פסקי דין על ברוך קלמן | פסקי דין על עזבון המנוחה אוה קלמן ז"ל | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט | פסקי דין על אבנר גולוב - עו"ד |

1056/05 ברע     20/06/2005




ברע 1056/05 ברוך קלמן,עזבון המנוחה אוה קלמן ז"ל נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ,אבנר גולוב - עו"ד




1
בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו
ברע001056/05
בפני
:
כב' השופטת יהודית שטופמן

תאריך:
20/06/2005
בעניין:
1. ברוך קלמן

2. עזבון המנוחה אוה קלמן ז"ל
ע"י ב"כ עו"ד
קופמן

המבקשים

נ ג ד
1. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דיבון

2. אבנר גולוב - עו"ד
כונס נכסים
המשיבים
פסק דין


א. בקשת רשות ערעור על החלטות כב' ראש ההוצל"פ, בתיק הוצל"פ
9 - 00- 47713 – 01 , נומרטור ט 011305917 ועד נומרטור ט 011305941 שניתנו בין ה – 22.9.04 ועד ל- 28.12.04.

אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב. עובדות המקרה והחלטות ר' ההוצל"פ הרלוונטיים לענייננו:
המבקשים הינם בעלי הזכויות במשק 26 במושב חניאל.

המשיב 1 הגיש ביום 14.6.00 בקשה ללשכת ההוצל"פ למימוש שטר משכון, בגין חלק מחלקות 1,5,9,10 בגוש 8093, בשטח של כ 10,000 מ"ר לפי תב"ע מש"מ 143, במשק 26 במושב חניאל (להלן: "הנכס") , בגין חוב של חברת "יתרון סוכנות לביטוח חיים ופנסיה (1992) בע"מ" (להלן:"החברה").
ביום 29.10.00 אישר ר' ההוצל"פ את מכירת הנכס שבנידון.

משיב 2 מונה ככונס נכסים על הנכס, לשם מכירתו.

בביום 18.5.04 ערך המשיב 2 התמחרות למכירת הנכס. מר רן דגן (להלן: "הזוכה") הציע את ההצעה הגבוהה ביותר לרכישת הנכס, ובשל כך הוכרז כקונה הנכס .
בפרוטוקול ההתמחרות שערך המשיב 2 נרשם כי "בנסיבות העניין ההתמחרות הסתיימה, הזוכה הינו דגן רן או מי מטעמו" (ר' פרוטוקול ישיבית ההתמחרות מיום 18/5/04).

לא שנוי במחלוקת כי הסכם מכר נחתם עם מר עומר דגן, בנו ש מר רן דגן (ר' הסכם למכירת הנכס, מיום 28.9.2004).

ביום 22.9.04, הגישו המערערים בקשה לביטול ההתמחרות.
ביום 22.9.04, החליט ר' ההוצל"פ כי "בקשת החייב לביטול הליך ההתמחרות מיום 18.5.04 מהטעם כי הזוכה בהליך מנוע לרכוש נכס נוסף על פי תקנות מינהל מקרקעי ישראל, נטענת בעלמא ודינה להידחות מטעם זה בלבד" (נספח ג' לבקשת רשות ערעור)

ביום 12.10.04 הגישו המערערים בקשה נוספת לביטול ההתמחרות מיום 18.5.04 (ר' נספח ח' לבקשת רשות ערעור)
ביום 12.10.04 החליט ר' ההוצל"פ על המצאת הבקשה לביטול ההתמחרות לתגובת המשיב (ר' נספח ט' לבקשת רשות ערעור).
ביום 21.10.04 הגישו המערערים בקשה שכותרתה "התנגדות לבקשה לאישור מכירה" בה פרטו את טעמיהם כדלהלן (ר' נספח י לבקשת רשות ערעור):
א. הזוכה בהתמחרות והרוכש עימו נחתם הסכם המכר, אינם זהים, קרי, הזוכה בהתמחרות הוא רן דגן והבקשה לאישור המכר היא לעומר דגן.
ב. הרוכש מנוע מלרכוש את הנכס, על פי החלטת מינהל מקרקעי ישראל
ג. כונס הנכסים הציע למכור נחלה בשטח שונה מהנכס שהורה ר' ההוצל"פ למכירה ביום 22.9.00. כונס הנכסים הציע למכירה וחתם על הסכם מכר למכירת זכויות בנחלה חקלאית משק 26 במושב חניאל בגוש 8093, חלק מחלקות 5,6,10,11 בעוד שהחלטת ר' הוצל"פ התייחסה לחלק מחלקות 1,5,9,10.
לטענת המערערים חרג כונס הנכסים מסמכותו על פי כתב המינוי, ולפיכך יש לפסול את ההתמחרות.
ד. כונס הנכסים הציע למכירה שטח של 27,000 מ"ר בלבד כאשר הנחלה כולה כוללת 30,000 מ"ר.

