של מר גד זאבי
, אף לא נסתרה טענתו, לפיה התמורות נשוא הליכי מניות בזק היו משעובדות לטובת טנידה, כמו גם נכסים נוספים אחרים, ואין באמור כדי לבסס את טענת הבנק בדבר נכונות החברות לשעבד נכסים להבטחת חובות אישיים של מר גד זאבי
.

67.
עוד ובנוסף, ביקש הבנק להסתמך במסגרת הבקשה למתן העיקולים הזמניים ובטיעוניו על משא ומתן שהתנהל בין הצדדים בדיון, שהתקיים ביום 31/08/17 בבקשה הראשונה שהגיש הבנק לעיקולים זמניים, ובמסגרתו, לצורכי פשרה בלבד, ולאחר שהוטל צו עיקול ארעי על כספי חברת אלישע וחברת מירג' פיתוח, הסכימה חברת מירג' פיתוח לשעבד סך של כמיליון דולר, המגיע לה מעסקת אלישע, לטובת תשלום חובו של מר גד זאבי
לבנק. מטיעוני הבנק הובלע הנתון, לפיו הובהר בפרוטוקול הדיון כי הסכמת חברת מירג' פיתוח כפופה להחלטת הדירקטוריון, וכן נשמטו דבריה של עו"ד פוזנר כי המדובר בהעברת סכום פיקדון, שיוחזר לחברת מירג' פיתוח, ככל שהמשא ומתן לא יצלח, ובוודאי לא לפירעון חוב של חברת אינפקוס או של מר גד זאבי
אישית. ראה: פרוטוקול הדיון מיום 31/08/17 עמ' 4-5. כך שמעבר לעובדה שקיים ספק, אם ראוי להיזקק לאמירות, המוצאות ביטוין במהלך הליכי משא ומתן לפשרה שהתנהלו, לאחר שהושתו עיקולים משמעותיים בצו ארעי גם על חברת אלישע וחברת מירג' פיתוח, עולה כי נכונות החברות לצרכי משא ומתן לפשרה אין בה כדי לבסס את הנטען על ידי הבנק.

68.
עוד ובנוסף, יצוין כי גם טענות הבנק, לפיהן נציגו של מר גד זאבי
, מר חיים ברגשטיין, הודיע לבנק כי המקור לפירעון חובות מר גד זאבי
לבנק מגיע מרווחי בית חולים אלישע, כאשר לביסוס טענה זו הפנה הבנק לתרשומת שנערכה על ידי עובדות הבנק (נספחים 23 ו-24 לבקשה), מוקשות. עיון בתרשומת הפנימית שצורפה מעלה שהאמור בבקשה אינו משקף, לכאורה, את האמור בתרשומת, ובכל מקרה, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי מר חיים ברגשטיין, גם אם הינו נציגו של מר גד זאבי
, אינו נציג מוסמך של חברת אלישע, אשר יכול ליטול בשמה של חברת אלישע התחייבות לפרוע חוב שאינו של חברת אלישע, אלא של חברה זרה, אינפקוס, וכאמור, הדברים הובהרו גם בתצהירו של מר חיים ברגשטיין ובחקירתו הנגדית, שהתנהלה ביום 13/09/17 (עמ' 77-76 לפרוטוקול).

