פסקי דין על יהודה לייב קריבוס | פסקי דין על עיריית בית שמש

51650-04/17 תט     14/11/2017




תט 51650-04/17 יהודה לייב קריבוס נ' עיריית בית שמש








בית משפט השלום בבית שמש


ת"ט 51650-04-17 עיריית בית שמש
נ' קריבוס




תיק חיצוני: 507793-11-16



בפני

כבוד השופטת
מאיה
אב-גנים ויינשטיין

מבקש
יהודה לייב קריבוס


נגד

משיבה
עיריית בית שמש



החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטרות ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.
בקשת הביצוע כוללת 12 שיקים, ע"ס 1,585 ₪ כל אחד.
טענות המבקש
:
1.
אליבא דמבקש, איחר בהגשת הבקשה ביום אחד מחמת טעות ("חשבתי שאוכל להגיש בירושלים אבל דחו אותי לראשל"צ"). יצוין, כי בהתאם לחותמת "נתקבל", ההתנגדות הוגשה ביום 24/04/17, כאשר מהחלטת כב' רשם ההוצל"פ, המועד האחרון להגשת התנגדות חלף ביום 23/04/17.
2.
בכל הנוגע לטעמי ההתנגדות, העלה המבקש מספר טענות:
2.1.
בקשת הביצוע לא הוגשה כדין וזאת, מאחר שטופס בקשת הביצוע לא הושלם כדבעי:
2.1.1.
בסעיף עילת התביעה, לא נמחקה אחת האפשרויות המופיעות, כך שלא ברור האם המבקש ביצע תשלום על חשבון החוב, או שמא לא שילם דבר. לגישת המבקש, באמור יש משום טענות סותרות שלא יאפשרו למשיבה להוכיח תביעתה, ודין התביעה "להימחק מחוסר עילה", כנטען.
2.1.2.
עותק צילומי של השיק מיום 01/10/15 ע"ס 1,585 ₪ לא צורף, בניגוד לתקנות ההוצאה לפועל.
2.2.
ייפוי הכח שצורף ע"י המשיבה, אינו תקין, שכן הוא נחתם ע"י גזבר המשיבה ללא חתימת ראש העירייה, בניגוד לסעיף 203(א) לפקודת העיריות. בתגובתו הוסיף המבקש וטען, כי בעצם הגשת תביעה יש משום התחייבות של העירייה, ככל שהתביעה תדחה והיא תחויב בהוצאות. האמור מצטרף לכך שוויתור על חוב כמוהו כהתחייבות כספית.
2.3.
מחלקת הגביה, לטענת המבקש, מהווה אישיות משפטית נפרדת מהעירייה ויש למחוק את התביעה בהעדר יריבות. בנוסף, לגישת המבקש, ""מחלקת הגביה עיריית בית שמש
" איננה "עיריית בית שמש
"" ואזי, המשיבה איננה אוחזת כשורה בשטרות.
2.4.
בכל הנוגע לפן העובדתי נטען, כי המבקש שילם את כל חיובי הארנונה והמים בין השנים 2011-2015 ופיגר בחלק מתשלומי הארנונה בין השנים 2009-2010. המחלוקת נוגעת לשנים שקדמו לשנת 2008 בגין הנכס ברח' ערבות הנחל 10 בית שמש.
2.5.
בחודש ינואר 2015 עוקלה משכורתה של רעיית המבקש. המבקש פנה למשיבה וניסה להסביר שהמדובר בחוב שהתיישן, שהרי חלפו למעלה מ-7 שנים בהן לא ביצעה המשיבה כל הליך שיש בו כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות. המשיבה התבקשה להמציא למבקש פירוט חיובים בגין כל השנים "וסולם התהוות הריבית", אך מסמך כאמור לא הוצג בפני
