פסקי דין על איי.די.איי.חברה לביטוח | פסקי דין על אברהם לוין | פסקי דין על לוטפי דעאס

17686-04/16 תאמ     01/11/2017




תאמ 17686-04/16 איי.די.איי.חברה לביטוח בע"מ, אברהם לוין נ' לוטפי דעאס








בית משפט השלום בכפר סבא


01 נובמבר 2017
תא"מ 17686-04-16 איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ
ואח' נ' דעאס




בפני

כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר


תובעים

1
.
איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ

2
.
אברהם לוין


נגד

נתבע
לוטפי דעאס



פסק דין


1.
תביעה זו, בסך 8,241 ₪, עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 18.8.2015 בבני ברק. התובעת 1 טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך 5,001 ₪, ואילו התובע 2 טוען להפסדים בסך 3,240 ₪.

2.
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3.
אין חולק כי רכב הנתבע, מסחרי כבד למדי, היה מאחורי רכב התובעים, וכי רכב התובעים נפגע בחלקו האחורי.

3.
התובע 2 טוען כי התאונה ארעה בשל תנועה קדימה של רכב הנתבע שפגע בו בעת שעמד ברמזור; הנתבע טוען שרכב התובע נע אחורנית ופגע בו, ככל הנראה עקב כך שעמד על מעבר החציה וביקש לפנותו.

4.
התובע 2 העיד, ושלל את גרסת הנתבע. הוא שב ותאר את התאונה לפי גרסתו, לרבות זאת שכלל לא עמד ליד מעבר החציה, שכן לא היה הרכב הראשון בטור; והוסיף, כי מי שנהג ברכב הנתבע סרב למסור פרטים, ועל כן רק הסתפק התובע 2 ברישום מספר הרכב. הוא עומת עם תמונות של אחורי רכבו שצולמו מייד לאחר הארוע, ובהם לא ניכרת פגיעה, וכן עם כך שהרכב עצמו נבדק לאחר 3 שבועות מהתאונה, ודבק בטענתו, כי הנזק נגרם כבר אז, גם אם הוא לא ניכר בתמונה. הוא הסביר את ההמתנה לשמאי בבירורים שהיה צריך לבצע, ובהעדר דחיפות. הוא הכחיש כי הרכב נפגע בשנית לאחר התאונה המדוברת.

5.
אשתו של התובע 2, שישבה לידו, לא הוזמנה להעיד, והוא הסביר זאת בכך שממילא לא היתה יודעת לתאר מה ארע.

6.
הנתבע טוען כי לא נהג ברכב, אלא אחיו, מואמן, ואילו הוא נהג ברכב נוסף, שהיה מאחורי רכבו. את העובדה שכתב בטופס הדיווח שהוא הנהג הסביר בכך שכך התבקש ע"י אנשי הביטוח, אולם התקשה בהסברת תצהירו שצורף לכתב ההגנה, אשר גם בו הצהיר (לפחות במשתמע) כי הוא עצמו נהג ברכב. לדבריו, לא ראה בפועל את הפגיעה, אולם ראה אח"כ שאין נזק ברכב התובעים. הוא הכחיש כי לא מסר פרטים, ואמר שעקב הלחץ במקום וההפרעה לתנועה הסתפק במסירת מספר הטלפון שלו.

7.
אחיו של הנתבע טוען, כי נהג ברכב, וכי ראה לפניו את נורת האזהרה המעידה כי רכב התובעים נוסע אחורנית, וכי זה פגע בו למרות שצפר להתראה. הוא סיפר שבדקו את רכב התובעים וראו כי אין בו נזק כלשהו, וכי הוא ואחיו נתנו לתובע 2 את מספר הטלפון.

8.
לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ובשים לב למאזן ההסתברויות הנדרש כדי להרים את נטל הראיה במשפט האזרחי, אני מעדיף את גרסתו של התובע 2.

9.
אמנם, גם בגרסתו נתגלו בקיעים מסוימים, למשל באי-ההתאמה בין התרשים המופיע על טופס ההודעה שלו, ממנו משתמע אולי כי רכבו היה ראשון בטור, לבין גרסתו היו מכוניות נוספות בינו לבין הרמזור; או באי-העדת אשתו; או בזמן שחלף עד שטיפל בעניין בדיקת נזקי הרכב – אולם חולשות גרסת הנתבע ואחיו היו משמעותיות יותר.