69.
במאמר מוסגר, יצוין כי בהפניה לדיווח מידי של חברת יפנאוטו מיום 09/09/12 טען הבנק כי מהדיווח המידי של החברה עולה, כי מר גד זאבי
הוא בעל שליטה בנאמנות המשפחתית. עיון בהוראות הדיווח מעלה כי צוין בו כי מר גד זאבי
הינו בעל השליטה בנאמנות המשפחתית לצורך התשקיף, וכאמור, יש להבחין בין בעל שליטה לבין בעל שליטה לצורך תשקיף, וככל שהיה אכן מר גד זאבי
בעל השליטה בנאמנות המשפחתית, כנטען על ידי הבנק, לא היה צורך לציינו כבעל שליטה לצורך התשקיף, ומשכך אין באמור כדי לבסס את טענת הבנק, כי מר גד זאבי
הינו בעל השליטה בנאמנות המשפחתית. מכל מקום, יצוין כי במסגרת הדיווח המידי של חברת יפנאוטו, צוין מפורשות כי מדובר בנאמנות משפחתית רשומה בליכטנשטיין, שנהניה הסופיים הם גב' טליה זאבי-אשתו של מר גד זאבי
וארבעת ילידיו, וכי למר גד זאבי
אין חלק בנאמנות המשפחתית הנ"ל.

70.
למעלה מן הצורך, יצוין כי אם אכן היה הבנק רואה, עובר להגשת הבקשה למתן עיקולים זמניים, במר גד זאבי
כבעל שליטה בחברות, לא ברורה התנהלות הבנק, שעה שבשלהי שנת 2015, ושעה שחובם של חברת אינפקוס ומר גד זאבי
לבנק הוגדר כחוב אבוד עוד משנת 2006, כפי שצוין בעדות הגברת חנה דבי, המצהירה מטעם הבנק, העביר הבנק, לאחר שניתן פסק הדין בעניין זאבי תקשורת, למערערות סך של כ-40 מיליון ₪. ניתן היה לצפות כי, ככל שאכן סבר הבנק כי קיימת זהות בין מר גד זאבי
, החברות והנאמנות המשפחתית, וכי ניתן לרדת לנכסיהן של החברות והנאמנות המשפחתית מכוח חובותיו האישיים של מר גד זאבי
, היה הבנק עושה שימוש בזכות העיכבון הקבועה במסמכי פתיחת החשבון, גם על חוב שטרם הגיע מועד פירעונו, ולא מעביר את הסכום האמור בסך של כ-40 מיליון ₪ על פי חיובו בפסק הדין, ובכך מפחית את חובו של מר גד זאבי
לבנק.

71
.
מן האמור עולה, אפוא, כי עצם העובדה שמר גד זאבי
שימש כדירקטור של החברות ויו"ר דירקטוריון בחברת אלישע, ואף אם נכונה טענת הבנק כי הציג עצמו בנסיבות שונות כרוח החיה של החברות, או הוצג ככזה, אין בכל הטענות, שהועלו על ידי הבנק בבקשותיו, כדי לבסס בנסיבות הנזכרות בענייננו את התשתית הדרושה להרמת מסך, ובאופן שחברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן, שהינן חברות פעילות, תשלמנה את חובו של מר גד זאבי
מכוח ערבותו האישית לבנק בגין חובותיה של חברת אינפקוס.

72.

במסגרת טיעוני הבנק, נטען כי יש להורות על הרמת מסך אף לאור עדותו של מר חיים ברגשטיין, אשר הודה כי למעשה המדובר באשכול חברות, המשלמות זו עבור זו את חובותיהן.


73.
לאורך השנים, נעה הדוקטרינה של הרמת מסך באשכול חברות בין שלוש גישות שונות. בספרה דיני חברות, תל אביב, 2007, עמדה המלומדת אירית חביב-סגל (להלן: "חביב-סגל") על שלוש הגישות הרווחות בסוגיית הרמת המסך באשכול חברות: גישה קיצונית אחת מדגישה את המציאות הכלכלית השלטת בדרך כלל באשכול חברות, ולפיה רואים באשכול החברות יחידה כלכלית אחת. גישה זו מבטלת את ההבחנה שבין היחידות השונות באשכול החברות. גישה שנייה הינה גישה קיצונית הפוכה לגישה הראשונה, וזו גורסת כי סטייה מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה תיעשה במקרים קיצונים וחריגים. על פי תפישה זו, כאשר נדרש בית המשפט לדון בבקשה להרמת מסך בקונצרן של חברות, עליו להישאר דבק בעיקרון הכללי של האישיות המשפטית הנפרדת של כל חברה ולנקוט את אותה זהירות בהרמת המסך בין היחידות בקונצרן, שהיה נוקט בכל קונטקסט אחר של הרמת מסך. הגישה השלישית והנוהגת כיום היא גישת ביניים, אשר מתירה ליזמים לבסס את עסקיהם על מבנה של קונצרן, ולצד זאת מבקשת לנקוט פחות זהירות בהרמת המסך. גישת הביניים מכירה עקרונית באופי ההתאגדות המיוחד של אשכול חברות בו בחרו המתאגדים, ועם זאת מבקשת לגלות רגישות לנסיבות העובדתיות המתקיימות באופן תדיר בקונצרנים. חביב-סגל, שם, עמ' 341-326.

