פסקי דין על ארנון אשד | פסקי דין על פיליפ פאר

29343-10/13 א     15/11/2017




א 29343-10/13 ארנון אשד נ' פיליפ פאר








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 29343-10-13 אשד נ' פאר




לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא


התובע
ארנון אשד

ע"י ב"כ עו"ד גבריאל פרידמן


נגד


הנתבע
פיליפ פאר

ע"י ב"כ עו"ד חוה דיסטלפד




פסק דין


1)
מונחת לפניי תביעה כספית שבה עותר התובע (להלן גם: "
אשד
") לחייב את הנתבע (להלן גם: "
פאר
") להשיב לו סך של 591,568 ₪ (הסכום בערכים נומינליים 516,609 ₪) כאשר לטענתו, הסכום המצטבר האמור, ניתן על-ידו
לפאר
כהלוואות אישיות.

2)
ביום 24.12.2015 ניתן

פסק דין
חלקי (מפי כבוד השופטת
ד' פיינשטיין
) שהורה על הנתבע לשלם לתובע סך משוערך 119,227 ₪ (סך 100,000 ₪ בערכים נומינליים), זאת בצירוף עם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין (להלן: "
פסק הדין החלקי
"). אם כן, סכום התביעה המעודכן (בערכים נומינליים), הוא 416,609 ₪ (להלן: "
סכום התביעה
").

3)
בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה.

עיקר העובדות הרלבנטיות

4)
ממכלול החומר הקיים בתיק עולה כי בין הצדדים שררו יחסי היכרות שמקורם עבודה ביחד בעברם, באותו מקום עבודה.

5)
בשנת 2009 הייתה בבעלות
פאר
חברה בשם
פאר טכנולוגיות בע"מ
(להלן: "
החברה
"). החברה נרשמה אצל רשם החברות ביום 8.6.2009 ועיקר פעילותה העסקית התבסס על עסק שהיה לנתבע כענף במושבו
נווה אילן
. הענף האמור, ולימים החברה, עסקו בתחום הפעלת בית חכם "
בית שבו האמצעים האלקטרוניים בבית מופעלים על ידי שלט או אף מרחוק באמצעות מחשב
" (סעיף 3 בתצהיר התובע).

6)
במסגרת יחסי ההיכרות האמורים בין הצדדים, במועד כלשהו בשנת 2009, הציע
פאר

לאשד
לשתף אותו בעסקו האמור. הצדדים ניהלו מגעים ואף הוכנה טיוטת הסכם (לפי סעיף 13 בתצהיר התובע, הטיוטה הוכנה בחודש ספטמבר 2009) שבמסגרתו הוצע כי יוקצו
לאשד
מניות בחברה בחלקים שווים, תמורת השקעה בסך 600,000 ₪. לפי סעיף 5.2 בטיוטת ההסכם, נרשם כי
אשד
כבר העביר סך 170,000 ₪ וכי יעביר סך 400,000 ₪ תוך 14 יום מיום חתימת ההסכם. הוצע גם כי יתרת הסכום תשולם על-ידי
אשד
לחברה בדרך של רכישת מוצרים לחברה תוך חצי שנה מיום החתימה על ההסכם. אין מחלוקת, כי טיוטת ההסכם לא נחתמה.

7)
למרות האמור, הצדדים אינם חולקים על כך שבמהלך התקופה בין חודש יוני 2009 ועד חודש פברואר 2010, העביר
אשד
לידי
פאר
, במספר הזדמנויות שונות, סכומי כסף גדולים, שסכומם המצטבר עולה על כ-500,000 ₪.

