פסקי דין על לביא (ב.י.) חברה להנדסה ובנין בע"מ | פסקי דין על נציגות הדיירים של אגף המגדל הצפוני | פסקי דין על הרצל רוזנבלום 10 תל-אביב | פסקי דין על חסיה ורטהיים | פסקי דין על דן מור ואח' |

62584-01/15 א     31/10/2017




א 62584-01/15 לביא (ב.י.) חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' נציגות הדיירים של אגף המגדל הצפוני, הרצל רוזנבלום 10 תל-אביב, חסיה ורטהיים, דן מור ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 62584-01-15 לביא (ב.י.) חברה להנדסה ובנין בע"מ
ואח'
נ' נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 8-10 תל אביב ואח'

לפני כב'
כבוד השופטת איריס לושי-עבודי








מספר בקשה: 84

המבקשת:

לביא (ב.י.) חברה להנדסה ובנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גיא שרים

התובעת/ הנתבעת שכגד


נגד

המשיבים:




























המשיבים הפורמאליים:
1. נציגות הדיירים של אגף המגדל הצפוני
, הרצל רוזנבלום 10 תל-אביב
2. חסיה ורטהיים
3. דן מור
4. ישראל תורם
6. אברהם דסקל
7. רועי עוזר
8. משה בן הרוש
9. יצחק צרפתי
10. יעל בנין
13. נחמה נשיץ
15. רועי רסקין
16. רונן קצב
17. ליליאן ג'ייקוב
19. הילדה-לי קרב
20. ג'ולייט רוסטובסקי
21. עליזה קוטנר
22. אשר קוטנר
23. ענת נשיץ
24. עודד שעשוע
25. מיה סגל
27. אהרון בשה
28. אורה ערד
29. אריה ערד
32. צורי מסיקה
33. ס&ס מגדל צפוני בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דרור הרפז

הנתבעים/ התובעים שכנגד

4. אהרון שטן
ע"י ב"כ עו"ד אלישע חקק

11. טלי גבאי
12. מלחז פנחס פטרקצישוילי
14. גלית הלוי גולדפרב
18. דליה בראון
26. אלי מורן
30. יצחק יעקובי
31. עופר ברוך
ע"י ב"כ עו"ד בני סרוסי

הנתבעים


החלטה

1.
בפני
י בקשת התובעת להורות על מחיקת כתב ההגנה המתוקן וכתב התביעה שכנגד שהוגשו מטעם הנתבעים והתובעים שכנגד ביום 19.6.2017 (להלן: "הבקשה").

2.
ביום 14.3.2017 התקיים בפני
י דיון בנוכחות הצדדים במסגרתו ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים בנוגע לתיקון כתב ההגנה של הנתבעים (להלן: "ההחלטה מיום 14.3.2017"), ובה הורתי כדלקמן:

לאחר ששמעתי את הצדדים ובהסכמתם ניתנות בזה ההוראות הבאות:
1.
כתב ההגנה יתוקן תוך 90 יום מהיום בכפוף לתשלום הוצאות כפי שיפורט בהמשך.
2.
לכתב ההגנה
יצורפו כל חוות הדעת שבדעת הנתבעים להסתמך עליהם.
3.
התיקון יתאפשר על בסיס הצהרת הנתבעים כי הם חוזרים בהם מהכחשתם לענין קיומו של הסכם נוסף לביצוע השיפוץ בקומה המפולשת ומסכימים כי כתב הכמויות השני לגבי הקומה המפולשת עומד בתוקפו כלפי התובעת.
4.
כמו כן התיקון יתאפשר תחת הסכמת הנתבעים אשר ניתנה היום בצורה מפורשת כי עליהם לשלם לתובעת בגין כל העבודות שבוצעו על ידה בפועל. לענין זה ילקחו בחשבון טענות הנתבעים לענין תשלומים שבוצעו ביתר.
5.
יתאפשר לנתבעים לכלול בכתב ההגנה טענה לפיה כתב הכמויות השני לא היה על בסיס הסכם פאושלי מבלי שיש בכך כדי להוות הסכמת התובעת לטענה.
6.
לא יועלו על ידי הנתבעים טענות בנוגע לטיב העבודה בשונה מטענות לענין היקף ביצוע העבודה ואחריות בדק.
7.
לאחר שיוגש כתב הגנה מתוקן ובמידת הצורך תהא התובעת רשאית להגיש כתב תשובה מפורט, לצורך כך תינתן לה ארכה מעבר לזו הקבועה בתקנות כך שתוכל להגישה תוך 60 יום.
8.
לאחר שיונחו בתיק בית המשפט כתב ההגנה המתוקן וחוות הדעת וכן כתב התשובה ימונה מהנדס כמומחה מטעם בית המשפט (אינג' ספיבק או אינג' צבי ארד) המומחה יגיש חוות דעת בענין העבודות שבוצעו על ידי התובעת, הן בלובים הקומתיים והן בקומה המפולשת. היקף העבודות לעומת העבודות שהתובעת היתה אמורה לבצע וזאת על בסיס כל אחת משתי ההנחות הבאות:
א. אחת תהיה על בסיס ההנחה כי ההתקשרות בין הצדדים ביחס לקומה המפולשת
היתה בחוזה פאושלי.
ב. השניה על בסיס ההנחה כי ההתקשרות בין הצדדים ביחס לקומה המפולשת היתה על בסיס כמויות בפועל ולא על בסיס פאושלי.
9.
הצדדים מסכימים כי חוות דעת של המומחה היא זו שתחייב את הצדדים.
10.
להוצאות אתייחס בהמשך.

3.
בעקבות החלטה זו הוגש על-ידי הנתבעים כתב הגנה מתוקן וכן כתב תביעה שכנגד, ומכאן בקשת התובעת.

4.
בבקשה דנן מעלה התובעת 3 קבוצות של טענות:


א.
טענות העוסקות בעילות תביעה החורגות מהמתווה שנכלל בהחלטה מיום 14.3.2017 בעניין תיקון כתב ההגנה. כך, למשל, טענות העוסקות בדבר טיב העבודות שבוצעו וזאת בשונה מטענות בדבר היקף העבודות, תשלומים שבוצעו ביתר ואחריות בדק שבעניינן הותר התיקון.


ב.
הוספת טענות חדשות כגון: עיכוב במסירת העבודות, ערבות ביצוע העבודות וערבות בדק.


ג.
הוספת בעלי השליטה בתובעת ומפקחי הפרויקט כנתבעים בתביעה שכנגד.

5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אדון אפוא בטענות התובעת לפי סדרן:

6.
עילות תביעה החורגות מהקריטריונים הקבועים בהחלטה מיום 14.3.2017
:

בעניין זה יש לשוב ולחזור על האמור בהחלטתי מיום 14.3.2017 לפיה לא יותר לנתבעים להעלות טענות הקשורות בטיב העבודות. כמו כן, בהחלטתי מיום 22.12.2015 טענו הנתבעים כי בכוונתם להגיש תביעה נפרדת לגבי טיב העבודות ואין מניעה שיעשו כן. בבוא העת וככל שזו תוגש תישקל אפשרות איחוד התביעות.

7.
עם זאת, מאחר וכתב ההגנה המתוקן אוחז עשרות עמודים ומאות סעיפים באופן המקשה על השוואה ובחינת כל אחת מטענות התובעת בנוגע לחריגות מהחלטתי, לא מצאתי מקום להתייחס לכל אחד מהסעיפים תוך קביעה איזה מהסעיפים אינם ממלאים אחר החלטתי זו. די בכך שעל פני הדברים נראה כי קיימים סעיפים המתייחסים לטיב העבודות, ראו למשל סעיף 43.3 לכתב ההגנה המתוקן: "ניהול ופיקוח צמוד בכל האמור לאופן ביצוע העבודות. בהתאם לתכניות הביצוע, המפרט הטכני המיוחד ורשימת הכמויות". (ההדגשה במקור – א.ל.ע.).