המבקש עד היום.
2.6.
כנטען, נציגי המשיבה דחו את טענות המבקש ועמדו על כך שבמהלך השנים בוצעו עיקולים חוקיים שעצרו את מרוץ ההתיישנות. נציגי המשיבה התבקשו להציג בפני
המבקש אסמכתה לכך, אך סרבו להציגה עד לאחר שהמבקש ישלם את חובותיו.
בחוסר ברירה ותחת מחאה, מסר לידי המשיבה 24 שיקים ע"ס 1,585 ₪ כל אחד, ושילם באשראי סך 5,000 ₪.
המבקש טען שהודיע לפקידת המשיבה, שבמידה והאישורים בדבר העיקולים החוקיים שנעשו לא יימסרו לידיו, יבטל את השיקים ללא התראה.
את התשלומים שפרע, ביקש המבקש לזקוף בגין חובו עבור הנכס בנחל הקישון.
2.7.
משלא קיבל את האישורים בדבר העיקולים שהוטלו, הסיק המבקש שהחוב התיישן ופנה להגשת תביעת פיצויים (ת"ק 44985-06-15), במסגרתה הגיעו הצדדים לכדי הסכמות כדלקמן:
"הצדדים: הגענו להסכמה שלפיה התביעה הנוכחית תמחק, והעירייה ככל שהיא מעוניינת בגביית יתרת החוב מושא הליך זה, המוכחשת ע"י התובע, תפנה בתביעה משפטית מתאימה או בהגשת השיקים שבידיה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ולא בהליכי גביה מנהליים נוספים".
2.8.
מההסכמות עולה, כפי טענת המבקש, שהמשיבה הודתה שהחוב בגין הנכס בערבות הנחל, התיישן, ולראיה- הסכימה שלא לנקוט בהליכי גביה מינהליים. המבקש הבהיר בדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, שלו הייתה העירייה מגישה את השטרות לביצוע, יכל הוא להגיש התנגדות וטענותיו היו נדונות במלוא כובד הראש. מסיבה זו הוסכם שהעירייה תחדל מהליכי גביה מינהליים ותהא רשאית להגיש תביעה לבית המשפט או להגיש את השטרות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
2.9.
השיקים שנמסרו לידי המשיבה, ניתנו תחת כפיה ותוך לחץ פסול. השיקים נגועים בפגם קנייני. מטעם זה, המשיבה אינה יכולה להיות בגדר אוחז כשורה או אוחז בעד ערך. נסיבות מתן השיקים עולות כדי עושק וכפיה, המזכה את המבקש לבטל את החוזה- השיקים. החוב שנוצר בגין הנכס ברח' נחל הקישון נוצר מאחר שהמשיבה בחרה לחלק את הכספים בין שני הנכסים. לו הייתה המשיבה זוקפת את התשלומים עבור הנכס ברח' נחל הקישון, לא היה נותר כל חוב.
3.
המבקש הוסיף וטען, שמתוך 22 שיקים המצויים בידי המשיבה, הוגשו לביצוע רק 12 שיקים. מן הראוי היה שיתקיים הליך משפטי אחד בגין כל החוב. בכגון דא יוער, כי למבקש הוצע שההחלטה תחול על כלל השיקים, אך המבקש לא פעל בהתאם להחלטה מיום 20/10/17 ולא השיב. מכאן, שההחלטה נוגעת אך לבקשת הביצוע המונחת לפניי.