8)
הסכומים הראשונים שהעביר
אשד לפאר
הם: סך 40,000 ₪ (ביום 28.6.2009) וסך 60,000 ₪ (ביום 23.7.2009). בעניין שני סכומים אלה, חתם
פאר
על מסמכים בכתב שבהם צוין כי מדובר
בהלוואות
. ביחס לסכומים אלה, ניתן פסק הדין החלקי. לעומת זאת, ביחס ליתר הסכומים (שפורטו במכתבו של בא-כוח התובע, מיום 4.4.2013) - לא הוצגו, ונראה שלא נערכו מסמכי הלוואה כלשהם. כמפורט במכתב המוזכר, ההעברות בוצעו לסירוגין בחודשים: אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר ודצמבר 2009, וכן בחודשים ינואר ופברואר 2010.

9)
מראיות הצדדים עולה כי ביום 1.1.2010 התקיימה ישיבת דירקטוריון של החברה ובה הוקצו
לאשד
50% ממניותיה וממניות ההנהלה. כמו כן, הוא מונה כדירקטור וכמורשה חתימה מטעם החברה זאת לצד
פאר
, זולת זכויות החתימה בחשבון הבנק של החברה. אין מחלוקת כי לא בוצע שינוי ברישום בעלי מניות אצל רשם החברות עקב האמור. כמו כן, אין מחלוקת כי
אשד
עבד גם בחברה ושולם לו שכר עבודה. לטענת התובע, שולמה לו משכורת אך פעם אחת או פעמיים, ולא יותר (סעיף 17 בתצהירו).

10)
במהלך פעילותה העסקית, שכרה החברה שירותי יועץ כלכלי (להלן: "
היועץ
"). נוכח מחלוקות שהתגלעו בין היועץ מצד אחד לבין החברה,
אשד ופאר
מצד שני, ניהלו הצדדים תביעה בהליך בוררות שבה עתר היועץ לחיוב הנתבעים שם (החברה,
אשד ופאר
) בסכום של כרבע מיליון שקלים בגין שכרו (להלן: "
הליך הבוררות
").

11)
באותה מסגרת, הגיש
אשד
, נגד היועץ, תביעה שכנגד, ובה - בתמצית - טען בין השאר כי הוא אינו מבעלי החברה, אלא הוא הלווה כספים באופן אישי
לפאר
, אך בשל הכשלים בייעוץ שסיפק היועץ, כסף זה ירד לטמיון ולכן על היועץ, כך כטענת
אשד
, לפצות אותו בגין נזקיו הממוניים.

12)
בהליך הבוררות ניתן ביום 3.11.2012

פסק דין
שקיבל את תביעת היועץ נגד החברה, ודחה אותה ככל שהיא מופנית אישית נגד
אשד ופאר
(להלן: "
פסק הבוררות
"). בנוסף, בפסק הבוררות נדחתה התביעה שכנגד שהגיש
אשד
נגד היועץ, בכלל זה, נדחתה טענתו לפיה הכספים שהעביר כאמור
לפאר
הן הלוואות אישיות.

13)
פאר
הציג אישור של פסק הבוררות, שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו [הפ"ב 48177-11-12
לב רן נ' פאר
, ביום 20.1.2013]. התובע לא סתר טענה זו וגם מתברר שלא הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות, חרף ממצאיו וקביעותיו ביחס לטענותיו. לפיכך, פסק הבוררות הוא חלוט ומחייב [ראו סעיף 21 בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968
].

14)
לימים, החברה נקלעה לקשיים כספיים, הפסיקה פעילות ודרכם של הצדדים התפצלה.

תמצית טענות התובע

15)
אשד
טוען בין השאר, כי
פאר
רשום כבעל מניות ודירקטור יחיד בחברה. כמו כן,
פאר
אינו חולק על כך שבמסגרת ההיכרות בינו לבין
אשד
, האחרון הלווה לו כספים כהלוואות אישיות לו ולא כטענתו (כטענת
פאר
) כי מדובר בהשקעת
אשד
כשותף בחברה.
16)
הגם שבפסק הבוררות נקבע כי נראה הגיוני יותר שבמקרה דנן מדובר בהשקעה של
אשד
בחברה ולא בהלוואה אישית
לפאר
, ואולם, הליך הבוררות לא התעמק בראיות וכי מדובר בהערת אגב בלבד שאינה מחייבת את בית המשפט בהליך זה.

