פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על דרך מנחם בגין 154 תל אביב | פסקי דין על בן בנימין חביב | פסקי דין על משרד עיני | פסקי דין על ליטבק ואח' |

50875-08/17 פ     25/09/2017




פ 50875-08/17 מדינת ישראל, דרך מנחם בגין 154 תל אביב נ' בן בנימין חביב, משרד עיני, ליטבק ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"פ 50875-08-17 מדינת ישראל
נ' חביב





לפני
כבוד השופט
חאלד כבוב


המאשימה
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
דרך מנחם בגין 154 תל אביב
טל': 073-3736084; פקס: 073-3736085






נגד

הנאשם
בן בנימין חביב
באמצעות עו"ד רותי ליטבק ורמי קרן
משרד עיני
, ליטבק, לזר ושות'
מנחם בגין 7 רמת גן
טל': 03-6114414; פקס: 03-6114415





גזר דין

1.
הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום , עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער של ניירות ערך - ריבוי עבירות לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של הנעה בתרמית - ריבוי עבירות לפי סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.
פרטי האישום
2.
תיק זה מוכר היטב למותב זה בהינתן העובדה שאני שומע את התיק בעניינם של מעורבים אחרים בפרשה זו, חלקם הודה במיוחס לו, אך כנגד נאשמים 1 ו-2 הליך זה ממשיך ומתנהל, כאשר בין לבין נשמעו חלק מראיות התביעה לרבות עדותו של הנאשם בתיק הנוכחי כעד מדינה.
על כן מצאתי לנכון שלא להרחיב מדי בכל הנוגע לחלקם של מעורבים אחרים בפרשה שדינם אמור להיות מוכרע על ידי מותב זה, ובעניינם כאמור טרם הסתיימה מלאכת שמיעת הראיות, ומכוח עובדה זו התייחסותי לגבי העובדות והטענות בגין מעורבותם של האחרים הינה מצומצמת ביותר באופן שעיקר ההתייחסות תהיה למעשיו של הנאשם.
3.
העובדות בפרשה מוכרות לביתה משפט הן מכתב האישום בעניינם של הנאשמים האחרים והן לגבי עד המדינה.
בקצירת אומר אתייחס בראשי פרקים בקצרה, לעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, אך בית המשפט יתייחס להודאה זו כקושרת את הנאשם בלבד והיא אינה גורעת מזכותם של אחרים לחלוק על הנטען או אף לכפור בטענות אלה.
הנאשם הועסק כסוחר בשותפות אר.ג'י.אר, זו הוקמה על ידי גיא בן דוד ושותפו ועסקה במסחר בניירות ערך, בן דוד הדריך את הסוחרים וליווה את השותפות, כל אחד מהסוחרים פעל בחשבון נפרד הכספים שפעלו בהם הסוחרים היו כספי בן דוד. על פי הודאת הנאשם הוא וגרינפלד פעלו בחשבון משותף והרווחים שהופקו בחשבונות הסוחרים היו בעיקרם רווחי בן דוד, הנאשם שימש בתקופה אמורה בנוסף לתפקידו כסוחר גם כאחראי על גד אוסופסקי וגבריאל קלימי ועל סוחר נוסף. במסגרת תפקידו היתה לו גישה לאותם חשבונות של קלימי ואוסופסקי. הנאשם הרוויח 7% נוספים מהרווחים שהיו בחשבון אותם סוחרים קלימי ואוסופסקי, הוא היה כפוף לבן דוד כאחראי על הסוחרים, כאשר בן דוד המרוויח העיקרי מהפעילות התרמיתית.
הנאשם דיווח לבן דוד על פעילות המסחר באופן יומיומי, בן דוד עקב אף הוא אחר הנעשה בחשבונות והתעדכן בדרכים נוספות.
המתווה התרמיתי והשיטות התרמיתיות - כאמור הנאשם יחד עם הסוחרים הנוספים שבכתב האישום האחר פעלו בהתאם לתוכנית התרמיתית לאורך תקופה ארוכה בשנים 2011-2012. הפעילות השתרעה על פני מניות רבות שהיו אמורות לצאת ממדדים או להצטרף למדדים שונים. פעילותם היתה בשבועות שקדמו לעדכון המדדים, נאמר כי כללה למעשה הזרמת הוראות וביצועה עסקאות אמיתיות תרמיתיות, עצמיות ומתואמות בחשבונות אר.ג'י.אר במטרה להשפיע על שערי אותן מניות העשויות להיכנס או להיגרע מהמדדים. הנאשם ביצע לפחות 684 עסקאות מתואמות ועצמיות בצוותא עם האחרים, מתוכן הוזרמו על ידו ועל ידי גרינפלד בחשבון המשותף לפחות 659 עסקאות מתואמות או עצמיות.
