פסקי דין על רוג'ה יהושע בוהנה | פסקי דין על רנה סולטנה בוהנה | פסקי דין על מנחם הכהן

8707-09/16 תק     25/10/2017




תק 8707-09/16 רוג'ה יהושע בוהנה, רנה סולטנה בוהנה נ' מנחם הכהן








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 8707-09-16 בוהנה ואח' נ' הכהן

לפני
כבוד השופטת חנה קלוגמן


ה
תובעים
:

1.רוג'ה יהושע בוהנה
2.רנה סולטנה בוהנה


נגד

ה
נתבע
:

מנחם הכהן



פסק דין
חלקי

התביעה שבפני
י שעניינה דרישה לפיצוי בגין נזקי רטיבות בדירת התובעים, אשר לטענתם, מקורם בדירת השכן מלמעלה, הוא הנתבע.

רקע כללי:
התובעים מתגוררים ברח' חרמון 34 במבשרת ציון בדירה 6 (להלן: "התובעים"). הנתבע הינו הבעלים של הדירה המצויה מעל דירת התובעים, היא דירה 8 (להלן: "הנתבע").

לטענת התובעים, הם סובלים מבעיית רטיבות חוזרת ונשנית מזה שנים במספר מוקדים בתקרת דירתם. לטענתם, מקור הרטיבות נובע מדירת השכן, הוא הנתבע.

תמצית טענות הצדדים
:
תמצית טענות התובעים
:
לטענת התובעים, בתחילת שנת 2016 ניזוקה דירתם עקב נזילות מים מהדירה שמעליהם (דירת הנתבע). לאחר מס' ניסיונות כושלים להשיג את הנתבע, התובעים הזמינו אינסטלטור ביום 06.05.16 לתקן את הסתימה בגינה נוצרו הנזקים. האינסטלטור פתח סתימה במרזב המשותף לתובעים ולנתבע ועלות התיקון הייתה 3,000 ₪, אותה שילמו התובעים (חשבונית צורפה לכתב התביעה וסומנה באות א').

מיד לאחר מכן ביום 15.05.16 התובעים הזמינו מומחה שיבדוק את מקור הנזקים, אשר הגיע לאותן מסקנות כמו השמאי שהוזמן ביום 24.05.16. ביום 26.05.16 ניתנה חוות-דעת של השמאי מחברת הביטוח של התובעים והוא מצא שהנזקים נגרמו עקב אי טיפול מתמשך באיטום הדירה מעל, מה שגרם לחלחול מים לדירת התובעים (חוות-הדעת סומנה באות ג' וצורפה לכתב התביעה).
התובעים מבקשים לחייב את הנתבע לפצותם בסך כולל של 16,081 ₪ (אומדן הנזק תוך קיזוז חצי מעלות תיקון המרזב- 11,051 ₪ , עלות מומחה ראשון- 120 ₪, שכ"ט שמאי- 1,400 ₪ ושכ"ט עו"ד שעזר בהגשת התביעה הקטנה- 3,510 ₪ ).

תמצית טענות הנתבע
:
לטענת הנתבע, לפני כשנתיים רכש את דירתו ממשפחת תרזה. לפני כארבע שנים פנו התובעים למשפחת תרזה בטענה, כי מקור הרטיבות שהתגלתה בדירתם היא במרפסת דירת משפחת תרזה (להלן: "משפחת תרזה").

לפיכך, משפחת תרזה ניאותה לבצע עבודות איטום יסודיות ובעלות כספית גבוהה, שכללו פירוק ועקירה של הריצוף במרפסת, איטום יסודי בזפת וביריעות ביטומניות, בדיקת הצפה במשך 48 שעות וריצוף המרפסת מחדש (להלן: "עבודות איטום יסודיות"). בנוסף, תיקנה משפחת תרזה על חשבונה את כל נזקי הרטיבות בדירת התובעים.

שנה לאחר מכן, חזרו התובעים והתלוננו בפני
משפחת תרזה על רטיבות בדירתם. משפחת תרזה הסכימה כי יוזמן מומחה ע"י התובעים ומטעמם לבדיקת מקור הרטיבות. מומחה מטעם התובעים שבדק את דירת משפחת תרזה קבע חד משמעית, כי עבודות האיטום בדירת משפחת תרזה בוצעו במקצועיות, ועל כן הוסיף וקבע, כי מקור הרטיבות אינו בדירתם, או במרפסת הצמודה אליה.

