פסקי דין על טל גלזר | פסקי דין על אלברטו צ'יטונה | פסקי דין על חדווה שפיגל | פסקי דין על מר אריאל שרון | פסקי דין על יו"ר תנועת הליכוד וראש ממשלת ישראל |

2149/05 בשא     22/06/2005




בשא 2149/05 טל גלזר, אלברטו צ'יטונה, חדווה שפיגל נ' מר אריאל שרון, יו"ר תנועת הליכוד וראש ממשלת ישראל





1. טל גלזר

2. אלברטו צ'יטונה

3. חדווה שפיגל

- ע"י ב"כ עו"ד נדב העצני ועו"ד מנחם הסה

בעניין:
המבקשים

- נ ג ד -
1. מר אריאל שרון

יו"ר תנועת הליכוד וראש ממשלת ישראל

- ע"י ב"כ עו"ד איתן המרמן

2. השר ישראל כ"ץ
יו"ר מזכירות תנועת הליכוד
3. מזכירות תנועת הליכוד
4. ח"כ מיכאל רצון
יו"ר ועדת הליכוד העולמי במזכירות הליכוד
5. ועדת הליכוד העולמי במזכירות הליכוד
- משיבים 5-2 ע"י ב"כ עו"ד כרמל שאמה
6. זאב ביילסקי
- ע"י ב"כ עו"ד רועי בלכר
7. גדעון פת
8. ולדימיר הרצברג
9. נתן שרנסקי
- ע"י ב"כ עו"ד יעקב רובין

המשיבים
10. בית הדין של תנועת הליכוד

משיב פורמלי
החלטה
כללי

1. כיצד צריכה, על פי תקנוניה, תנועת הליכוד - הישראלית והעולמית - לבחור את מועמדה לתפקיד ממלא מקום יושב ראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית? כיצד יש לנהוג במי שאינו פועל על פי התקנונים האמורים? האם יש להכריז על קיום הוראות התקנונים או סטייה מהם? האם ניתן להורות למשיבים או למי מהם להפסיק לקדם מועמדות או לא לקיים פעילות ביחס לבחירת מועמדים אשר לא נבחרו על פי התקנונים הללו?

2. אלה הן עיקר השאלות אותן הביאו המבקשים לבית משפט זה, כאשר מבוקשם הוא כי בית המשפט ידון ויכריע בהן. עתירתם היא למתן צווים כנגד המשיבים שלא לפעול בניגוד לאותם תקנונים, ולהצהיר כי הבחירה שבוצעה בהתאם לאותם תקנונים, ואשר מכוחה נבחר משיב 9 - מר נתן שרנסקי - כמועמד הליכוד לתפקיד האמור, היא בחירה כדין, ומאידך גיסא, משיב 6 - מר זאב ביילסקי - לא נבחר כדין. על כן, לטענת העותרים, המשיבים אינם רשאים לפעול למען קידום מועמדותו ובחירתו של מר ביילסקי לתפקיד האמור.

רקע

3. מר סליי מרידור מכהן בתפקיד יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן - "התפקיד" או "תפקיד היו"ר"). הוא נבחר על ידי המוסדות הלאומיים (על פי חוקת ההסתדרות הציונית וחוקת הסוכנות), כמומלץ מטעמה של תנועת הליכוד. הבחירה נערכה בוועידה העולמית השלישית של הליכוד העולמי, ביוני 2002.

4. מר מרידור הודיע על סיום תפקידו. סמוך לאחר מכן פנו ראשי תנועת הליכוד העולמית אל מר אריאל שרון
, ראש ממשלת ישראל (משיב 1) ובו פרטו בפני
ו את הנהלים והכללים לבחירת מועמד מטעם הליכוד לתפקיד יושב הראש הנ"ל. הם ציינו כי הגיעו אליהם ידיעות על כוונת ראש הממשלה למנות מחליף למר מרידור, תוך עקיפת מוסדות הליכוד העולמי, וביקשו ממנו כי לא ייתן ידו לכך, וכי יפעל על פי התקנונים הרלבנטיים לצורך הבחירה של מועמד הליכוד לתפקיד יושב הראש (מכתב מיום ח אייר תשס"ה (17.5.05), נספח ה לבקשה). מכתב זה לא נענה.

5. ביום 29.5.05 פורסמה בעיתונות מודעה מאת הליכוד העולמי, וכותרתה היא "בחירת מועמד/ת הליכוד העולמי לחבר הנהלה ויו"ר ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית". במודעה נאמר כי המועצה העולמית של הליכוד העולמי תבחר את המועמד ביום 19.6.05. כמו כן נקבעו במודעה הנהלים להצגת המועמדות. מודעה זו חתומה על ידי מר אורי שטרוזמן, שופט (בדימוס) יושב הראש הועדה המכינה (נספח ג לבקשה).

6. סמוך לאחר מכן החלו פעילויות בערוצים מקבילים:
מחד גיסא, הודיע ראש הממשלה, מר אריאל שרון
, באמצעות דובר משרד ראש הממשלה, כי המועמד של ראש הממשלה לתפקיד זה הוא ראש עיריית רעננה, מר זאב ביילסקי, משיב מס' 6 (להלן - "מר ביילסקי"), וכי ראש הממשלה כבר נפגש עם יושב ראש חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, אשר הודיעה לראש הממשלה כי לאחר שנועצה ב"ועדת הייעוץ וההסכמה של חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית", הם מסכימים פה אחד למינוי זה (נספח א לבקשה).
מאידך גיסא, פנו המשיבים 9-7 למוסדות הליכוד העולמי, והציגו את מועמדותם לתפקיד (אישור המנכ"ל של הליכוד העולמי - נספח ד לבקשה).

7. המבקשים עתרו לבית הדין העליון של הליכוד בבקשה כי זה ייתן צו מניעה כנגד חמשת המשיבים הראשונים שבפני
נו, כדי שאלה יפעלו רק על פי חוקת הליכוד הישראלי ותקנון הליכוד העולמי ביחס למינוי מועמד הליכוד לתפקיד היו"ר. טענתם היתה כי הדרך הנכונה והיחידה לבחירת מועמד הליכוד לתפקיד היו"ר, היא רק באמצעות בחירות של מועצת הליכוד העולמי, ועל כן ניתן לבחור רק במשיבים 9-7, ולא במר ביילסקי, אשר אינו מועמד כלל ולא פנה להציג את מועמדותו לבחירה במוסדות הליכוד העולמי.
בית הדין העליון של הליכוד (כב' השופט (בדימוס) אביגדור משעלי, עו"ד נורמן פלאט, עו"ד מנשה שני), לאחר שניתחו את הוראות חוקת הליכוד - נושא אליו נידרש בהמשך - קבעו כי סוגיה זו אינה בסמכות בית הדין של הליכוד הישראלי אלא נתונה למוסדות הליכוד העולמי, לרבות בית הדין שלו. לכן החליט בית הדין העליון של הליכוד הישראלי כי אינו נכנס לשאלה ואינו דן בה והיפנה את העותרים למוסדות הליכוד העולמי (החלטה מיום ח סיון תשס"ה (15.6.05) בעתירה 813/05 - נספח א1 לבקשה).