טענות המשיבה
:
4.
המשיבה דחתה את טענות המבקש ועתרה לדחיית הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות.
5.
ראשית נטען שהמבקש לא תמך בקשתו בתצהיר ערוך כדין, אלא בתצהיר "בג"צי" בלבד, ויש לדחות בקשתו מטעם זה בלבד. על המבקש היה לפרט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת, אך הוא לא עשה כן. מאחר שבשלב זה של הדיון נבחן תצהירו של המבקש, הרי שטענה הנטענת על דרך הסתם, ללא פירוט מספק, אינה מזכה את הנתבע ברשות להתגונן.
6.
בכל הנוגע להארכת המועד, אין כל הצדקה לטעותו של המבקש, לבטח בשים לב לכך שההתנגדות הוגשה רק ביום 30/04/17, ולא מיד לאחר שגילה את טעותו. בנוסף, בשים לב לכך שסיכויי הגנתו של המבקש נמוכים וטענותיו אבסורדיות ומופרכות, אין להיעתר לבקשה להארכת מועד.
7.
בתגובה לטענות המבקש בהתנגדות, השיבה המשיבה כדלקמן:
7.1.
המדובר בשטרות שנמסרו במסגרת הסדר תשלומים שנערך בין הצדדים, לפרעון חובו של המבקש למשיבה בגין אי תשלום ארנונה, היטלים, אגרות ומסים שונים, בקשר ועבור שני נכסים- הנכס ברח' חצרות ערבי הנחל והנכס ברח' נחל הקישון.
7.2.
הטענה כנגד אופן השלמת הטופס, משקפת את קו הגנתו של המבקש, טענות מתפלפלות ומתחכמות, אך חסרות בסיס, מופרכות וקנטרניות. הטופס נהיר וברור, ואין כל פגם בתביעה ועילתה ברורה.
7.3.
ייפוי הכח תקין. ייפוי הכח אינו מהווה התחייבות כספית, אלא הסמכת שלוח מטעם העירייה ומכאן, שאין כל נפקות לסעיף 203 לפקודת העיריות.
7.4.
הטענה שמחלקת הגביה מהווה אישיות משפטית נפרדת, משוללת כל יסוד בדין או בעובדה. אין בעובדה שהשיק ניתן לפקודת "מחלקת הגבייה עיריית בית שמש
", כדי לפגום בשטר או להצביע על סיחורו.
7.5.
הכספים לא שולמו תוך כפיה או עושק כלל וכלל. המבקש הבין היטב שעליו להסדיר את החוב והכספים נועדו לשם כך. בהתאם, אף נרשם מפורשות בהסכמות הצדדים במסגרת ת.ק. 44985-06-15, שהמשיבה רשאית וזכאית לפעול לאכיפת השיקים במסגרת ההוצאה לפועל, ולא במסגרת הליכי אכיפה מינהליים נוספים. באמור יש משום ראיה שהמבקש הסכים למתן השיקים ולאפשרות שהמשיבה תפעל לגבייתם, חלף הליכי אכיפה מינהליים.
בעובדה שהמבקש מסר לידי המשיבה שיקים, למרות שהוא סבר שהמשיבה אינה פועלת כדין והתנייתו הייתה טכנית, למסירת אישורים בדבר העיקולים שבוצעו, יש כדי להעיד על שלא הייתה כל כפיה. לו סבר המבקש שהעירייה אינה פועלת כדין, פתוחה הייתה בפני
ו הדרך לפעול כנגדה בערכאה משפטית או להודיע שהשיקים נמסרים תחת מחאה, ללא תנאי טכני בדבר מסירת מסמכים לעיונו.
