פסקי דין על אברהם מיכאלי | פסקי דין על אליעזר גוכמן

13773-05/17 רעא     24/09/2017




רעא 13773-05/17 אברהם מיכאלי נ' אליעזר גוכמן








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד


רע"א 13773-05-17 מיכאלי נ' גוכמן




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
ורדה פלאוט


מבקש

אברהם מיכאלי


נגד


משיב

אליעזר גוכמן



החלטה


1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 03.04.17 (כב' השופטת הבכירה נ' מימון שעשוע) אשר דחה את בקשת המבקש לפסילת חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט.


2.
בקצרה יפורט כי ביום 13.06.10 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של

פסק דין
במסגרת ת.א 978/08, לפיו הוסכם, בין היתר, כי המבקש ישלם למשיב 10,000 ₪ והמשיב יבצע חיזוק לבניין וניקויו באופן שהמבנה יהיה יציב. עוד הוסכם כי המשיב יישא בכל עלויות העבודה ויהיה אחראי לתכנון ולביצוע של העבודות במבנה (להלן "הסכם הפשרה"). לטענת המבקש, המשיב הפר את הסכם הפשרה, נמנע מלבצע את העבודות המוטלות עליו, וגרם למבקש נזקים רבים. לפיכך, הגיש המבקש (הוא התובע) תביעה כספית ע"ס 250,000 ₪ כנגד המשיב.

ביום 07.11.16 מינה בית משפט קמא את מר דן אורמן כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה התבקש לחוות דעתו
באשר לטיב, היקף ושווי כספי של העבודות אותן נדרש המשיב לבצע בהתאם להסכם פשרה.

חוות הדעת הוגשה לבית משפט קמא.


המבקש הגיש בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה מן הטעם כי במועד ביקור המומחה בנכס ביקרו מומחים מטעם המשיב והיה בכך כדי להשפיע על המומחה ועל חוות דעתו. עוד טען המבקש כי המומחה לא חווה דעתו בשאלה בה התבקש - עלות שווי העבודות - וכי קיים חשש למשוא פנים מצד המומחה.

בית משפט קמא דחה את הבקשה מבלי לנמקה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו במסגרת רע"א 4586-03-17. ביום 02.04.17 ניתן

פסק דין
לפיו בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שהעניין יוחזר לבית משפט קמא על מנת שינמק החלטתו, מבלי שיהיה כבול לתוצאות ההחלטה. בהתאם לפסק הדין, ניתנה החלטה נוספת על ידי בית משפט קמא - זו ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור. בית משפט קבע כי לא נפל פגם בהתנהלות המומחה וכי לא היתה התנגדות בזמן אמת לעריכת הביקור במתכונת הנוכחים שהיו בו. עוד נקבע כי אין בטענות הספקולטיביות להשפעה אפשרית של מומחים מטעם המשיב על המומחה מטעם ביהמ"ש כדי להביא לפסילת חוות הדעת וכי זו כפופה לחקירה נגדית ולשיקול דעת של בית המשפט.
על החלטה זו הוגשה, כאמור, בקשת רשות הערעור.

3.
לטענת המבקש שגה בית משפט קמא עת דחה את בקשתו. לטענת, בתמצית, יש לפסול את חוות דעתו של המומחה; בית משפט לא התייחס לכלל טענותיו בבקשה לפסילת חוות הדעת; נפלו טעויות בהחלטה; המבקש התנגד במועד הביקור בנכס לנוכחות מומחים מטעם המשיב; המומחה קיבל את חוות דעת המומחים מטעם המשיב בשעה שלא היה צריך לפעול כן; המומחה פעל בניגוד לכתב המינוי ובניגוד להסכם פשרה – כך, למשל, המומחה שלל את הצורך בחיזוק היסודות, המומחה קבע כי המשיב אינו אחראי על ביצוע העבודות והוא לא אמד את שווי העבודות כפי שהתבקש; המומחה לא ציין כי יש לו היכרות עם המשיב; ההחלטה סותרת החלטות קודמות שניתנו.

4.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.


החלטה בעניין פסילת חוות דעתו של מומחה הינה החלטה בעלת אופי דיוני, אשר לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור
אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים (ר' רע"א 1006/16 פלוני נ' פלונית, מיום 30.03.16).

הלכה היא כי פסילת חוות דעת של מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט תיעשה רק בנסיבות חריגות של פגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום עיוות דין (ר' רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(4) 673, וכן ראו ספרו של י. קדמי, "על הראיות", חלק שני, עמ' 662).
במיוחד נכונים הדברים כאשר כבר ניתנה חוות הדעת, אז בקשת הפסילה צריכה להיבחן בזהירות (רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין, מיום 03.07.06).

לא מצאתי כי העניין שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור וכן לא מצאתי כי המדובר בפגם היורד לשורש העניין או כי נגרם עיוות דין. ודוק, במועד מתן ההחלטה, ומשטרם נשלחו שאלות הבהרה למומחה וטרם חקירתו על חוות דעתו, המבקש לא הוכיח את טענותיו הן באשר למשוא פנים (הנטען) מצד המומחה והן באשר
להיכרות של המומחה עם המשיב שיש בהם כדי להצדיק, כטענתו, פסילת חוות הדעת.
כך גם ככל שהמבקש סבור כי חוות הדעת חרגה מהנושאים שבהם התבקש המומחה לחוות דעתו או כי חוות הדעת חורגת מהסכם הפשרה, הרי שניתן להעלות טענות אלו בפני
בית המשפט, ואף לחקור את המומחה בנושאים אלו. ואולם, כאמור, אין בטענות אלו, לכאורה, כדי להצדיק פסילת מלוא חוות הדעת בשלב זה. הוא הדין באשר לטענת המבקש לפיה המומחה לא חווה דעתו באשר לשווי עלות העבודות כפי שהתבקש - המבקש רשאי לפנות בשאלות הבהרה למומחה.
אין בטענה כי במועד הביקור בנכס פגש המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש את המומחים מטעם המשיב כדי להצדיק ביטול חוות דעתו מטעם זה בלבד. המדובר במומחה שמונה מטעם בית המשפט, המשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט וחזקה עליו שחוות דעתו ניתנה בהתאם לתחום מומחיותו ומסקנותיו, ומכל מקום ניתן לחקור את המומחה גם בסוגיה זו.


יודגש, כי נקבע בפסיקה שנכון הוא להמתין עם בקשה לפסילת חוות דעת מומחה
עד לאחר חקירת המומחה, משום שיכול והתמונה תשתנה (ר' רע"א 7709/15 אליהו חברה לביטוח נ' פלוני , מיום 22.11.15).
גם מטעם זה סבורני כי צדק בימ"ש קמא בהחלטתו נושא הבקשה וכי לא נפל בה פגם.

אם אין די בכך,
כאמור בסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, רשות ערעור תינתן רק "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או הדרך שגוייה".
בנסיבות העניין שבפני
, לא שוכנעתי כי מתקיימים התנאים האמורים בסעיף 52(ב) כאמור, ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות. למבקש לא יגרם נזק בלתי הפיך בדחיית בקשתו לפסילת המומחה, וניתן יהיה לשוב ולהידרש לטענתו בדבר פסילת המומחה במסגרת הערעור בזכות על פסק הדין בתום ההליך, ככל שיסבור המבקש שיש בכך צורך.

5.
כאמור, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 13773-05/17 אברהם מיכאלי נ' אליעזר גוכמן (פורסם ב-ֽ 24/09/2017)