פסקי דין על עמית לוי | פסקי דין על יצחק לוי | פסקי דין על טיטי לוי |

58654-06/17 תק     22/10/2017




תק 58654-06/17 עמית לוי נ' יצחק לוי, טיטי לוי








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 58654-06-17 לוי נ' לוי ואח'

בפני

כבוד השופט
דניאל מרדכי דמביץ


תובע

עמית לוי


נגד


נתבעים

1.יצחק לוי

2.טיטי לוי



פסק דין

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו עקב הצהרה כוזבת בהסכם מכר דירה בעניין תקינות מערכת מזגן מיני מרכזי.

העובדות
1.
ביום 4.8.2016 נכרת הסכם מכר דירה מהנתבעים לתובע ורעייתו (להלן - הסכם המכר).
2.
בפסקת ה"הואיל" השניה של הסכם המכר נאמר: "והואיל והקונים מצהירים ומאשרים כי הם ראו את הדירה ובדקו אותה...וכן ניתנה להם האפשרות לבדוק את מצבה התכנוני וכל עניין אחר הקשור בדירה שהשפיע ו/או יכול היה להשפיע על החלטתם לרכוש את הדירה לפי הסכם זה, והם מצאו את כל אלה לשביעות רצונם המלאה, במצב המתאים לכל מטרותיהם וכי בכפוף לאמור בהצהרות המוכרים אין ולא תהינה להם נגד המוכרים ו/או נגד כל אדם אחר כל טענות ו/או תביעות ו/או דרישות מכל מין וסוג שהוא מחמת מום ו/או פגם ו/או אי התאמה, למעט בגין מום נסתר".
3.
בסעיף 5.2 להסכם המכר הצהירו הנתבעים (המוכרים): "אין בנכס פגמים ו/א ומומים נסתרים או ליקוי נסתרים כלשהם הידועים למוכרים שלא גילו לקונים במפורש במסגרת הסכם זה, כי אין כל בעיית רטיבות הקשורה בדירה, כי מערכות החשמל, המים, הביוב, הגז, והמיזוג (מזגן מיני מרכזי), דוד השמש ויתר מערכות הבית, תקינות ופועלת וכך ימסרו לקונה למעט בלאי סביר וכי הם מתחייבים לשמור על מצב הנכס עד מועד מסירת החזקה בו בפועל לקונים כשהוא במצב כפי שהוצג לקונים לפני חתימת הסכם זה למעט בלאי סביר".
4.
בסעיף 6.1 להסכם המכר הצהירו הקונים "כי ראו ובדקו מבחינה פיסית ומשפטית את הדירה ומחובריה (מזגן)...".
5.
בסעיף 6.2 להסכם המכר הצהירו הקונים "כי בכפוף להצהרות המוכרים על פי הסכם זה הם רוכשים את הדירה במצבה כפי שהיא בעת חתימת חוזה זה ("
as is
") למעט בלאי סביר עד למועד המסירה וכי הם מוותרים בזאת על כל טענה ו/או תביעה בגין פגם ו/או ליקוי ו/או אי התאמה בגין מצב הדירה... ו/או בגין כל
(נראה שכאן אמור היה להיות כתוב "אי"; ד.ד.) התאמה מכל סוג שהוא למעט פגם נסתר שהיה ידוע למוכרים והמוכרים לא גילו להם. הקונים מצהירים עוד כי ידוע להם שהדירה הינה דירה משומשת (יד שניה) וכי המוכרים מתחייבים למסור להם את הדירה במצבה כפי שהיא כיום למעט בלאי סביר".
6.
בסעיף 11.3 להסכם המכר הוסכם: "הסכם זה מבטל כל הסכם ו/או זיכרון דברים קודם שנעשה בין הצדדים בקשר לדירה נשוא הסכם זה, וזכויות וחובות הצדדים בנוגע לכך יהיו מעתה אך ורק על פי תנאי הסכם זה".
7.
ביום 25.12.2016 או בסמוך לו נמסרה החזקה בדירה לרוכשים.