8. מיד עם קבלת החלטת בית הדין העליון של הליכוד הישראלי, פנו שלושת המבקשים - חברי תנועת הליכוד - לבית משפט זה בבקשה, שעתירתה דומה לזו שהופנתה לבית הדין העליון של הליכוד. לטענתם, טעה בית הדין העליון, ובית המשפט מתבקש ליתן את הצווים שאותם ביקשו בפני
אותו בית דין של תנועת הליכוד.

תמצית ההליכים

9. הבקשה הוגשה ביום שישי, י סיון תשס"ה (17.6.05) בשעות הצהריים, במעמד צד אחד. לא נתתי צו זמני כל שהוא במעמד צד אחד. הוריתי על צירוף המשיבים 9-6, שכן עניינם עלול להיפגע. כן איפשרתי לצדדים להגיב בכתב וקבעתי את הדיון ליום שני יג סיון תשס"ה (20.6.05) בשעות אחר הצהריים, שכן הבחירה לתפקיד היו"ר, בוועד הפועל הציוני, נועדה להיערך ביום 22.6.05.

10. הוגשה תגובה בכתב מטעם משיב 1 וכן מטעם משיבים 2 ו-3, כאשר בעל פה נאמר על ידי ב"כ משיבים 2 ו-3, כי תגובה זו הינה גם מטעם משיבים 4 ו-5. בדיון בפני
י, שנערך ביום יג סיון תשס"ה (20.6.05), טענו עורכי הדין הבאים: באי הכוח של המבקשים - עו"ד נדב העצני; של משיב 1 - עו"ד איתן הברמן; של משיבים 5-2 - עו"ד כרמל שאמה; של משיב 6 - עו"ד רועי בלכר; וכן של משיב 9 - עו"ד יעקב רובין.

11. במהלך הדיון נמסר על ידי ב"כ המבקשים - ויתר בעלי הדין לא חלקו על כך - כי ביום 19.6.05 נערכה הבחירה של מועמד הליכוד לתפקיד היו"ר, במועצה של הליכוד העולמי. מתוך 79 חברים בגוף זה, הצביעו 63. תוצאות הבחירות היו כי מר נתן שרנסקי, משיב 9 (להלן - "מר שרנסקי") נבחר ברוב של 38 קולות, כאשר המועמדים האחרים קיבלו מספר קולות נמוך יותר: מר גדעון פת, משיב מס' 7, קיבל 24 קולות; ואילו עבור מר ולדימיר הרצברג, משיב מס' 8, הצביע אדם אחד.

12. בפתח הדיון ניסיתי להביא את הצדדים להסכמה, אך לא עלה הדבר בידי. מאחר ודי בכך שאחד הצדדים אינו מסכים לפשרה אשר מוצעת על ידי בית משפט, כדי שהתוצאה תהיה כי אין הסדר מוסכם, יש להחליט בבקשה על פי הדין.
למותר לציין כי לא אתייחס להצעת הפשרה, ועל כן אף לא יוזכר תוכנה.

13. בטרם אתייחס לתיק לגופו, ראיתי לנכון להציג נושא נוסף, והוא זה:
גם בתשובות בכתב וגם בטיעונים בעל פה, הוצגו על ידי משיב 1, מן הצד האחד, ועל ידי משיבים 5-2, מן הצד השני, עמדות מנוגדות. כעולה משמם ותוארי תפקידם של המשיבים 5-1, כולם בני מפלגה אחת הם. מטבע הדברים, כאשר נזקק בית משפט לעמדת תאגיד כל שהוא, אותו תאגיד מיוצג על ידי עורך דין אחד, טענותיו אחידות הם, ואין המחלוקת הפנימית באותו גוף מגיעה לבית המשפט. כאן, גיליתי מצב שונה. על כן, לאחר דיון בלתי פורמאלי כדי לנסות להגיע לפשרה כאמור, הצעתי לבאי כוח המשיבים 5-1 פסק זמן, כדי שאלה יתייעצו עם שולחיהם, וזאת כדי שתוצג בפני
בית המשפט עמדה אחידה של תנועת הליכוד. גם לאחר ההפסקה נשארו עורכי הדין הברמן ושאמה בעמדתם, ובפני
בית המשפט הוצגה מחלוקת קוטבית: בעוד משיב 1, מר אריאל שרון
, יושב ראש תנועת הליכוד וראש ממשלת ישראל, מבקש - באמצעות עורך דין איתן הברמן - לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשים בהוצאות, הרי משיבים 5-2, שהם השר ישראל כץ, יושב ראש מזכירות תנועת הליכוד, מזכירות תנועת הליכוד, חבר הכנסת מיכאל רצון, יושב ראש ועדת הליכוד העולמי במזכירות הליכוד, וכן ועדת הליכוד העולמית במזכירות הליכוד, מבקשים - באמצעות עורך דין כרמל שאמה - לקבל את העתירה (בדיון בעל פה היו הבדלי הדגשים ושוני מסוים ביחס לאחת העתירות של המבקשים, נושא בו נדון להלן). בהקשר זה אציין כי עורך דין שאמה, אף מסר בעל פה (עמ' 6, שורות 14-12 לפרוטוקול) כי הוא התבקש על ידי מנכ"ל הליכוד לייצג את יושב ראש המזכירות ואת המזכירות של הליכוד, ולטענתו הוא הוא קולו של הליכוד. עו"ד הברמן אישר כי יש לו ייפוי כח רק בשם מר שרון (שם , שורה 11), אף כי לא היה מי שיחלוק על כך כי עורך הדין הברמן משמש, מזה שנים, כיועץ המשפטי הקבוע של תנועת הליכוד.
מצב זה - אינו רגיל. ברור כי בית המשפט פועל אך ורק על פי החוק והדין, אך התמונה שהתגלתה בטיעונים בכתב ובעל פה חושפת מצב מיוחד. יש לזכור כי מפלגה היא "חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא ולייצוגם בכנסת על ידי נבחרים", כפי שהוגדרה בסעיף 1 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992, אך בנוסף לכך היא גם תאגיד (סעיף 13 לאותו חוק). היה זה מן הראוי, כי תאגיד ייוצג בהליך משפטי על ידי המוסמך לפעול בשמו ובמקומו, ולא בדרך של ייצוג נפרד למוסדותיו השונים, המדברים בשני קולות.
על כל פנים, אין כל השפעה מעשית לסיטואציה המיוחדת האמורה על התוצאה המשפטית של החלטה זו.

