פסקי דין על עירית נתניה | פסקי דין על אור נחשולים | פסקי דין על אהוד גד כהן |

60885-08/16 רעס     26/10/2017




רעס 60885-08/16 עירית נתניה נ' אור נחשולים בע"מ, אהוד גד כהן








בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה
רע"ס 60885-08-16 עירית נתניה
נ' אור נחשולים בע"מ
ואח'



בפני

כבוד השופט
אלי ברנד

מאשימה
עירית נתניה


נגד

נאשמים
1. אור נחשולים בע"מ
2. אהוד גד כהן



ב"כ המאשימה: עו"ד רוני דורון איטח
ב"כ הנאשמים: עו"ד שמעון סדגסי

החלטה

בתיק זה הוגש נגד הנאשמים ביום 31.8.16 כתב אישום המייחס להם עבירה של אי קיום צו סגירה שיפוטי כנגד אולם שמחות שהם מפעילים והמשך ניהולו ללא רשיון, עבירה אשר המחוקק קבע בצידה עונש של עד שנתיים מאסר ואף קנס יומי.
התיק נקבע להקראה ומענה לכתב האישום ליום 29.5.17 אולם שעה לפני תחילת הדיון הגיש הנאשם 2 אישור רפואי לאקוני על פיו זכאי הוא להעדר מעבודתו במשך 5 ימים, וללא הסבר נלווה ולו בדבר תוכן בקשתו.
למרות אופן הגשת הבקשה ומועד הגשתה ועל מנת שלא לפגוע בזכויות הנאשם 2 נדחה הדיון ליום 15.6.17 ואף הוריתי למזכירות ליידע את הנאשם טלפונית על מנת שתנוח דעתו.
באותה החלטה נדרש הנאשם 2 להמציא אישור רפואי הכולל את הממצא הרפואי המדוייק ממנו סבל על מנת לבחון האם מדובר בדחיה מוצדקת או שמא יש מקום אף להטלת הוצאות.
אישור רפואי כאמור לא הוגש.
יום לפני מועד הדיון הנדחה הוגשה בקשה נוספת לדחית הדיון, הפעם על ידי הסנגור מן הנימוק שרק ערב קודם לכן הוסדר ייצוג הנאשמים על ידו.
הבקשה נדחתה.
בישיבת יום 15.6.17, במענה לשאלה מדוע לא הוגש האישור הרפואי, טען הנאשם 2 כי רק באותה עת שם לב להחלטה מיום 29.5.17 וכי לו היה שם לב אליה קודם לכן היה מגיש את האישור, אך יעשה זאת תוך יום.
אעיר כי מדובר בטיעון תמוה ביותר שכן הנאשם 2 ידע להתייצב ביום ובשעה שנקבעו בהחלטה אך מסיבה עלומה נשמט ממנו דווקא חלק זה של ההחלטה.
גם לאחר ישיבת יום 15.6.17 לא הוגש האישור הרפואי, שעל הגשתו הוריתי שנית, הפעם ישירות בפני
הנאשם 2 ולא רק בכתובים.
בסופו של הדיון נדחה המענה לכתב האישום שוב לבקשת הסנגור, הפעם ליום 17.7.17.
לישיבת יום 17.7.17 לא טרח הנאשם 2 להתייצב, למרות שהוזהר בחובת התייצבותו והסנגור אף לא ידע לנמק את סיבת אי ההתייצבות וציין במפורש כי הבהיר לנאשם 2 יום קודם לכן את חשיבות התייצבותו לדיון.
ב"כ המאשימה עתרה להוצאת צו הבאה נגד הנאשם 2 והסנגור ביקש ליתן לו הזדמנות נוספת.
בהחלטתי הוריתי לנאשם 2 לנמק בכתב תוך 7 ימים את אי התייצבותו ואת אי הגשת האישור הרפואי כאמור בהחלטה מיום 15.6.17 ולאחר מכן תנתן החלטה לענין צו ההבאה, והמענה לכתב האישום נדחה בשלישית ליום 18.9.17 בשעה 10:30.
הנמקה או אישור רפואי כאמור לא הוגשו ולבקשת המאשימה הוצא צו הבאה נגד הנאשם 2.
והנה, ראה זה פלא, ביום 17.9.17 – שוב ערב מועד הדיון – הגיש הסנגור בקשה לדחית הדיון בנימוק שנקבע לו דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב ליום המחרת בשעה 9:00, אשר נשמט מעיניו והתגלה רק "בימים אלו" ואשר מרובה הוא משתתפים ודורש את נוכחותו האישית, וכי בשל כך לא יוכל להספיק להגיע לדיון בתיק זה במועד.
לאור הדחיות הרבות ואופן התנהלות הנאשמים דחיתי את שעת תחילת הדיון ל – 12:45 על מנת לאפשר לסנגור להספיק לסיים את הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולהגיע לדיון שנקבע בנוכחותו.
הנאשם 2 אכן הגיע במועד אך הסנגור בושש להגיע ולפיכך, בהנחה כי הדיון בתל אביב מתמשך, קיימתי דיונים אחרים והמתנתי לבא הסנגור.
