פסקי דין על שובלים - איתן ארזי בנייה (1992) | פסקי דין על איתן ארזי | פסקי דין על ציפורה ארזי | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

14617/05 א     19/06/2005




א 14617/05 שובלים - איתן ארזי בנייה (1992) בע"מ, איתן ארזי, ציפורה ארזי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ




9
בתי המשפט
ת.א. 14617/05
בש"א 163357/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
19/06/2005

שופט: סובל משה
, ת"א
בפני
:

1. שובלים - איתן ארזי
בנייה (1992) בע"מ

2. איתן ארזי

3. ציפורה ארזי

בעניין:
המערערים
נ ג ד
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
משיב
פסק דין
בפני
ערעור על החלטת כבוד הרשמת אראלה עפרון מיום ה - 10/04/05 בבש"א 154479/05 בתיק עיקרי ת.א. 14617/05.

בהחלטתה דחתה כבוד הרשמת עפרון את בקשת המערערים לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, שהוצא נגדם על ידי המשיב.

נימוקי המערערים:
1. טעתה כבוד הרשמת בקובעה כי המערערים לא פירטו את נימוקיהם לעניין ההגנה ולא תמכו אותה בתצהיר.
2. טעתה כבוד הרשמת טעות יסודית במהות עסקת ניכיון שטרות.(ע"א 375/66 מלר נ' שטיינשניידר פ"ד כ(4) 94, 95) בסוברה כי הכלל בניכיון שיקים הינו כי למשיב יש זכות לבטל את העסקה ולחייב את חשבון המערערים בבנק במלוא סכום העסקה.
3. טעתה כבוד הרשמת טעות יסודית בסברה כי אם לא קיים הסכם ניכיון הרי שמותר למשיב לבטל את עסקת הניכיון ולחייב את חשבון המערערים. פרשנות זו עומדת בניגוד לחוק ולפסיקה, הכלל הינו הפוך לאמור: בעסקת ניכיון שטרות, אסור לבנק לבטל את העסקה ולתבוע את תמורתה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
4. טעתה כבוד הרשמת משזקפה לחובת המערערים את העובדה שלא הוצג כל הסכם ניכיון בין שובלים לבין הבנק המשיב, הנטל לעניין זה הינו על המשיב.
5. טעתה כבוד הרשמת עת התעלמה ממצבו הרפואי של המערער 2 .
6. טעתה כבוד הרשמת כשלא דחתה את תצהירו של נציג המשיב לאור הסתירות הרבות שהוצגו בו.
7. טעתה כבוד הרשמת בדחותה את הבטוחה הקיימת בידי הבנק המשיב, הוא העיקול שהטיל על בית מגוריהם של המערערים 2 ו 3 .
8. טעתה כבוד הרשמת משהתעלמה מן העובדה כי הזכות לצאת ולהיכנס את הארץ, הנה זכות יסוד, בהתחשב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכי הבנק המשיב לא הצליח להוכיח כלל את העובדה כי בכוונת המערערים להתחמק בכל דרך שהיא.

