פסקי דין על אמיר גור לביא | פסקי דין על תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ

20925-05/16 תצ     31/10/2017




תצ 20925-05/16 אמיר גור לביא נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 20925-05-16 גור לביא נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ







מספר בקשה:5
לפני
כבוד השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקש

אמיר גור לביא
ע"י ב"כ עו"ד יורי נחושתן ואח'


נגד

משיבה
תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלדד כורש

, עמית פולק מטלון ושות'




החלטה

בקשה לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הבקשה שלפני.
1.
נושא הליך התובענה הייצוגית שלפני הוא טענת המבקש כי המשיבה היא בעלת מונופולין בתחום שוק התה הירוק, הגם שלא הוכרזה כמונופולין, וככזו היא מנצלת את כוחה נגד הצרכנים בקביעת מחיר מופרז נצלני ואחוזי הרווחיות שלה אינם הוגנים.
בתשובתה טוענת המשיבה ראש וראשונה כי המבקשת ביססה את התובענה על היות המשיבה בעלת מונופולין ואולם כלל אין מדובר בבעלת מונופולין, ולהיפך יש החלטה של הרשות להגבלים עסקיים שלא להכריז על המשיבה כמונופולין, ולכך הוסיפה טענות מגוונות שבקליפת אגוז עניינן כי יש לדחות את הבקשה הן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית והן את הבקשה לגילוי מסמכים, מאחר שהמבקש לא מילא את התנאים כקבוע בדין (תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010), תנאים שרק בהתמלאם יתפנה בית המשפט לשקול את סוגית גילוי המסמכים בהליך הייצוגי; בענייננו ציינה המשיבה כי יש לבחון ביתר דקדקנות את התנאים העובדתיים הרלוונטיים לבחינת העמידה בתנאי הדין שכן בירור קצר בסוגיית מיהות התובע המייצג תעלה מיד את שאלת תום ליבו לנוכח העובדה כי מדובר במבקש שהיה חלק מהמערכת של המשיבה ויש לו סכסוך אישי מסחרי עם קבוצת ויסוצקי.

2.
כחלק מההליכים המקדמיים (שהתארכו משהו) הגישה המבקשת בקשה לגילוי מסמכים שונים.

לאחר שהוחלפו תגובות רחבות היקף ראיתי לזמן את הצדדים לדיון, כדי לנסות ולהתכנס לסוגיית גילוי המסמכים בממדים הריאליים לתובענה זו.
בדיון שהתקיים לפני ביום 26.9.17 צמצם המבקש את בקשתו למספר מסמכים וציין כי יסכים לכל הסדר שיהיה בו לשמור על סודיות המסמכים והמידע המצוי בהם. גם המשיבה הסכימה לצמצם את התנגדותה ובמסגרת זו הסכימה לגלות מסמכים בכפוף לקביעת בית המשפט כי הונחה תשתית המצדיקה גילוי המסמכים בשלב זה.
בסופו של דיון, ובלי לגרוע מטענות המשיבה כי המבקש אינו עומד בתנאים המצדיקים מתן צו לגילוי מסמכים, נותר לדון בשאלת גילוי המסמכים שלהלן:
א.
תכתובות בין ויסוצקי לבין רשות ההגבלים העסקיים בהם נדון מעמדה של ויסוצקי כמונופול בשוק התה בכלל ובשוק התה הירוק בפרט. (סעיף 2 לפסקה "התה הירוק כשוק נפרד").
ב.
מסמכים שמסרה ויסוצקי לרשות ההגבלים העסקיים בקשר עם הבדיקה שערכה הרשות בשאלת הכרזתה כמונופולין בשוק התה ותכתובות בין הצדדים בקשר עם בדיקה זו (סעיף 4 לפסקה "ויסוצקי כמונופולין").
ג.
כל המסמכים מהם ניתן ללמוד על השקעות של ויסוצקי בתחום התה הירוק, לעומת שיעור ההשקעות בתחום התה השחור ובין היתר, מחקר ופיתוח, שיווק פרסום וקידום מכירות, השקעה עודפת באיכות המוצרים וחומרי הגלם (סעיף 5 לפסקה "האם הרווחיות של ויסוצקי סבירה והוגנת").