בכל זאת, משפחת תרזה, אשר שמעה בעצת המומחה, ציפתה את המעקות ב"סילר", ולאחר מכן קבע המומחה מטעם התובעים, כי דירת משפחת תרזה מבודדת לחלוטין ואין אפשרות לחלחול מים ממנה לדירת התובעים.

הנתבע רכש את הדירה ממשפחת תרזה לפני שנתיים בידיעה, כי בוצעו בה כל העבודות למניעת רטיבות בדירת התובעים. מאז שרכש את הדירה, חוזרים התובעים ופונים אליו בעניין הרטיבות בדירתם וטוענים כי מקור הרטיבות הוא בדירתו.

לטענת הנתבע, לאחר שבוצעו עבודות איטום יסודיות בדירתו ולאור מסקנות המומחה מטעם התובעים, מקור הרטיבות אינו בדירתו או במרפסת הצמודה אליה.

מוסיף הנתבע, כי גם דירתו סובלת מרטיבות ונזילות בתקרת הסלון ותקרת המטבח. המהנדס, מר שאול נבו, שבדק את מקור הנזילות (בחורף הקודם וללא קשר לתביעה זו), קבע כי מקור הנזילה הנו בקומות העליונות, והדעת נותנת, כי זהו המקור לנזילות והרטיבות בדירת התובעים (חו"ד של המהנדס שאול נבו צורפה כנספח א' לכתב ההגנה).

באשר לסתימה שהתגלתה במרזב המשותף, טוען הנתבע, כי לסתימת המרזב המשותף אין כל קשר לדירתו; כי מקור הסתימה הוא בשורש עץ פיקוס שחדר למרזב; כי כתוצאה מהסתימה אף דירת הנתבע הוצפה במים; כי התובעים הזמינו בעל מקצוע מטעמם מבלי להתייעץ עם הנתבע ומבלי לקבל את אישורו לעלות התיקון וכי לאחר החלפת המרזב פנה בעל המקצוע ישירות אל הנתבע וביקש ממנו להשתתף במחצית עלות התיקון, כאשר היה עליו לפנות לנתבע טרם ביצוע העבודה ולקבל את אישורו מראש לביצועה; כי ייתכן שהייתה דרך זולה יותר לפתיחת הסתימה וכי מדובר במרזב שהוא חלק מהרכוש המשותף, ולכן עלות תיקונו חלה על כל דיירי הבית המשותף.

הנתבע מתנגד להגשת המסמכים המצורפים לכתב התביעה כחוות-דעת. כך גם, לטענתו, נספח ג' לכתב התביעה מציג חוות-דעת הלוקה בפגם בסיסי, שכן היא יוצאת מנקודת הנחה בלתי מבוססת שהנזקים בדירת התובעים נגרמו מרטיבות שמקורה בדירת הנתבע, או מתחזוקה לקויה של מערכת הניקוז והאיטום של דירת הנתבע.

לעניין הוצאות בדבר תשלום לעו"ד בסך של 3,510 ₪, מדובר בסכום מופרז שאינו מתקבל על הדעת.

מסכם הנתבע, כי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאותיו.

דיון והכרעה
:
מדובר בתביעה קטנה, שעניינה נזקי רטיבות בדירת התובעים. למרות שמדובר בתביעה קטנה, אשר לרוב שומעים בה דיון בודד, התקיימו בפני
י שני דיונים, לאור קושי במציאת מועדי דיון המוסכמים על שני הצדדים.

השתלשלות העניינים בתיק
:
ביום 26.07.17 התקיים הדיון הראשון (להלן: "הדיון הראשון"), בו העיד המהנדס שאול נבו, המומחה מטעם הנתבע (להלן: "מר נבו" או "המומחה מטעם הנתבע"). בהחלטה שניתנה על-ידי באותו דיון הצעתי לצדדים מתווה, לפיו בשלב ראשון יגיע המומחה מטעם הנתבע ויבדוק הן את דירת התובעים והן את דירת הנתבע במטרה לאתר את מקור הנזילה. במידה ויציע פתרונות יבצעו זאת הצדדים ויעדכנו את בהמ"ש, אולם היה ולא יימצא פתרון מידי, או אז ימונה מומחה מטעם בהמ"ש, אשר בשלב ראשון יישאו הצדדים בשכרו שווה בשווה ולאחר שאקבל את חוות-הדעת אקבע מי מהצדדים זכאי לשיפוי (להלן: "המתווה שהוצע ע"י בהמ"ש").