נימוקי המשיב:
1. הלכה היא כי "כלל נקוט בידנו, שאין להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, במתן סעד ביניים אלא לעיתים נדירות בלבד"(רע"א 10/86 מורל נ' מורל פ"ד לט (4) 728).
2. המערערים חתמו על כתב ערבות מתמדת "לכל חוב" שאינה מוגבלת בסכום, יתרת החובה בחשבון המערערת 1 נבע מחיוב החשבון בסכומי שיקים שנמסרו לבנק ע"י המערערת 1 בעסקת ניכיון ואשר חוללו.
3. המערערת 1 חתמה על מסמך "ניכיון שיקים", ולפיו הסכימה כי המשיב יהיה רשאי לחייב את חשבון המערערת 1 בקשר לתשלום המגיע מן השיקים שנמסרו לניכיון.
4. המערער 2 פנה לב"כ המשיב במכתב מיום ה 1/02/05 וביקש לפרוע את החוב ב 24 תשלומים, לאור זאת הרי שהמערערים מודים בחוב.
5. גם אם לכאורה האישור הרפואי אותו הציג המערער 2 מעיד על מצבו הרפואי נכון להיום, וכי סל התרופות בו משתמש המשיב אכן היינו 2,000 ₪ לחודש, אין בכך כדי למנוע מהמערער 2 לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.
6. למערערים ילדים בוגרים המתגוררים בארצות הברית ועובדים שם עפ"י רישיון עבודה ולפיכך אין לבטל כליל את האפשרות, כי בעזרת תמיכתם של ילדיו יהיה בידי המערער 2 לרכוש את התרופות בהם הינו משתמש, כך שיוכל לשהות מחוץ לארץ תקופה ממושכת או לצמיתות ללא שתהיה כל סכנה לחייו.
7. בניגוד להודעת הערעור, לא הוכיחו המערערים כי המערער 2 לא מכר כל בית ב 4 שנים האחרונות.
8. בניגוד להודעת הערעור, פניית המערער 2 למשיב בניסיון לקבל לידיו את ההמחאות שחוללו, אינה יכולה להיחשב כניסיון להסדיר את חובם של המערערים למשיב, על המשיב לא עומדת החובה להחזיר לידי המערערים את השיקים שחוללו.
9. לעניין הכבדת על קיומו של ההליך המשפטי או ביצעו של פסק הדין, הרי שגם אם לכאורה שוויו של בית המגורים בסביון הינו 4,660,000 ₪ יש להפחית מסכום זה 20% במקרה של מימוש מהיר, וכן את סכום המשכנתאות הרובצות על הבית בשווי של 1,880,000 ₪ , קרי הסכום שייותר לאחר קיזוז השעבודים הנו 1,848,000 ₪ וזאת בטרם הועמד לרשות המערערים 2, ו 3 דיור חלופי.
דיון והכרעה
1. השגת ב"כ המערערים על החלטת כבוד הרשמת עפרון נתמכת בעיקרה על הטענה כי ב"כ המשיב לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו עת באים להגביל את זכותו של אדם לנוע חופשי באין מפריע ולאיזה מקום שיבחר.

עת בית המשפט דן בבקשת צו עיכוב יציאה מן הארץ בודק קיומן של 3 נדבכים מצטברים לאור תקנה 362 ו - 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ק"ת 4685. ;1. קיומה של עילת תביעה. 2. קיומו של חשש סביר ליציאה מן הארץ. 3. קיומה של הכבדה בניהול ההליך או ביצוע פסק הדין.

עילת תביעה
2. ב"כ המערערים טוען כי שגתה כבוד הרשמת בסוברה כי יש למשיב עילת תביעה כנגד המערערים שכן כבוד הרשמת בטעות סוברת כי פעולת ניכיון שיקים מאפשרת למשיב לבטל את הפעולה באופן חד צדדי, ההפך הנכון עת הושלמה פעולת ניכיון שיקים אין המשיב יכול לבטלו.

עיון בעיקרי טיעון הצדדים מעלה כי עת הגיע מועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן, הסכימו הצדדים כי תינתן רשות להתגונן למערערים מלבד טענת "ערב יחיד". ב"כ המערערים מבקש כי בית המשפט יראה את ההסכמה כשומטת קיומן של ראיות טובות לכאורה להצלחת התובענה שכן באם המשיב היה כה בטוח בקיום ראיותיו הרי שיכל לדרוש

פסק דין
, מנגד עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי המערער 2 במכתביו למשיב, מודה בקיומו של חוב למשיב, כאמור אין הוא נוקב בגודל החוב אך מודע לקיומו ואף מבקש לפרוס ל 24 תשלומים.
לפיכך נראה כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה גם אם קיימות טענות הגנה בהתאמה, ואין לראות בהסכמה הדיונית של הצדדים כוויתור המשיב על טענותיו או על ראיותיו.

על מנת להשיל את כוחה של עילת התביעה, ב"כ המערערים טוען כי לאור התעלמות כבוד הרשמת מטענות ההגנה של המערערים, לא הובאה לידיעתה השתלשלות האירועים שהביאה לקיומו של החוב. טענת השתלשלות האירועים הנה טענה אשר מקומה כטענת הגנה. כאמור לעיל המערער 2, בעצמו מודה בקיומו של החוב וכעת המחלוקת בין הצדדים כיצד נולד החוב, וכל עוד לא הוכרע הדין גירסת האחד שקולה לגירסת השני.