8.
לפיכך, אני מורה לנתבעים להגיש טבלה סדורה שמתייחסת לכל אחד ואחד מטענות התובעת והסעיפים להם הפנתה תוך הבהרה האם הסעיף עומד בקריטריונים של החלטותיי והנימוק לכך, וזאת עד ליום 15.11.17.
ככל שהתובעת תבקש למסור תגובתה תעשה כן עד ליום 1.12.17.
9.
נקבע לדיון לצורך קידום ההליך ועל מנת לייתר את המחלוקות בין הצדדים ככל הניתן, ליום 6.12.17 שעה 09:30.


10.
הוספת טענות חדשות
:
טענות הנתבעים בנוגע לאי עמידת התובעת בזמני ביצוע העבודות כמוסכם בחוזה נטענו במסגרת כתב ההגנה המקורי שהוגש מטעמם עוד ביום 8.3.2015. כך, בסעיף 15(ג) לכתב ההגנה המקורי נטען: "התובעת הפרה את הוראות ההסכם שבין הצדדים לרבות בכל הנוגע למועדים שבהם התחייבה לעמוד ולסיים את העבודות". משכך, איני רואה מניעה להתיר את התיקון המבוקש בכל הנוגע לאי עמידת התובעת במועדים והנזקים שנגרמו לטענת הנתבעים כתוצאה מכך.

בכל הנוגע להשגות התובעת לגבי ערבות ביצוע העבודות וערבות בדק יפעלו הנתבעים בהתאם לאמור בסעיף 7 לעיל.

11.
הוספת בעלי השליטה בתובעת ומפקחי הפרויקט כנתבעים בתביעה שכנגד:
בכתב התביעה שכנגד מלינים הנתבעים על מעשי מרמה שנעשו בזמן ביצוע העבודות על-ידי התובעת ועל-ידי בעלי מניותיה: מר בועז לביא ומר יוסף לוי. כמו כן הוספו כנתבעות גם חברות הניהול והפיקוח על הפרויקט: חברת אייל שריג בע"מ וחברת אדיפיס ניהול פרויקטים בע"מ וכן בעל השליטה ומנהל חברת אדיפיס מר אמיר עזריה (כולם יחד להלן: "הנתבעים שכנגד").

12.
לגישת הנתבעים והתובעים שכנגד, הנתבעים שכנגד פעלו לניפוח פיקטיבי של כתבי הכמויות ואישרו תשלומים בגין עבודות שלא בוצעו או בוצעו בחסר.
לפיכך, ומטעמי יעילות דיונית סבורים הנתבעים כי יש להתיר את הגשת התביעה שכנגד שכן אילו יעלו טענותיהם לקיזוז התשלומים ששולמו ביתר רק במסגרת כתב ההגנה המתוקן ולבסוף תידחה התביעה העיקרית הרי שבמצב דברים זה תידחה גם טענתם לקיזוז. זאת בשונה מהגשת תביעה שכנגד המהווה תביעה עצמאית ללא כל קשר לגורל התביעה העיקרית כקבוע בתקנה 52 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") (סעיף 52 לתגובת הנתבעים מיום 1.8.2017).

13.
מנגד, סבורה הנתבעת שכנגד כי אין להתיר הגשת כתב התביעה שכנגד זאת משני טעמים: האחד, כי החלטת בית-המשפט מיום 14.3.2017 לא התירה לנתבעים להגיש כתב תביעה שכנגד ומשכך הגשתו מנוגדת להחלטת בית-המשפט ולהוראות הדין, והשני, כי כל מטרתו הוא להכביד ולסרבל את ניהול ההליך ולהמשיך ולעכב את בירור התביעה המתנהלת מזה כשנתיים וטרם החל בירור לגופה. ככל שברצון הנתבעים להגיש תביעה שכנגד היה עליהם לעתור בבקשה מתאימה לתיקון כתב הגנתם כקבוע בתקנה 92 לתקנות.

