פסקי דין על קרן פלס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

27782-03/15 בל     29/10/2017




בל 27782-03/15 קרן פלס נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 27782-03-15


29 אוקטובר 2017

לפני
:

כב' השופטת
רוית צדיק

התובעת
קרן פלס
ע"י ב"כ עו"ד אלון לוריה

-

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רונית סגל


החלטה

1.
תביעת הגב' קרן פלס
(להלן – "התובעת") לתשלום גמלת שמירת הריון לתקופה אשר תחילתה ביום
20/6/13 וסיומה ביום
7/1/14 נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי
(להלן- "הנתבע") מכאן ההליך אשר בפני
.

טענות התובעת
2.
בהתאם להגדרת המונח "שמירת הריון" וסעיף
58 לחוק הביטוח הלאומי אין הבדל לעניין תשלום הגמלה באם המבוטחת הינה עצמאית או שכירה ובלבד ששולמו עבורה דמי ביטוח.

3.
מעדות התובעת עולה כי יצאה לחופשת מחלה עקב פריצת דיסק בעטיה הייתה מרותקת למיטה ובמהלך הזמן בו שכבה במיטתה התגלה כי הינה בהריון. עם היוודע דבר הריונה המליץ רופא אורתופד על שמירת הריון.

4.
התובעת הייתה עצמאית והנפיקה חשבוניות כאשר המעסיק היה הלקוח היחיד ושלם שכרה כנגד חשבונית כדי להתחמק מתשלום זכויות סוציאליות. התובעת פוטרה מעבודתה ביום 19 או 20 ביוני 2013 לאחר שהודיעה למעסיק על הריונה.

5.
התובעת פוטרה תוך כדי חופשת המחלה אשר הפכה לשמירת הריון על פי המלצת רופא אורתופד ורופא נשים. לעניין גמלת שמירת היריון האישור הרפואי שקובע הוא האישור הרפואי אשר ניתן ביום
25/6/13 עוד לפני שהתובעת ילדה (ביום 7/1/14) והקובע מפורשות כי ניתן לאחר שהתובעת נפלה באמבטיה והולכת בצליעה.
אישור האורתופד מיום
25/6/13 קושר הן את חופשת המחלה והן את שמירת ההיריון.

6.
האישור הרפואי הינו האישור הנדרש בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מאחר ודן הוא בהיעדרות ממקום העבודה בתקופת הריון בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה בהתאם לאישור הרפואי.
כמו כן היום הקובע הוא היום הראשון של שמירת ההיריון יום ה- 25/6/13 בו הפסיקה התובעת לעבוד לצורך שמירת היריון כעולה מהאישור הרפואי. אין נפקא מינה לשאלה אם הייתה עצמאית או שכירה שכן אם הייתה עצמאית ודאי הינה בגדר מי שנעדרה מעבודתה בתקופת ההיריון בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואם הינה בגדר עובדת שכירה מדוע יש לתלות בה את העובדה כי פוטרה שלא כדין ע"י מעסיקה עת הודיעה לו דבר הריונה.

טענות הנתבע:
7.
התובעת אינה זכאית לגמלת שמירת הריון מאחר ולא הפסיקה עבודתה מפאת ההיריון בסמוך למועד קבלת אישור שמירת ההיריון כנדרש בחוק. התובעת הפסיקה עבודתה ביום
12/5/13 בשל בעיה אורתופדית בגינה שהתה בחופשת מחלה אשר לאחריה פוטרה ולא עקב ההיריון.

8.
במועד הפסקת העבודה לא היה קיים אישור גניקולוגי לשמירת הריון. האישור הוצא למפרע כשנה לאחר מכן ביום
12/5/14 ובהעדר כל הסבר למתן אישור רטרואקטיבי, אין לקבלו.
התובעת לא הציגה אישור רופא גינקולוג במהלך כל תקופת ההיריון למרות שהייתה במעקב רופא ובצעה בדיקות תקופתיות על כן תמוהה הסיבה בגינה לא הוצא אישור שמירת הריון. למעשה לא קיים
אישור כזה. בחקירתה הנגדית התובעת לא ידעה להסביר מדוע לא המציאה אישור כזה.

9.
במועד הפסקת העבודה התובעת ומעסיקה לא ידעו כי היא בהריון שכן התובעת העידה כי נודע על הריונה כיומיים לפני הפיטורים, ימים בהם שהתה בחופשת מחלה עקב בעיה אורתופדית. מאחר ובמועד עבודתה התובעת ומעסיקתה לא ידעו כי היא בהריון, אין כל קשר בין הפסקת העבודה לצורך בשמירת הריון.

דיון והכרעה
:
10.
סעיף 58 לחוק קובע כדלקמן:
"מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון".

בהמשך מגדיר הסעיף את המונח "שמירת היריון" באופן הבא–
"היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2)
סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה
".