74.
י' קורן בספרה עמדה על כך כי חלוקת משאבים בין חברות שונות הנמצאות בבעלות זהה, כאשר הרציונל הכלכלי היחיד למבנה האשכול הוא הרציונל של הגבלת האחריות, תיחשב לשימוש לרעה במסך ההתאגדות, המצדיק את הרמת המסך בין היחידות באשכול, כשהמבחן לכך הוא האם החברה הבת היא מכשיר או צינור לפעולותיה של החברה האם. על מנת שבית המשפט ירים מסך בחברות שמקיימות ביחד אשכול חברות, עליו להשתכנע כי מתקיימים יחסי קרבה בין החברות שבקונצרן. ראה: י' קורן, שם, עמ' 106-107. חביב סגל בעמ' 331 לספרה עמדה על המבחנים המקובלים בפסיקה לבחינת קיומם של יחסי קרבה בין חברות באשכול חברות, וציינה כי אלה נבחנים באמצעות בדיקת קיומם של חלק או כל היסודות העובדתיים הבאים:


א.
מי מינה את מנהלי העסקים של החברה הבת;

ב.
האם החברה האם היא המפעיל של העסק;
ג.
האם רווחי העסק של החברה הבת מופקים ממומחיותה ומשיקול דעתה של החברה האם;
ד.
האם החברה האם שולטת בעסקיה של החברה הבת;
ה.
האם החברה האם היא בעלת יכולת החלטה לגבי הונה של החברה הבת;
ו.
האם שליטתה של החברה האם בחברה הבת היא אפקטיבית ומתמדת.

די בכך שהתשובה לחלק משאלות אלה תהיה חיובית, על מנת שבית המשפט יימצא כי התקיימו יחסי קרבה בין החברה האם לחברה הבת, וירים את מסך ההתאגדות. ראה: ע"א 96/84 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מושב שיתופי מולדת, פ"ד נא(1) 61; ת"א (י-ם) 1082/99 אילנה נחום נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (24/11/02).

75.
על פי גישת הביניים, שאומצה בפסיקה, הדיון בשאלה אם מן הראוי להרים מסך אם לאו, במקרה של חברות קשורות, יערך בשני שלבים: ראשית ידונו המבחנים לשם קביעה האם מדובר בחברות קשורות, שניתן עקרונית להרים מסך ביניהן; אם תתקבל תשובה חיובית לשאלה הראשונה, תידון התכלית שלשמה יש להרים את המסך, כאשר על פי גישת הביניים המועדפת כיום, עצם הקרבה בין החברות לא די בה כדי להורות על הרמת המסך, ונשמרת הדרישה שהרמת המסך תעשה רק במקרים בהם נראה שהקרבה הכלכלית משמשת ליצירת הפרדה מלאכותית בין חובות ה"חברה" "וזכויותיה", באופן שיש בו כדי לסכל באופן בלתי הוגן את יכולתם של נושי החברה להיפרע מנכסיה. ראה: ה"פ (נצ') 1081/04 רחמים רחמים ובניו - שותפות רשומה נ' ר. רחמים ובניו תשתיות בע"מ (02/12/04). יפים לעניין זה דבריה של חביב-סגל, שם, עמ' 267:

"ההסדר החדש מבטא, בראש ובראשונה, את השקפת העולם של פרופסור פרוקצ'ה, שלפיה, אין לנקוט גישה מיוחדת ביחס להרמת המסך באשכול חברות.
אדרבא, יש לבחון את האופן שבו התנהלו ענייניו של כל קונצרן למעשה, ולקבוע בהתאם את המדיניות ביחס להרמת המסך.
מאחר שכיום, קובע סעיף 6(ג)(2) כעילה להרמת המסך, את האפשרות ש'ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה', הרי שבמידה שחברת האם מונעת מחברת הבת את היכולת לפעול כמוקד רווחים עצמאי – ישמש הדבר כבסיס להרמת המסך כנגד חברת האם.
ראוי להוסיף ולשים לב בהקשר זה, שהרמת המסך לפי סעיף 6(ג) יכולה להיעשות אך ורק ב'הליך כנגד חברה'. מכאן, שאם נעשה שימוש בסעיף זה לצורך הרמת המסך בין חברות באשכול, יחסי קרבה אינם משמשים להרמת המסך לטובתה של חברת האם, אלא הם משמשים רק כבסיס
להפעלתו של מנגנון המעניש את חברת האם, בשל העובדה שזו מנעה מחברת הבת לפעול כמוקד ממקסם רווחים עצמאי".


76.
בענייננו, הגם שלא ניתן לשלול את שיתוף הפעולה הכלכלי שמתקיים מעת לעת בין החברות, ובהתאם, לא ניתן לשלול קיומו של קשר בין החברות המשיבות או מי מהן, לא עלה בידי הבנק להוכיח קיומם של אותם יחסי קרבה בין החברות בינן לבין עצמן, שיש בהם כדי לבסס הרמת מסך. וליתר פירוט, הבנק לא צלח את השלב השני של הדיון, היינו השלב, שבו נבחנת השאלה האם נעשה שימוש לרעה בישויות הנפרדות של החברות, המצדיק את הרמת המסך. לא הונחה, ולו ראשית ראייה, לכך שהקמת החברות השונות או אופי הפעילות ביניהן נועדו להונות נושים או להבריח נכסים מחברה לחברה. בפועל, עולה כי המדובר בחברות פעילות וסולבנטיות, העוסקות כל אחת מהן בתחומי פעילות שונים. לא הוכח אף שניהול עסקי החברות לא היה לטובת אחת מהן, או שהיה בו משום סיכון בלתי סביר באשר ליכולתן של החברות לפרוע חובותיהן. כאמור ובניגוד לעמדת הבנק, אין ללמוד מעצם הקמתו של אשכול חברות בכלל ושל שלוש החברות המשיבות (אלישע, מירג' פיתוח ומירג' נדל"ן) בפרט, הפועלות בשיתוף פעולה כלכלי, כי מדובר ב"פיקציה משפטית גרידא" באופן שמצדיק הרמת מסך בין החברות בינן לבין עצמן. מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת, כאמור, שעה שלא הוכח על ידי הבנק כי היה "ערבוב נכסים" בין החברות, או כי מי מן החברות אינה סולבנטית. וכאמור, כבר נפסק כי יחסי קרבה כשלעצמם אינם מצדיקים את הטענה לביסוס הרמת מסך באשכול חברות. ראה: ע"א (חי') 20679-03-10 חומרי בניין והובלות מנוף בע"מ נ' קיבוץ בית אלפא מחצבות בע"מ (26/03/12).

