פסקי דין על אלזרקי ניסים | פסקי דין על אליהו יוסף - הסעות אליהו בע"מ

2315/05 דמ     21/06/2005




דמ 2315/05 אלזרקי ניסים נ' אליהו יוסף - הסעות אליהו בע"מ




6
בתי הדין לעבודה
דמ 002315/05
בית דין א.לעבודה ת"א
21/06/2005
תאריך:
כבוד הרשמת מוניקה מרגלית

בפני
:

אלזרקי ניסים

בעניין:
התובע
ע"י ב"כ מר קטשוילי, נציג איגוד מקצועי מרחב השפלה
נ ג ד
אליהו יוסף - הסעות אליהו בע"מ
הנתבעת
עו"ד ש. בוטרשוילי

ע"י ב"כ

פסק דין

1. רקע כללי
התובע הגיש תביעה בדיון מהיר לתשלום שכר עבודה בגין 17 יום בחדשים נובמבר-דצמבר 04 בסך 2,743 ₪.
בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע בענין נסיבות הפסקת עבודתו, משך העבודה והשכר המגיע לו.
מדובר בנהג שהועסק בנתבעת בעבר. לתקופת עבודתו האמורה שולמו לתובע זכויותיו במלואן. לאחר מכן הועסק בשנית בנתבעת תקופה קצרה בסוף שנת 04 עד לפיטוריו. זוהי התקופה הרלבנטית לתביעה.
גדר המחלוקת הוא במשך תקופת העבודה, האם 17 יום מ- 22/11/04 עד 10/12/04, כטענת התובע; או שמא 4 ימים מ- 9/12/04 עד 14/12/04, כטענת הנתבעת; וכן האם זכאי התובע לשכר עבודה כטענתו או ליתרת שכר, ובאיזה שיעור, נוכח טענת הנתבעת לפיה שולם לתובע סך 700 ₪ במזומן.
בהתאם להוראות סעיף 32 לחוק בית-הדין לעבודה, בית-הדין אינו קשור בדיני הראיות בהליכים אזרחיים. אף על פי כן ההלכה היא שבית-הדין קשור בעקרונות שבדיני הראיות, ביניהם נמנה הכלל שהמוציא מחבירו עליו הראיה.
על פי כלל זה נפסק כי נטל ההוכחה מהי תקופת העבודה בה הועסק העובד מוטל על העובד - התובע (דב"ע 23-3 חיים פרינץ - נתי גפן ואח', פד"ע כ"ו 547).
לעומת זאת, הנטל להוכיח ביצוע תשלומים במסגרת טענת "פרעתי" מוטל על המעביד הטוען אותה, זאת כטענת "הודאה והדחה". משהודה מעביד כי העובד זכאי לשכר בגין חדשים מסויימים, מודה הוא בעילת התביעה ומועבר אליו הנטל להוכיח כי אכן פרע את חובו לעובדו.