14.
אני סבורה כי הגשתו של כתב התביעה שכנגד לא נאסרה בהחלטתי, כפוף כמובן להיקף המחלוקת שאושרה בהחלטתי.

15.
באשר לתוכן כתב התביעה שכנגד וזהות הצדדים לו, הרי שהמחלוקת בין הצדדים בענין זה מוסדרת בתקנה 54 לתקנות שכותרתה "נתבעים חדשים בתביעה שכנגד" וזו לשונה:

54.(א)
העלה הנתבע בכתב התביעה שכנגד שאלות בינו לבין התובע יחד עם אחרים, ינקוב בכותרת כתב התביעה שכנגד את שמותיהם של כל הנתבעים בתביעה שכנגד וימסור את כתב התביעה שכנגד לבית המשפט כדי להמציאם לאלה מהם שעדיין אינם בעלי דין בתביעה המקורית, בתוך המועד שבו הוא נדרש להגיש את כתב הגנתו בתביעה המקורית.
(ב)
תובע שכנגד שבכתב התביעה שכנגד הפנה לנימוקים שפורטו בכתב הגנתו, ימסור לבית המשפט עותקים גם מכתב ההגנה כדי להמציאם לבעלי הדין שאינם בעלי דין בתביעה המקורית.
16.
בת"א (מחוזי – ת"א) 56500-07-13 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פ.ד. אחזקות (ישראל) בע"מ (4.5.2015) דן בית-המשפט המחוזי בשאלת צירופם של בעלי דין חדשים במסגרת תביעה שכנגד אשר אינם נמנים על רשימת התובעים. באותו עניין קבע בית-המשפט (כב' השופט י' אטדגי):
כאשר התובע שכנגד מבקש לצרף נתבע שכנגד שאינו התובע (בתביעה הראשית), הוא נדרש להראות ש"השאלות" המועלות בתביעה שכנגד כלפי התובע וכלפי הנתבעים הנוספים שצורפו, או לפחות חלקן, הן משותפות.
אם התביעה שכנגד איננה מעלה שאלות משותפות כאלה, אזי אין מקום כלל לצירופם של הנתבעים הנוספים לתביעה שכנגד, והתביעה נגדם צריכה להיות מוגשת בנפרד (ובהתאם לכך, גם לשלם אגרה נפרדת).

17.
פסיקה זו אושרה בהחלטת בית-המשפט העליון (כב' השופט מ' מזוז) בע"א 3895/15 זיל פלדמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.8.2015) .

18.
משכך נראה כי יש לבחון האם בכתב התביעה ובכתב התביעה שכנגד מועלות שאלות משותפות.
מאחר והצדדים לא התייחסו לענין זה בכתבי טענותיהם כפי שהיה מצופה שיעשו כן, יש לאפשר לצדדים לשטוח טענותיהם בעניין בדיון הקרוב.

19.
בכל הנוגע לטענות התובעת באשר לאיסור העלאת טענות קיזוז יצוין כי בהחלטתי מיום 22.12.2015 אסרתי על הנתבעים להעלות טענות קיזוז, וכי זו
ניתנה אך ורק בהקשר לטענות בדבר טיב העבודה. בכל הקשור להיקף העבודות שבוצעו הותר לנתבעים להעלות טענות קיזוז שכן ככל שיתברר למשל, שהתובעת התקינה בחסר פריטים מסוימים הרי שבהתאם לכך יותר לנתבעים לטעון כי התובעת אינה זכאית לתשלום מלא בגין פריטים שלא הותקנו על-ידה וככל שהנתבעים כבר שילמו בעבור פריטים אלה תשלום מלא יותר להם להעלות טענת קיזוז על בסיס התשלום שנעשה ביתר.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים

20.
ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 62584-01/15 לביא (ב.י.) חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' נציגות הדיירים של אגף המגדל הצפוני, הרצל רוזנבלום 10 תל-אביב, חסיה ורטהיים, דן מור ואח' (פורסם ב-ֽ 31/10/2017)