בדיון זה גם הערתי, בשולי הדברים, כי תיקים מסוג זה אינם מתאימים לרוב לתיקי תביעות קטנות, שכן הזמן המוקצב לתיקי תביעות קטנות הוא קצר יותר מתיקים המתנהלים בסדר דין רגיל, או סדר דין מהיר, ולכן ביקשתי מהצדדים למצוא את הפתרון לסכסוך בשיתוף פעולה בכדי שנוכל לסיים את המחלוקת לרווחת כל הצדדים.

ביום 14.08.17 קיבלתי עדכון מטעם התובעים לביקור המומחה של הנתבע, כפי שסוכם בדיון הראשון (להלן: "עדכון התובעים"). התובעים פירטו, כי ביום 31.07.17 קיבלו את סיכומו של המומחה מטעם הנתבע בו פירט את הבדיקה שהוא מציע לבצע ובסיום המכתב ציין, כי עלות הבדיקה תתחלק שווה בשווה בין הצדדים (המסמך מהמומחה מטעם הנתבע צורף לעדכון התובעים). התובעים סירבו לשלם על בדיקה זו ועל התיקונים (אם יהיו בעקבותיה), שכן, לטענתם, מקור הרטיבות בדירתו של הנתבע, ולכן עליו לשאת בעלויות אלו. עוד הם ביקשו, כי ימונה מומחה מטעם בהמ"ש.

הנתבע הגיש הודעה לבהמ"ש מיום 15.08.17, לפיה הוא מסכים להצעה של מר נבו לבצע את הבדיקה, כפי שיפורט להלן.

מעיון בהצעה שהעביר מר נבו לצדדים מיום 31.07.17 עולה, כי מר נבו מציע לערוך בדיקה תלת שלבית, למעשה, על דרך האלימינציה לצורך בדיקת מקור הרטיבות: שלב א'- בדיקת הצפה באדנית הדרומית ; שלב ב'- אם יתברר, כי האדנית הדרומית אטומה ולא יהיה חידוש לכתם הרטיבות, אזי תבוצע הצפה באדנית המערבית; שלב ג'- היה ויתברר, כי האדנית המערבית אינה המקור, אזי תבוצע בדיקת הצפה במרפסת דירת הנתבע (להלן: "הצעתו של מר נבו" או "בדיקה תלת-שלבית"). כמו כן, קבע מר נבו (בסעיף 8 למכתבו), כי עלות הבדיקה תתחלק, לפי שעה, שווה בשווה ע"י הצדדים.

בהחלטה שניתנה על-ידי מיום 20.08.17, המלצתי לתובעים לנסות את הצעתו של מומחה הנתבע, שכן מדובר בבדיקה מידית, וכי היה ויתברר כי הבעיה לא נפתרה, או אז אמנה מומחה מוסכם, או מומחה מטעם בהמ"ש. בשלב זה קבעתי, כי ההוצאות יחולו על הנתבע, וכי באם יתברר כי הנזילה אינה מדירתו, יהיה על התובעים לשפותו.

ביום 30.08.17 הוגשה תגובת הנתבע, לפיה צר לו כי התובעים חזרו בהם מהסכמתם למתווה שהוצע ע"י בהמ"ש, וכי הוא מתנגד לשאת במלוא התשלום עבור הבדיקה התלת-שלבית, שהציע מר נבו. עוד הוא ציין, כי ככל שבהמ"ש סבור שיש למנות מומחה חיצוני, הרי שיש להעביר את התיק לפסים של תביעה רגילה כאמור בסעיף 60(ב) לחוק בית משפט לתביעות קטנות, וכפי שבהמ"ש עצמו העיר במהלך הדיון הראשון.

ביום 11.09.17 התקיים הדיון השני בתיק (להלן: "הדיון השני"). בדיון זה העידה התובעת 2 (להלן: "התובעת"), כאשר היא נעזרה בתרגום ע"י בנה. כך גם העידה הגב' ליאת אוזן, שמכרה את הדירה לנתבע. הצדדים סיכמו בע"פ- הכלה של התובעים ביקשה לעזור בתרגום, שכן התובעים אינם דוברי עברית שוטפת וטענה בקצרה בסוף הדיון. הנתבע עצמו גם הוא סיכם בע"פ.

ביום 12.09.17 הוגשה בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון השני מטעם הנתבע, שכן לטענתו, נפלו בפרוטוקול מס' טעויות הקלדה והשמטות (להלן: "הפרוטוקול").

מחמת שהבקשה לתיקון פרוטוקול והחלטתי לתגובת התובעים לא נמסרה להם בזמן, הגישו התובעים את תגובתם לבקשה לתיקון פרוטוקול ביום 16.10.17. התובעים התנגדו לבקשה לתיקון הפרוטוקול על כל סעיפיה. תשובת הנתבע לתגובת התובעים הוגשה ביום 17.10.17. החלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול ניתנה בהחלטה נוספת.