2. תקופת העבודה
התובע בעדותו אישר חתימתו על הצהרה נספח א' לכתב ההגנה, במסגרתה נאמר כי עבד בנתבעת מיום 9/12/04 בשעה 11:30 עד יום 14/12/04. לטענתו שונה תאריך תחילת העבודה במסמך ל- 9/12/04. התובע הכחיש מועד סיום העבודה המצויין בהצהרה, לטענתו סיים עבודתו ביום 10/12/04.
התובע אישר כי נהג ברכב בגינו הוגש כתב אישום עקב עבירת נהיגה שעבר ביום 10/12/04, בנהיגה ללא רשיון נהיגה תקף לסוג הרכב (נספח ג' לכתב ההגנה).
מנהל הנתבעת, יוסף אליהו, העיד מנגד כי תקופת עבודתו של התובע היא בהתאם להצהרה חתומה על ידו, נספח א' האמור, אשר פרטיה מולאו ע"י קצין הבטיחות בנתבעת. חתימת התובע אושרה בחותמת הקב"ט. במועד קבלת הדו"ח נספח ג' האמור, ביום 13/12/04, פוטר התובע לטענתו עקב זיוף רשיון הנהיגה שלו.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר התיק הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל הנדרש להוכחת תקופת עבודתו. גירסתו אינה נתמכת בראיה או בעדות, וסותרת נתוני מסמך הצהרתו החתום על ידו, נספח א' האמור, בו ננקבו מועדי עבודתו מיום 9/12/04 עד 14/12/04.
טענת הזיוף שהעלה התובע בעדותו בדיון בענין המועד המצויין בהצהרה, הינה טענה חמורה אשר נטענה בעלמא ללא ביסוס כלשהו בראיה.
הנתבעת מנגד תמכה גירסתה במסמך עליו הוחתם התובע ע"י קצין הבטיחות בחברה, טענה שלא נסתרה. חיזוק לגירסתה בענין מועד סיום עבודתו של התובע ניתן למצוא בעדות התובע לפיה הודה כי נהג ברכב במועד הוצאת כתב האישום.
מקובלת עלי עדות מנהל החברה הנתבעת לפיה התכוון לזמן לדיון את קצין הבטיחות על מנת להעיד בענין מועד פיטוריו של התובע כתוצאה מדו"ח תנועה האמור, ואולם נבצר מהעד להגיע לדיון עקב צינתור שעבר.
המסקנה המתקבלת היא כי משך עבודתו של התובע, הרלבנטי לתביעה, הוא בהתאם למצויין בהצהרה נספח א' לכתב ההגנה, 6 ימים מיום 9/12/04 עד 14/12/04.

3. זכאות התובע לשכר עבודה
גירסת התובע בענין שיעור השכר הקובע בסך 161.37 ₪ ליום, כמצויין בכתב התביעה, לא נסתרה ע"י הנתבעת בכתב ההגנה או בדיון.
אשר לתשלום שכר עבודה העיד מנהל הנתבעת בדיון כי שילם לתובע במזומן שלשה תשלומים כדלקמן: שני תשלומים בסך 200 ₪ כל אחד, ועוד תשלום בסך 300 ₪. התובע לא נדרש לחתום על קבלתם נוכח היכרות הצדדים מעבודתם המשותפתת, כטענתו.
התובע הודה, במענה לשאלת בית הדין, כי אכן קיבל סך 200 ₪ בלבד ממנהל הנתבעת, לטענתו, ללא קשר לחוב נשוא התביעה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לאור חומר הראיות אני קובעת כי אין לקבל את גירסת הנתבעת לפיה שולם לתובע סך כולל של 700 ₪, בהעדר ראיות או עדים, ומשהוכחשה בעדות התובע. התובע לא נחקר בדיון אודות כתב הויתור בחתימתו, נספח ד' לכתב ההגנה, מטעמים השמורים עם הנתבעת. יחד עם זאת, משהוכח בעדות התובע כי שולם לו ע"י הנתבעת סך 200 ₪, וחרף טענתו בעלמא, ללא פירוט או נימוק, לפיה התשלום אינו נזקף על חשבון שכר עבודה, אני קובעת כי דינה של הטענה להידחות.
התוצאה היא, בהתחשב בתקופת עבודתו של התובע, זכאי הוא לשכר עבודה בסך כולל של 968.22 ₪, בניכוי סך -.200 ₪ אשר שולם לו.
יתרת החוב בסך 768.22 ₪ תיפסק לו.

סוף דבר
הנתבעת, אליהו יוסף - הסעות אליהו בע"מ
, תשלם לתובע יתרת שכר עבודה בסך 768.22 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/1/05 עד מועד התשלום המלא תוך 15 יום.
משנתקבלה התביעה באופן חלקי, תישא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 200 ₪.
ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא בית-הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.
העתק מפסק הדין ישלח לצדדים ע"י המזכירות.

ניתנה היום י"ד בסיון, תשס"ה (21 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.

מוניקה מרגלית
, רשמת
קלדנית: רחל רוזבן








דמ בית דין אזורי לעבודה 2315/05 אלזרקי ניסים נ' אליהו יוסף - הסעות אליהו בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/06/2005)