17)
הכספים הועברו
לפאר
החל מסוף חודש יוני 2009 ועד חודש פברואר 2010. הכספים לא הועברו לחשבון הבנק של החברה, אלא מרביתם הועברו לחשבונו הפרטי של
פאר
, סך של כ-80,000 ₪ הועברו לספקים מחוץ לארץ וגם לעובדים. החברה החלה פעילות רק ביום 1.1.2010.

18)
במהלך המגעים בין הצדדים לצורך כניסתו של
אשד
כשותף בחברה, הוא הלווה
לפאר
שתי הלוואות, האחת על סך 40,000 ₪ והשנייה על סך 60,000 ₪. משהודה
פאר
כי קיבל הלוואות אלו באופן אישי, ניתן ביום 24.12.2015

פסק דין
חלקי בגין ההלוואות הללו. לצד זאת, העביר
אשד לפאר
, ישירות, הלוואה מיום 10.8.2009 בסך 30,000 ₪ וגם הלוואה מיום 20.12.2009 בסך 10,000 ₪, ואילו ההלוואות הנוספות שנרשמו לכאורה בספרי החברה על שם
אשד
, הן בסך 476,089 ₪ כאשר סכום זה כולל את סך 100,000 ₪ שבגינם ניתן

פסק דין
חלקי כאמור. לטענת
אשד
, ההלוואות נרשמו בספרי החברה על שמו, בחודש דצמבר 2010, לאחר כישלון החברה.

19)
בין הצדדים לא נחתם הסכם לכניסתו של
אשד
כשותף בחברה על אף שהוכנה טיוטת הסכם. מאחר והמצב הכלכלי של החברה לא היה טוב,
אשד
התחיל לעבוד בה כדי לשפר את מצבה הכלכלי וכדי
שפאר
יוכל לפרוע את חובותיו כלפיו. התובע עבד בחברה וקיבל משכורת רק עבור חודש אחד. עבודתו בחברה הייתה ללא תמורה נוכח מצבה. הגם שכרה החברה שירותי יועץ, אך במהרה התברר כי עצות היועץ הביאו לקריסתה. התובע עבד בחברה עד חודש אוגוסט 2011 המועד שבו התפנתה מהמבנה אשר בו שהתה. לאחר מכן, המשיך התובע להפעיל את המסכים מביתו לתקופה של כשנה, זאת לפי הצורך, בין שעה לשעתיים ביום בממוצע.

20)
עצם העברת הכספים
לפאר
לא הפכו את
אשד
כשותף בחברה.


תמצית טענות הנתבע

21)
הנתבע טוען מנגד, כי התביעה הוגשה נגדו בחוסר תום לב. טענות
אשד
לפיהן הכספים ניתנו לו כהלוואה אישית אינן מתיישבות עם האמור בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 1.1.2010 שבו הוגדר מעמדו וחלקו של התובע בחברה. בפרוטוקול האמור נקבע כי בתמורה שהועברה לחברה על-ידי
אשד
הוא יקבל מניות, באותו היקף כמו של
פאר
. בנוסף, כאמור, מונה
אשד
לדירקטור בחברה והוענקה לו זכות חתימה, שבה עשה שימוש כל ימי פעילותו בחברה.

22)
התנהלות
אשד
במשך השנים מעידה על כך שהוא היה שותף מלא אשר השקיע כספים בחברה. הוא היה מנהל פעיל, נטל חלק משמעותי בקבלת ההחלטות, שילם כספים לספקים והפקיד כספים בקופת החברה, שילם משכורות והיה שותף פעיל לפיטורי עובדים.

