פסקי דין על רות וקסמן (שאלתיאל) | פסקי דין על אמיר אשל | פסקי דין על יצחק פרץ | פסקי דין על דוד פרץ |

5528-07/17 עא     30/10/2017




עא 5528-07/17 רות וקסמן (שאלתיאל) נ' אמיר אשל, יצחק פרץ, דוד פרץ








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 5528-07-17 וקסמן (שאלתיאל) נ' אשל ואח'






בפני

כבוד השופטת
רננה גלפז מוקדי


מערערת

רות וקסמן (שאלתיאל)


נגד


משיבים

1.אמיר אשל

2.יצחק פרץ

3.דוד פרץ




פסק דין



כללי

לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ד. קירס) מיום 24.5.17, במסגרתה חוייבה המערערת, באת כוחו של המשיב 1, בהוצאות אישיות בסך 1,500 ₪.

משיבים 2-3 הגישו נגד משיב 1, עורך דין במקצועו, תביעה אזרחית, בטענה לרשלנות מקצועית בייצוג משיבים 2-3 במסגרת רכישת חנויות למסחר. התביעה נדחתה, לאחר הליך של שמיעת ראיות, על ידי בית המשפט קמא, ב

פסק דין
אשר ניתן ביום 17.10.17.

עניינו של הערעור אשר לפניי אינו בתוצאת ההליך כאמור, אלא בהחלטה אשר ניתנה עוד ביום 24.5.17, החלטה אשר הכריעה בבקשה אשר הוגשה על ידי המערערת, כבאת כוחו של משיב 1, בקשה שכותרתה "בקשה למתן הוראות בדבר ייצוג התובעים נוכח ניגוד עניינים". הבקשה נדחתה וב"כ המשיב 1, היא המערערת כאן, חוייבה בתשלום 1,500 ₪ עבור הוצאות המשיבים 2-3.

רקע

ימים ספורים לאחר תום שמיעת הראיות בתיק, הגישה המערערת לבית המשפט קמא בקשה כי בית המשפט קמא יורה לב"כ משיבים 2-3 לחדול מייצוגם, כאשר לטענתה, פנייתה זו באה במסגרת חובתה כ-
"officer of the court"
. לדבריה, לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק קמא, התברר לה כי ב"כ משיבים 2-3 עבד כעורך דין במשרד אשר ייצג את החברה מוכרת הנכסים כאמור (להלן: "המוכרת"), ועל כן, ייצוגו את משיבים 2-3 בהליך זה, הוא לכאורה, בניגוד עניינים או במצב המעורר חשש לניגוד עניינים.
את הבקשה, סיימה המערערת בפני
יה לבית המשפט קמא כי ייתן "הוראות לפי שיקול דעתו בגין ייצוגו של ב"כ התובעים בתיק זה כמבוקש בבקשה זו".
לבקשה צורף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות הנוגעות לעבודתו של ב"כ משיבים 2-3 במשרד עורך הדין אשר ייצג את החברה המוכרת. על התצהיר חתום מי שהציג עצמו בתצהיר עדות ראשית בבית המשפט קמא, כחברו של משיב 1 ואת חתימתו על התצהיר הנלווה לבקשה מושא הליך זה, אימת לא אחר מן המשיב 1 בעצמו.

תגובתם של משיבים 2-3 הוגשה ולאחר מכן הוגשה גם תשובה מאת המערערת.