4.
כתב האישום מפרט מתווה שבו פעלו הנאשם והאחרים לשם ביצוע העבירות, הוא כולל גם שיטות הפעולה הפרטניות בהן נקטו הנאשם והאחרים, פעילות משפיעת שער בשלב הנעילה, הגדלת נפח המחזור וביצוע עסקאות תרמיתיות ובכלל זה עסקאות מתואמות ועצמיות, פעילות תרמיתית בשלב פתיחת המסחר, הזרמת פקודות בשלב מסחר הפתיחה שכל תכליתו להסתיר את תמונת המסחר המופיעה בספר ולהניע סוחרים שלא לפעול נגד המגמה הרצויה, פעילות תרמיתית בשלב המסחר הרציף.
תמצית טיעוני באי כוח הצדדים לעונש
5.
נסיבות תיק זה הינן חריגות במובן זה שהנאשם, שהינו מעורב עיקרי בפרשה זו, חתם על הסכם עד מדינה עם הפרקליטות שבמסגרתו הוסכם על הטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם כמו גם מאסר על תנאי וקנס כספי, זאת בשעה שמשפטם של המעורבים האחרים טרם הסתיים.
עו"ד רובינפלד-הוך פירטה בטיעונה לעונש לגבי שני המתווים בהם פעל הנאשם, האחד בחשבון משותף עם גרינפלד, חשבון שנפתח על ידי בן דוד שהפיק את מירב הרווחים מהמסחר ומתווה נוסף כאחראי על סוחרי יום כאשר הנאשם היה זכאי ל-7% מרווחי פעולת המסחר של אותם סוחרים.
באשר להסכם עם עד המדינה הפנתה עו"ד רובינפלד-הוך לשורה של פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון בפרשת חורב, שושן ובפרשת פינטו. כמו כן, הפנתה להנחיית היועמ"ש משנת 2005 וזאת בכל הנוגע לשיקולים של הפרקליטות לחתום על הסכם עד מדינה עם נאשם שהינו מעורב עיקרי בפרשה, כמו כן הפנתה לכלל בפסיקה בדבר נכונות בית המשפט לסמוך על שיקול הדעת שמופעל על ידי פרקליטות המדינה שעה שזו כורתת הסכם עד מדינה עם נאשם בעבירות פליליות, אף כאשר מדובר בעבירות חמורות.
עו"ד רובינפלד-הוך ביקשה לאבחן את עניינו של הנאשם מעניינו של גרינפלד, הוסיפה שאמנם גריפנלד הודה עוד לפני הנאשם אך הפרקליטות שקלה את סוגיית דיות הראיות בטרם חתמה על הסכם עד מדינה עם הנאשם, הוסיפה שאמנם מעורבות הנאשם אינה זניחה אך אין מדובר להערכתה בעבריין העיקרי ולא במי שעמד בראש הפירמידה, הוא לא מימן את הפעילות, לא היה הנהנה העיקרי מהרווחים שהופקו, תרומת ההודאה הינה יחסית משמעותית לגבי יתר המעורבים בפרשה, הוא הוסיף נתונים מפורטים יותר לגבי מתווה העסקאות פרטים שלא נמסרו במלואם על ידי גרינפלד. הוסיפה וציינה שבעוד שגרינפלד נמנע ממסירת פרטים לגבי חלקם של סוחרי היום, הנאשם לא היסס מלעשות כן, עוד ציינה שנוכח אישיותו של גרינפלד הועלה על ידי הגורמים המטפלים בפרקליטות חשש לקשיים בביסוס העבירות באמצעות עדותו של גרינפלד.
עוד הוסיפה עו"ד רובינפלד-הוך שהנאשם עמד בהתחייבות שלו על פי הסכם עד המדינה, לא רק בעצם מסירת שבע הודעות ברשות אלא גם שעה שעמד על דוכן העדים משך ארבעה ימים סמוכים, נחקר בחקירה ראשית ונגדית אינטנסיבית.
בא כוח הפרקליטות הוסיפה וציינה שההלכה הנוהגת הינה שבית המשפט מכבד הסדרי טיעון אלא אם מתקיים חריג שיש בהסדר כזה משום אי סבירות קיצונית (פרשת פלוני), מקל וחומר כאשר מדובר בהסדר טיעון עם עד מדינה.
היא הוסיפה וטענה שמדובר בהסדר ראוי, סביר ומידתי ועל כן יש מקום לכבדו, מקל וחומר כאשר מדובר בעד מדינה שהסכים לקבל על עצמו עונש של מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח לתקופה לא קצרה כמו גם קנס גבוה.
הנאשם קיים את חלקו בהסדר שנחתם עימו לשביעות רצונה המלא של הפרקליטות שחתומה איתו על הסכם עד המדינה ובנוסף הוא עבר הליך שיקומי משמעותי הכולל הפנמה של חומרת המעשים, הבעת חרטה, שיקום אישי ומשפחתי ורצון לשקם את חייו ואת חיי משפחתו, היא הפנתה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות והוסיפה שמדובר במקרה ראשוני של עד מדינה בעבירות ניירות ערך שמרצה עונש של מאסר בעבירת תרמית.
6.