בנסיבות המקרה, אין מדובר במחאה, למעט "זעף טבעי" של נישום הנדרש בתשלום מס.
7.6.
המשיבה הוסיפה וטענה, כי אף אם היה אלמנט של כפיה כלשהו (דבר המוכחש), הרי שממילא בעת ההסכמה ההדדית בת"ק 44985-06-15 נתן התובע תוקף לשיקים שניתנו על ידו, שאחרת, היה מעלה טענותיו בדבר תשלומים בכפיה, או העדר זכות לגבותם, ולא היה מגיע להסכמה כפי שנוסחה. במסגרת התביעה הקטנה שהגיש, לא טען המבקש כי השטרות נמסרו תחת לחץ וכפיה, והאמור אף לא היה מנושאי הדיון בתביעה הקטנה כאמור.
7.7.
בדיון ובסיכומיה הבהירה המשיבה, שהמבקש לא הגיש עתירה כנגד החוב או כנגד התביעה, באופן המצביע על אומד דעתו בהגעה להסדר תשלומים.
7.8.
המשיבה דחתה את טענת ההתיישנות שהעלה המבקש והפנתה להלכת נסייר. לגישתה, עילת התביעה הינה שיקים שנמסרו כדין. לאחר שניתנו השיקים, אין כל מקום לשוב ולבחון האם מלכתחילה החוב היה ראוי להיגבות.
אף לו היה מקום לבחון את עסקת הייסוד, הרי שהתיישנות אינה גורעת מהזכות המהותית, אלא מהווה טענה דיונית בלבד ומכאן, שנוכח התשלום, לא קמה למבקש כל עילה כנגד המשיבה ואין מקום לבטל את התשלומים או להשיבם.
כמו כן, מסירת השיקים מהווה הודאה בחוב וביצוע מקצתו ואזי, אף לו היה מדובר בהתיישנות (המוכחשת), מירוץ ההתיישנות "אופס" במועד מסירת השיקים.
8.
בסיכומיה הדגישה המשיבה, שאין מחלוקת כי על המבקש לשלם את החוב בגין הנכס המצוי ברח' נחל הקישון, חוב שעמד נכון ליום 31/12/15 ע"ס 9,350.80 ₪.
9.
בכל הנוגע לחקירת המבקש במעמד הדיון נטען, כי הוא התחמק באופן שיטתי ממתן מענה ענייני לשאלות ולהציג מסמכים התומכים בטענותיו. המבקש לא הציג הגנה שיש בה כדי לסתור את החזקה הקבועה בפקודת השטרות, ולא הרים את הנטל המוטל עליו.
10.
המשיבה אישרה שישנם 22 שיקים נוספים שלא כובדו ולא הוגשו לביצוע מאחר שבמועד הגשת בקשת הביצוע, טרם הגיע מועד פרעונם. המשיבה הוסיפה וטענה, כי כל שטר עומד בפני
עצמו ויכול לשמש כתביעה עצמאית. בסיכומיה עתרה המשיבה לצרף את כלל השטרות לתיק זה, אך כאמור לעיל, בהעדר תגובת המבקש, ההחלטה תתייחס אך לשטרות המצויים בתיק ובגינם הוגשה ההתנגדות.
דיון
:
הארכת מועד להגשת התנגדות
:
11.
ההתנגדות הוגשה לאחר המועד הקבוע בדין ואין להקל ראש בזכויות המשיבה בנדון. עם זאת, למרות שטעות אינה מהווה עפ"י רוב טעם מיוחד, על בית המשפט ליתן דעתו לזכותו של צד לבוא בשערי בית המשפט, זכות שהוכרה כזכות יסוד, ובמידת הצורך לפצות את המשיבה בהוצאות בגין מחדליו הדיוניים של המבקש. לעניין האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות נפסק, כי:
"המשיבה לא זכתה ב