ההחלטה קמא וטענות הצדדים בערעור

בית המשפט קמא סקר את טענות הצדדים וציין כי המערערת אינה טוענת כי ב"כ משיבים 2-3 ייצג בעצמו את המוכרת ואין לכך ראיה. מנגד, הצהיר ב"כ משיבים 2-3 כי מעולם לא ייצג את המוכרת ולא עסק בעניינים הנוגעים לה. הוא אמנם עבד במשרד עורך הדין אשר ייצג את המוכרת, אך לא עסק בהסכמי מכר מקרקעין. בתשובתה, ציין בית המשפט קמא, המשיכה המערערת לעמוד על טענתה כי קיים חשש לניגוד עניינים.
בית המשפט קמא קבע כי גם אם ישנו ניגוד עניינים, והוא אינו קובע כך, הוא לא ראה חשש כי הדבר יפגע באופן הייצוג של משיבים 2-3.
מכאן, קבע בית המשפט קמא כי אין מקום להורות לב"כ משיבים 2-3 לחדול מייצוגם.
לעניין הוצאות הבקשה, הסוגיה הרלוונטית לערעור שבפני
י, קבע בית המשפט כך:
"ישולמו לתובעים שכר טרחת עורך דין בסך 1500 ₪ בגין הבקשה. מקרא הבקשה מעלה כי היא הוגשה בידי באת כוח הנתבע בעצמה: "הח"מ רואה זאת מחובתה להודיע לבית המשפט הנכבד את העובדה שהובאו לידיעתה, מתוקף היות הח"מ 'קצינת בית המשפט' (
officer of the court
)". עולה מהטענות בבקשה כי הן נטענות בידי עו"ד וקסמן שאלתיאל בעצמה: ראו הניסוחים בבקשה, כגון "יובהר, כי פנייה חריגה זו לבית המשפט נעשית על ידי הח"מ במסגרת היותה 'קצינת בית המשפט' (בנוסף לתפקידה כב"כ הנתבע)..." (פס' 1); "לעניות דעת הח"מ העובדות שפורטו לעיל מחייבות..." (פס' 5);"הח"מ אינה רוצה להידרש לשלב זה לשאלה..." (פס' 13); "לח"מ לא ידוע בדיוק ממתי החל משרד עו"ד ביטון לייצג..." (פס' 15); "הח"מ סבורה שנוכח כל האמור, מחובתה, כקצינת בית המשפט להביא מידע זה לידיעת בית המשפט.." (פס' 18). עולה מהבקשה כי מדובר בטענות של עו"ד וקסמן (שאלתיאל), להבדיל מטענות הנתבע המובאות בידי עו"ד וקסמן (שלתיאל), ועל כן הנני קובע כי עו"ד וקסמן (שלתיאל) תשלם לתובעים בשכר טרחת עורך הדין הנזכר. ברי כי ביחסים בין עו"ד וקסמן לבין הנתבע, ככל שהבקשה הוגשה מטעם הנתבע, הוא ישפה אותה בגין סכום זה."

כלומר, המערערת חוייבה, באופן אישי, בתשלום שכ"ט עו"ד המשיבים 2-3, כאשר בסייפא, ציין בית המשפט קמא, כי ביחסים שבינה לבין מרשה, משיב 1, ישפה אותה אם הבקשה הוגשה מטעמו.

על חיובה בהוצאות מלינה המערערת.
המשיבים 2-3 אינם מתנגדים לקבלת הערעור במובן זה שהתשלום ישולם על ידי משיב 1 ולא על ידי המערערת, אך עומדים הם על הסכום אשר לשיטתם, נפסק על ידי בית המשפט קמא, לטובת כיסוי חלק מן ההוצאות.
משיב 1, אותו ייצגה המערערת בהליך קמא, ביקש לפטור אותו מהגשת סיכומים במסגרת הליך זה והצטרף לכל טענות המערערת. הוא הודיע, למען הסר ספק, כי הבקשה למתן הוראות בעניין ייצוג התובעים הוגשה לבית המשפט קמא על דעתו כפי שנכתב בערעור.

דיון ומסקנות

אחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת ההחלטה קמא, הגעתי לכלל דעה כי דין הערעור להתקבל, זאת מן הטעמים כדלהלן.

ראשית, משום שטרם חוייבה המערערת בהוצאות, לא ניתנה לה הזכות להשמיע טיעוניה ביחס לכך. כידוע, החובה לאפשר למי שעלול להיפגע מהחלטה, להשמיע טיעוניו, מקבלת משמעות רבה עוד יותר, כאשר עסקינן בעורך דין אשר כלל אינו צד להליך, אלא מייצג בעל דין. פעולותיו של עורך הדין נעשות לטובת מרשו וכחלק מייצוגו בהליך והוא אינו מעלה על דעתו כי הוא עלול להיפגע באופן אישי. על כן, גם אין לצפות ממנו להתייחס לאפשרות כי יחוייב באופן אישי בהוצאות. מכאן, כבר נפסק לא פעם, כי על בית המשפט להתרות בעורך הדין ולאפשר לו להגיב ולטעון בנוגע לאפשרות כי יחוייב בהוצאות אישיות. בנוסף, יש ליתן את הדעת גם לפגיעה התדמיתית אשר עלולה להיגרם לעורך הדין בגין חיוב שכזה (ראו למשל ע"א 6185/00
עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל
, פ"ד נו(1) 366; ע"א 2240/90
מוריס בן עטר נ' אהרון מלצר
, פ"ד מז(4) 45).
המערערת לא התבקשה להתייחס לאפשרות כי תחוייב בהוצאות באופן אישי ולא זכתה לטעון טענותיה. לראשונה, בפני
י, במסגרת הליך זה, זכתה היא להעלות טיעוניה מדוע אין מקום לחיוב בהוצאות בגין החלטת בית המשפט קמא ולכך אתייחס מיד.

