פסקי דין על ברוריה אור שחר | פסקי דין על מניב ראשון | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

68668-01/17 א     19/10/2017




א 68668-01/17 ברוריה אור שחר נ' מניב ראשון בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברחובות


19 אוקטובר, 2017

ת"א 68668-01-17 אור שחר נ' מניב ראשון בע"מ














מספר בקשה:

3

בפני

כבוד השופטת
רנה הירש

התובעת
ברוריה אור שחר
ע"י עו"ד סער סעיד


נגד


הנתבעות

1. מניב ראשון בע"מ
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד ורד סולמי-הירשפלד




החלטה
1.
התובעת מבקשת לתקן את כתב התביעה כדלקמן: (א) לצרף חוות דעת מומחים, בעניין הנזק שנגרם לביתה בגין הצפת מי גשמים; (ב) לתקן את סכום התביעה, כך שיהלום את הערכות המומחים בהתאם לחוות הדעת האמורות; (ג) לצרף את הרשות המקומית, עיריית ראשון לציון, כנתבעת נוספת בהליך זה.
לטענת התובעת, לאחר הגשת כתב התביעה נודעו לה עובדות נוספות ובאו לידיה מסמכים חדשים, אשר נוגעים למחלוקת בין הצדדים. התובעת טענה כי בעקבות גשמים שירדו לאחר הגשת התביעה, החלה הצפה נוספת בחצר ביתה, ולאחריה התגלה כי קיים נזק נוסף עליו לא ידעה במועד הגשת התביעה. בשל כך, פנתה לדבריה התובעת למומחה לקבלת חוות דעת הנדסית, ובהמשך, קיבלה חוות דעת נוספת של חברת אינפרטק.
עוד טענה התובעת, כי בסוף שנת 2016 החלה הרשות בביצוע עבודות תיעול ברחוב מגוריה, בניסיון לפתור את בעיית הניקוז הקיימת, אלא שהמערכת החדשה טרם "עברה" עונת גשמים טרם הגשת התביעה. מעבר לכך, טענה התובעת כי בוצעו על ידי הרשות גם עבודות שיקום של חלק ממערכת הביוב, שהסבו לרכושה נזקים נוספים. בשל כך, אחראית הרשות לנזקים נוספים אלו, ועל כן יש לצרפה כנתבעת בהליך זה.
2.
הנתבעות מתנגדות לבקשה, על כל חלקיה. לגישת הנתבעות, אין לקבל את הבקשה כאשר לא הובהר בה מהו מועד קרות הנזקים הנוספים, ואין הפרדה בחוות הדעת שצורפו לבקשה, בין הנזקים שנגרמו לטענת התובעת מרשלנות העירייה, לבין הנזקים שנגרמו בשל רשלנות נטענת (וכמובן מוכחשת) של הנתבעת 1. עוד טענו הנתבעות, כי התובעת לא שתפה פעולה עם נציגי הנתבעת 1 או עם נציגי העירייה, ובכך גרמה בעצמה לקרות הנזקים או להחרפתם.
3.

מדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה לפי

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), בתובענה לפיצויים בשל רשלנות גופים ציבוריים, בטרם התקיים דיון ראשון בתיק.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת את סמכותו של בית המשפט להתיר לבעל דין בכל עת לתקן או לשנות את כתב הטענות
" בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".
גישה ליברלית זו המבוארת לעיל ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, הינה בכפוף לפסיקת הוצאות על מבקש התיקון. כך, תמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד, ובעניינינו הנתבעת, על טרחתו הנוספת (ר' לעניין זה ע"א 3092/90, צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 [1992]).
ברע"א 2345/98, סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3) 427 [1998], נפסק כי הנטיה היא לקבל בקשה של בעל דין לתקן את כתב טענותיו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, אם כי בית המשפט יחרוג מכך באותם
"מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש."
בנסיבות אלו, כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב טענות על מנת להביא את המחלוקת המלאה בפני
בית המשפט, קיימת נטיה לקבל בקשה כזו, אפילו אם מדובר בתוספת של עילה או ראיה חדשה,
שלא הובאה קודם לכן. כך, גם אם מדובר בצירוף נתבע נוסף.
על המתנגד לתיקון מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי מדובר במקרה שהוא החריג לכלל. לחלופין, על המתנגד להראות כי ייגרם לו נזק שאינו

בר

תיקון

בפסיקת

הוצאות, או כי התיקון יגרום

להכבדה

ולהארכת

הדיון (ר' ספרו של אורי גורן, סוגיות

בסדר

דין

אזרחי
, מהדורה 11, בעמ' 351 ו- 354). על בעל הדין שכנגד להצביע על אינטרס אמיתי, בבואו להתנגד לתיקון כתב הטענות של חברו (ת"א (מחוזי תל אביב) 27144-12-09, אלקו התקנות ושירותים בע"מ נ' ח. שאלתיאל בע"מ [ 24.10.11]).

4.
במקרה דנן, לא מצאתי כי די בטענות הנתבעת, בכדי לשלול את זכות התיקון מהתובעת. אזכיר כי טרם התקיים קדם משפט ראשון בהליך זה.
במסגרת דיון בבקשה לתיקון כתב התביעה, די בכך שיש לתובעת עילה לכאורית העולה מהשינוי המבוקש, ואין מקום לשקול ולקבוע כבר בשלב זה אם תתקבלנה הטענות הנוספות בנוגע לנזקים נוספים שהם באחריותה של הנתבעת 1, או נזקים נוספים להם אחראית הרשות המקומית או מי מטעמה. הטענה כי אין אבחנה ברורה ומספקת בין הנזקים הנטענים המיוחסים לכל אחד מהגורמים הנתבעים, היא טענת הגנה שבוודאי תעלה בכתב ההגנה המתוקן שיוגש, או בכתב ההגנה של העירייה, ואין בהבאתה כעת כדי לשלול מהתובעת את האפשרות להגיש כתב תביעה מתוקן, הכולל את כל טענותיה, באופן שהמחלוקת כולה תובא לפתחו של בית המשפט.
5.
על כן, אני מקבלת את הבקשה ומתירה לתובעת לתקן את כתב התביעה. כתב תביעה מתוקן יוגש פורמלית בתוך 21 יום, וישולם הפרש האגרה החלה.
6.
כפועל יוצא מתיקון כתב התביעה, תוכלנה הנתבעות להגשת כתב הגנה מתוקן, עפ"י זכותן שבדין, כקבוע בתקנה 94 לתקנות. הנתבעת הנוספת תגיש אף היא את כתב ההגנה, במועד הקבוע בדין. לתובעת עומדת הזכות להגיש כתב תשובה, על פי התקנות.
בנסיבות אלו, על אף שהתנגדות הנתבעות נדחתה, ובשים לב לצורך שיעלה בהגשת כתב הגנה מתוקן, אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,340 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
7.
כפועל יוצא, יידחה מועד הדיון, כך שזה יתקיים לאחר הגשת כל כתבי הטענות המתוקנים/החדשים, ויתקיים ביום 04.01.18 בשעה 09:30.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
התובעת תצרף לעותק כתב התביעה המתוקן שיימסר לנתבעת הנוספת העתק החלטה זו, אשר תהווה זימונה לדיון במועד הנדחה, כפי שנקבע.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ח, 19 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 68668-01/17 ברוריה אור שחר נ' מניב ראשון בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/10/2017)