דא עקא, משהגיעה השעה 14:30 והסנגור טרם התייצב פניתי אל הנאשם 2 ובקשתיו לברר עם הסנגור היכן הוא ונעניתי כדלקמן – "
עוה"ד אמר שסיים בשעה 12:30 את הדיון והיתה לו פגישה דחופה בשעה 13:00 ולכן לא יכל להגיע.
" (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 10).
סברתי כי מדובר בהתנהלות בלתי נסבלת של הסנגור ועל כן קבעתי בהחלטתי כדלקמן –
"בתיק זה מצויים אנו בישיבת ההקראה השלישית ומבלי שניתן מענה לכתב האישום.
לכך יש להוסיף את העובדה שביום 29.5.17 הגיש הנאשם 2 כשעה לפני תחילת הדיון בקשה לדחייתו אך לא טרח עד עצם היום הזה לפעול בהתאם להחלטתי ביחס לאותה בקשה.
ישיבת היום נקבעה על ידי בנוכחות עוה"ד סדגסי אשר לא הביע כל התנגדות ביחס למועד זה.
אמש הגיש עוה"ד סדגסי בקשה בהולה לדחיית מועד הדיון בשל קיומו של דיון מקביל בבית המשפט המחוזי בת"א בע"א 15889-07-16 שהוא צד אליו באופן אישי.
נוכח ריבוי הדחיות בתיק זה, קבעתי בהחלטתי אמש כי תאריך הדיון לא ידחה אולם לאחר שהדיון לפני ובביהמ"ש המחוזי בת"א נקבעו שניהם בשעה 09:00 דחיתי את שעת תחילת הדיון לפני לשעה 12:45.
השעה עתה היא 14:30 וכעת הודיע הנאשם 2 כי למרות ההחלטה האמורה החליט עוה"ד סדגסי בתום הדיון בבית המשפט המחוזי בת"א לא להתייצב לדיון אשר שעת תחילתו נדחתה לבקשתו ובחר ללכת לפגישה אחרת.
מתקשה אני למצוא את המילים ההולמות התנהגות כזו של עו"ד, והדברים קל וחומר לאור עמדתה של ב"כ המאשימה כי בניגוד לאמור בסעיף 7 לבקשת הדחיה לא היתה אליה או ללשכה המשפטית של המאשימה כל פניה מקדימה לבקשת דחיית הדיון.
כנגד הנאשמים שבפני
עומד כתב אישום חמור בגין עבירות של אי קיום צו שיפוטי וניהול עסק ללא רשיון, אשר המחוקק בחר לקבוע לפחות בצידה של אחת מהן עונש מקסימום של שנתיים מאסר.
בנסיבות הליך מסוג זה אין כל ספק כי נוכחותו של סנגור ומעורבותו במענה לכתב האישום חיונית לשם שמירה והגנה על זכויות הנאשמים.
קביעת העובדות בשטח על ידי עוה"ד סדגסי מעמידה את ביהמ"ש במצב בו עליו לבחור בין פגיעה בזכויות הנאשמים לבין פגיעה ביכולת לנהל הליך שיפוטי יעיל וענייני.
באיזון בין האמור לעיל, ולא בלב קל, בוחר אני שלא למהר ולפגוע בזכותם של נאשמים לקבל ייצוג כנגד האישומים המיוחסים להם.
לאור האמור, ידחה המענה ליום 19.10.17 שעה 12:00.
עד יום 25.9.17 ינמק עוה"ד סדגסי בכתב מדוע לא יחוייב בהוצאות אישיות בגין ישיבת היום ומדוע לא יועבר דיווח על התנהלותו ללשכת עוה"ד.
המזכירות תשלח עותק הפרוטוקול למשרדו של עוה"ד סדגסי
."
בתום הדיון בקשתי מן הנאשם 2 ליידע את סנגורו בדבר ההחלטה מעבר להנחייתי למזכירות להעביר אליו את הפרוטוקול.
הגם שסברתי כי לפחות עתה יתעשת הסנגור ויפעל כנדרש לא זכתה גם הפעם לא זכתה החלטת בית המשפט לכל התייחסות מצידו וכל הנמקה לא הוגשה.
בפתח ישיבת יום 19.10.17 נימק הסנגור את התנהלותו כדלקמן –
"קיבלתי את הפרוטוקול לאחר המועד שבימ"ש קבע כי עליי לנמק את התנהלותי.
לאור העובדה שאנו בהחלטתו של השופט, דברים קשים לגבי התנהלותי, אפילו קשים מנשוא, אבקש לומר את דבריי לפרוטוקול כאשר אני ניצב פה ולא בכתב.
