פסקי דין על סיראגניאן ראובן פאול | פסקי דין על גב נטע יוסף עמר; גב' רים סיהאם נששיבי

7126/03 בשא     03/12/2003




בשא 7126/03 סיראגניאן ראובן פאול נ' גב נטע יוסף עמר; גב' רים סיהאם נששיבי




1
בתי המשפט

בשא007126/03
בית משפט השלום ירושלים
03/12/2003
תאריך:
כבוד השופט, אריה רומנוב

בפני
:

סיראגניאן ראובן פאול

בעניין:
המבקש
נ ג ד
1. גב נטע יוסף עמר
2. גב' רים סיהאם נששיבי
המשיב
ב"כ המבקש עו"ד חורי ועו"ד חנא

אין התייצבות מטעם המשיבות
נציגת היועץ המשפטי לממשלה עו"ד צ'רקה
.
נוכחים:

פרוטוקול
*
עו"ד צרקה - הישיבה כונסה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. ואני הוסמכתי לומר את הדברים הבאים: אנחנו מבקשים שלא לטעון ולא להכנס לשאלת החסינות של המשיבות . מדינת ישראל לא הכירה בחסינות גורפת לעובדי או"ם שהם תושבים ועובדים מקומיים. הסיבה לכך היא מספרם הרב של העובדים האלה. תחילה סברנו שמדובר ב"כ- 10 אלף עובדים ומבירור שערכנו מסתבר שהמספרים גבוהים בהרבה. מרביתם תושבי שטחים הענקת חסינות גורפת לכל הגורמים הללו, מהווה בעייה בטחונית למדינת ישראל. אשר על כן, לא נקבעה חסינות גורפת לכל העובדים הללו. המשיבות כאן, הן עובדות או"ם תושבות מדינת ישראל אני לא יודעת אם הן תושבות המדינה או תושבות האיזור.
יחד עם זאת, המקרה כאן הוא מקרה מאד ספציפי, ואנו לא סבורים שיש צורך להכנס בכלל לשאלת החסינות של המשיבות ואומר מדוע? הצו שמתבקש הוא צו למניעת הגעתן למשרדי האו"ם לעבודה. דהיינו משמעות הצו שמתבקש כאן הוא למעשה צו שמונע מהאו"ם לנהל את משרדיו בנכס. בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי בעניין ובניגוד לחסינות המופנית לאו"ם משני הנימוקים האלה בלבד אנו מבקשיםלהתנגד להצעה.
לשאלת בית המשפט לגבי המושג חסינות האו"ם - חסינות הוא שם כולל להרבה סוגים של חסינויות, כל אחת מהן משתרעת בהיקף אחר וחלה על אנשים מסוג אחר, יש חסינות ריבון זר, יש חסינות דיפלומטית, יש חסינות לאו"ם בנפרד, יש חסינות לח"כ.
חסינות האו"ם - נקבעה באמנה בדבר זכויות יתר וחסינות לאומות המאוחדות. זה פורסם בכתבי האמנה 6, האמנה מבחינה בין חסינות האו"ם כארגון לבין חסינות עובדיו שנידונה בסימן 5, פקידים. (סעיף 17,18,19) יש אבחנה נוספת של מומחים בשליחות מטעמו.
אבל אנו מתמקדים בסעיפים 2 ו - 3.
משפטית שהיא חוץ ממקרים שבהם וויתר הגוףעל חסינותו. יש שאלה מתי החסינות היא של האו"ם כאו"ם ומתי של האיש. אני חושב שעל אף השוני המוחלט בין הסוגיה של חסינותהאום לחסינות של מדינה זרה,גם שגרירות קנדה בישראל שאל בית המשפט האם אני צריך לבדוק את החסינות של המדינה ששלחה את האיש או של האיש עצמו.
יכוליםלהגיש תביעות מסוגים שונים אבל אי אפשר למנוע מהן לבצע את עבודתן באו"ם.
נניח שהן הולכות לחנות בגדים ובעל החנות יכול לתבוע אותן, או אם הן היו מעורבות בתאונות דרכים.
תאונות דרכים הוצאו במפורש מהכלל הזה והאו"ם ביטח את הרכבים שלו.
אפשר לגשת לדיון בבקשה הזו היום מכיוון אחר. השאלה אם יש מקוםלצו זמני כנגד העובדות כאשר ממילא האו"ם יושב שם ויושב שם על-פי החלטת בית המשפט המחוזי, על למתן החלטה שהיא כנראה צפויה לא בעוד זמן רב. אנו הגשנו שם בקשה לעכב מתן החלטה על-מנת לנהל משא ומתן ישיר על-מנת לפתור את הסכסוך בין התובע לאו"ם. האו"ם רוצה לנהל איתו משא ומתן, ומו"מ הוחל וב"כ התובע נסע לניו יורק להפגש וכרגע ההסכמות בוטלו על ידי התובע על ידי מתן החלטה על ידי בית המשפט המחוזי,ולדעתי זו שגיאה משום שבכל מקום בעולם כשהתגלע סיכסוך בין אדם לבין האו"ם והסכסוך נפתר באמצעות משא ומתן.