77.
כפי שצוין לעיל, לא הוכח בשלב זה של הדיון כי מר גד זאבי
הינו בעל השליטה בחברות המשיבות או מי מהן, ואף עולה כי נהניה של הנאמנות המשפחתית הם גב' טליה זאבי, רעייתו של מר גד זאבי
וארבעת ילדיהם, ולא מר גד זאבי
עצמו, זאת מזה שנים רבות, במהלכן שימש הבנק כבנקאי מלווה של החברות, כולן או חלקן, ועוד טרם ניטלה ההלוואה נשוא החוב הנטען על ידי חברת אינפקוס, לה ערב מר גד זאבי
באופן אישי. עוד יצוין כי הבנק אף לא עמד בנטל ההוכחה, שיש בו כדי לאפשר את הרמת המסך בקונצרן החברות, בין החברות בינן לבין עצמן, ובאופן שאפשר יהיה לחייב את חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן או מי מהן לשאת, למעשה, בחובה של חברת אינפקוס לבנק ובערבותו של מר גד זאבי
.

78.
לאור כל האמור, סבורני כי לעת הזאת לא עלה בידי הבנק להוכיח קיומם של יחסי קרבה בין החברות בינן לבין עצמן, באופן שמצדיק הרמת מסך ההתאגדות בין החברות לבין עצמן ובינן לבין מר גד זאבי
, שאין חולק כי הוא אינו נמנה על בעלי המניות של מי מחברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן, ואשר שימש או משמש, לכל היותר, כדירקטור של החברות ויו"ר דירקטוריון חברת אלישע, ולא הונחה התשתית הראויה להיותו בעל שליטה בחברות כמשמעות המונח בחוק החברות.

79.
לאחר שהושלם הדיון בבקשת הבנק, ואף נשמעו טיעוני הצדדים, הגיש הבנק, כאמור,
ביום 14/09/17 בקשה דחופה, שאינה נתמכת בתצהיר לצירופו של פסק הדין שניתן על ידי בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי) בת"א 375/08 זאב רום נ' גד זאבי
(05/06/17) לתיק בית המשפט, הן כראיה והן כאסמכתא, תוך שפסק הדין צורף לבקשה. המשיבים: מר גד זאבי
, חברת מירג' פיתוח, חברת מירג' נדל"ן וחברת אלישע התנגדו לבקשה, ואילו חברת בי ג'י מדיקל וחברת נציבים הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

80.
לא ניתן לחלוק כי הבנק הגיש את בקשתו להוספת הראייה שלא בהתאם לתקנות, תוך שתילת הראייה עצמה בתיק בית המשפט באמצעות צירופה לבקשה, ועל כך לא ארחיב מלים, שכן ההנחיות בעניין זה ידועות. עם זאת, ולאחר ששבתי ועיינתי בפסק דינו של כב' השופט א' קיסרי בת"א 375/08, סבורני כי אין בפסק הדין שהבנק מבקש לצרף כדי להועיל לבנק בענייננו, שכן נסיבות המקרה והתשתית העובדתית, שהונחה בפסק דינו של כב' השופט א' קיסרי, לא הוכחה בפני
נו, ונסיבות המקרה שנדון במסגרת בקשה זו שונות בתכלית מן הנסיבות שהונחו בפסק דינו של כב' השופט א' קיסרי, ובאופן שאין בקביעות ומסקנות פסק הדין להשליך לענייננו, מה גם שעל פסק הדין שניתן בת"א 375/08 תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון, ולנוכח כל האמור קביעות פסק הדין אינן יכולות להוות השתק פלוגתא.

81.
במסגרת בקשת הבנק למתן העיקולים הזמניים, צירף הבנק את הגב' זאבי כמשיבה לבקשה זו, וטען כטענה חילופית, כי מכוח ההלכה בדבר שיתוף בחובות ונכסים בין מר גד זאבי
לרעייתו ומכוח אחזקותיה בחברת הנאמנות המשפחתית, יש לאשר את הטלת העיקול הזמני על כספי התמורה שיגיעו לחברות כמבוקש.