פסק דין
לאחר התדיינות בבית המשפט. המדובר בהליך של ביצוע שטר שהינו בבחינת

פסק דין
על תנאי, כאשר התנגדות הינה ההזדמנות הראשונה של החייב להציג את הגנתו כנגד ביצוע השטר, ולפיכך, בדומה לשיקולים בעת ביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה, יש לתת משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות של בעל הדין (ולבחון את סיכויי הגנתו) ופחות לאינטרס הזוכה בסופיות הדיון"
(הדגשה במקור)(ע"ר (קריות) 23-07 אחים רחמני בע"מ ואח' נ' טמבור בע"מ. 13/04/09).
12.
הדרישה בפסיקה ל"טעם מיוחד" הוגמשה מקום בו מדובר בהליך בפני
הערכאה הדיונית להבדיל משלב הגשת ערעור. סבורתני כי במצב דברים בו איחר המבקש ביום אחד בלבד, אל לה לפרוצדורה לבוא על חשבון הדין המהותי ואין מקום לנעול את שערי בית המשפט בפני
המבקש:
"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית
" (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477, 479).
13.
יפים לענייננו דברי כב' השופט דרורי, אשר אומנם עסק בנושאים דיוניים שונים מהנושא שבפני
י, אולם דומה כי העיקרון העולה מהם יפה גם לסוגיה שעל הפרק:
"הרצון לנהל משפט באופן יעיל ומהיר חשוב הוא, אולם יש לזכור כי סדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת היעד של עשיית משפט צדק, ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני
עצמה. על כן, בנסיבות אלו, אין מקום למנוע מהמשיב לקבל את יומו בבית המשפט ולהתגונן בפני
תביעה על סכום כסף לא מבוטל, וזאת אך ורק בשל איחור, שאינו איחור משמעותי מאוד, בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה"
(בר"ע (מחוזי י-ם) 756/05 בנק סטנדרט צ'רטר בע"מ נ' ויסאם מוסא מוחמד אבו אלהווא. 12/06/06; ראו גם רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על ואח', פ"ד נה(5) 43, 47).
לאור האמור לעיל, המועד להגשת ההתנגדות יוארך.
טעמי ההתנגדות
:
14.
כידוע, התנגדות נועדה לאפשר לחייב להפוך ממבקש לנתבע ולהיכנס בשערי בית המשפט. כל שעליו להוכיח בשלב מקדמי זה הוא, כי בפיו הגנה לכאורה. הלכה פסוקה היא, כי די שהמבקש יראה כי קיימת בבקשתו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתינתן בידו רשות להתגונן.
למרות האמור וכפי שנפסק בע"א 465/89

גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ
, פ"ד מה
(1) 66, 70-71:
"על אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן. תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית משפט זה לאמור: "לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'".
מן הכלל אל הפרט.
התצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות
:
15.
הצדק עם המשיבה שהתצהיר שהגיש המבקש, אינו מפורט כדבעי ואינו מהווה תצהיר ערוך כדין. מרבית הנטען בבקשה לא פורט בתצהיר, והמבקש מצא להסתפק בהפניה לבקשה. די היה בכך כדי לדחות בקשתו. עם זאת, כפי שפורט לעיל ובשים לב לכך שהמדובר במבקש שאינו מיוצג, מצאתי להעדיף את הפן המהותי על פני הפן הפרצדורלי, ובמעמד הדיון אומתה הבקשה והמבקש נחקר על טענותיו.
בקשת הביצוע
:
16.
המבקש טען שהמשיבה לא מחקה את סעיף 3 בבקשת הביצוע ("על חשבון השיקים הנ"ל שילמו החייבים סך של _ ₪") ומכאן, שלא ברור האם המבקש ביצע תשלום על חשבון החוב. דין הטענה להידחות, הן בהעדר ממשות והן מאחר שאין כל מחלוקת שעל חשבון השיקים הללו לא שולם דבר.
17.
לטענת המבקש, צילום אחד השיקים לא צורף.
בהתאם לתקנה 104(א)(1) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, "לא תקובל הבקשה לרישום אלא אם כן יצורפו לה השטר המקורי עם העתק צילומי הימנו, על שני צדדיו".
לבית המשפט אין גישה לתיק ההוצאה לפועל לבדוק האם בתיק מצוי העתק צילומי של השיק, אך חזקה על לשכת ההוצאה לפועל שלא פעלה בניגוד להוראות הדין ושבמועד הגשת בקשת הביצוע, הוצג בפני
ה השטר המקורי והעתק צילומי הימנו. יוער, כי בקשת הביצוע הועברה ע"י לשכת ההוצל"פ כשחלקה התחתון קטוע ושורה 11 אינה מופיעה באופן ברור.
יוזכר, כי בענייננו לא הועלתה כל טענה הנוגעת להימצאות השטר בידי המשיבה, לרישום על גבי השטר, או לפגמים העולים ממראהו.
תוקף יפוי הכח
:
18.
ייפוי הכח שצורף הינו ייפוי כח לניהול הליכים משפטיים. המבקש הפנה לסעיף 203(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] ולפיו:

"חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של

פסק דין
או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר- עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה".
במקרה שלפניי אין מדובר בחוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה או תעודה מסוג שקבע השר בתקנות, שיש בהם התחייבות כספית מטעם העירייה.
יריבות ופגם בשטר:
19.
בניגוד לטענת המבקש, אין לראות במחלקת הגבייה בעירייה, כאישיות משפטית נפרדת. אין הדבר דומה לוועדות התכנון ולפסיקה אליה הפנה המבקש בבקשתו. בשים לב לכך שהשיקים נרשמו לפקודת מחלקת הגבייה בעיריית בית שמש
, אין ממש בטענה להעדר יריבות ולפגמים בשטר. יתרה מכך, מאחר שהשיקים הוגשו לביצוע ע"י הנמשך, אין לכאורה כל פגם בשטר או באחיזת המשיבה.
הטענה להתיישנות ולתשלום תחת מחאה
:
20.
המבקש סיכם טענותיו בתום הדיון ודחה את ההצעה לפנות לקבלת סיוע משפטי בטרם יסכם.
21.
בהתאם להלכה הפסוקה, נקיטה בהליכי גבייה מינהליים, עוצרת את מירוץ ההתיישנות. ברע"א 187/05
נסייר נ' עיריית נצרת עילית
, פ"ד סד (1) 215 נקבע, כי ניתן להעלות טענת התיישנות כנגד הליכי גבייה מנהליים, וכי הליך מנהלי נפתח בהפניית דרישה לנישום לעמוד בתשלום החוב. פתיחת ההליך המנהלי עוצרת, אפוא, את מרוץ ההתיישנות, בדומה להגשת הליך לבית המשפט האזרחי. ראו גם פסיקת כב' הנשיאה נאור בעע"מ 8968/14 יצחק שטרית נ' עיריית טבריה, שניתנה אך ביום 31/08/17.
22.
המשיבה הציגה בפני
המבקש תדפיס הכולל רשימת ההליכים המינהליים בהם נקטה (מב'1 ומב'2), מהם עולה לכאורה שננקטו כנגד המבקש הליכים
מינהליים במהלך השנים, ושהחוב לא התיישן. המבקש לא העלה טענה שיש בה ממש כנגד ההליכים שננקטו ואשר יש בה כדי לתמוך בהתיישנות החוב.
יתרה מכך, המבקש לא נקט בהליך כנגד החוב הנטען, אלא הגיש תביעה קטנה כנגד העיקול שהוטל. אף אם ניתן היה לראות בכך כהליך שננקט כנגד הליכי הגביה, הרי שבמהלך הדיון בתביעה הקטנה, הוסכם על מחיקת התביעה והותרת זכותה של המשיבה להגיש את השטרות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כפי שעשתה המשיבה.
בל נשכח, כי המבקש פרע שתי המחאות ושילם סך של 5,000 ₪ נוספים בכרטיס אשראי. למרות האמור, המבקש לא דרש השבת הסכומים שנגבו, על אף לגישתו נגבו בחטא, אלא הסכים למחוק את תביעתו כנגד המשיבה ולהותיר לה את הזכות לנקוט כנגדו בהליכים משפטיים לגביית החוב.
ככל שהמבקש סבר שהמדובר בהסדר פסול שהושג תחת כפיה או עושק ושהחוב התיישן ואינו ניתן לגביה, אך סביר שהיה עומד על השבת הסכומים ששילם וקביעה כי המשיבה אינה רשאית לעשות כל שימוש בשטרות שבידיה. תמוהה הטענה שהמבקש הסכים שהשיקים יוגשו לביצוע, והוא יגיש התנגדות בגינם- קרי, שהצדדים יגררו להליכים משפטיים נוספים בגין אותה מסכת עובדתית ממש.
23.
לא זו אף זו, בחקירת המבקש בדיון שנערך לפניי, נמנע הוא מלהתמודד עם טענות המשיבה. בנושאים המהותיים העדיף המבקש שלא להשיב עניינית, אלא לטעון טענות כגון שעל המשיבה להגיש בקשה לגילוי מסמכים. אילו היה מדובר בהליך המאפשר קביעת ממצאי מהימנות, דומה שהיה מקום לייחס משקל של ממש לאמור. ברם, בהליך של התנגדות לביצוע שטר אין בית המשפט קובע ממצאים כאמור.
חלוקת החוב בין שני הנכסים
:
24.
בהתאם לנספח ב' שצירף המבקש לבקשתו, החוב הכולל מתייחס לשני נכסים כדלקמן:
24.1.