3.
ההוראה בבסיס הדיון בבקשה לגילוי מסמכים בהליך של תובענה ייצוגית היא תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, הקובעת כי בית משפט מוסמך ליתן צו לגילוי ולעיון במסמכים אם מצא כי התקיימו שני תנאים: הראשון, המסמכים רלוונטיים לשלב הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; השני, מבקש הגילוי הניח תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של תנאי הסף לאישור תובענה ייצוגית, הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, קרי, כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות עובדתיות או משפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה; כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת וכי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת וייוצג וינוהל בתום לב. מטרת התקנה היתה לאזן בין "הצורך לגשר על פערי המידע בין התובע לנתבע לבין החשש מפני שימוש לרעה בהליך התביעה הייצוגית" (ראו למשל: רע"א 494/16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזר (19.5.16)).
בהתאם לפסיקת בתי המשפט
התשתית הראייתית הראשונית הדרושה הנדרשת לצורך מתן צו לגילוי מסמכים לפי תקנה 4(ב) לתקנות מצויה ברף הנמוך, בהיותה "ראשונית" (רע"א 7327/16 ברק נ' גזית גלוב (6.12.16))

ומכל מקום רף ההוכחה הנדרש בהעמדת אותה תשתית ראייתית ראשונית בשלב הבקשה לגילוי ועיון במסמכים נמוך יותר מהנטל הנדרש לצורך אישור התובענה הייצוגית (ראו לדוגמא רע"א 494/16 הנ"ל).

4.
כבר אומר כי שוכנעתי שבענייננו הונחה תשתית ראייתית ראשונית
לקיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות; אכן מהחומר שלפני עולה כי רשות ההגבלים העסקיים לא הכריזה על המשיבה כמונופולין ואולם אין בכך כדי להשפיע על עילות התביעה בתובענה דנא שהרי צורפה לבקשת האישור חוות דעת כלכלית הכוללת ניתוח ומסקנות כי מדובר בקיומו של מונופולין בשוק התה ובניצול הכוח הזה להכתבת מחיר מופרז שהביא למשיבה "רווח עודף", ולטעמי יש בכך כדי לבסס את התשתית הראייתית הראשונית הדרושה בהקשר זה. אינני סבורה כי זו העת וזה השלב המצריך הצגת תשתית ברף גבוה מזה שהונח וזאת לנוכח פערי המידע המובנים בין המבקש לבין המשיבה שכלפיה נטען כי היא מונופולין (ראו גם רע"א 8224/15 עניין תנובה).
עוד ראיתי לציין כי ממסקנות חוות הדעת עולה כי מדובר במונופולין ובניצול הכוח המונופוליסטי להשגת מחיר בלתי הוגן, ומכאן שלעת הזאת השתכנעתי
כי השאלות שעולות מן התובענה הן מהותיות (משפטיות ועובדתיות) המשותפות לחברי קבוצת צרכני התה בכלל והתה הירוק בפרט וכי ההליך הייצוגי בהחלט מתאים לבירור שאלות מהותיות אלה וכי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות שבבסיס התובענה יוכרעו לטובת הקבוצה. ברור כי אין באמירות אלה כדי להביע דעתי בעניין תוכן הנטען שהרי אין זה השלב לכך ואולם כאמור הגעתי למסקנה כי הונחה תשתית ראשונית כנדרש בדין.

5.
משאמרתי כי אחד משני התנאים שבתקנה 4 (ב) לתקנות התמלאו ('התשתית הראשונית') נותר להתייחס לשאלת הרלבנטיות של המסמכים הנזכרים ברישא להחלטה זו שבעניינם לא היו הסכמות בין הצדדים.
המשיבה ביקשה כי בשאלת הרלבנטיות אביא בין שאר השיקולים את מיהות התובע המייצג, שאלת תום ליבו והאינטרס שבדרישה מקיפה של גילוי המסמכים.
במסגרת תשובת המשיבה לבקשת האישור וגם במסגרת התגובות לבקשת גילוי המסמכים ציינה המשיבה כי המבקש הייצוגי "איננו אביר הצרכנים, וכלל אינו מוטרד מיוקר המחייה או מרמת מחירי התה הירוק בישראל, המבקש הוא שותף עסקי באחת מחברות הקבוצה, המצוי בסכסוך עסקי נוקב עם ויסוצקי..." (סעיף 2 לתשובת המשיבה לבקשת האישור) לא רק זאת אלא שהסכסוך אף נדון במסגרת בוררות "וכל עניינו הוא במטרות זרות להליך עצמו – גרימת מקסימום נזקי משנה לויסוצקי כתוצאה מעצם קיומו של ההליך תוך מינימום השקעה" ((ההדגש במקור-א.נ.ח) - סעיף א.1 לתגובת המשיבה לבקשת גילוי המסמכים).
כבר אומר כי לא ראיתי בעת הזאת לבחון ובוודאי לקבוע מה מניע את המבקש בבקשה דנא, ויתכן שלאחר שמיעת הדיון לגופו בבקשת האישור אגיע למסקנה כי המבקש אינו מתאים להיות התובע המייצג; אולם לא זו העת לקבוע ממצאים בנדון, ונראה כי טענות אלה הן טענות עובדתיות הצריכות בירור עובדתי ומשכך בשלב מקדמי זה של הדיון (גם אם חלק מתנאי סעיף 8 א לחוק מדבר בעניין ייצוג וניהול ההליך בדרך הוגנת ובתום לב) לא ראיתי לקבוע כי מדובר בחוסר תום לב, ומשהתרשמתי כי יש שאלה מהותית המשותפת לצרכני התה הירוק לא ראיתי בשלב זה כי מיהות המבקש הוא גורם שיש בו לשמוט את הקרקע מהחלטתי שהתקיימו תנאי סעיף 8 לחוק ואני גם סבורה כי אין במיהות המבקש כדי למנוע בשלב זה דיון בשאלת גילוי
המסמכים, ככל שאחליט כי הם רלבנטיים לתובענה. אך אוסיף כי מאחר שגם המבקש אינו מכחיש את היריבות העסקית שאף מתבררת/התבררה בהליכים משפטיים ברור כי בהתייחס למסמכים שעניין גילוים נותר לדיון תהיה מונחת לפני הידיעה בדבר קיומה של יריבות עסקית ואראה להקפיד ביתר זהירות בעניין הגילוי כדי למנוע נזק פוטנציאלי בוודאי כשמדובר בשלב מקדמי זה של התובענה.