23)
כאמור, בשנת 2011 תבע היועץ את החברה וגם את התובע והנתבע.
אשד
הגיש תביעה שכנגד נגד היועץ. בהליך הבוררות לא עלתה כל טענה לפיה
אשד
אינו חלק מהחברה, ותביעתו שכנגד נדחתה והוא אף חויב בתשלום הוצאות. בפסק הבוררות נקבע כי
אשד
היה בעל מניות בחברה וניסיונו להפוך את השקעתו להלוואה אישית הוא ניסיון להציל את כספו היות והחברה נכנסה לקשיים והפסדים. התובע לא השיג על פסק הבוררות.

24)
התובע השקיע כספים בחברה כהלוואת בעלים רשומה מתוך כוונה בעתיד לקטוף מרווחיה, ולא כהלוואה פרטית לנתבע. עת הבין התובע כי החברה כשלה, הוא הגיש את תביעתו דנן. לפיכך, כך לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט.

ראיות הצדדים

25)
מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית והוא העיד במשפט. מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית וגם הוא העיד במשפט. בנוסף, מטעם הנתבע, הוגש תצהיר עדות ראשית של
מר ג' פלדמן
, רואה החשבון של החברה (להלן: "
העד
"). העד העיד במשפט. לתיק בית המשפט הוגש תצהיר של עד נוסף מטעם הנתבע, אולם העד לא התייצב לעדות ולא נחקר על תצהירו, כך שלא יינתן כל משקל ראייתי לתצהיר זה.
דיון והכרעה

26)
לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק, שמעתי את עדויות עדי הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, וכן לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, כפי שיפורט להלן.

27)
כלל הוא כי
המוציא מחברו עליו הראיה
. על כן, על בעל הדין שתובע את חברו מוטל הנטל להוכיח את גרסתו ואת עילת תביעתו במשפט. הואיל ובמשפט אזרחי עסקינן, ראיות הצדדים תיבחנה לפי מאזן ההסתברויות.

28)
כאמור, בעוד טוען התובע כי סכום התביעה נמסר לנתבע כהלוואות אישיות ולכן מחויב הוא להשיבן, טוען הנתבע כי לא מדובר בהלוואות אישיות כנטען, אלא בהשקעה של התובע בחברה לצורך פעילותה העסקית, ולכן אין יריבות בינו לבין התובע.

29)
אין מחלוקת כי זולת
שני
המסמכים מושא שני הסכומים אשר בעניינם ניתן פסק הדין החלקי כאמור, לא הציג התובע מסמכים נוספים אודות יתר הסכומים שמסר לנתבע או לחברה, כך שלא ניתן להתחקות, על-יסוד מסמכים כתובים מזמן אמת, אחר כוונת הצדדים במעמד העברת הכספים כאמור. סיווג העברת הכספים, אפוא, יהיה התוצאה המסתברת יותר בהתבסס על המארג הראייתי הכולל שעולה מחומר הראיות ומעדויות הצדדים.

30)
לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח לפניי, שמעתי את עדויות הצדדים והעד, ובעיקר, לאחר שבחנתי את התנהלות
אשד
בתקופה הרלבנטית לתביעה (אמצע 2009 ואילך), סבורני כי רוב האינדיקציות מצביע על כך שסכום התביעה הועבר ממנו
לפאר
, אך כהשקעה בחברה, ותו לא. לפיכך, טענת
אשד
לפיה מדובר בהלוואות אישיות שניתנו
לפאר
- אין בידי לקבל.

31)
ראשית
:
"מכלל הן נשמע לאו"
. ביחס לסכום 100,000 ₪ (שמורכב משני סכומים מצטברים 40,000 ₪ ו-60,000 ₪) ערכו הצדדים מסמכים כתובים והוגדרו הסכומים האמורים כהלוואות. כזכור, הסכומים האמורים הועברו
לפאר
בחודשים יוני ויולי 2009. יתר הסכומים (שסכומם המצטבר הוא למעלה מ-400,000 ₪) הועברו לסירוגין,
לפאר
או לחברה, בחודשים הסמוכים לאחר מכן (אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר ודצמבר 2009, וכך גם החודשים ינואר ופברואר 2010).