14,223.50 ₪-חוב לנכס המצוי ברח' נחל הקישון.
24.2.

25,512.50 ₪-חוב לנכס בחצרות ערבות הנחל.
25.
המבקש אישר הן בבקשתו והן בעדותו, שהחוב בגין נחל הקישון אינו שנוי במחלוקת, ושיש לסלקו לפני כל תשלום אחר. המבקש אישר ברחל בתך הקטנה, שההתנגדות נוגעת אך לחוב הנטען לגבי הנכס ברח' ערבות הנחל (פרוט' 14/09/17, עמ' 4, ש' 20-26).
אמנם בהמשך עדותו ניסה המבקש לשנות מגרסתו ולטעון שהחוב, ככל שהיה, שולם, אך לא די בכך שהמדובר בטענה הסותרת את בקשתו ועדותו, אלא שהטענה הועלתה בכלליות, ללא פירוט מתחייב. בנסיבות כאמור, לאחר הפחתת סך 8,170 ₪ (5,000 ₪ ששולמו בכרטיס אשראי ושני שיקים ע"ס 1,585 ₪ כל אחד), על המבקש לפרוע את יתרת החוב הרלוונטי לנכס ברח' נחל הקישון- 6,053.50 ₪, ואין מקום לקבל את ההתנגדות בנוגע לחוב זה.
26.
אשר ליתרת הסכום בבקשת הביצוע, נוכח מכלול האמור לעיל ובתום חקירת המבקש סבורתני, כי הגנת המבקש מתמצית בטענת ההתיישנות. המדובר בהגנה דחוקה ביותר הגובלת בהגנת בדים. למרות שמן הדין היה שאדחה את ההתנגדות מהסיבות דלעיל, מכח ההלכות שנקבעו בדבר חשיבות זכות הגישה לערכאות וההכרה בזכות זו כזכות חוקתית, מצאתי מקום לעשות שימוש בסמכותי בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי,
ולהתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה:

"בנסיבות מיוחדות, כשאמנם 'כמעט' אין לנתבע הגנה, בית-המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בהפקדה" (א'
גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי"
, מהדורה עשירית, בעמ' 413).
סוף דבר
:
27.
ההתנגדות ביחס לסך 6,053.50 ₪ (החוב בגין הנכס ברח' נחל הקישון), נדחית. על המבקש לפרוע את חובו בתוך 30 ימים, שאחרת, תהא המשיבה רשאית להמשיך ולגבותו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
28.
קבלת ההתנגדות ביחס ליתרת החוב בבקשת הביצוע, תותנה בהפקדת סך 6,500 ₪- כמחצית מיתרת החוב, בערכי קרן. המבקש יפקיד את הסכום האמור בתוך 30 ימים בקופת בית המשפט.
ככל שהסכום יופקד, יועבר ההליך לסדר דין מהיר. לא יופקד הסכום, תדחה ההתנגדות והמבקש יחויב בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪.
התיק יובא לעיוני בתוך 30 ימים
.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים
.
ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ח, 14 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 51650-04/17 יהודה לייב קריבוס נ' עיריית בית שמש (פורסם ב-ֽ 14/11/2017)