82.
במעמד הדיון, שהתקיים ביום 13/09/17, התברר כי הבנק לא המציא את הבקשה על נספחיה לגב' טליה זאבי תוך המועד שנקצב בהחלטה מיום 10/09/17, דהיינו עד ליום 11/09/17 שעה 16:00, ולמעשה הומצאה הבקשה לגב' טליה זאבי רק בשעות הצהריים של יום 12/09/17, ובאופן שהבנק לא פעל על פי החלטת בית המשפט, ולא איפשר בידי הגב' טליה זאבי להיערך לדיון, ליטול ייצוג ולהגיש תגובה מטעמה לבקשה. בנסיבות אלה, ומשיש בבקשה ובדיון בה כדי להשליך על זכויותיה של הגב' טליה זאבי,
סבורני כי לא ניתן לדון בבקשתו החילופית של הבנק ולא כל שכן להיעתר לה עקב התנהלות הבנק.

83.
למעלה מן הצורך אציין, ובלא קשר לפן המהותי, כי ספק רב בעיניי אם האכסניה הראויה לדיון בשאלה בדבר השיתוף בחובות הינה במסגרת הליך פשיטת רגל של חייב, לא כל שכן במועד שבו טרם נדונה התנגדותו של חייב להתראת פשיטת הרגל. בהקשר זה, ראוי להביא את דבריו של בית המשפט העליון בע"א 4378/98 עצמון נ' רפ, פ"ד נ"ז(3) 433, שם קבע בית המשפט העליון, בין היתר, כי הדרך הדיונית הראויה לבקשה לשיתוף בחובות הינה בהליך שיפוטי נפרד לקביעת החיוב בחובות, הליך חיצוני להליכי פשיטת הרגל, ולבטח לא אגב אורחא במסגרת דיון בסעד זמני שנדון אגב התראה לפשיטת רגל, ובלשונו של בית המשפט העליון:

"
לסיכום שאלת הדרך הדיונית הנאותה ייאמר כך: מטרת פשיטת רגל היא לכנס את נכסי פושט הרגל על-
מנת לפרוע את חובות פושט הרגל ואת חובותיו הוא בלבד. מתכלית זו נגזר הצורך לברר את מסת הנכסים של פושט הרגל, לפיכך עשוי הסעד ההצהרתי להתאים כשמתבקשת הכרעה בשאלת השיתוף בנכסים. שונה הדין בשאלת השיתוף בחובות – כאן, בניגוד לשיתוף בנכסים, נדרש בית-
המשפט לקבוע מה הם החובות של אדם אחר ולא של פושט הרגל, ושאלה זו חורגת ממסגרת גרעין פשיטת הרגל עצמה – כעולה מן המטרות האמורות. לפיכך בעניין זה יש צורך בהליך מיוחד. אין מקום לסעד הצהרתי נפרד, וגם אין צורך בו. יוצא אפוא כי הדרך הדיונית שנקט הנאמן לעניין השיתוף בחובות לא הייתה ראויה. עדיין לא דיברנו בהיבט המהותי של השיתוף בחובות, אלא שהיבט זה אינו מצדיק הכרעה בענייננו וניגע בו רק ככל שהדבר נדרש כאן".

84.
עוד ובנוסף, ראוי לציין כבר עתה כי בדרך טיעונו של הבנק מתעלם הבנק מן הקושי, שגם אם היה עולה בידו לבסס את התנאים לחיובה של הגב' טליה זאבי, רעייתו של מר גד זאבי
, בחובותיו מכוח הלכת השיתוף בחובות, עדיין ועל מנת שניתן יהיה לרדת לנכסי החברות המשיבות (חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן) או למתן עיקולים על נכסיהן כמבוקש בבקשה, יידרש הבנק לבסס את התשתית להרמת המסך בין הגב' טליה זאבי לחברות המשיבות, המהוות חברות פעילות וסולבנטיות, והינן אישיויות נפרדות מבעלי מניותיהן בשרשור. וכאמור, בהקשר האמור לא העלה הבנק כל טיעון, ובכל הנוגע לטענתו בדבר הרמת המסך בין מר גד זאבי
לבין חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן, לא עלה בידי הבנק להניח בשלב זה את התשתית העובדתית, שיש בה לבסס את הרמת המסך המבוקשת.