32)
לא מצאתי בראיות התובע הסבר מניח את הדעת מדוע במובחן מהסכומים המוזכרים לעיל (סך 100,000 ₪), לא נערכו מסמכים דומים ביחס ליתר הסכומים שהעביר לנתבע, זאת על אף סמיכות הזמנים בין מועדי ההעברות הראשונות לבין מועדי ההעברות המאוחרות [ראו עדות התובע: שורות 12-4, עמוד 7].

33)
התהייה האמורה גוברת בעוצמתה, בשעה שמטיעוני
אשד
עולה הרושם כי עם חלוף הזמן באותה תקופה, מצבה הכלכלי של החברה לא נהיה מן המשופרים, דבר אשר אף הביאו, כך לטענתו, להימנע מלהיכנס כשותף בחברה (סעיף 14 בתצהיר התובע). כאן ישאל השואל - אם כך הם פני הדברים אותה עת, מדוע לא פעל
אשד
, ביתר שאת ובמשנה זהירות, להכין מסמכי הלוואה כגון אלו מושא שתי ההעברות הראשונות, זאת במעמד ההעברות שהתבצעו בחודשים ספטמבר 2009 - פברואר 2010 ואשר סכומם עולה על ההעברות הראשונות במאות אלפי שקלים.

34)
אם לא די בקושי האמור, מעדות התובע עולה כי הוא נועץ עם רואה חשבון בתקופה הרלבנטית להידברות עם הצדדים (סעיף 9 בתצהיר התובע וסעיף 11 בתצהיר הנתבע). לא זו בלבד, התובע שמע בעצת רואה החשבון האמור ולכן בסופו של יום, כך לטענת
אשד
, הוא לא הסכים להיות שותף בחברה [ראו והשוו: שורות 16-15, עמוד 8].

35)
ברם, חרף הרלבנטיות לכאורה לעדות של רואה החשבון האמור, בפרט, בשאלת סיווג הכספים שהעביר
אשד לפאר
במועדים הרלבנטיים לתביעה, האם הם השקעה או הלוואה אישית - רואה החשבון לא זומן על-ידי התובע למתן עדות במשפט [ראו והשוו עם עדות התובע בנדון: שורות 15-7, עמוד 9]. דומה כי בנסיבות אלו חל הכלל שלפיו בהימנעו של בעל הדין מהבאת ראיה רלבנטית, חזקה היא כי הבאת אותה ראיה הייתה פועלת דווקא לרעתו [ע"א 55/89
קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר חברה בע"מ
, מ"ד(4) 595 (1990)]

36)
העדר מסמכים כאמור, זאת לצד העובדה שאינה נטושה במחלוקת ולפיה
אשד
החל אותה תקופה לעבוד בחברה, הופכת את גרסת הנתבע ביחס להגדרת מערכת היחסים המשולשת בין הצדדים (
אשד
,
פאר
והחברה) כמסתברת יותר. מכאן, סבירה יותר המסקנה לפיה העברות הכספים שלא תועדו בכתובים שנערכו על-ידי הצדדים, היוו השקעה של
אשד
בחברה ולא הלוואות אישיות שניתנו
לפאר
.

התובע העיד בדיון בין השאר, כלהלן (שורות 25-23, עמוד 8):


"...אני התחלתי לתת בכוונה ואני לא מתכחש לעבודה שהתכוונתי להיכנס כשותף. אבל באוקטובר קרו כמה דברים שהעמידו את המשך ההשקעה / הלוואה בסימן שאלה גדול, לכן כל יתרת הכספים לא ניתנה..."