בא כוח הנאשם עו"ד ליטבק הצטרפה לכל הטיעונים של בא כוח המאשימה ועתרה גם היא לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון תוך שהיא מפנה לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, לנכונות שהביע הנאשם לחתום על הסכם עד המדינה שבצידו נכונות לשאת בעונש חמור של מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ותשלום קנס כספי גבוה.
עוד הפנתה בא כוח הנאשם לשורה ארוכה של מסמכים רפואיים התומכים בטענה של הנאשם בדבר הליך שיקום ארוך ומשמעותי שעבר הנאשם, טיפול שמקבל הנאשם ממומחים שונים, הכל על פי מסמכים שהוגשו לבית המשפט, מסמכים הנוגעים לטיפולים רפואיים שמקבלת אשתו של הנאשם מאנשי מקצוע שונים ומסמכים רפואיים הנוגעים לאחותו של הנאשם.
עיינתי עיין היטב במסמכים שהוגשו על ידי ד"ר אברט, שלושה סיכומים משנים 2013, 2014, 2017, על ההתמודדות של הנאשם עם ההליך הפלילי והשלכותיו לאורך שנים, שני סיכומי טיפולים מהגב' לוי, שישה מסמכים רפואיים הכוללים חוות דעת, אישורים רפואיים, גיליון טיפולים בנוגע לאשתו של הנאשם וכאמור מסמכים רפואיים בנוגע לאחותו של הנאשם (נ/1) כמו כן נתתי דעתי לתעודות ההוקרה שקיבל הנאשם מהצבא (נ/2).
7.
שמעתי גם את דבריו של הנאשם עצמו שציין שאין בפיו מספיק מילים כדי להביע צער על מעשיו ולבקש סליחה מכל אלה שנפגעו ממעשים אלה. הנאשם הוסיף וציין שהוא שילם וימשיך לשלם מחיר כבד מאוד בגין מעורבותו הפלילית, אך כדי לשקם את חייו ואת חיי משפחתו הצעירה הוא נכון היה לחתום על הסכם עד המדינה ולשאת במחיר הכרוך בעצם הודאתו וריצוי עונשו תוך ניתוקו ממשפחתו בשלב קריטי בחייו ובחיי משפחתו.
8.
ראיתי גם לציין את העובדה שכתב האישום כנגד הנאשם נותר כפי שהיה עת הוגש לבית המשפט וכפי שהוגש כנגד מעורבים אחרים בפרשה, הווה אומר שהנאשם לא זכה להקלה כלשהי בעובדות כתב האישום ובמעשים המיוחסים לו כאשר בהסכם הטיעון המקורי הוסכם על עונש לתקופה של שנה בכפוף להליכי שיקום (10 חודשים) קנס כספי בסך 350,000 ש"ח ומאסר על תנאי כאשר הנאשם התחייב לשתף פעולה ולמסור גרסה מלאה במשפטם של האחרים.
כך עשה הנאשם הלכה למעשה שעה שעלה על דוכן העדים ומסר גרסה שלכאורה היא גרסת אמת שעולה בקנה אחד עם הגרסה שמסר בהודעותיו עת נחקר ברשות.
דיון והכרעה
9.
שיקולים לכיבוד הסדר טיעון
בשורת גזרי דין שניתנו על ידי התייחסתי לסוגית כיבוד הסדרי טיעון, לסוגית ענישה בעבירות כלכליות, עבירות מידע פנים ותרמית בניירות ערך, עבירות דיווח וכיוב' עבירות. כמו כן, הרחבתי לגבי שיקולי הענישה הרלוונטיים בעבירות אלה.
בת"פ (מחוזי ת"א) 16941-03-14 מדינת ישראל
נ' בביוב (17.2.2015) (להלן: "פרשת בביוב") ובת"פ (מחוזי ת"א) 10571-02-15 מדינת ישראל
נ' ממן (8.9.2015), פירטתי בהרחבה על שיקולי הענישה הרלוונטיים, כך גם בפרשת גורבץ, פרשת נתנאל שרון והחלטות נוספות.
בפרשת בביוב התייחסתי לסוגית כיבוד הסדר הטיעון עליה עמד בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובהרחבה מיוחדת בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל
פד נז(1) 577 (2002) (להלן: "פרשת פלוני") מפי כב' השופטת ד' ביניש (כתוארה אז), שם הכיר בית המשפט בתרומתם וערכם של הסדרי הטיעון לטובת ההליך המשפטי, הדגיש את האינטרס הציבורי בקיומו של מוסד זה, ההצדקה הרעיונית ביתרונות ההסדר שעולים לעין שיעור על חסרונותיו ומכאן הצורך לכבד הסדרי טיעון.
"ככלל, בית-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון. עם זאת תמיד חייב בית-המשפט עצמו לשקול את השיקולים הראויים לעונש (...) במסגרת בחינתו של העונש המוצע ייתן בית-המשפט דעתו על כל שיקולי הענישה הרלוונטיים ויבחן אם העונש המוצע מקיים את האיזון הדרוש ביניהם".
בע"פ 3068/10 פלונית נ' מדינת ישראל