11.
מלשון החוק עולה כי הזכאות לגמלת שמירת היריון תלויה בשאלה אם היעדרות המבוטחת מהעבודה קשורה בקשר סיבתי עם הצורך בשמירת היריון.

המצב הרפואי הנדרש, יכול ולא ינבע מההיריון, אך ככל שלהיריון השפעה על מצבה הרפואי של האישה, בין אם ביצירתו ובין אם בהחמרתו, בא הדבר בגדר הוראת סע' 58(1) לחוק (עב"ל (ארצי) 1250/02 המוסד לביטוח לאומי
– קדוש (22.6.04); עב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי
– יוקר (2.3.05)להלן –פרשת יוקר).

12.
בעניינינו אין חולק כי התובעת שהתה בימי מחלה טרם היוודע דבר הריונה ולא הפסיקה עבודתה בהיותה בהיריון. עם זאת, יש לבחון את המסמכים הרפואיים ומצבה הרפואי ממנו עולה כי ממצאי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת מיום 12.5.13 מלמדים כי התובעת סבלה מ-"בקע דיסקלי פאראמדיאני
לימין עם לחץ שורש
s1
הימני בתעלה
". לאור תוצאות הבדיקה נתנו לתובעת 19 ימי מחלה החל מיום 12.5.13 ועד ליום 30.5.13. בהמלצת רופא אורתופד נתנו לתובעת ימי מחלה נוספים החל מיום 20.5.13 ועד ליום 13.7.13 וכן באישור הרופא(אורתופד) מיום 25.6.13 נרשם מפורשות" המשך חופשת מחלה , ממליץ על שמירת היריון".

13.
יתרה מכך, עיון בגיליון הרפואי מיום 22.7.14 עליו חתום רופא נשים מטעם הנתבע, מעלה כי בהתאם להמלצת רופא אורתופד יש לאשר את הגמלה מיום 6.5.13. לא נעלמה מעיני העובדה כי האישור ניתן באופן רטרואקטיבי עם זאת הרופא לא מצא מקום לנמק קביעתו לעניין מתן אישור בדיעבד והסתמך
על המלצות האורתופד. חזקה על הרופא כי ככל שהיה סבור כי אין במגבלה האורתופדית ממנה סבלה התובעת להצדיק מנוחה בבית היה רושם זאת. אימוץ המלצת האורתופד ללא כל הסתייגות מלמדת כי רופא הנשים סבר שמצבה הרפואי של התובעת מחייב שהייתה בבית. חזקה זו אשר הניח
הרופא
לא נסתרה
על ידי הנתבע.

14.
סבורה אני כי בנסיבות מקרה זה בו שהתה התובעת בימי מחלה טרם היוודע דבר ההיריון ואף לאחר היוודע הריונה ממילא הייתה מצויה בהגבלה ממשית אשר לא אפשרה יציאה למעגל העבודה, התוצאה היא כי מהמועד בו הרתה הפכו ימי המחלה לימי שמירת היריון עקב הריונה,
בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ומסכן את התובעת. עמדת הנתבע על פיה בשל ימי מחלה טרם ההיריון יש לדחות את התביעה הינה עמדה נוקשה המתעלמת באופן בוטה וגס מנסיבות מקרה זה בו התובעת סבלה מהגבלה בגב אשר חייבה שהותה בבית ומשהרתה נדרשה ביתר שאת לשכב בביתה. לפיכך, אין לזקוף לחובת התובעת את ימי מחלתה במהלכם נודע הריונה שכן אלמלא שהותה בימי מחלה ממילא על פי האישור הרפואי הייתה נדרשת לשהות בביתה מיד עם היוודע דבר ההיריון לצורך שמירת הריון.

15.
אשר לטענה כי התובעת לא הציגה אישור רפואי בזמן אמת והעדר תיעוד על בדיקות גניקולוגיות , התובעת העידה ועדותה לא נסתרה כי לא פנתה לרופא נשים מאחר וסברה כי ממילא אינה עובדת ולמעשה לא ייחסה לפניה לרופא נשים חשיבות. גרסת התובעת בעניין זה הייתה ברורה ועקבית והתרשמתי כי אכן סברה כי משאינה במעגל העבודה ממילא אין צורך באישור כלשהו שכן אינה עובדת וכדבריה:" ומאחר ולא הייתה לי עבודה לא עלתה השמירת הריון. היה ברור לו שאני שוכבת בבית ולא עובדת. יש המלצה למנוחה"(עמ' 5 לפ' ש' 9-10).

16.
לאור האמור לעיל ולשם בחינת השאלה האם היה במצבה הרפואי של התובעת כדי לחייב שהותה בשמירת היריון , ימונה מומחה רפואי .
החלטה למומחה תשלח בנפרד.


ניתן היום, ט' חשוון תשע"ח, (29 אוקטובר 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 27782-03/15 קרן פלס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/10/2017)