מכאן, שכבר בשלב זה, מן הטעם האמור, דין ההחלטה על חיובה של המערערת בהוצאות המשיבים 2-3 – להתבטל.
משעה שעסקינן בחיוב אשר הוטל על המערערת באופן אישי, להבדיל מהטלתו על משיב 1, אזי בטל החיוב כולו ועל המשיבים 2-3, ככל שקיבלו כבר את הכספים מן המערערת, להשיבם לידיה.

מעבר לאמור, אולי למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה גם לעצם החיוב בהוצאות.
שבתי ועיינתי בהחלטה קמא ולא מצאתי טעם לחיוב המערערת בהוצאות. עיון בבקשה מלמד כי אכן מטרתה היתה הבאת המידע בפני
בית המשפט קמא. בריישא פנתה אמנם וביקשה כי בית המשפט קמא יורה לב"כ משיבים 2-3 "לחדול מייצוגם", אך בסייפא, עתרה כי בית המשפט ייתן "הוראות לפי שיקול דעתו בגין ייצוגו של ב"כ התובעים בתיק זה כמבוקש בבקשה זו". לא מצאתי כי עסקינן בבקשה שהיא קנטרנית, טורדנית או מופרכת. מסכימה אני עם המערערת כי מצופה ממנה להביא את המידע בפני
בית המשפט קמא ואם מצא בית המשפט קמא שאין במידע כדי להוביל להתערבות בייצוג בעל הדין, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי הבקשה היתה מיותרת או כי לא היה מוצדק להגישה.
מה גם, שהטענות לניגוד עניינים, אינן באות לשרת אינטרס ישיר רק של משיב 1, מרשה של המערערת, אלא גם אינטרסים של משיבים 2-3 בעצמם ולכך היה ער גם בית המשפט קמא, אשר בסעיף 8 להחלטתו, מצא לנכון להורות על המצאת הבקשה, התגובות וההחלטה, למשיבים 2-3 בעצמם ולא באמצעות בא-כוחם.
גם עיון בגוף ההחלטה קמא מלמד כי בית המשפט קמא לא הביע כל מורת רוח מהתנהלות המערערת או מעצם הגשת הבקשה, אלא התייחס באופן ענייני לטענות, אך מצא, כפי שנימק בהחלטתו, שלא להתערב בייצוג המשיבים 2-3.
בנסיבות אלו, לא מצאתי טעם כלשהו אשר הצדיק חיובה של המערערת בהוצאות.

סוף דבר, חיוב המערערת בהוצאות, כמפורט בסעיף 9 להחלטה קמא מיום 24.5.17, בטל.
המשיבים 2-3 ישיבו למערערת את כספה, ככל שקיבלו את הסכום שבו חוייבה, בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

למען הסר ספק, משעה שעסקינן בחיוב אשר הוטל באופן אישי על המערערת, אזי עם ביטולו, אין משמעות הדבר הטלתו על בעל הדין בעצמו, היינו על המשיב 1. יוצא כי החלטת בית המשפט קמא נותרת על כנה, זולת ביטול רכיב ההוצאות.

הערבון אשר הופקד על ידי המערערת יושב לה.
בנסיבות ולאור טענות הצדדים, לא מצאתי לחייב בהוצאות בגין הליך זה.

ניתן היום,
י' חשוון תשע"ח, 30 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










עא בית משפט מחוזי 5528-07/17 רות וקסמן (שאלתיאל) נ' אמיר אשל, יצחק פרץ, דוד פרץ (פורסם ב-ֽ 30/10/2017)