נראה לי שנוצרה פה אי הבנה ועליה אני מתנצל, מעבר לכך ביקשתי לדחות את מועד הדיון לאור דיון חופף שהתקיים במחוזי בת"א. השופט קבע בהחלטתו שהדיון ידחה לשעה 12:30, הנחתי שהדיון שהתקיים בבימ"ש המחוזי בת"א הסתיים לפני ההפסקה הקבועה לשעה 11:00 ולכן כן האמנתי שאגיע עד לשעה 12:30 מועד הדיון קבועה לשעה 12:40, לאור העובדה שהדיון המשיך לאחר ההפסקה והסתיים קרוב לשעה 12:30 לא ראיתי אפשרות להגיע לדיון שנקבע פה לשעה 12:40, הודעתי על כך לנאשם גדי, לאור העובדה שמדובר בדיון בהקראה ראשונית, גם נאמר או סוכם עימו מה יש לומר, לאור פגישה שנקבעה לי בשעה 14:00 בת"א לא יכולתי להגיע לדיון. הדבר לא נובע מזלזול או חוסר התייחסות. הפגישה היתה חשובה לי מאד ולא יכולתי לדחותה. לא היתה לי כל דרך לשלב בין שני הדברים לכן לא הגעתי.
אבקש מבימ"ש לקבל התנצלותי למרות שאני גם במחשבה שבדיעבד לא רואה כיצד ניתן היה לפעול אחרת, מבחינת לוח הזמנים החופף.
"
טענת הסנגור אודות קבלת הפרוטוקול באיחור מפתיעה נוכח משלוח הפרוטוקול על ידי המזכירות ונוכח העובדה שהנאשם 2 שמע את החלטתי ואף חש בנימה בה הוכתבה, והסבירות שלא מסר על כך לסנגורו מיד בתום הדיון או למצער בסמוך לאחר מכן אינה גבוהה בעיני.
עם זאת, גם אם אקבל את טענת הסנגור כי קיבל את הפרוטוקול לאחר המועד בו נדרש להגיב, עדיין לא נתן הסנגור כל נימוק מדוע לא ברר מיזמתו מה היה בדיון בו ביום, בידעו כי בקשת הדחיה שלו נדחתה, ומדוע לא הוגשה ההנמקה גם באיחור או למצער הודעת הסבר ובקשה להשמיע את ההנמקה בפתח הדיון בעל פה.
זאת ועוד, גם תוכן ההנמקה בלתי קביל בעיני.
היעלה על הדעת כי סנגור המבקש דחית דיון ערב קיומו, בשל מחדלו, כאשר בתיק זה היו כבר דחיות חוזרות ולאחר שעמדת בית המשפט לענין התנהלות זו כבר הובעה, לאחר ששעת תחילת הדיון נדחתה באופן שיאפשר לו להתייצב ובית המשפט אף המתין לו באורך רוח לאחר שעה זו על מנת שלא להזיק לו ולמרשו בשל עיכוב בבית משפט אחר, בוחר להתעלם באופן בוטה מן ההחלטה ומקיום הדיון וללכת לפגישה עלומה כלשהי מבלי אף לטרוח להגיש הודעה כלשהי?!
יתרנ מכך, הסנגור כלל לא טרח להבהיר את טיב הפגישה העלומה שהעדיף על פני הדיון ודחיפותה, זולת האמירה הלאקונית שהיתה חשובה לו, ואף הרהיב עוז לומר שהיה נוהג כך שנית.
על מנת שלא תנתן החלטה בעקבות התנהלות זו בחופזה וללא שיקול דעת מספק, בשים לב לרגישות המיוחדת לשמירה על זכויות נאשם בהליך הפלילי, קיימתי את הדיון ושמעתי את המענה לכתב האישום ללא החלטה עניינית ביחס להתנהלות המתוארת לעיל וקבעתי כי התנהלות זו תידון בהחלטה נפרדת, ובמתכוון המתנתי מספר ימים במהלכם חככתי בדעתי מה התגובה ההולמת להתנהלות זו של הנאשם 2 והסנגור.
מדובר בהתנהלות בלתי נסבלת, המהווה זלזול בוטה בבית המשפט ובהליך המשפטי וניצול התחשבות קודמת של בית המשפט ושל העובדה שניתנו בעבר הזדמנויות חוזרות ונשנות להסביר התנהגות בלתי ראויה זו, אשר נראה כי פורשו כאי עמידה על ניהול ההליך כנדרש.
לא זו אף זו, התנהלות זו פוגעת ביכולת בית המשפט לנהל את ההליך ומהווה נסיון של הסנגור והנאשם 2 לכפות על בית המשפט עיכובים חוזרים ונשנים תוך התעלמות בוטה מהחלטות שיפוטיות ותוך השחתת זמנו של בית המשפט המהווה משאב ציבורי נצרך ומצומצם.
לאחר ששקלתי את האמור, ובשל הזלזול החוזר בהליך השיפוטי ובבית המשפט ובזבוז הזמן השיפוטי, אני מחייב הן את הנאשם 2 והן את סנגורו באופן אישי בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪ כל אחד.
גם הפעם מצאתי לנכון להטיל סנקציה מדודה ומידתית, כך נמנעתי לפנים משורת הדין מהעברת הענין אל ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, בתקוה כי המסר יעבור אולם המשך התנהלות כזו יביא לגישה שונה בתכלית.


ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










רעס בית משפט לעניינים מקומיים 60885-08/16 עירית נתניה נ' אור נחשולים בע"מ, אהוד גד כהן (פורסם ב-ֽ 26/10/2017)