הווה אומר, גם בעניין תיקון הפרוטוקול לא ראו הצדדים עין בעין והיו ביניהם חילוקי דעות.

השאלות שבמחלוקת
:
לאחר עיון בכתבי הטענות, הראיות ושמיעת העדויות, הגעתי למסקנה, כי ישנן שתי שאלות עיקריות השנויות במחלוקת בתיק זה:

האחת
, נושא הנזקים בדירת התובעים שאירעו עקב סתימת המרזב המשותף בשל שורש עץ הפיקוס.
השנייה
, מקור מוקדי הרטיבות בתקרת דירת התובעים.

הנזקים עקב סתימת המרזב המשותף
:
מעיון באסמכתאות שהגישו התובעים עולה, כי ביום 06.05.16 בוצעה החלפת צינור בחצר של דירה 2, צינור שהוא משותף לדירות 6 ו-8, הן דירות התובעים והנתבע (להלן: "הצינור המשותף"), הוחלף קטע בצינור כולל פירוק מדרכה והוצאתו בעקבות שורש שקיים לאורך כל הקו. עבור החלפת הצינור המשותף שילמו התובעים סך של 3,000 ₪ (קבלה מס' 1 מיום 06.05.16 צורפה כנספח א' לכתב התביעה).

כמו כן, הגישו התובעים חוות-דעת מטעם השמאי, ויקטור דניאל מיימון (להלן: "חו"ד שמאי מטעם התובעים"). השמאי מטעם התובעים קבע בחוות-דעתו (שצורפה כנספח ג' לכתב התביעה), כי נמצא כי קו מי ניקוז גשמים המשותף לדירת התובעים ולדירה בקומה למעלה נסתם ע"י שורש עץ פיקוס.

אף הנתבע ציין בכתב ההגנה, כי כתוצאה מהסתימה אף דירתו הוצפה במים, עובדה זו מחזקת את היות הצינור המשותף כמשותף הן לדירת התובעים והן לדירת הנתבע. טענת הנתבע, כי התובעים הזמינו בעל מקצוע מטעמם מבלי להתייעץ עמו ומבלי לקבל את אישורו לעלות התיקון, כאשר היה עליהם לפנות לנתבע טרם ביצוע העבודה ולקבל את אישורו מראש לביצועה, אכן יש בה ממש.

אולם, התרשמתי, כי מדובר היה בהצפה של דירת התובעים במים ואני מקבלת בעניין זה את טענת התובעים, כי ניסו להשיג טלפונית את הנתבע, אך לא עלה בידם, ולפיכך ומאחר שמדובר היה במקרה דחוף, התובעים פנו לבעל המקצוע שיתקן את בעיית ההצפה באופן מידי. התובעים פעלו להקטנת הנזק והם זכאים לשיפוי מלא על הוצאה זו.

אינני מקבלת את הטענה, כי מדובר במרזב שהוא חלק מהרכוש המשותף, ולכן עלות תיקונו חלה על כל דיירי הבית המשותף, שכן מדובר בצינור המשותף לדירת התובעים והנתבע בלבד.

לאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובעים מחצית מעלות התיקון של הצינור המשותף, כלומר סך של 1,500 ₪.

מקור מוקדי הרטיבות בתקרת דירת התובעים
:
השאלה השנייה שיש לבחון הנה מהו מקור מוקדי הרטיבות בתקרת הדירה של התובעים.

התובעים הגישו דו"ח ביצוע מיום 15.05.16 של חברת שחר נזקי צנרת בע"מ (נספח ב' לכתב התביעה), לפיו יש לעשות בדיקת איטום במרפסת השכן מלמעלה (הנתבע), שכן ככתוב בדו"ח, הבעיה נובעת מאיטום לקוי במרפסת הנתבע.

כמו כן, השמאי מטעם התובעים קבע בחוות-דעתו מיום 26.05.16, כי הנזקים בדירת התובעים נגרמו כתוצאה מתחזוקה לקויה של מערכת הניקוז והאיטום של המרפסות ואדניות של הדירה העליונה (דירת הנתבע), וכי יש צורך בתיקוני טיח, צבע וניקוז, אשר עלותם נאמדה ע"י השמאי מטעם התובעים בסך של 9,456 ₪.