בנוסף טענו המערערים, כי הוספת המילים "מי מטעמו" לפרוטוקול, אינה מכשירה את רכישת הנכס על ידי מר עומר דגן, וכי כונס הנכסים צריך היה לבקש ולקבל הוראות מר' ההוצל"פ באשר לביצוע ההתמחרות אופן ביצועה והכרזת הזוכה.

ביום 24.10.04 החליט ר' ההוצל"פ לאשר את מכר הנכס לקונה, מר עומר דגן בתמורה לתשלום סכום של 600,000$, (ר' נספח יא' -1 לבקשת רשות ערעור). ובהחלטה נוספת שנתנה באותו מועד, החליט ר' ההוצל"פ, כי יש לדחות את בקשת המערערים לביטול הליך ההתמחרות ( ר' נספח יא-2 לבקשת רשות ערעור).

ביום 28.11.04 הגישו המערערים בקשה לביטול שתי החלטות שניתנו על ידי ר' ההוצל"פ ביום 24.10.04.
ביום 28.11.2004, דחה ר' ההוצל"פ את בקשת המערערים לביטול החלטותיו מיום 24.10.04 מן הטעם, כי "בקשת המערערים לא מגלה עילה מצדיקה שנוי ו/ואו ביטול ההחלטות" (ר' נספח יג'-2 לבקשת רשות ערעור).

ביום 30.11.04 הגישו המערערים בקשה להקטנת החוב ולביטול מכירת הנכס (ראה נספח יג'-1 לבקשת רשות ערעור).

ביום 30.12.04 החליט ר' ההוצל"פ, כי יש לדחות את בקשות המערערים בכל האמור לגבי עריכת חשבון הקטנת קרן החוב וכן ביטול או עיכוב המכר מן הטעמים, ש"אין עסקינן בתיק הוצל"פ כספי לביצוע פס"ד או שטר, אלא תיק משכנתא לביצוע משכון על מקרקעין ולפיכך תחולה לחוק הערבות ו/או להגנת ערב יחיד על פי החוק הנ"ל",
באשר טענת המערערים כי "שיעור ריבית שחל על חוב נשוא תיק זה אינו תואם את הסכם ההלוואה אלא מחויב בניגוד לדיו בריבית פיגורין", קבע ר' ההוצל"פ כי "אין מקומה להתברר בפני
ר' ההוצל"פ אלא בפני
ביהמ"ש מוסמך שכן טענתו זו של החייב מתבססת על כך, כי הוראת הסכם ההלוואה לפיה על סכום ההלוואה שהועמד לפרעון מיידי תחול ריבית פיגורים – הינה תניה מקפחת בחוזה אחיד שדינה להתבטל, וכאמור אין בסמכות ר' ההוצל"פ לדון בעניין זה" (ר' נספחים טו'- טז' לבקשת רשות ערעור).

בהחלטה מיום 26.12.04 קבע ר' ההוצל"פ, כי אין כל מניעה למכור את הנכס למר עומר דגן, שהינו בנו של מר דגן אשר השתתף בהתמחרות מן הטעם ש"על פי פרוטוקול הליך ההתמחרות צויין כי הזוכה בהליך הינו: מר דגן או מי מטעמו, כך שלא היתה כל מניעה לאישור המכר לצד ג' מטעמו של מר דגן רן. במקרה דנן אושר המכר לבנו מר עומר דגן" (ר' נספח יח' לבקשת רשות ערעור).

משלא נתקבלו טענות המערערים בדבר ביטול הליכי המכר וחישוב ריבית הפיגורים, הגישו המערערים בקשת רשות ערעור לבית המשפט זה.

ג עיקר טיעוני המערערים:
בערעור שלפני חוזרים המערערים על טיעוניהם שהועלו בפני
ר' ההוצל"פ.
המערערים טוענים, כי המציע מר רן דגן שלטענת המערערים הינו בעל נחלה במושב חניאל, היה מנוע, מלכתחילה, מלהשתתף ברכישת הזכויות בנכס, מן הטעם שבהחלטה מס' 1 של מינהל מקרקעי ישראל, מיום 17.2.65, בדבר מדיניות הקרקע בישראל נקבע, כי בעל נחלה מנוע מלרכוש זכויות בנחלה נוספת (ר' מסמך שכותרתו "מדיניות הקרקע בישראל מיום 17.5.96,
סעיף 6) (נספח ג' לבר"ע).