85.
מן המקובץ עולה, אפוא, כי לא עלה בידי הבנק לבסס במסגרת בקשתו ובמסגרת הדיון בה את התשתית העובדתית המבססת עילה, לכאורה, להרמת המסך ולהטלת עיקולים זמניים על החברות המשיבות בגין ערבותו של מר גד זאבי
להלוואה שנטלה חברת אינפקוס, ואשר לא נפרעה על ידה.

מתן סעד זמני בנסיבות המקרה, יסוד ההכבדה ומאזן הנוחות

86.
מטרתו העיקרית של צו עיקול הינה שמירת המצב והקפאתו על מנת שלא לסכל ולהכביד על ביצוע פסק הדין. לצורך כך, מאפשר הדין הטלת עיקול על נכסים של חייב או על נכסים המגיעים ו/או השייכים לחייב והמצויים בידי צדדים שלישיים. בענייננו, ועל בסיס מסד הנתונים שהוצג על ידי הבנק, לא עמד הבנק בשלב זה בנטל ההוכחה, לפיו הכספים נשוא עסקת אלישע ונשוא עסקת המקרקעין בלוד הם כספים המגיעים למר גד זאבי
או הניתנים לייחוס לו, ומן הנתונים עלה, לכאורה, כי הכספים נשוא עסקת המקרקעין בלוד ו/או עסקת אלישע הם כספי חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן, המשמשים לתכלית עסקית שלהן.

87.
עסקת אלישע ועסקת המקרקעין בלוד הינן תולדה של תהליכים ארוכים וסבוכים ביותר שהתנהלו בין הצדדים לעסקאות אלה, כאשר עלה מן הראיות ומתגובותיהן של חברת נציבים, ובעיקר של חברת בי ג'י מדיקל, כי הטלת עיקולים על תמורות עסקאות מתמשכות ומורכבות אלה, שנעשו במסגרת פעילותן העסקית של חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן, עשויה לגרום להן לנזקים רבים, ובכלל זה עשויה לגרום לסיכול שתי העסקאות ואף עסקת החניון בלוד, שכולן באו לעולם לאחר משא ומתן ממושך ומורכב והליכי בדיקת נאותות ממושכים. עוד עלה, כי גם צדדים נוספים, כגון בי ג'י מדיקל, חברת נציבים, גורמים המממנים את חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן ואחרים, עשויים להינזק מן הצו המבוקש, גם בהיקפו המצומצם.

88.
אמנם הבנק טוען שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, מאחר שמדובר בכספים שממילא יצטרכו לשמש את מר גד זאבי
לפירעון חובותיו לבנק, ואולם בשלב זה לא הונחה, כאמור, התשתית הדרושה לביסוס הטענה, שכספים אלה הינם כספיו של מר גד זאבי
, ולא נסתרה טענת החברות כי הכספים הינם כספיהן, וכי יתרת הכספים, לאחר תשלום החובות לבעלי השעבודים, לרשויות השונות לצורך הוצאת העסקאות אל הפועל, נדרשת לחברות לפעילותן השוטפת, לתשלום חובותיהן השוטפים, כמו גם לקידום עסקיהן.

89.
בנסיבות אלה, סבורני כי לא עלה בידי הבנק להצביע בשלב זה לעניין מאזן הנוחות כי הוא נוטה לטובת מתן הסעדים הזמניים, זאת, בין היתר, נוכח הנזקים הצפויים להיגרם לחברות ולצדדים שלישיים שונים, הן בכל הנוגע לקיום עסקת אלישע ועסקת המקרקעין בלוד, אשר, כידוע, מותנות בתנאים מתלים, והן ביחס לצדדים שלישיים, המקיימים פעילות עם החברות המשיבות שהינן, כידוע, חברות סולבנטיות בעלות פעילות עסקית עצמאית, מערך לקוחות, ספקים ונושים בהיקפים שונים, כאשר אף הותרת העיקולים בגובה היתרות, שאמורות להגיע אליהן, ככל שיגיעו, לאחר קיום העסקאות, תסב נזק משמעותי לחברות ואף לכל אותם צדדים שלישיים, המצויים איתן בקשרים כלכליים.