טענות התובע
8.
בסמוך לכניסה לדירה נמצא כי המזגן מיני מרכזי שהיה בדירה (וצויין מפורשות בהסכם המכר) תקול ואינו מחמם את הדירה באופן תקין.
9.
התובע פנה לנתבעים לשאול לפשר התקלה אולם אלה השיבו כי לא ידוע להם על תקלה וכי המזגן תקין.
10.
התובע הזמין טכנאי מזגנים אשר ביום 3.1.2017 מסר לתובע חשבונית בגין תשלום 650 ₪ (כולל מע"מ) ובה פורט: "מזגן לא מחמם. לאחר בדיקת לחצים, אין גז במערכת. שעון מראה 0 גז. מילוי גז. חיפוש ראשוני לא נמצא דליפה. נאמר ללקוח אין אחריות ויש ליקוי במערכת ולא ידוע מתי בשנית יברח הגז אבל יש חור." (נספח ב לכתב התביעה).
11.
לאחר מספר ימים שוב חדל המזגן לפעול. התובע פנה לנתבעים ואלה הפנו אותו לטכנאי מזגנים - דודי כהן - ואמרו שהוא זה שטיפל במערכת המיזוג בביתם בעבר והוא ידע לפתור את הבעיה.
התובע פנה אל הטכנאי שאליו הפנו אותו הנתבעים והטכנאי אמר לו שבמשך תקופה קיימת במזגן תקלה של דליפת גז ממקור לא ידוע אולם הנתבעים אמרו לו שהם לא מעוניינים לתקן את התקלה כיוון שהם מוכרים את הדירה.
לכתב התביעה צורף תצהירו של דודי כהן מיום 22.6.2017 בו צויין כי במהלך שנת 2016 הוא מילא פעמיים גז במערכת המיזוג בדירה. בהתאם הוא הבהיר לנתבעים כי מילוי גז בתדירות גבוהה כל כך אינו סביר ומכאן כי קיימת תקלה של בריחת גז מהמערכת וללא תיקון של התקלה היא לא תפעל כראוי. בתצהיר לא נטען שהתובעים בחרו לא לבצע את התיקון הדרוש בשל מכירת הדירה.
12.
בעקבות דברי הטכנאי הקבוע של מערכת המיזוג פנה התובע אל הנתבעים בדרישה לתקן את המזגן על חשבונם אולם אלה סירבו. ביום 30.1.2017 נעשה גם מכתב עורך דין מטעם התובע בעניין (נספח ג לכתב התביעה). ביום 20.2.2017 השיב עוה"ד שייצג את הנתבעים בעסקת המכר כי אלה יסכימו לשלם 1,000 ₪ לשם סילוק כל טענות התובע בעניין המזגן.
13.
לשם תיקון מערכת המיזוג שולמו על ידי התובע כספים בשני שלבים (החשבוניות צורפו כנספח ז לכתב התביעה):

א.

1,755 ₪ (כולל מע"מ) ביום 8.4.2017 בגין הפרדת יחידות (יחידה פנימית בדירה ויחידה חיצונית שעל הגג) לשם איתור מקור התקלה.

ב.

3,150 ₪ (כולל מע"מ) ביום 16.4.2017 בגין הובלת הרדיאטור לבית המלאכה, תיקון החור שממנו דלף הגז, התקנה בחזרה ומילוי גז.
14.
בתקופה הרלבנטית התגוררו עם התובע רעייתו שהיתה בחופשת לידה עם בנם התינוק (בן מספר שבועות) וכן ילדיהם הנוספים.
15.
הוצאות נוספות שפורטו בכתב התביעה:

א.
רכישת רדיאטור חשמלי ביום 4.1.2017 תמורת 219 ₪ (הקבלה צורפה כנספח ה לכתב התביעה).

ב.

2,317 ₪ בגין חשבונות חשמל (צורפו כנספח ט לכתב התביעה) בגין התקופה הכוללת 26.12.2016-29.3.2017. נטען כי חימום במזגן חסכוני יותר מאמצעים חלופיים (רדיאטורים) שבהם נאלצו הרוכשים להשתמש לשם חימום הבית.

ג.

300 ₪ בגין התייעצות עם עורך דין (לא פורט מי ולא הוצגה אסמכתה).

ד.

450 ₪ - עלות יום עבודה של התובע בגין כלל ההתארגנות להגשת התביעה.

ה.
נתבעו גם 1,000 ₪ בגין עגמת נפש וכן 100 ₪ בגין אגרת הגשת התביעה.
סך הסכום הנתבע: 10,301 ₪.