לטענת המערערים, על אף החלטה זו של מנהל מקרקעי ישראל, שלכאורה קבעה ,כי מר רן דגן היה מנוע מלהשתתף למכתחילה בהתמחרות, שותף מר רן דגן בהתמחרות, שהתקיימה ביום 18.5.04, ואף זכה בה.

זאת ועוד, טוענים המערערים הסכם המכר לא נחתם עם המציע הזוכה, אלא עם בנו, מר עומר דגן. לטענת המערערים, אישור המכר יכול להינתן רק לאדם שהציע הצעה לרכישה במועד ההתמחרות, ואין להכשיר על ידי המילים צירוף המילים "מי מטעמו" המופיע בפרוטוקול ההתמחרות, את מכירת הנכס לצד שלישי.
בנוסף טוענים המערערים כי הזוכה צריך היה לקבל אישור מבעוד מועד מר' ההוצל"פ להשתתף במכירה, כמייצגו של צד שלישי.

המערערים טוענים, כי לאור תקנה 68(א) לתקנות ההוצל"פ התש"ם - 1979, הקובעת כי " בתום התקופה האמורה בתקנה 67 תיסגר רשימת המציעים ומנהל המכירות יזמין את המציעים למכירה הפומבית" . הרוכש היה אמור להיכלל ברשימת המציעים, בין בעצמו ובין בעקיפין, על ידי יצוג באמצעות ייפוי כוח מטעמו, ומשלא עשה כן, אין לאשר את מכירת הנכס לעומר דגן.

בנוסף, טוענים המערערים, כי תשלומי ההלוואה שניטלה מהמשיבה 1 , שמועדם טרם הגיע, חויבו לפי ריבית בשיעור 25.1% בצירוף הפרשי הצמדה למדד, בעוד שלטענת המערערים החיוב בגין תשלומים שמועדם טרם הגיע צריך להיות על פי שיעור הריבית המקורי של ההלוואה 7.75% בתוספת הפרשי הצמדה למדד.

ה. עיקר טיעוני המשיב:
המשיבים טוענים , כי הערעור אינו כנגד תקפות המשכון או כנגד זכותו של הבנק לממש את הנכס, אלא הערעור מתייחס לנושאים שוליים בעליל של חיוב בריבית זו או אחרת, או בכשירותו של מציע זה או אחר.

המשיבים טוענים, כי המערערים איחרו את המועד להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ר' ההוצל"פ לאישור מכירת הנכס מיום 24.10.04 והחלטה בדבר מתן אפשרות למר רן דגן להשתתף, בהליך ההתמחרות מיום 22.9.04, ולפיכך הפכו ההחלטות אלה להחלטה חלוטות.

ו. נראה לי כי יש לדחות את הערעור מכל וכל.
אתחיל ואומר כי הליכי הכינוס מתנהלים בלשכת ההוצל"פ מזה חמש שנים.
עוד בחודש מאי 04', הגיש המערער תביעה לבית המשפט המחוזי
לעיכוב /ביטול הליכי המכירה והליכי ההוצל"פ.
(ה.פ 711/04 ו- 712/04).

במסגרת תביעה זו הגיש המערער בקשה לעיכוב הליכי המכירה בהוצל"פ.
בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' זפט ס"נ).
המערער הגיש ביום 17.10.04 ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של השופט זפט (ע"א 9291/04) שם עתר, בין היתר, לעכב את הליכי המכירה.
בית המשפט העליון, עיכב, חלקית, את הליכי המכירה והתנה את העיכוב בהמצאת ערבות בנקאית על סך 40,000 דולר.
הערבות הבנקאית לא הופקדה, ומשכך לא עוכב ביצוע הליכי המכירה.

הטענות הנטענות על ידי המערער, נטענו פעמים רבות על ידי המערער, בפני
ראש ההוצל"פ.
לאחר אישור המכירה לרוכש עומר דגן, ביום 27.10.04, הגיש המערער תביעה נוספת לבית המשפט המחוזי, בה עתר לעיכוב הליכי המכירה והליכי ההוצל"פ (ה"פ 1518/04).
בקשת המערער לביטול המכירה ולעיכוב הליכי ההוצל"פ, נדחתה על ידי כב' השופט זפט.

המכירה לעומר דגן אושרה זה מכבר וההחלטה בגין המכירה היא החלטה חלוטה.
עוד מן הראוי לציין, כי ההתמחרות בה זכה דגן, קוימה עוד בחודש מאי 2004, וכמובן שאי אפשר להגיש בר"ע בגינה בחודש ינואר 2005.