15. כדי שייקל עלינו להבין את טענות הצדדים ואת פסיקתי, נקדים ונביא בפני
הקורא את הוראות התקנונים השונים, אשר פרשנותם ויישומם עומדת בבסיס החלטה זו.

התקנונים

16. תנועת הליכוד העולמית פועלת על פי תקנון פנימי (צורף כנספח ט לבקשה וחלק מנספח ג לתשובת משיב 1). בזמן הקצר שבו טענו הצדדים, לא הוברר לי אם תנועת הליכוד העולמית היא גוף משפטי בפני
עצמו ורשום כעמותה, או שמא היא מעין פדרציה של סניפים של הליכוד במדינות שונות: 40% מישראל ו-60% ממדינות העולם. גם התשובה לשאלה זו של המעמד המשפטי המדויק של הליכוד העולמי, אינה הכרחית לצורך ההכרעה שבפני
י.

17. סעיף 3ג4 לתקנון הליכוד העולמי מתייחס לתפקיד חברי ההנהלה הציונית, אשר היושב ראש, שהוא נשוא דיוננו, נמנה עליהם. וכך נאמר באותו סעיף:

"במסגרת הנציגות של סניפי הליכוד בארץ ובגולה לקונגרס ולוועידה העולמית יכללו יו"ר התנועה העולמית, יו"ר עמית, סגני היו"ר, חברי ההנהלה הציונית מטעם הליכוד, ממלאי תפקיד יו"ר/יו"ר עמית וסגן מטעם הליכוד בקק"ל, בקרן היסוד ובוועד הפועל וכן חברי ליכוד המכהנים בראש פדרציות ציוניות".

18. כיצד נבחרים נציגי הליכוד להנהלת ההסתדרות הציונית העולמית (הבוחרת מבין חבריה את היושב ראש, נשוא התיק שבפני
נו)? על כך משיב לנו סעיף 3גט לתקנון הליכוד העולמי:

"הועידה העולמית תבחר את יושב ראש הליכוד העולמי, את מוסדותיה וכן את נציגי התנועה להנהלת ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית ולתפקיד יו"ר/עמית/סגן בקק"ל".

19. מאחר ומר סליי מרידור הפסיק את תפקידו במהלך הקדנציה, ויש צורך בבחירות מיידיות, סמכות הבחירה - על פי תקנון הליכוד העולמי - עוברת מן הועידה העולמית אל המועצה העולמית, אשר ממלאת את תפקידי הוועידה העולמית בתקופות שבין וועידה לוועידה (סעיף ג4ב לתקנון הליכוד העולמי).

20. הליכוד הישראלי, ששמו הרישמי הוא: "הליכוד תנועה לאומית ליברלית", פועל על פי חוקת הליכוד, אשר הומצאה לי על ידי ב"כ הצדדים. הליכוד הישראלי הינו מפלגה הרשומה כדין על פי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, והצדדים הסכימו כי חוקת הליכוד היא אותו תקנון המוזכר בסעיף 14 לחוק המפלגות האמור.

21. תקנון הליכוד הישראלי תוקן רק לאחרונה ופרק יב3 שבו מוקדש לליכוד העולמי. קיימת זיקה בין הליכוד הישראלי לבין הליכוד העולמי. הליכוד העולמי פועל על פי תקנון הליכוד העולמי (ראה גם סעיף 143כח(ב) לתקנון הליכוד הישראלי). זכאים להיבחר כצירים לועידת הליכוד העולמי מטעם סניף ישראל (הוא הוא הליכוד הישראלי) מי שכשירים להיבחר לוועידת הליכוד הישראלי על פי סעיף 18 לתקנון הליכוד הישראלי (ראה סעיף 143כט(ב) לתקנון הליכוד הישראלי).

22. וכך נקבע בתקנון הליכוד הישראלי בסעיף 143כט(ה):

"המועמדים לכהונות הבכירות מטעם הליכוד העולמי - יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית ו/או גזבר הסוכנות וההסתדרות הציונית, יומלצו על ידי יו"ר תנועת הליכוד בישראל ויועמדו לבחירה בוועידת הליכוד העולמי".

23. השוני בין תקנון הליכוד העולמי לבין התקנון של הליכוד הישראלי, ככל שהדבר נוגע לבחירת מועמדים לתפקידים הבכירים בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית - ובכללם תפקיד היו"ר העומד במוקד החלטה זו - הוא זה: בעוד על פי תקנון הליכוד העולמי אין כל מגבלה לבחור ולהיבחר, וכל אחד יכול להציג את מועמדותו, הרי על פי התקנון הישראלי, המועמדים לאותם התפקידים הבכירים, צריכים לעבור שתי משוכות: (1) " יומלצו ע"י יו"ר תנועת הליכוד בישראל" (2) "ויועמדו לבחירה בועידת הליכוד העולמי".
תמצית טענות הצדדים

24. המבקשים טוענים כי יו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה, מר אריאל שרון
, משיב 1 , אינו פועל על פי שני התקנונים הללו. הוא בוחר דרך עוקפת של פניה לגופים חיצוניים בתוך הסוכנות היהודית כדי לקדם את בחירת מר ביילסקי. מר ביילסקי עצמו לא הציג כלל את מועמדותו בפני
הליכוד העולמי, ועל כן, ממילא, לא נבחר. מר שרון, אינו רשאי לפעול למען מר ביילסקי, כאשר זה לא נבחר על פי תקנון הליכוד הישראלי.
עו"ד נדב העצני, בבקשתו המקורית עתר לצווים המורים למשיבים 5 - 1 להפסיק לקדם את בחירת מר ביילסקי. למעשה, לאחר שמשיבים 5 - 2 הצטרפו לטענות העותרים, נותרה הבקשה כלפי מר שרון בלבד. עו"ד העצני הדגיש כי כדי לקדם את העיקרון של כפיפות הכל - ובכללם ראש הממשלה -לתקנון , הדרך המשפטית הנאותה להשגת יעד זה היא צווי מניעה אישיים כנגד ראש הממשלה. לדבריו, עקרון האמנה החברתית ותום הלב של חברי הליכוד, מחייב גם את ראש הממשלה לפעול על פי תקנון הליכוד, ואם לא יעשה כן, על בית המשפט, באמצעות צווים, לאכוף עליו דרך זו. עו"ד העצני הדגיש כי פניה זו לבית המשפט היא בדלית ברירה, לאחר שראש הממשלה לא ענה כלל למכתב של ראשי הליכוד העולמי (שעיקר תוכנו הובא לעיל בפיסקה 4).
במהלך הדיון בעל פה, עתר עו"ד העצני להוספת סעד הצהרתי; הוא ביקש כי בית המשפט יצהיר כי בחירתו של מר שרנסקי היתה כדין, ואילו בחירת מר ביילסקי על ידי ראש הממשלה, והפעולה לקידום מועמדותו, אינה כדין. על כל פנים, הוא הדגיש כי אין בכך כדי לגרוע מן הסעדים המקוריים שביקש בבקשה המקורית (עמ' 19, שורות 23 - 19).