מנגד, הנתבע צירף לכתב ההגנה חוות-דעת הנדסית של מר נבו מיום 18.12.16, כאמור (צורפה כנספח א' לכתב ההגנה). בהתאם לחוות-הדעת של המהנדס נבו, הוא קבע, כי בחודש פברואר 2016 בדק נזקי רטיבות בדירת הנתבע. בבדיקה מצא כתמי רטיבות בתקרת הסלון והמטבח ובדיקות שערך בקומות העליונות שמעל דירתו העלו, כי הרטיבות הנה חלחול מים לדירת הנתבע מהדירות שמעליה.

עוד ציין מר נבו, כי: "הובא לידיעתי כי דיירי הדירה מתחת דירתו של מר הכהן מתלוננים גם הם על רטיבות בדירתם, ואני סבור כי גם רטיבות זו מקורה באותן קומות עליונות". בהמשך מציין מר נבו, כי בהנחה שבוצעו עבודות איטום יסודיות ע"י משפחת תרזה ולאור בדיקות שביצע, הרי שהוא סבור כי הרטיבות הנטענת בדירת התובעים, אין מקורה בדירת הנתבע.

לאחר עיון בחוות-הדעת מטעם הצדדים, ולאחר שהפכתי בדבר ושקלתי, הגעתי למסקנה, כי אין מנוס ממינוי מומחה מטעם בית-המשפט שיקבע מהו מקור הרטיבות בדירת התובעים ויאמוד את עלות התיקונים (ככל שיש בכך צורך).

המומחים מטעם הצדדים לא בדקו את דירת הצד שכנגד וחוות-הדעת מטעמם לא חד-משמעיות באשר למקור הרטיבות. כך גם הטענה לעבודות איטום יסודיות ע"י משפחת תרזה, אין בה להעלות או להוריד לענייננו, שכן- ראשית, לא הובאו כל אסמכתאות באשר לעבודות שבוצעו טרם רכש הנתבע את דירתו, ושנית, אף אם בוצעו עבודות שכאלה, אין בזה משום הוכחה שכיום אין מקור לנזילה בדירת הנתבע הגרום לנזקי רטיבות בדירת התובעים. רק בדיקה בשתי הדירות על ידי מומחה אחד תוכל לתת לשאלה זו תשובה ברורה, שאני מקווה תוכל להביא לסיום המחלוקות שבין הצדדים.

לעניין המסלול בו בחרו התובעים להגיש את התביעה כתביעה קטנה, אמנם צודק הנתבע, כי לרוב תיקים שאינם מורכבים יידונו במסלול של תביעה קטנה. יחד עם זאת, ולאור ההלכה הפסוקה, יש לבהמ"ש גמישות גם בתיקי תביעות קטנות (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב), ומאחר ששני הצדדים מעוניינים כבר לסיים את ההליכים ורוצים מינוי מומחה מטעם בהמ"ש, אני קובעת, כי נכון ויעיל יהיה לילך בדרך זו ולמנות מומחה מטעם בהמ"ש, בכדי להביא את הסכסוך המשפטי לסיומו.

סוף דבר:
לעניין המרזב המשותף ותיקונו- על הנתבע לשלם לתובעים תוך 30 יום
מחצית מעלות התיקון של הצינור המשותף, כלומר סך של 1,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע התשלום על ידי התובעים ועד התשלום בפועל על ידי הנתבע.

לעניין מקור הרטיבות בדירת התובעים, אני ממנה את המהנדס יגאל ברגמן, מחברת ברגמן מהנדסים בע"מ, מרח' הגיחון 3, ירושלים, כמומחה מטעם בהמ"ש (להלן: "מומחה בהמ"ש"), שיבדוק מהו מקור הרטיבות וכן מהם התיקונים שיש לבצע (אם בכלל) וכן הערכה כספית לביצוע התיקונים.

יובהר, כי שכר-טרחת מומחה בהמ"ש ישולם שווה בשווה בין הצדדים, כפי שנהוג בתיקים מהסוג הזה.

לאחר שתוגש חוות-דעת מומחה בהמ"ש, יינתן פסק-דין סופי בתיק, שם אדון גם ברכיבי הנזק הנוספים שהעלו התובעים ובהוצאות הליך זה.



תזכורת פנימית לאחר קבלת חוות-הדעת בתיק תקבע ליום 01.12.17.

החלטת המינוי למומחה בהמ"ש תישלח בנפרד
.


המזכירות תמציא העתק פסק הדין החלקי לצדדים ולמומחה בהמ"ש בדואר רשום ובפקס.

ניתן היום,
ה' חשוון תשע"ח, 25 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 8707-09/16 רוג'ה יהושע בוהנה, רנה סולטנה בוהנה נ' מנחם הכהן (פורסם ב-ֽ 25/10/2017)