6.
ולמסמכים עצמם: אשר לתכתובות הנזכרות בסעיף 2 א לעיל. לא ראיתי להורות על גילוי מסמכים אלה. לא רק שעל המבקש המייצג היה לפעול בעצמו למצות את זכויותיו לעיון בהתאם לחוק חופש המידע אלא שאינני סבורה כי מסמכי התכתובת בין המשיבה לרשות להגבלים העסקיים רלבנטית לבקשה, שכן נקודת המוצא היא כי הרשות לא הכריזה על המשיבה כמונופולין, ומשכך הסיבות לאי ההכרזה אינן רלבנטיות לענייננו, בוודאי לא בשלב אישור הבקשה, שהרי המבקש הוא זה שמבקש להוכיח את כוחה של המשיבה כמונופולין ולא ענייננו כאן מדוע לא הכריזה הרשות להגבלים עסקיים (שאינה צד לתובענה דנא) על המשיבה כמונופולין. מעבר לכך אומר כי אני מקבלת את טענות המשיבה בדיון אשר להתנגדותה לגילוי המסמכים בעניין זה.
אשר ל"מסמכים שמסרה ויסוצקי" כנזכר בסעיף 2 ב לעיל, גם כאן אני מקבלת את התנגדות המשיבה בעיקר בשל הבקשה הגורפת ל"מסמכים שמסרה". על המבקש היה לבסס את בקשתו למסמכים ספציפיים ולא 'מסמכים סתם' שלדברי ב"כ המשיבה מדובר במאות מסמכים" ש"שהרשות קיבלה ולקחה מהמשיבה". אוסיף כי גם בעניין זה היה ראוי לפנות תחילה לרשות להגבלים עסקיים לפי חוק חופש המידע, ומכל מקום אמירות כוללות כפי שנתבקש קרי, 'כל המסמכים שמסרה ויסוצקי לרשות' אינן מקובלות עלי ולא ראיתי לחייב את המשיבה לגלותם.
גם לא ראיתי להעתר לבקשה שעניינה "כל המסמכים מהם ניתן ללמוד..." כנזכר בסעיף 2 ג' להחלטה דנא. גם אם פערי המידע הם מובנים – עדיין אין מקום לבקש בקשות כוללניות וגורפות בעיקר כשמדובר בתובענה "לא שגרתית", ודווקא בחידוש שבתובענה דנא – קרי, תביעה בטענה של קביעת מחיר מופרז על ידי חברה פרטית שלא הוכרזה כמונופולין – ראוי היה להיות ספציפי ולהניח תשתית ראויה לבקשה להבהיר בדיוק את הנדרש כדי שהמשיבה תוכל להתייחס לכל מסמך שגילויו מבוקש ולהביע עמדתה; ברור כי אמירה כוללת של "כל המסמכים מהם ניתן ללמוד..." אינה מספקת, גם אם ברור שיש לגשר על פערי המידע המובנים בין הצדדים כאן על מנת שיהיה ניתן להגיע לחקר האמת הרי שלכאורה עולה כי באמירה כוללנית זו יש משום פגיעה בנטלי ההוכחה הקבועים בדין והכוונה לאמירה "ניתן ללמוד" - מי צריך ללמוד? והאם המשיבה צריכה להפעיל שיקול דעתה ולהחליט מאיזה מסמך ניתן ללמוד? האם היא צריכה להשקיע משאבים לבירור הסוגיה מהם המסמכים "שמהם ניתן ללמוד...".

7.
אומר כי בדיון הסכימו הצדדים לגלות מסמכים שונים, ואני מורה על כן לעשות כן תוך 30 ימים.
ת.פ. למעקב – 21.12.17.
ככל שלא תהיה בקשה אחרת במועד זה ייקבע התיק לדיון.

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 20925-05/16 אמיר גור לביא נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/10/2017)