25. עו"ד איתן המרמן
, שייצג את מר אריאל שרון
, יו"ר תנועת הליכוד וראש ממשלת ישראל
, טען כטענה מקדמית כי צווים כנגד ראש הממשלה מקומם בבג"צ ולא בבית משפט מחוזי.
הוא הסכים כי מר שרון לא פעל על פי תקנון הליכוד, אך הדגיש, ופיתח רעיון זה, כי למר שרון יש שני תפקידים: יו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה. התפקיד השני, המעמיד את מר שרון בראש הרשות המבצעת של המדינה, מקנה לו את הזכות ואת החובה לפעול במישור הציבורי-לאומי על פי צורכי המדינה. משהגיע מר שרון למסקנה כי מר ביילסקי הוא האיש המתאים לתפקיד יו"ר ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית, אין זה מן הראוי כי בית המשפט יבקר את החלטתו זו של ראש הממשלה, וימנע ממנו מלפעול להגשמתה.
עו"ד הברמן צירף לתגובתו מכתב של מזכיר הממשלה אליו, אשר בו נאמר כי "ראש הממשלה הודיעני, כי אין בדעתו להמליץ על איש מבין אלה שהציעו את מועמדותם לבחירה במוסדות הליכוד הלאומי". מכאן, שביחס למשיבים 9-7, לא התקיים התנאי האמור בסעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד (הובא לעיל בפיסקה 22), שכן יו"ר תנועת הליכוד לא המליץ עליהם. לדעתו, במקרה כזה יש בעיה פרשנית ומי שצריך להכריע בה הוא בית הדין של הליכוד ולא בית משפט זה (עמ' 11, שורות 8 - 7 ).
עו"ד הברמן טען כי אין מקום להוצאת צווי מניעה וצווי עשה נגד ראש ממשלת ישראל, אשר פעל בעניין קידום מועמדותו של מר ביילסקי, כלשונו, בערוץ הממלכתי ולא בערוץ הליכודי (עמ' 13, שורות 10 - 7).
נימוק נוסף לאי הוצאת צווי מניעה הוא כי הנושא של הבחירה לתפקיד יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, אינו במוסד ליכודי פנימי, אלא במוסדות של ההסתדרות הציונית, קרי: הועד הפועל הציוני, אשר יפעל על פי תקנונו ונוהגיו. לשם כך, פעל ראש הממשלה להשיג קונסנזוס עם ועדת ההסכמה (ראה פיסקה 6 לעיל), והנושא יוכרע בוועד הפועל הציוני.

26. עו"ד שאמה, שכאמור מייצג את עמדת מזכירות הליכוד הישראלי וועדת הליכוד העולמי בתוך מזכירות הליכוד הישראלי (ולדבריו קיבל הוראות בעל פה מאת מנכ"ל הליכוד לטעון בפני
י), מסכים לעמדת המבקשים כי מי שנבחר כדין כמועמד הליכוד לתפקיד היו"ר, הוא מר שרנסקי. לדבריו, גם אם ראש הממשלה לא המליץ עבור מועמד זה, פסילה כזו של מועמד שהיה אסיר ציון, סותרת את עקרונות הסבירות והמידתיות, ועל כן פסולה.
ככל שמדובר בהצהרה, הסכים עו"ד שאמה לטענות המבקשים. ברם, חלק הוא על דעתם ביחס להוצאת צווי מניעה נגד האישים הנוגעים בדבר. לדבריו, רשאי כל מועמד לפעול ולהיבחר, ולכן אין מקום להוציא צו מניעה כנגד מר ביילסקי, אם כי הסכים הוא שיינתן צו מניעה כנגד האורגנים של הליכוד אותם הוא מייצג (עמ' 15, שורות 15 - 14).

27. עו"ד רועי בלכר, אשר טען למר ביילסקי, ביקש לדחות את העתירה. הוא ציין כי אם מתבקשים לבחון את בחירת המועמד על פי תקנון הליכוד העולמי, בית משפט זה אינו יושב בערעורים על החלטות הליכוד העולמי. אם הכוונה היא לבדוק את הבחירה על פי סעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד הישראלי, הרי, כלשונו, "לגבי האחד [מר שרנסקי] לא התקיים הרישא ולגבי השני [מר ביילסקי] לא התקיים הסיפא" (עמ' 16, שורות 9 - 8).
לדעתו, הפתרון הנכון הוא כי כל אדם יציג את מועמדותו, וכי תיערך בחירה כדין בוועד הפועל הציוני.

28. עו"ד יעקב רובין, טען בשמו של מר שרנסקי כי בחירתו היא כדין. הוא ער לכך שיו"ר תנועת הליכוד לא המליץ בעדו של מרשו, אך לדעתו הפרשנות הרחבה, התכליתית והמידתית הנהוגה כיום, מאפשרת לפרש את התקנון של הליכוד הישראלי באופן שבו אם ראש תנועת הליכוד לא המליץ עבור אדם כלשהו, עדיין רשאית תנועת הליכוד העולמית לבחור מועמד, שכן אין זה סביר לפרש את הסעיף באופן שבו למר שרון תהיה זכות ווטו למנוע בחירת כל אדם. הוא אף הוסיף כי מכתבו של מזכיר הממשלה, המתאר את עמדת מר שרון, מציג רק את הפן של מר שרון כראש הממשלה ולא כיו"ר הליכוד, וככזה לא המליץ ולא פעל כלל ,ואם התיימר לפעול בשני הכובעים, כי אז פעולתו זו אינה בתום לב ולוקה בניגוד עניינים (עמ' 19 - 18 לפרוטוקול).