עו"ד חנא:
איננו מקבלים את ההצעה לפיה הדיון בתיק זה יעוכב עד להחלטתו של בית המשפט המחוזי.
הצדדים לא אותם צדדים, השאלות לא אותן שאלות והסוגיות לא אותן סוגיות, הסיטואציה שונה והמטריה שונה.
אני מגיש דו"ח לבית המשפט וחברתיך מתעלמת מהפקודה שקובעת חסינות לאו"ם והפקודה מקנה חסינות גם לעובדים ששר החוץ החליט.
השאלה פשוטה האם לעובדי האו"ם יש חסינות כן או לא, והתשובה היא לא.
חסינות האו,ם במובן זה יש מחלוקת. חברתי ט וענת שאי אפשר בכלל לתבוע אותם,אנו טועניםשאי אפשר לתבוע אותם מכוח תפקידם כאו"ם. כאןאני יכול לתבוע עובד או"ם שרוצה לבוא כל יום לביתי לתת לי סטירות. השאלה אם אני יכול מנששיבי שהיא עובדת או"ם, חברתי לא מייצגת אותה, העניין שזה הושכל לתודעת חברתי ולפרוטוקול, הם לא עובדי אום ומעולם לא היו עובדי אום, איןראיות אחרות בפני
אדוני, על-פי הדין אדוני צריך לקבל את הטענה שלנו.

עו"ד צ'רקה
:
מרגע שהיועץ המשפטי החליט להתייצב להליך ולהגיד שהוא מתנגד למתן הצו המבוקש, למעשה היועץ המשפטי הפך "לצד שהטענות צריכות להשמע ולהינתן החלטה בעניינם". זה דבר אחד. אסביר בכמה מילים למה הן לא באו ובהקשר הזה יש פרקטיקה מקובלת של האום בכל העולם, כפי שפורסמה בפרסומים רשמיים של האום שכאשר מוגשת תביעה לעובדי אום או נגד האום ואין עליו חובה להתייצב ולטוען לחסינותו אלא הפרקטיקה של כל העולם לפנות למדינה המארחת שתגן על החסינות. כאשר התייצבתי אי אפשר לתת פס"ד בהעדר התייצבות. אם האום רשאי לשבת כרגע במקרקעין האלה מתוקף החלטת בית המשפט המחוזי ואם אכן בית המשפט מנוע מלהורות לאום שלא לנהל את משרדו שם, שני הנימוקים יחד חלים על המקרה הזה, למעשה אי אפשר לקיים את החיוב ואת האיסור אם מונעים מהעובדות שלו לבוא לעבודה.

עו"ד חנא: הן עובדות לטענת חברתי. לטענתי הן לא עובדות.
בהנחה ששתי המשיבות תושבי ארה"ב ועובדות במטה האום ובאו לפה לשנת עבודה לבתי האום המקורי בירושלים, נניח שאין מחלוקת שהן עובדות אום, הן חלק מהכח של האום, הנתבע במחוזי זה אונסו, היא וועדה המפקחת על הפסקת האש, אולשה היא אין לה שום יחס אנוש,מרכז המידע בארץ ישראל פלסתין הכבושה זה ....... פסה"ד במחוזי הוא בעניין אונסו, אם הן עובדות אונסו לפי אדוני, אין כל הבחנה. כל מה שהוא עושה הוא עושה כאום, במסגרת התפקיד. אילו המחוקק רצה להעניק לו חסינות במסגרת התפקיד היה מעניק לו חסינות במסגרת התפקיד. המשמעות של החסינות שאי לא יכול לתבוע את נכסי האום. אבל את עובדיו והחברה יש להם אותה עמידה משפטית. כאן המחוקק כבל ידי בעמידה המשפטית של האום ולא כבל את ידי בעובדה של עובדיו. לא יעלה על הדעת שדרך פרשנות ניתן להם חסינות. הדרך צריכה להיות שתבדיל שאני לא אגע בנכס שלהם וכל עוד האום חסין לא אוכל להכנס לשם.
יש להבדיל בין אורגן לבין עובד של האו"ם.
אני כבר איבדתי את כל הזכות הקניינית שלי בנכס, הם מכניסים לשם עשרות אנשים כל יום, אני באוזלת יד וחוסר מעשה מזה שהם מסיגים את הגבול שלי.

החלטה

אני קובע כי הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב.
המבקש יסכם תוך שבוע ימים.
נציגת היועץ המשפטי לממשלה תסכם תוך 21 יום לאחר קבלת סיכומי המבקש.
זכות תשובה תוך שבוע ימים.
כל אחד מהצדדיםיגיש את סיכומיו לבית המשפט בשני עותקים.
לסיכומים יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים.

ניתנה היום ח' בכסלו, תשס"ד (3 בדצמבר 2003) במעמד המתייצבים.

אריה רומנוב
, שופט








בשא בית משפט שלום 7126/03 סיראגניאן ראובן פאול נ' גב נטע יוסף עמר; גב' רים סיהאם נששיבי (פורסם ב-ֽ 03/12/2003)