90.
למעלה מן הצורך, אציין כי הבנק טען, כאמור, כי אי מתן צווי העיקול על עסקת אלישע ועסקת המקרקעין בלוד יגרום לבנק נזק בלתי הפיך, ובהיעדרם לא יעלה בידי הבנק לגבות את חובו. אינני סבורה כי ניתן לקבל טענה זו כפשוטה, ולא נראה בעיני כי הבנק עמד בנטל להוכיח את טענת ההכבדה. ככל שאכן יצלח הבנק ברבות הזמן בהליך כזה או אחר להניח את התשתית הראויה לחיוב החברות המשיבות (חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן) בחובה של חברת אינפקוס ו/או בחובו האישי של מר גד זאבי
לבנק, נראה כי הבנק יוכל להיפרע מנכסיהן של החברות, אשר בעקבות עסקת אלישע ועסקת המקרקעין בלוד ישלמו את חובותיהן לנושיהן המובטחים, וכאמור, לא נטען ולא הוכח במסגרת ההליך כי החברות אינן פעילות, אינן אמורות להמשיך בפעילותן, וכי אין בידי החברות נכסים בגובה חובו הנטען של מר גד זאבי
לבנק, ואשר מהן יוכל הבנק להיפרע בסופו של יום, ככל שאכן יעמוד בנטל הדרוש.


סוף דבר

91.
לנוכח המסגרת הדיונית בה הוגשה הבקשה, בהיעדר תשתית ראייתית מספקת להוכחת עילה לכאורה לביסוס הטענה להרמת מסך על היבטיה השונים, ולאחר שלא סברתי כי הבנק עמד בנטל הוכחת יסוד ההכבדה, ומשמאזן האינטרסים אינו נוטה לטובת הבנק לנוכח השלכות צווי העיקול על צדדים שלישיים, סבורני כי אין מקום להיעתר בשלב זה לבקשת הבנק למתן העיקולים הזמניים על תמורות המגיעות לחברת המשיבות (חברת מירג' פיתוח, חברת מירג' נדל"ן וחברת אלישע), ואף לא על חלקן.

92.
פועל יוצא מן האמור כי הנני מורה על ביטול צווי העיקול הארעיים שניתנו ביום 10/09/17.

93.
בנסיבות העניין, סבורני כי יש לחייב את הבנק בהוצאות המשיבים. בהקשר זה, וכאמור בהחלטה מיום 31/08/17, יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות לגבי חלק מן המשיבים, הוצאותיהם ביחס לבקשה הראשונה למתן עיקולים זמניים שהגיש הבנק כנגדם ביום 23/08/17, ובחר לעתור למחיקתה בתום הדיון שהתקיים ביום 31/08/17. לפיכך, ישלם הבנק הוצאות המשיבים כדלקמן:

סך כולל של 30,000 ₪ למר גד זאבי
;
סך כולל של 30,000 ₪ לחברות המשיבות (חברת אלישע, חברת מירג' פיתוח וחברת מירג' נדל"ן) ביחד ולחוד;
סך כולל של 15,000 ₪ לחברת בי ג'י מדיקל;
סך כולל של 7,500 ₪ לחברת נציבים.

לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

94.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ח, 26 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 44362-08/17 בנק דיסקונט לישראל נ' כונס הנכסים הרשמי, גד זאבי, טליה זאבי ואח' (פורסם ב-ֽ 26/09/2017)