10.
שני הפגמים העיקריים בגרסה זו הם אלה: ראשית, הדגשים החוזרים והנשנים של הנתבע ואחיו על העדר נזקים ברכב התובעים, לרבות הדגשת הבדיקה שערכו בשטח ותיעדו בצילומים. עיון בפרוטוקול הדיון אינו משקף את אופן אמירת הדברים, אולם משמיעת העדות התקבל הרושם הברור, כי שאלת נזקי רכב התובעים היתה ראשונה במעלה בעינם, בתיאור הארוע. לא היה מקום להדגשה זו, אם היו השנים כנים בטענתם, כי האחריות כלל אינה רובצת לפתחו של זה מביניהם שהיה הנהג.

11.
נקודה זו מביאה אותנו אל הפגם השני בגרסה, והוא אי הבהירות בשאלת זהות הנהג ברכב הנתבע. אמנם, בתצהירו של הנתבע לא נכתב מפורשות, כי הוא היה הנהג (התצהיר מתייחס לכך שרכב התובעים נסע לפני רכב הנתבע, ופגע בו), אולם נעדרת ממנו גם האמירה, כי מי שנהג היה אדם אחר, ומצופה היה כי עובדה זו תיכתב במפורש.

12.
עניין נוסף שיש לזכור, הוא כי חרף התחושה שמדובר בעד אחד אל מול שנים, הרי שבפועל מדובר בגרסה מול גרסה, ללא עדות תומכת, שכן הנתבע הודה כי לא ראה את התאונה מתרחשת. משכך, די בהטייה קלה לטובת אחת הגרסאות כדי להכריע את הכף. במקרה זה, כאמור, מצאתי את חולשות גרסת הנתבע ואחיו משמעותיות יותר.

13.
חרף האמור, דומה שאין מנוס אלא לדחות לפחות חלק מהתביעה, שכן לא כל נזקי רכב התובעים הוכחו. 3 שבועות חלפו בין התאונה לבין בדיקת הרכב על ידי השמאי, ובפרק זמן זה אין כל מניעה שרכב התובעים היה סופג מכה נוספת, ולו בעת שעמד בחניה בכל אחד מהימים שחלפו. התובע 2 העיד כי לא שמר על הרכב באופן מיוחד, ולא הזדרז לטפל בו ולקחתו לבדיקה.

14.
פער זמנים כזה, שאין לו הסבר מניח את הדעת, עשוי לבדו להוות ניתוק של הקשר הסיבתי בין המכה שנגרמה בתאונה לבין ממצאי הבדיקה. זאת ועוד, שבמקרה דנן גם הוצגו התמונות שצולמו במעמד התאונה, והגם שאין הן באיכות גבוהה במיוחד, ואינן נותנות תמונה מלאה של אחורי רכב התובעים, הרי שאכן לא ניתן לראות בהן נזק כלשהו, ולפיכך, נדרשת ראיה פוזיטיבית בדבר נזק שכבר היה באותו מועד, דהיינו: שלא נגרם מאוחר יותר, כדי לקבל את התביעה, ולו בחלקה.

15.
ראיה פוזיטיבית שכזו נמצאת בעדותו של התובע 2, שהעיד כי ראה סדק במגן האחורי של רכבו. כך גם משתמע מטופס הדיווח על התאונה, אותו מילא ימים ספורים לאחר שארעה. תיאור זה מוביל לכך שחלק מרכיבי הנזק, אותם אלה הקשורים למגן האחורי, יש לאשר, בעוד החלק האחר, הכרוך במכסה תא המטען – לא ניתן לאשר. באלה נכללת גם ירידת הערך, שנקבעה עקב התיקון במכסה תא המטען, אותו, כאמור, לא אוכל לייחס לתאונה זו.


11.
לאור כל האמור, ולאחר עיון בחוות-דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע 2 את הסך של 2,887 ₪ ולתובעת 1 את הסכומים הבאים: סכום הנזק המוכח, בצירוף שכר השמאי, ובניכוי הפסדי התובע 2, בסך כולל של 2,003 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 375 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ - ובסה"כ לתובעת 1 סך של 4,178 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום,
י"ב חשוון תשע"ח, 01 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 17686-04/16 איי.די.איי.חברה לביטוח בע"מ, אברהם לוין נ' לוטפי דעאס (פורסם ב-ֽ 01/11/2017)