סמכות

29. טענת עו"ד הברמן, לפיה נשוא הבקשה הינו בסמכות בג"צ, אינה מתיישבת עם פסיקת בג"צ עצמו.כאשר עתרו לבג"צ מי שטענו כי מפלגה אינה פועלת על פי תקנונה וערכיה, וביקשו כי בג"צ יורה למפלגה ולהנהלתה שלא לחתום על הסכם קואליציוני המנוגד לתקנון המפלגה (עקב אי אישורו של אותו הסכם על ידי המוסד המוסמך על פי תקנון המפלגה), דחה בית המשפט העליון את העתירה וקבע, מפי המשנה לנשיא - כתוארו אז - א' ברק, כדלקמן (בג"צ 5353/94 "בש"ם - בוחרי ש"ס מאוכזבים" נ' מפלגת ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה, תק-על 94(3), 1364):

"עתירה זו אינה מגלה על פניה עילה להתערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק ודינה להדחות בלא לזמן את הצדדים. מפלגה היא תאגיד (סעיף 13 לחוק המפלגות - התשנ"ב-1992). היא פועלת באמצעות האורגנים שלה. היא מתנהלת על-פי תקנונה. טענה כי הסכם ( קואליציוני) נכרת בשמה של מפלגה שלא על-ידי המוסמכים לכך על-פי תקנונה, הינה שאלה שאינה מעניינו של בית-המשפט הגבוה לצדק".

30. הוא הדין לענייננו: אין הבקשה שבפני
נו מופנית כנגד מר שרון בתפקידו כראש הממשלה, אלא כראש תנועת הליכוד. אמנם, המבקשים התייחסו למשיב 1, מר אריאל שרון
, בשני תואריו, דהיינו: יו"ר תנועת הליכוד וראש ממשלת ישראל
, אך ברור שהתואר השני אינו חלק רלוונטי, מבחינה משפטית, לבקשה שבפני
נו, ונכתב כחלק מחובת הנימוס הבסיסית כלפי ראש ממשלה בישראל. גם נימוקי הבקשה, והתייחסויות בעלי הדין, כפי שהובאו בתמצית לעיל, נסובו על פרשנות תקנון הליכוד (הישראלי והעולמי), ולמעמדו ותפקידו של מר אריאל שרון
כיו"ר תנועת הליכוד. דווקא מר הברמן, הוא זה שניסה לפתוח את היריעה ולהצביע על פן נוסף בתפקידו של מר שרון כראש הממשלה, אך מקובלנו כי סמכות נקבעת על פי טענות התובע או המבקש ולא על פי טענות ההגנה של הנתבע או המשיב (ראה, בין היתר, א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תל אביב, תשס"ג), בעמ' 10).

31. מאחר ולבג"צ אין סמכות לדון בעניין, על פי התקדים האמור, הסמכות השייורית לדון בתביעות מסוג זה נתונה לבית המשפט המחוזי, וזאת על פי סעיף 40 (1) רישא לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, שכן הבקשה שבפני
י היא בגדר "כל עניין אזרחי... שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום" (וראה גם: גורן, שם).

32. לפיכך, הטענה המקדמית של עו"ד הברמן, בשם משיב 1, בדבר חוסר סמכות של בית משפט זה - נדחית.

דרכי בחירת המועמד מטעם הליכוד לתפקיד היו"ר

33. ראינו (פיסקאות 23 - 18 לעיל) כי אין התאמה מלאה בין הסעיפים בתקנון הליכוד העולמי ותקנון הליכוד הישראלי, ביחס לדרך לבחור מועמד לתפקיד היו"ר. בעוד שהתקנון של הליכוד העולמי אינו מגביל את המועמדים לבחירה, זולת תנאי הכשירות "הרגילים" הנדרשים מכל חבר ליכוד על פי סעיף 18 לתקנון הליכוד הישראלי, יש בתקנון הישראלי, דרישה כפולה: המלצת יו"ר תנועת הליכוד בישראל ובחירה בוועידת הליכוד העולמי.
34. מאחר ונמסר לי שהתקנון הישראלי הוא החדש (מן השנה האחרונה), לעומת התקנון של הליכוד העולמי, על פי כללי הפרשנות הרגילים, במקרה של סתירה או אי התאמה בין שני התקנונים, יש תוקף לנוסח האחרון, קרי: תקנון הליכוד הישראלי, וסעיף 143כט(ה) שבו.
יתרה מזו, נמסר לי בדיון בפני
י, כי היתה כוונה להתאים ולתקן את תקנון הליכוד העולמי, כדי שזה יחפוף את הוראות פרק יב3 לתקנון הליכוד הישראלי, הרי שדרך פרשנית זו, גם תואמת את כוונתם הסובייקטיבית של הנוגעים בדבר.

35. דרך בחירה זו של מועמד הליכוד לתפקידים הבכירים בהסתדרות הציונית העולמית ובסוכנות היהודית (תפקידי היו"ר והגזבר), אינה שגרתית וסוטה מעקרון דמוקרטי של בחירה "פתוחה". בעוד שהבחירות של המועמדים לועידת הליכוד, לכנסת, ולגופים נוספים המוזכרים בתקנון הליכוד הישראלי, היא בחירה שבה כל אחד יכול להציג את מועמדותו, וכל אחד זכאי לבחור ולהיבחר (כפוף לחברות במשך תקופה מינימאלית בתנועה; ראה סעיפים 18, 18א ו - 19 לתקנון הליכוד הישראלי), נוכחנו לדעת כי סעיף 143כט(ה) הנ"ל מתנה את דרך הבחירה של המועמדים לאותם תפקידים בכירים בסוכנות ובהסתדרות הציונית העולמית בהמלצה של יו"ר תנועת הליכוד בישראל.
לא מקובלת עלינו פרשנותו של עו"ד הברמן כי כוונת סעיף זה הוא לאפשר לראש הממשלה פיקוח ושליטה על המועמד לתפקידים אלה, בשל חשיבותם הלאומית ורצון ראש הממשלה כי מועמדים אלה יהיו כלבבו, שכן סמכות זו אינה נתונה לראש הממשלה אלא ליו"ר תנועת הליכוד. טענתו של עו"ד הברמן כי הסעיף נכתב כאשר יו"ר תנועת הליכוד הוא ראש הממשלה, אינה משכנעת, כי ניסוח סעיפי תקנון מפלגות אינם תלויים במצב פוליטי זה או אחר, וסעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד יחול בין אם יו"ר תנועת הליכוד הוא ראש הממשלה, או שר בממשלה בראשות מפלגה אחרת, או ראש האופוזיציה. מכאן, שטיעוניו של עו"ד הברמן כאילו סעיף זה נועד לחזק את מעמדו של ראש הממשלה בקשריו עם ראשי הסוכנות וההסתדרות הציונית העולמית - נדחים.