טענות הנתבעים
16.
הנתבעים לא הסתירו דבר מהרוכשים ומסרו להם את כל המידע שהיה ברשותם.
17.
מדובר במזגן בן 14 שנים אשר מדי כמה חודשים היו הנתבעים ממלאים בו גז (סעיפים 5-4 לכתב ההגנה). זו התנהלות שגרתית שאינה מלמדת על פגם במזגן.
18.
גם הטכנאי שבדק את המזגן ביום 3.1.2017 כתב "לא נמצא דליפה".
19.
בביקור שקיימו הרוכשים בדירה טרם רכישתה, אשת התובע היתה מרוצה מאוד מהחימום ואמרה שהיא לא רוצה ללכת.
20.
אם הנתבעים היו סוברים שיש בעיה במזגן אזי לא היו מפנים את התובע אל הטכנאי הקבוע שיודע את היסטוריית הטיפולים ועלול לחשוף את הבעיה (שהנתבעים מכחישים).
21.
תצהירו של דודי כהן מיום 22.6.2017 אינו מפרט את כל מה שנטען לגביו בכתב התביעה. ההשמטה מלמדת שכל מה שדודי כהן לא העיד עליו - לא היה.
22.
דרישת פיצוי בגין רכישת הרדיאטור היא דרישת פיצוי כפול.
23.
אין הגיון בדרישת תשלום על כל חשבון החשמל של הדירה אשר ברור כי אינו נוגע רק להוצאות חימום.
לא זו אף זו: חשבונות החשמל של הנתבעים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת (תוך שימוש במזגן) היו גבוהים יותר (החשבונות צורפו כנספח לכתב ההגנה). משמע, לא נגרמו לתובע הוצאות חשמל עודפות.
24.
תניות הסכם המכר (סעיפים 6.1 ו-6.2) מלמדות שהרוכשים בדקו את הדירה ולכן אין לתביעה מקום.

הדיון
25.
ניכרה חיבה מסויימת בין הצדדים, אולם בנושא דנן לא הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה ללא הבירור המשפטי דנן.
26.
בעניין חשבון החשמל טען התובע כי אינו יכול לגזור את החלק היחסי הנוגע להוצאות החימום אולם בכל מקרה החשבונות שקיבל היו גבוהים ביחס לחשבונות שקיבל בחורף הקודם (עמ' 1, שור' 14-12).
27.
לטענת הנתבע הוא היה מבצע מילוי גז פעם בשנה תמורת 350 ₪ (עמ' 1, שור' 19-18). טענה זו מתארת את המצב באור תקין מעט יותר מהטענה בסעיף 5 לכתב ההגנה לפיה מילוי הגז היה מבוצע "מדי כמה חודשים".
28.
הנתבע טען כי במהלך השנים דודי כהן, טכנאי המזגנים שאליו הנתבע הפנה את התובע, ביקר בדירה רק פעמיים לשם מילוי גז (עמ' 2, שור' 2-1).
29.
התובע הדגיש כי מערכת מיזוג תקינה היא מערכת סגורה אשר אינה דורשת מילוי גז תדיר - שכן הגז אמור להיות כלוא בה (עמ' 2, שור' 4).
30.
התובע הכחיש נמרצות כל חשש שהתשלום שביצע כלל מהלך כלשהו של שדרוג המערכת ועמד על כך שכל שבוצע היה לשם תיקון המערכת (עמ' 2, שור' 28-23).