37)
שנית: עבודת אשד בחברה ופרוטוקול ישיבת הדירקטוריון
- אין מחלוקת כי בתקופה שקדמה ליום 1.1.2010 ולאחריו,
אשד
עבד בחברה. כעולה מחומר הראיות, ביום 1.1.2010 התקיימה ישיבת דירקטוריון ובה הוקצו לתובע 50% ממניות החברה וממניות ההנהלה. כמו כן, התובע מונה כדירקטור וגם ניתנה לו הרשאת החתימה מטעם החברה, זאת לצד הנתבע, זולת זכויות החתימה בחשבון הבנק של החברה. האמור גובה במסמך כתוב שעליו חתומים החברה מזה
ואשד
מזה.

38)
התובע לא סתר את חתימתו ולא את תוכן פרוטוקול הישיבה. בנסיבות אלו חלה החזקה הפסיקתית שלפיה חתימתו של אדם על מסמך מהווה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו [ע"א 8533/06
נורית גילמן נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ
, מיום 5.8.2008 (פסקה 5)]. כפי שנקבע בפסיקה, על המבקש לסתור חזקה זו, מוטל נטל הראיה והשכנוע בראיות פוזיטיביות וברמת הסתברות של אפשרות קרובה [
עניין גילמן
לעיל, פסקה 5; ע"א 84/80
כמאל קאסם נ' ד"ר נאדים קאסם
, פ"ד לז(3) 60, 91 (1983)]. התובע לא הניח לפני בית המשפט תשתית ראייתית משכנעת שלפיה לא היה מודע לתוכן המסמך במעמד חתימתו, או שמא חתימתו מזויפת. אדרבא, התובע אישר כי החתימה על המסמך היא חתימתו [שורות 21-20, עמוד 9]. הוא העיד גם: "
עשיתי כל מה שיכולתי לעשות כדי לקדם את העסק
" [שורה 33, עמוד 9], ועל השאלה: "
למה ישבת בישיבות עם רואה החשבון ?
", הוא השיב: "
הוא הזמין אותי. אני השקעתי
" [שורות 5-4, עמוד 10].
39)
כפי שניתן להתרשם מחומר הראיות עבד התובע בחברה בתפקיד בכיר, וגם עולה כי הוא גם חתום, בשם החברה, על חוזה ההתקשרות עם היועץ, שנכרת ביום 4.3.2010 (כזכור, מחצית המניות בחברה הוקצו
לאשד
עוד ביום 1.1.2010). מחומר הראיות עולה גם כי התובע שילם כספים ישירות לספקים בחוץ לארץ [ראו אישורי העברות כספיות שבוצעו על-ידי
אשד
לחו"ל, בימים 14.9.2009 ו-15.9.2009 (העברות לבלגיה), ובימים 4.10.2009 ו-13.10.2009 (העברות לארה"ב); ראו גם עדות התובע: שורות 26-23, עמוד 10].

40)
עוד לעניין מעמדו של
אשד
בחברה, ניתן ללמוד ממכתבו של בא-כוחו שהופנה ליועץ, מיום 20.9.2011, ולפיו בין השאר (סעיף 6): "
על פי המידע שנמסר לי, היית אמור לעבוד במשרה מלאה או כמעט מלאה, וזאת בדומה לפיליפ פאר
וארנון אשד
...
" [ראו גם התכתבויות היועץ עם
אשד ופאר
, באמצעות הדואר האלקטרוני, מיום 15.2.2011 ומיום 5.6.2011]. כמו כן, בתביעתו שכנגד אשר הגיש
אשד
נגד היועץ במסגרת הליך הבוררות, טען התובע (התובע שכנגד שם), בין השאר כלהלן (סעיף 38 בתצהירו מיום 9.8.2012): "
יש לזכור שהיו אינטרסים מנוגדים בין התובע לביננו. אנחנו חיפשנו מקום עבודה לספק לנו פרנסה יציבה ובטוחה ואילו התובע היה מעוניין שננסה להביא חוזה אחד גדול ואז לקחת חצי מהחברה
".