36. סבור אני כי יש לתת לסמכות יו"ר תנועת הליכוד, על-פי סעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד, דהיינו: הסמכות להמליץ על המועמד לתפקידים הבכירים מטעם הליכוד העולמי במוסדות הלאומיים, פרשנות מצמצמת, שכן עצם הסעיף מנוגד לרוח הדמוקרטית הפתוחה של זכות מלאה לבחור ולהיבחר, ללא הגבלות. יש להשתמש בזכות זו במשורה. "ווטו" מסוג זה ייושם רק במקרים חריגים. מכתבו של מזכיר הממשלה, לפיו ראש הממשלה הודיע כי אין בדעתו להמליץ על איש מבין אלה שהציעו מועמדותם לבחירה במוסדות הליכוד העולמי, ללא כל נימוק, מעוררת קושי לא קטן. אין במכתב זה נימוק כלשהו, ואין התייחסות למועמדים עצמם, כאשר שניים מתוכם היו ראויים לכהן במשך מספר שנים כשרים בממשלות ישראל, ועל-פני הדברים לא נאמר במכתב מזכיר הממשלה כל דבר אשר יש בו כדי למנוע מהם למלא את תפקיד יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית בארץ ישראל.

37. פרשנות מילולית של סעיף 143כט(ה) יכול שתביא למצב של סמטה ללא מוצא. אליבא דאמת, זה המצב כיום. מאחר ולדברי מזכיר הממשלה החליט ראש הממשלה שלא להמליץ על אף אחד מבין המועמדים שהציעו עצמם לבחירה לתפקיד היו"ר במוסדות הליכוד העולמי, משמעות הדבר היא כי לליכוד אין כלל מועמד לתפקיד היו"ר, על-פי תקנונו הוא.
בעניין זה, ראיתי לנכון לאמץ את גישתו הפרשנית המרחיבה של עו"ד יעקב רובין, בא כוח מר שרנסקי. פרשנות זו יונקת לא רק מרוח התקנון הדמוקרטי של הליכוד הישראלי, אלא גם מן הכלל המקובל עלינו בענפי משפט אחרים כי יש לעשות כל מאמץ פרשני לקיים את המסמך המשפטי או העסקה, ולא לבטלן.
יישום כלל זה למקרה שלפנינו מביא לתוצאה הבאה: מאחר ויו"ר תנועת הליכוד לא המליץ על אף מועמד, והוא אף לא הציע כל מועמד אחר לבחירה במסלול הקבוע בסעיף 143כט(ה) הנ"ל, יש לראות את בחירת מועצת הליכוד העולמי כתקפה, גם אם לא מולא התנאי של המלצת יו"ר תנועת הליכוד.

38. למסקנה זו הגעתי גם בשל העובדה כי מר שרון, ידע מראש על התקנון ודרך הבחירה במועצת הליכוד העולמי, אך לא עשה דבר למנוע אותה להציע מצידו דרך אחרת, על-פי התקנון. יש לזכור כי ראשי הליכוד העולמי, ד"ר ג'קסון קופפר, יו"ר תנועת הליכוד העולמי, ומר ארנן פלמן, יו"ר עמית הליכוד העולמי, פנו למר שרון במכתב עוד ביום 17.5.05, דהיינו למעלה מחודש לפני מועד כינוס הגוף הבוחר על-פי סעיף 143כט(ה) הנ"ל. מר שרון לא ענה למכתב זה. אין אנו עוסקים בנימוסים והליכות, אלא במשמעות משפטית. אי התייחסותו של מר שרון למכתב זה, ובחירת דרך חילופית, שלא על-פי התקנון, לקדם את מועמדו שלו, מר ביילסקי, מאפשרת לאמץ את הגישה הפרשנית המרחיבה שהוסברה לעיל. אם לא תאמר כן, יוכל יו"ר תנועת הליכוד הישראלית, על-ידי אי המלצה, למנוע ממועצת הליכוד העולמי לפעול על-פי סעיף 143כט(ה) הנ"ל, וכך לא ייבחר כלל מועמד מטעם הליכוד, על-פי תקנון הליכוד הישראלי, לתפקיד היו"ר.

39. בדיונים בפני
י, לא היתה מחלוקת כי "בחירת" מר ביילסקי על-ידי מר שרון כמועמד, לא היתה על-פי התקנון, לא של הליכוד העולמי ולא של הליכוד הישראלי. הדרך המשפטית היחידה אשר הוצעה על-ידי עו"ד הברמן להכשיר את מעשיו אלה של מר שרון, היא כי הוא השתמש בכוחו ובסמכותו כראש ממשלה ולא כיו"ר תנועת הליכוד.
אינני סבור כי במסגרת החלטה זו עלי לפרש את גבולות סמכותו של מר שרון כראש ממשלה ; בעניין זה, יתכן וצודק עו"ד הברמן כי נושא זה נתון לסמכות הבג"צ, אך מכל מקום, לצורך ההכרעה בבקשה שלפניי, כל שאומר עתה ובסיום החלטתי הוא כי על-פי תקנון הליכוד, עליו סומכים המבקשים את טענותיהם, מר ביילסקי לא נבחר. לעניין זה אף עורך דינו, מר בלכר, מסכים (ראה הציטוט המובא מפיו בפיסקה 27 לעיל). מר ביילסקי, בעיניים פקוחות ומרצון טוב וחופשי, החליט שלא להציג עצמו כמועמד לבחירה במועצת הליכוד העולמי, על-פי סעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד, אף שהיה לו את "התכונה" שלא היתה למועמדים האחרים, והיא: המלצת יו"ר תנועת הליכוד. משכך, לא ניתן למנוע מן המבקשים לקבל את הסעד ההצהרתי המבוקש על ידם, והוא כי מר ביילסקי לא נבחר כמועמד הליכוד ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית.
40. המסקנות של פרק זה הן כפולות:
מר שרנסקי נבחר על-ידי מועצת הליכוד העולמי. הנסיבות שנוצרו, עקב העדר המלצת יו"ר תנועת הליכוד, אין בהן כדי לגרוע מבחירה זו, ועל-כן ניתן להצהיר כי בחירת מר שרנסקי היתה כדין, על-פי סעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד, וזאת על-פי הפרשנות המשפטית שתוארה לעיל.
מאידך גיסא, מאחר ואין חולק כי מר ביילסקי לא הציג כלל את מועמדותו לבחירה על-פי המנגנון ודרך הבחירה האמורה בסעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד הישראלי, ניתן להצהיר כי מר ביילסקי לא נבחר כדין על-פי תקנון הליכוד.
בדיון הועלתה גם האפשרות לבדוק האם מר שרנסקי נבחר כדין על-פי תקנון הליכוד העולמי, אך נושא זה חורג ממסגרת הבקשה אשר הסתמכה כולה על התקנון של הליכוד הישראלי ולא על התקנון של תנועת הליכוד העולמי. על-כל-פנים, אין חולק כי על-פי תקנון הליכוד העולמי, בו אין דרישה מוקדמת של המלצת יו"ר תנועת הליכוד הישראלי, אין פגם בבחירת מר שרנסקי כמועמד הליכוד העולמי לתפקיד היו"ר.