מן הראוי לציין, כי החלטות ראש ההוצל"פ, הן בגין אישור ההתמחרות והן בגין דחיית הבקשה לביטול ההתמחרות, נתנו במועדים שאינם תואמים את מועד הגשת הבר"ע. אמת נכון הדבר, כי המערער חזר שוב ושוב ופנה לראש ההוצל"פ, אולם העובדה שהמערער שב ופנה שוב לראש ההוצל"פ, אין בה כדי "להאריך" את המועד להגשת הבר"ע לאחר שכבר חלף המועד להגשתה.

פניה נוספת לראש ההוצל"פ בבקשה שכבר הוגשה, וקבלת החלטה נוספת של ראש ההוצל"פ איננה מכשירה מועד שכבר חלף, רק משום שנתנה החלטה נוספת בגין אותו ענין.
(ר' ע"א 502/00 רשות שדות התעופה נ' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ (לא פורסם)).
ז. זאת ועוד.
גם אם לא ימצא ראוי לדחות את הערעור מטעמים פורמליים, מן הראוי לציין, כי לא מצאתי כל ממש בטענות המערער.
אין כל פסול בכריתת הסכם המכר עם עומר דגן, משהשתתף בהליך ההתמחרות "מר דגן רן או מי מטעמו".
בעובדה שנמכר בסופו של דבר הנכס לעומר דגן בנו של רן דגן, אינני רואה כל עילה מן הדין לביטול המכר. המדובר במכרז "פרטי" למכירת נכס, בגינו אין לקבל טענת המערער לפיה ההסכם נכרת עם מי שלא השתתף במכרז, במיוחד כך, משמר רן דגן הודיע במהלך ההתמחרות כי הוא מופיע בהתמחרות בשם בנו.

לא מצאתי כל ממש בטענה לפיה מר רן דגן איננו רשאי לרכוש נחלה על פי כללי מינהל מקרקעי ישראל.
לענין זה חשוב לומר כי זכייתו של דגן הוכרזה בחודש מאי 2004, אולם טענותיו של המערער הועלו, לראשונה, בחודש אוקטובר 2004. שיהוי זה הוא בלתי סביר, והמועד להעלאת טענות המערערים בענין זה, חלף זה מכבר.

עוד לא מצאתי ממש בטענות המערער שעניינן נושא ריבית הפיגורים.
ענין ריבית הפיגורים, אינו קשור, בשום פנים, לענין אישור המכר, ואם אומנם יש ממש בטענה זו, אין הליך אישור המכר הליך ראוי להעלותה.
ח. סוף דבר –
אומנם יכולה אני להבין לליבו של המערער אשר עושה כל אשר בידו על מנת להציל את המשק שבבעלותו. יחד עם זאת, אינני יכולה להשלים, בשום פנים, עם השימוש לרעה שעושה המערער בהליכי בית המשפט.
הליכי ההוצל"פ נמשכים מזה חמש שנים. כונס הנכסים, מונה עוד ביום 8.11.00. על ההחלטה בענין מינוי כונס הנכסים וכן, לא ערערו המערערים ולא עתרו לביטול המשכון, בטענת אי תקפות כלשהי.
במהלך השנים, פנו המערערים למשיב וביקשו להשהות את הליכי המכירה למשך מספר חודשים,אשר בסיומם התחייבו לפנות את הנכס ולהעמידו למכירה.
מאז ועד היום, שבים המערערים ותוקפים כל החלטה שנתנת על ידי ערכאה כלשהי, בענין מכירת הנכס.
בענייננו, טענות המערער כנגד המכר, הן שוליות ואיזוטריות, זהות הקונה וגובה הריבית. טענה זו, לציין, הועלתה לראשונה לאחר חמש שנות התדיינות.

בנסיבות אלה, אינני רואה כי נתפס ראש ההוצל"פ לטעות בהחלטותיו.
לא היה כל מקום לבטל את המכר, ובדין דחה ראש ההוצל"פ את בקשות המערערים לביטולו.
ט. הערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיבים, יחד, שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד תשלומם בפועל.

ההוצאות ישולמו ישירות, שאילמלא כן תחולט הערבות הבנקאית עד סכום ההוצאות שנפסקו.
ניתן היום י"ג בסיון, תשס"ה (20 ביוני 2005)
י' שטופמן, שופטת








ברע בית משפט מחוזי 1056/05 ברוך קלמן,עזבון המנוחה אוה קלמן ז"ל נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ,אבנר גולוב - עו"ד (פורסם ב-ֽ 20/06/2005)