דיון והכרעה
31.
מבחינה ראייתית לא הובאו לעדות אנשי המקצוע שהתובע השתמש בשירותיהם. עם זאת, יש משקל משמעותי לחשבוניות מס שהוצאו לתובע כדין ואין טעם שלא לראותן כראיות מהימנות לעסקאות המפורטות בהן.
עוד יש להדגיש כי התובע העלה את טענותיו בפני
הנתבעים בזמן אמת. היה בידי הנתבעים לפעול בזמן אמת בכדי לבדוק את מהימנות טענותיו באמצעות ביקורים במקום (בעצמם או באמצעות אנשי מקצוע מטעמם). הימנעותם של הנתבעים מעשות כן פועלת לטובת התובע ומגבירה את מהימנות טענותיו - שכן לא מדובר בטענות שנהגו לאחר מעשה אלא בטענות שהנתבעים יכלו לבדוק. מאותו טעם, הכחשות כוללניות של הנתבעים אינן מתקבלות. הנתבעים אינם יכולים לטעון "איננו יודעים מה היה באמת" - שכן הם יכלו לבדוק אך לא עשו כן.
32.
לגופו של עניין, יש להבין מה הצהירו הצדדים, מה היה מצב המזגן בפועל והאם מצב המזגן בפועל מלמד על הצהרה כוזבת של המוכרים-הנתבעים. ככל שהיתה הצהרה כוזבת של הנתבעים אזי יש לבחון אילו זכויות צומחות לתובע (הרוכש) כתוצאה מכך.
הצהרות הצדדים
33.
בסעיף 5.2 להסכם המכר מופיעה ההצהרה המרכזית של המוכרים-הנתבעים: אין בנכס פגמים ו/או מומים נסתרים או ליקויים נסתרים כלשהם הידועים למוכרים שלא גילו לקונים במפורש. הוצהר מפורשות כי מערכת המיזוג (מזגן מיני מרכזי) תקינה ופועלת.
34.
בסעיף 6.1 להסכם המכר הצהירו הרוכשים כי ראו ובדקו את המזגן.
35.
בסעיף 6.2 להסכם המכר הצהירו הרוכשים כי הם קונים את הדירה כפי שהיא, תוך שהם יודעים שמדובר בדירה משומשת. הרוכשים הצהירו שהם מוותרים על כל תביעה או טענה בגין פגם ו/או ליקוי ו/או אי התאמה, למעט פגם נסתר שהיה ידוע למוכרים והמוכרים לא גילו אותו.
36.
כבר בשלב זה יובהר כי נוכח ההסכמה בין הצדדים שהרוכשים ביקרו בדירה בעת שהמזגן חימם והיו מרוצים מפעולתו (וכן על יסוד הצהרת המוכרים שהמערכות, לרבות מערכת המיזוג, תקינות) הרי שצריך להיות ברור שבכך מיצו הרוכשים את חובתם לבדוק את תקינות מערכת המזגן. הרוכשים לא היו צריכים להביא מומחה מזגנים לבדוק שמא המצגים שהוצגו להם מחפים על מצב שאינו תקין.
מצבו של המזגן עובר למכירת הדירה ומסירתה
37.
בסעיף 5 לכתב ההגנה הודו הנתבעים כי מילוי גז היה מבוצע "מדי כמה חודשים". כתב ההגנה ערוך באופן מפורט וניכר כי נעשה מתוך יישוב הדעת. לפיכך מוצא אני לקבל טענה עובדתית זו של הנתבעים בכתב ההגנה ולהעדיפה על פני טענת הנתבע בדיון לפיה מילוי גז במזגן היה מתבצע פעם בשנה בלבד (עמ' עמ' 1, שור' 19-18). משמע, תדירות מילוי הגז במזגן עובר לכריתת הסכם המכר היתה יותר מפעם בשנה. מכאן גם נחלשת טענתו של הנתבע כי אם דודי כהן (טכנאי המזגנים "שלו") אומר שהיה בדירה לצורך טיפול במזגן פעמיים בשנת 2016 אזי הוא (הטכנאי) משקר - שהרי הדבר אפשרי תחת הגדרת מילוי גז "מדי כמה חודשים" (הגדרה המופיעה בכתב ההגנה).
38.
נסיונם של הנתבעים ללמוד מתוך דברי הטכנאי המתועדים בחשבונית מיום 3.1.2017 כאילו אין תקלה במזגן ואין דליפה ממנו - נדחה. אי איתור מקום התקלה אינו מלמד על העדרה; איש המקצוע ציין מפורשות שיש תקלה ולפיכך גם ציין שאינו מוכן להיות אחראי לכך שהמזגן ימשיך לעבוד חרף מילוי הגז שביצע.
בהקשר זה יש לציין כי נראה שאילו אותו מילוי גז היה מייתר כל צורך בטיפול נוסף במזגן במהלך החורף אזי ספק אם היינו מגיעים לתביעה דנן. אלא שהטיפול (מילוי הגז) לא עזר והתובע ובני ביתו מצאו עצמם בדירה שבה המזגן אינו תקין.
39.