צווי מניעה

41. הבקשה, במקורה, היתה כי בית-המשפט יצווה על המשיבים 5-1 לפעול על-פי סעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד, ובמקביל וכפועל יוצא מזה, ליתן צווי מניעה המורים למשיבים הנ"ל להפסיק לקדם מועמדות של אדם שלא פעל על-פי התקנון הנ"ל. במסגרת צווי המניעה האמורים כלולה עתירה מפורשת בנוסח הבא: "בכלל זה להודיע על הסרת התמיכה במר זאב ביילסקי אשר לא הגיש מועמדותו לבחירה במועצה העולמית של הליכוד העולמי".

42. מאחר והמשיבים 5-2 הסכימו למתן פסק-הדין ההצהרתי לפיו מר שרנסקי נבחר כדין, ואילו מר ביילסקי לא נבחר, הם מסכימים, וכך הצהיר עורך דינם, כי צווי מניעה אלה יינתנו כנגד מזכירות הליכוד וועדת הליכוד העולמי במזכירות הליכוד, שכן אורגנים אלה מוכנים לפעול על-פי תקנון הליכוד, ולכן, מבחינתם, אין כל מניעה שיינתן צו שיפוטי האוסר עליהם לפעול בניגוד לתקנון הליכוד.

43. לא כן עמדת משיב 1, מר אריאל שרון
. עורך דינו, מר הברמן, הדגיש כי הוא פועל כראש ממשלה ולא כראש הליכוד, ולכן אין מקום ליתן נגדו צו מניעה או כל צו אישי אחר.
גם עורך דינו של מר ביילסקי מתנגד לכך שיינתן צו מניעה אישי נגד מרשו, ולעניין אחרון זה מצטרף עורך הדין של מזכירות הליכוד וועדת הליכוד העולמי במזכירות הליכוד.

44. לאחר ששקלתי את הנושא, הגעתי למסקנה כי אין זה מן הראוי שהמעורבות השיפוטית של בתי-המשפט בתחום הפוליטי תגיע לכדי צווי מניעה אישיים. עצם הדיון בפני
י, כולל נושא הדיון והמתדיינים, נמצא על הגבול שבין הכרעה שיפוטית בפרשנות תקנון, לבין גלישה לנושא פוליטי. ביקשתי מן הצדדים בטיעונים בעל-פה לשמור על גבול דק זה, אך הפרוטוקול מגלה כי לא אחת הופרחו בחלל אולמו של בית-המשפט, מילים, ביטויים וטיעונים שמקומם הוא באולמות אחרים. ברם, מאחר והמבקשים עתרו לסעד משפטי מוגדר ומתוחם, המתבסס על פרשנות תקנון מפלגה (וכבר אמרנו כי סעיף 14 לחוק המפלגות מתייחס לתקנון זה ולתוכנו), שמעתי את הצדדים, ופסקתי את אשר פסקתי, ככל שהדבר נוגע לפרשנות התקנון ולדרך יישומו.
אך, כאשר מתבקש בית-משפט ליתן צווי מניעה המורים לפלוני לנהוג בדרך כזו או אחרת, במסגרת תפקידו הפוליטי, נמצאים אנו הרבה מעבר לסוגיות המשפטיות המובהקות, בהם דנו לעיל. עמדתי היא כי כל איש פוליטי יודע ומבין את משמעות מעשיו, והוא ייבחן על ידי בוחריו בסיום כהונתו או לקראת בחירתו הבאה. אין זה מן הראוי כי בית-המשפט ירד לזירה הפוליטית בכך שיורה לפלוני לנהוג כך ולאלמוני לנהוג אחרת.

45. יש לזכור כי מתן צווים אישיים אינו בגדר הצהרה גרידא אלא מתלווה אליהם משמעות נוספת. מי שאינו מציית לצו אישי, חשוף לכך שהצד שכנגד יפנה לבית-משפט בבקשה לביזיון בית-משפט, ויבקש כי אותו אדם ייאסר או ישלם קנס, על-פי פקודת ביזיון בית-משפט.
נדמיין לעצמנו, מה יקרה אם בתי-משפט יתחילו לתת צווים בתחום הפוליטי, בניסוח של המבקשים, או בניסוח דומה, אשר על-פיהם ייאסר על איש פוליטי זה או אחר "להפסיק לקדם מועמדות ולא לקחת כל חלק בקידום מועמדות" של מועמד זה או אחר. למחרת היום, יוצף בית-משפט בבקשות על-פי פקודת ביזיון בית-משפט, כאשר הטענה היא כי אותו משיב נפגש עם מנהיג פוליטי זה או אחר ושוחח על מועמדותו של פלוני. במקרה זה, יצטרך בית המשפט להכריע, האם שיחה זו היתה בגדר קידום המועמדות או לקיחת חלק בקידום המועמדות? האם בית-משפט יאפשר לשמוע עדים על כל שיחה פוליטית בה עלה, ולו בדרך אגב, מועמדותו של פלוני? האם בדרך זו לא יהפוך בית המשפט לזירת מאבק נוספת בתחום הפוליטי?
כל השאלות הללו מביאות למסקנה ברורה וחד משמעית, לפחות לטעמי, כי אין מקום לצווי עשה או צווי מניעה בתחום הפוליטי, ככל שהדבר נוגע למעשיהם או מחדליהם של אישים פוליטיים. די בכך שבית המשפט אנוס להכריע בפרשנות תקנונים או מסמכים משפטיים אחרים, ואין צורך כי נרחיב את היריעה לעבר אותם צווי עשה או צווי מניעה.
אם דברים אלה נכונים כלפי כל איש פוליטי, קל-וחומר בן בנו של קל-וחומר, שיש לנהוג כך כלפי המשיב היחיד אשר בשלב זה נותר מי שכלפיו מבוקשים אותם צווי מניעה וצווי עשה, קרי: מר אריאל שרון
, יו"ר תנועת הליכוד וראש ממשלת ישראל
.