41)
העובדה לפיה התובע העביר כספים לחברה, זאת ככל הנראה באמצעות
פאר
עובר ליום 1.1.2010 ולאחריו, ובמועד המוזכר הוכנס התובע כבעלים שותף לצד הנתבע (כעולה מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון), זאת לצד העובדה לפיה התובע עבד בחברה - יש בה לחזק את המסקנה שלפיה הכספים האמורים היוו השקעה בחברה לשם המשך פעילותה ועסקיה. יש לציין בהקשר דנן, כי פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון, חרף הרלבנטיות שלו לכאורה להליך זה, לא צורף על-ידי התובע לכתב תביעתו.

42)
ביחס לטענה לפיה פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון שמקצה מניות
לאשד
נערך לאחר שניתנו ההלוואות
לפאר
(רק בחודש ינואר 2010) וכי בכל מקרה
אשד
לא נרשם מעולם כבעל מניות בחברה ולכן לא מדובר בהשקעה אלא בהלוואות אישיות - לאחר מתן הדעת למכלול הראיות שבהליך, אין בידי לקבל טענה זו, שכן כידוע, רישום העברת מניות אצל רשם החברות, הוא דקלרטיבי כך שאינו יוצר זכויות [ראו והשוו:
ע"א 2162/13
מדינת ישראל - רשם החברות נ' אליהו גרונדשטיין
, מיום 5.1.2016]. בעניין ה"פ (מחוזי - באר שבע) 2473-02-14

עפר אבי דב נ' סטארט קומרשל בע"מ
, מיום 8.2.2015, נקבע בין השאר:
"
הרישום ברשם החברות אינו קונסטיטוטיבי, כי אם דקלרטיבי בלבד, והוא אינו נדרש לשם מתן תוקף להעברת המניות. הבסיס המשפטי לזכאותו של המבקש למניות תלמד, בנסיבות העניין, אך ורק מן ההסכם שבין הצדדים
".

43)
על כן, וכפי שניתן להתרשם מחומר הראיות, מסמך ישיבת הדירקטוריון מיום 1.1.2010 משקף למעשה את הסכמות הצדדים שהתגבשו בתקופה שלפני כן ועל-יסודה הועבר סכום התביעה
לפאר
, לפי זאת התובע ישקיע בחברה תמורת הקצאת מניות לזכותו, וגם אם
אשד
לא נרשם מעולם כבעל מניות בחברה, אין הדבר גורע מהזכויות שהוקנו לו לפי הסכמת הצדדים.

44)
שלישית: הליך הבוררות ופסק הדין -
כאמור, במסגרת הליך הבוררות, ביסס
אשד
את תביעתו כנגד היועץ על הטענה לפיה הלוואותיו האישיות
לפאר
, ירדו לטמיון בשל עצותיו לחברה, שהביאו לקריסתה הכלכלית. ברם, בפסק הבוררות, טענת סיווג ההלוואות כאישיות, לא נתקבלה, וכך נקבע בהתייחס פסק הבוררות גם לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון (סעיף 23):

"...גרסתו של הנתבע 3 [
קרי: אשד - ההוספה שלי, מ.ח.י
] הייתה שהמסמכים נחתמו כדי שיוכלו להסדיר את רישומו של נתבע 3 באם יחליט להצטרף לחברה כשותף, אינה מתקבלת ואילו גרסת התובע לפיה הנתבע 3 הוצג על-ידי הנתבעים 2-3, כמי שהשקיע כסף בחברה ובתמורה הוקצו לו 50% ממניות החברה, מתיישבת עם ההיגיון. גם מהדרך בה קוים ההסכם ומעדויות על התנהלות החברה, נהיר כי הנתבע 3 היה שותף לכל ההחלטות, לתכתובות וראה עצמו חלק בלתי נפרד מהחברה. ההתייחסות אליו הייתה כאל מנהל/בעל מניות בחברה. כל הצדדים להסכם הכירו בזכויותיו של הנתבע 3 בחברה, כך שהיותו בעל מניות בחברה משקף את רצונם והבנתם של הצדדים נכון ליום חתימת ההסכם"