גם אם נסבור שחלה הדרדרות במצבו של המזגן בין מועד כריתת הסכם המכר לבין מסירת הדירה לרוכשים הרי שהיה על המוכרים לתקן זאת שכן הוסכם שהדירה ומערכותיה יימסרו במצב תקין - כפי שהן במעמד כריתת הסכם המכר, למעט בלאי סבר. קריסת תפקוד של מערכת המזגן אינה בגדר בלאי סביר.
40.
אין צורך בחוות דעת בכדי לקבוע כי מערכת מיזוג הדורשת מילוי גז מדי כמה חודשים אינה תקינה. מדובר בידיעה שהיא בגדר נחלת הכלל.
41.
אני דוחה את טענת הנתבעים בסעיף 5 לכתב ההגנה כאילו מילוי גז במזגן מדי כמה חודשים "הוא דבר טבעי ומובן מאליו". מדובר בנסיון מטעה להתייחס לליקוי כאל נורמה. עסקינן בחריג ובליקוי.
גם אם נייחס לנתבעים תום לב סובייקטיבי, הרי שכאשר צד לחוזה משתמש במילים מקובלות מבלי לפרט את משמעותן הסובייקטיבית מבחינתו אזי יש לייחס לאותן מילים את הפרשנות המקובלת (סעיף 25(ג) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).
לא ניתן להצהיר על רכב פרטי רגיל אשר מורכבים עליו רק 3 גלגלים כי הוא תקין. באותה מידה לא ניתן להצהיר על מערכת מיזוג הדורשת מילוי גז כל פחות משנה שהיא תקינה. גם אם המוכר סבור כי ניתן להגדיר את הממכר כ"תקין", הרי שסברתו אינה יכולה לשנות את המציאות.
42.
אין בידי ללמד זכות על הנתבעים מעצם העובדה שהפנו את התובע ליצור קשר עם הטכנאי שטיפל במערכת במהלך השנים. אי תקינותה של המערכת היא בגדר עובדה. אפשר שהנתבעים לא הפנימו את חומרת מצבה של המערכת ואפשר שראייתם היתה שונה, אולם אין בכך כדי לאיין את זכותו של התובע לקבל מהנתבעים-המוכרים דירה עם מערכת מיזוג תקינה (מה שלא קרה במקרה דנן).
הצהרה כוזבת בהסכם המכר
43.
לאור האמור אני קובע כי הצהרת הנתבעים כאילו מערכת המזגן תקינה לא היתה נכונה.
זכויותיו של התובע לפיצוי ושיפוי
44.
התובע זכאי להחזר בגין מלוא הוצאותיו המוכחות בעניין תיקון המזגן.
45.
לא הוכחו שיעור צריכת החשמל בגין השימוש באמצעי חימום חלופיים וההפרש בין הצריכה שהיתה בפועל לבין הצריכה שהיתה צריכה להיות אילו היה התובע משתמש במזגן לחימום הבית. בעניין זה אין מנוס מלציין כי היומרה לתבוע את תשלום מלוא חשבון החשמל - אינה במקומה, בלשון המעטה.
גם הטענה בעל פה בדיון לגבי גידול בהוצאות חשמל של התובע בין התקופה נשוא דיוננו לבין התקופה המקבילה בשנה הקודמת לא הוכחה - והרי מעצם צירוף החשבונות לתקופה נשוא הדיון ברי כי התובע היה מודע מראש לאפשרות לצרף חשבונות והיה עושה כן אם היה בהם כדי להוכיח את טענתו.
לפיכך הדרישה הכספית הכרוכה בחשבונות החשמל - נדחית במלואה.
46.
הואיל והרדיאטור החשמלי שנרכש עם הקלקול במזגן נשאר בידי התובע ורעייתו, אינני מחייב את הנתבעים בתשלום בזיקה אליו.
47.
אני מכיר באבדן זמן בכל המהלכים שקדמו להגשת תביעה זו וכן בעגמת נפש מהותית של משפחה אשר רכשה דירה אך מתברר לה תוך פחות משבועיים מעת שנכנסה לדירה שרכשה כי מערכת המיזוג אשר נועדה לחמם את הבית בימות החורף הקרים כלל אינה מתפקדת וכי לא די במילוי גז בה כדי להחזירה לכשירות. התובע זכאי ל-1,500 ₪ בגין האמור.

סוף דבר
אני פוסק לטובת התובע את הסכומים הבאים:

א.

650 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 3.1.2017

ב.

1,755 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 8.4.2017

ג.

3,150 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 16.4.2017

ד.

1,500 ₪ (נכון להיום) בגין אבדן זמן ועגמת נפש

ה.
הוצאות משפט בסך 1,000 ₪
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים - תוך 15 יום.

ניתן היום,
ב' חשוון תשע"ח, 22 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 58654-06/17 עמית לוי נ' יצחק לוי, טיטי לוי (פורסם ב-ֽ 22/10/2017)