לאור זאת לא שוכנע בית המשפט בהיעדר ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה וקבע כי הורם הנטל של המבקש הצו להוכחה בראיות מהימנות לכאורה את עילת התביעה וקבע כי המשיב הרים את הנטל להוכיח בראיות מהימנות לכאורה את עילת התביעה.

יציאה מן הארץ
3. לא די בקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה,עת נדרש בית המשפט לשלול את חירותו של אדם לנוע, נדרשות אף קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של חשש סביר כי בעל הדין עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ארוכה.
ב"כ המערערים טוען כי כבוד הרשמת התעלמה ממצבו הרפואי של המערער 2, מצב אשר הימצאותו מחוץ לארץ עלול לסכן את חייו, ואכן ילדיהם הבוגרים של המערערים גרים בארצות- הברית אך המדובר במצב זמני שכן נתונות להן אשרות עבודה זמניות, ועוד לא הוכח כי המערער 2 או 3 נתונים תחת איומים אלא להיפך ניסה המערער 2 להסדיר את החוב ולא לחמוק ממנו.

ב"כ המשיב סומך טענתו כי קיים חשש סביר ליציאת המערערים מן הארץ שכן עסקיהם נכשלו ומצב חשבונם בבנק מוגדר "מוגבל" וכן נוכח הימצאות ילדיהם הבגירים של המערערים 2 ו- 3 מחוץ לארץ, ונוכח כך כי מצבו הרפואי של המערער 2 יציב, כפי שהעיד בחקירתו ולאור זאת אין מניעה כי בני המשפחה יתמכו במערער 2 ובטיפול הרפואי לו נדרש מדי פעם.

בדין התעלמה כבוד הרשמת ממצבו הרפואי של המערער 2, שכן הצהיר כי מצבו יציב, הרישום הרפואי אשר המציא לבית המשפט, הוצא במועד מוקדם למועד המשפט ומכל מקום אין בטיפול רפואי בחו"ל כדי למנוע מבעל דין אשר עולמו מתמוטט תחתיו כדי לעזוב את הארץ ולהשאיר את נושיו ללא כלום.

עת בית המשפט נדרש לבחון את קיומן של "ראיות מהימנות לקיומו של חשש סביר", הרי שבדומה לסעד עיקול זמני יש ונראה בגישה מצמצמת אשר דורשת פעולות של ממש כגון הברחת נכסי בעל הדין - מכירת מיטלטלין, מכירת מכונית, סגירת חשבון בנק , קניית כרטיס טיסה כדי שיצביעו על חשש סביר ליציאת בעל הדין את הארץ, אך ישנה אף גישה מרחיבה, אשר מפנה אל מכלול הנסיבות, נסיבות כגון דרכון נוסף, בני משפחה הגרים מחוץ-לארץ, התחמקות מן ההליכים המשפטיים, אשר אלו יצביע על חשש סביר ליציאה מן הארץ.
בעניינו לא הצביע המשיב כי המערערים 2-3 מבצעים פעולות ממשיות אשר על פי הן נלמד כי מתכוונים לעזוב את הארץ לצמיתות או לזמן ממושך, כל שהמשיב הצביע הנן כעל נסיבות אשר לשיטתו מצטרפות יחדיו לחשש ממשי כי המערערים יצאו מן הארץ לתקופה ממושכת.

מעיון בעיקרי הטיעון וכן מפרוטוקול הדיון עולה כי ב"כ המשיב תומך את ראיותיו המהימנות לכאורה לקיומו של החשש הסביר בנציג המשיב, אשר דיבר עם המערער 2 בתקופה הרלוונטית להיווצרות החוב ולטענתו לא פעם אמר המערער 2 לנציג המשיב כי ילדיו גרים מחוץ לארץ ומנהלים שם עסקים ובאם יקרה משהו המערער 2 יעזוב את הארץ (פרוטוקול הדיון עמ' 8 שאלה 11) עוד לתמיכה נחקר נציג המשיב בטענה כי המערער 2 מבריח נכסים ומכר דירה בעיר גבעתיים וזאת במסגרת השיחות שניהלו נציג המשיב והמערער 2, כמו כן טען ב"כ המשיב כי ישנם איומים על המערערים.