46. גם אם לטענת המבקשים, התנהגות של פלוני או אלמוני סותרת תקנון של מפלגה, הדרך להתמודד עם תופעה זו - במישור הפרסונאלי - הוא פנייה לגופים המוסמכים בתוך המפלגה (בדרך כלל בית הדין שלה) כדי לנקוט בהליכים נגד אותו אדם. במקרה זה תהיה לאותו אדם זכות טיעון מלאה, הוא יוכל להביא עדים או ראיות כדי להסביר את התנהגותו, בעוד אנו מצויים בהליך מהיר של בקשה שהוגשה אך לפני מספר ימים.

47. ער אני לטענת עורך דין העצני כי הדרך המתאימה, לשיטתו, לאכיפת ציות לתקנון מפלגה, היא דרך המניעה מראש ולא רק התגובה לאחר ההפרה. ברם, אם צריך לשקול מה עדיף, זה או זה, עמדתי היא כי בתחום הפוליטי, החשש של הנזק העתידי אשר ייגרם לכל המערכת השיפוטית, אם נלך בדרכם של המבקשים, ונתערב בכל מחלוקת פנים מפלגתית בשל חשש כי פלוני יפר את התקנון הפנימי של אותה מפלגה, מכריע את הכף לעבר מסקנתי כי אין ליתן צווים כאלה. אומנם בפני
י בקשה ספציפית של שלושת המבקשים העותרים לסעד אפקטיבי, כדי שהתקנון של מפלגתם ימומש, והם חוששים כי העדר צו עשה או צו מניעה, יגרום לכך כי המשיב 1 ימשיך להפר את תקנון מפלגתו. ברם, חובת בית המשפט היא להתרומם ולהתבונן מעבר למקרה שבפני
ו, ולהביא בחשבון את ההשלכות והמשמעויות של היענות לבקשתו של מבקש זה או אחר. כפי שהסברתי לעיל, אין מקום להיענות לבקשה, ככל שהיא נוגעת לצווים האישיים, בשל הפגיעה העתידית האפשרית במערכת השיפוטית.
הייתי מעיז להוסיף ולומר כי גם המבקשים, בליבם פנימה, לאחר שישקלו את הדברים פעם נוספת, יעדיפו רשות שופטת שאינה מעורבת עד צוואר בסוגיות פוליטיות, על-פני היענות לבקשתם הספציפית בתיק שבפני
י.
סיום

48. אני נענה לבקשה באופן חלקי, ופוסק כדלקמן:
א. ניתנת בזה הצהרה כי בחירתו של מר נתן שרנסקי על-ידי המועצה של הליכוד העולמי ביום יב סיון תשס"ה (19.6.05) כמועמד תנועת הליכוד העולמי לתפקיד יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית בארץ ישראל, היא כדין, על-פי סעיף 143כט(ה) לתקנון הליכוד הישראלי.
ב. ניתנת בזה הצהרה כי מר זאב ביילסקי, לא נבחר על-ידי מוסד כלשהו מטעם תנועת הליכוד העולמי או הישראלי, כמועמד לתפקיד האמור.
ג. אינני רואה צורך ליתן צווי מניעה כנגד המשיבים 5-2, אשר הצהירו כי הם יפעלו על-פי תקנון הליכוד הישראלי וכי הם מסכימים לשתי ההצהרות האמורות בפיסקאות משנה (א) ו-(ב) דלעיל.
ד. יתר העתירות הכלולות בבקשה - נדחות.

49. אין באמור בהחלטה זו כדי להשפיע על דרך הבחירה, בפועל, של יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר הסוכנות היהודית בארץ ישראל, אשר ייערכו (כך נמסר לי) היום בוועד הפועל הציוני. בחירות אלה נערכות וייערכו על-פי התקנונים של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית. גופים אלה לא היו צד בפני
י, לא טענו בפני
י, וממילא החלטתי זו אינה מכוונת אליהם ואינה יכולה לחייבם או להורות להם כיצד לנהוג.

50. אין באמור בפיסקה 49 לעיל, כדי לגרוע מעצם ההצהרות הכלולות בהחלטה זו (שתמציתם וסיכומם הובאו לעיל בפיסקה 48(א)-(ב)). חזקה על חברי הליכוד, העולמי והישראלי, אשר רוצים לפעול על-פי תקנון תנועותיהם, כי יעשו כן, ולצורך זה הפירוש המופיע בהחלטה זו, ופסק הדין ההצהרתי האמור לעיל, שניתן על-פי בקשת המבקשים, יסייע בידם כדי למלא את תפקידם במסגרת הבחירות שיתקיימו היום בוועד הפועל הציוני, לבחירת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית בארץ ישראל.

51. אין בהחלטה זו כדי לגרוע מזכות המבקשים, או כל אדם אחר, לפנות לגופים הפנימיים בתוך הליכוד העולמי או הליכוד הישראלי, אם לדעתם אחד מן החברים של תנועות אלה פעל בסטייה או בניגוד לתקנונים של התנועות הללו, כפי שהתקנונים פורשו והוצהרו בהחלטה זו. למותר לציין כי אינני מביע כל עמדה ביחס לפנייה כזאת או להליך כזה, אם יהיה, בפני
בית דין פנימי של תנועת הליכוד העולמי או הליכוד הישראלי. חזקה על בתי דין אלה (אשר על-פי החומר שבפני
י יושב בראשם שופט בדימוס), כי יפעלו על-פי הדין ועל-פי התקנון של התנועה של בית הדין שבו הם מכהנים.

52. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

53. פרק הסיום של ההחלטה הוקרא באולם בית המשפט.

ניתנה היום ט"ו בסיון, תשס"ה (22 ביוני 2005) במעמד הנוכחים.
משה דרורי
, שופט
21
בש"א 2149/05
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני: כב' השופט משה דרורי









בשא בית משפט מחוזי 2149/05 טל גלזר, אלברטו צ'יטונה, חדווה שפיגל נ' מר אריאל שרון, יו"ר תנועת הליכוד וראש ממשלת ישראל (פורסם ב-ֽ 22/06/2005)