(1.11.2010) ציין כב' השופט י' דנציגר:
"(...) האינטרס הציבורי מחייב כיבוד הסדרי הטיעון שאם לא כן עלול לחול כרסום במעמדו של מוסד הסדרי הטיעון כמכשיר המגביר את היקף האכיפה, וכתוצאה מכך תיפגע גם יכולת ההרתעה".
בהמשך פסק הדין בפרשת פלוני ניתח בית המשפט העליון את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לבחון הסדר טיעון שמוצג לפניו. מחד, אינטרס הציפיה שמפתח הנאשם שבית המשפט יכבד הסדר טיעון שטומן בחובו ויתור הנאשם על ניהול הליך משפטי ראוי, תוך הסכמה להודות בעבירות ובעובדות שלא הוכחו מעבר לכל ספק סביר; אמונת הנאשם שבית המשפט יכבד הסדר טיעון שהושג בינו לבין התביעה האמונה על שמירת האינטרס הציבורי. כל זאת, מעבר לשיקולי היעילות, הגברת האכיפה וההרתעה. כמו כן בית המשפט בוחן את הקשיים שעומדים בפני
התביעה במישור הראייתי, בוחן ושוקל את החיסכון בזמן שיפוטי ובמשאבי התביעה והמדינה, כמו גם בזמנם של העדים ושיקולים נוספים. הנטייה היא לכבד את הסדרי הטיעון, זאת למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם מוצא בית המשפט לקבוע שהעונש שהומלץ על ידי הצדדים חורג במידה בלתי סבירה מהאינטרס הציבורי המוגן ואינו מאזן כראוי בין שיקולי הענישה הרלוונטיים.
10.
ציינתי בפתח הדיון שאין בכוונתי להרחיב ביתר בעניינו של הנאשם הואיל והוא העיד בפני
י כעד מטעם התביעה באישום המיוחס למעורבים אחרים שהדיון בו טרם הסתיים.
אכן מדובר בהסדר טיעון לא שגרתי בעליל שנוגע לעד מדינה שבדרך הטבע הוא שותף לדבר עבירה שקיבל טובת הנאה מטעם המאשימה, זו הוסיפה והדגישה את העובדה שלפי מיטב ידיעתה מדובר במקרה תקדימי שבו עד מדינה בעבירות ניירות ערך מקבל על עצמו עונש של מאסר בפועל שעה שמדובר בעבירות תרמית.
ללמדך שמדובר בעונש חמור ביחס למעורבים אחרים בפרשות אחרות שנחקרו על ידי רשות ניירות ערך.
אם אוסיף לכך את הכלל שהתווה בית המשפט העליון בפרשת פלוני, מצאתי בסופו של דבר לקבוע שההסדר הוא סביר ומידתי ואינו חורג באופן בלתי סביר מהענישה הראויה והמקובלת, כאשר אין לשכוח שאכן מדובר במקרה חריג שבו עד מדינה ירצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח חרף תרומתו המשמעותית לכאורה לחשיפת פרשה מורכבת.
11.
על כן מצאתי בסופו של דבר להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
א.
מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.

הנאשם יחל בריצוי עונש המאסר ביום 1.11.17.
ב.
12 חודשי מאסר אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים על אחת העבירות בהן הורשע.
ג.
קנס כספי בסך של 350,000 ש"ח או 20 חודשי מאסר תחתיו.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,
ה' תשרי תשע"ח, 25 ספטמבר 2017, במעמד הצדדים.



חאלד כבוב
, שופט
סגן נשיא










פ בית משפט מחוזי 50875-08/17 מדינת ישראל, דרך מנחם בגין 154 תל אביב נ' בן בנימין חביב, משרד עיני, ליטבק ואח' (פורסם ב-ֽ 25/09/2017)