כאמור, לעניין האיומים טען המערער 2 הן בתצהירו והן בחקירתו על תצהירו כי אכן היו איומים, אך מי שאחראי לכך כבר מאחורי סורג ובריח לאור זאת הרי שטענתו לא נסתרה.
אף לעניין דירת המגורים לא מצאתי כי טענת המערער 2 נסתרה.
לעניין מגוריהם של ילדיהם הבגירים של המערערים 2 ו- 3 , אין רלוונטיות לטענת ב"כ המערערים כי הנם חיים על אשרות שהייה זמניות שכן אלו ניתנות לארכה מפעם לפעם, מעבר לכך עת מוצג לבית המשפט מצג לפיו משפחתו של בעל הדין נמצאת מחוץ לארץ, הרי שהדבר יהווה נסיבה אחת מתוך מספר נסיבות אשר יכולות להשתכלל כדי להוות את הפרשנות המרחיבה המאפשרת מתן צו עיכוב יציאה, אולם כאמור לעיל, לא די בנסיבה אחת ויחידה עת רוצים להחיל את הפרשנות המרחיבה.

לאור האמור לעיל, לא הרים המשיב את הנטל הדרוש על מנת להצביע על קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של חשש סביר כי מי מן המערערים יעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.

הכבדה בניהול המשפט או בביצוע פסק הדין
4. לשיטתו של המשיב מודה מערער 2 בחוב ואף במכתבו ציין קיומים של חובות נוספים מה שלכאורה יכול להעיד על הכבדה בגביית החוב.
ואולם מהכתובים עולה כי המערער לא מתכחש לחוב, גם אם סכומו שנוי במחלוקת, ואף נוקט בצעדים להסדרת חובותיו לנושים.

אף יצוין כי במסגרת סעדים זמניים הוטל עיקול על נכס מקרקעין של המערערים, ואינני נכנס למחלוקת בדבר שוויו של הנכס.

אף אינני מתעלם מאפשרות של הטלת עיקולים נוספים על הנכס ואולם בטחון מה קיים למשיב.

הכבדה על נהול התובענה לא תהיה גם בהעדרם של המערערים מן הארץ ואילו החשש מפני הכבדה על גביית החוב הוקהה בנסיבות האמורות, ולטעמי לא הורם הנטל להוכחת ההכבדה.

סיכום
5. בדרך כלל לא יכול נושה לקבוע בוודאות כי הנתבע עומד לעזוב את הארץ ועוד יותר קשה להוכיח כי העזיבה היא לצמיתות או לתקופה ממושכת, ולכן נלמדת הכוונה מהנסיבות, יש לזכור את הזכות החוקתית של בעל דין להיות חופשי לצאת ולהכנס לארץ, כפי שנקבע בסעיף 6 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ע"מ לשלול זכות יסוד זה, בשלב המקדמי של ההליך המשפטי יש צורך בנסיבות מצטברות במשקל בכמות ובאיכות שיהיה בהן כדי להביא למסקנה שבאיזון האינטרסים שבין הצדדים ראוי יהיה ונכון להפעיל את הסעד הקיצוני של עיכוב היציאה מן הארץ.

6. שקלתי את כלל הנסיבות והגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את הערעור ולהורות על בטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ כנגד המערערים.

אשר על כן אני מבטל את ההחלטה של כב' הרשמת עפרון מיום 10.4.05 ומורה על בטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ כנגד המערערים.

הוצאות הערעור והוצאות הבקשה נשוא הערעור בסך כולל של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ יהיו לפי התוצאה הסופית בתובענה.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניתן היום י"ב בסיון, תשס"ה (19 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.
סובל משה
, שופט








א בית משפט שלום 14617/05 שובלים - איתן ארזי בנייה (1992) בע"מ, איתן ארזי, ציפורה ארזי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/06/2005)