בהמשך נקבע (סעיף 43):


"בהערת אגב אציין שגרסתו של התובע שכנגד בדבר הלוואותיו
לפיליפ
וטענותיו שאין לו חלק במניות החברה, אינן מתיישבות עם ההיגיון הבריא וזאת בהיותו שותף פעיל בחברה, שותף להחלטותיה, תפקד כסמנכ"ל ואף נערך מסמך עליו חתמו הצדדים לפיו יקבל 50% מהמניות. נראה כי הגרסה שעולה בקנה אחד עם המציאות היא כי לאור הערכת רואה החשבון בסך של כ-1,200,000 ₪, ההלוואות לכאורה היו בפועל השקעה בחברה תמורת קבלת מניות בה"

45)
יותר מזה, בהקשר דנן ובהמשך לנושא העדר מסמכים שהוצג לעיל, פסק הבוררות אף התייחס לשני המסמכים מושא שתי ההלוואות הראשונות (על סך 100,000 ₪ - מושא פסק הדין החלקי), ונקבע כי "
ממסכת הראיות שהוצגה בפני
, לא הוכח סכום ההלוואה מלבד שני מסמכים המגיעים לסך של 100,000 ₪
" (סעיף 40). ללמדך, כי לא רק שקיים קושי של ממש בטענות
אשד
בנדון, אלא שמענה לקושי האמור אף לא ניתן במסגרת הליך הבוררות.

46)
למעשה, למקרא פסק הבוררות, ניתן להתרשם כי על-יסוד הגדרתו של
אשד
כשותף בחברה, בעל מניות וגם אחד ממנהליה, זאת בדומה
לפאר
, הוא לא חויב באופן אישי בתביעה שהגיש היועץ אף
שאשד
חתום על חוזה ההתקשרות עם היועץ. פסק הבוררות אושר כאמור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו [הפ"ב 48177-11-12
לב רן נ' פאר
, ביום 20.1.2013], ולא מצאתי בטיעוני
אשד
הסבר מניח את הדעת, מה עשה כדי להתמודד עם קביעות ומסקנות פסק הדין.

47)
בדומה לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון, התובע לא טרח לצרף את פסק הבוררות, ואף לא הזכיר הליך הבוררות, חרף הרלבנטיות שלהם, בכתב תביעתו. ההתייחסות של התובע לאמור, באה עקב התייחסות הנתבע והצגת המסמכים הנוגעים בדבר במסגרת הגנתו וראיותיו. התנהלות זו של התובע, בכל הכבוד, לא תרמה לביסוס גרסתו ועילת תביעתו.

סיכום

48)
על-יסוד האמור, מסתברת יותר המסקנה לפיה הכספים שהעביר
אשד

לפאר
(למעט סכום סך 100,000 ₪ מושא פסק הדין החלקי), הם כספי השקעה בחברה תמורת המניות שקיבל
אשד
בהמשך (כמעוגן בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 1.1.2010). לא הוכח כדבעי, כי מדובר בהלוואות אישיות שניתנו
לפאר
. המארג הראייתי הכולל והתנהגות הצדדים בזמן אמת, לרבות מול צד שלישי (היועץ) וגם במסגרת הליך הבוררות, מצביעה על כך
שאשד
- בדומה
לפאר
- היה שותף בחברה, בעל מניות, מנהל ומוסמך לקבל החלטות ולחתום בשמה.

סוף דבר

49)
התביעה, אם כן, נדחית.

50)
התובע יישא בהוצאות משפט לנתבע ובשכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ₪.

51)
הסכום האמור ישולם לנתבע תוך 30 יום, שאם לא כן, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

זכות ערעור כקבוע בדין.

המזכירות - לשלוח את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום
.


ניתן היום,
כ"ו חשוון תשע"ח, 15 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 29343-10/13 ארנון אשד נ' פיליפ פאר (פורסם ב-ֽ 15/11/2017)