פסקי דין על רינת אוסנת כהן | פסקי דין על עיריית יבנה

7390-07/17 חנ     26/11/2017




חנ 7390-07/17 רינת אוסנת כהן נ' עיריית יבנה








בית משפט השלום ברחובות


ח"נ 7390-07-17 עיריית יבנה
נ' כהן




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
2

בפני

כבוד השופטת
אושרית הובר היימן


מבקש
ת

רינת אוסנת כהן


נגד


משיבה

עיריית יבנה




החלטה


1.
לפניי בקשת הנאשמת לביטול

פסק דין
שניתן כנגדה בהעדר התייצבותה לדיון.

רקע עובדתי:
2.
על פי כתב האישום, הנאשמת עברה עבירה כאשר העמידה את רכבה בתחום תחנת אוטובוס, ובגינה קיבלה דו"ח המחייב תשלום קנס בסכום של 250 ₪. הנאשמת הביעה את רצונה להישפט, ועל כן הועבר התיק, בדרך של ברירת משפט לבירור לפניי.

3.
הנאשמת לא התייצבה לדיון שנקבע לתאריך 17.10.17, והיא נשפטה בהעדרה והוטל עליה לשלם קנס בשיעור כפל הקנס המקורי, בסך 500 ₪.

רקע עובדתי:
4.
בבקשה לביטול פסק הדין, טענה הנאשמת כי בשל בלבול ומפאת שגגה, לא התייצבה לדיון. לגופו של עניין לא טענה כל טענה.

5.
עמדת המאשימה היא, כי יש להשאיר את הכרעת הדין וגזר הדין על כנם. בתגובת המאשימה לבקשה נטען, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר וכי הנאשמת לא העלתה כל טענה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין, לאור ההלכה המשפטית המחייבת. כן, נטען כי הזימון נמסר למבקשת לפני חודשים וכי היא אף תוזכרה טלפונית אודות מועד הדיון.

דיון והכרעה:
6.
התנאים לביטול גזר דין שניתן בהיעדרו של נאשם קבועים בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, על פיו רשאי בית משפט לבטל הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא בפני
הנאשם. על-פי לשון הסעיף, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: (א) קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות לדיון; (ב) עיוות דין שייגרם לנאשם באם לא יבוטל פסק הדין.

7.
כפי שנפסק ברע"פ 9141/01 סוראיה איטליא נ. מדינת ישראל, נז(6) 793 [2003]):

"על מנת לשכנע את בית המשפט כי יש עילה טובה לביטול פסק הדין, ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש, האפשרות האחת היא, שהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון...
יחד עם זאת, כאמור, גם בנסיבות אלה, אם מוכיח המבקש - וזו האפשרות השניה – שאי היעתרות לבקשתו עלולה לגרום עיוות דין, דין בקשתו להתקבל. כך לדוגמא, אם לא התייצב נאשם למשפטו עקב שיכחה גרידא אולם מבקשתו עולה באופן חד משמעי כי בתאריך שבו מיוחסת לו עבירת תנועה כלל לא שהה בתוך גבולות המדינה, בנסיבות אלה, החלטה שלא לבטל את פסק הדין תגרום למבקש עיוות דין שכן אין כל ספק כי דיון ענייני באישום היה מוביל למסקנה שיש לזכותו."

ומן כלל אל הפרט:
6. האם מתקיימת סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות?
הנאשמת טענה כאמור כי לא התייצבה לדיון מפאת שגגה ובלבול. אולם, אף אם נכונים הדברים, אין בטעות או שכחה מצד הנאשמת, בכדי להוות הצדקה לאי התייצבותה לדיון.

7. האם ייגרם עיוות דין לנאשמת ככל שלא יבוטל פסק הדין?
לטעמי התשובה שלילית, וזאת מטעמים אלה:
ראשית
, הנטל להוכיח שייגרם עיוות דין מוטל על הנאשמת, ועליה מוטלת החובה לפרט בבקשתה את העובדות ולתמוך אותן בתצהירה. בענייננו, לא צורף תצהיר או ראייה ממנה ניתן יהיה להסיק על אפשרות לעיוות דין.
שנית
, הנאשמת לא העלתה כל טענה לגופו של עניין, וממילא לא הוציגה כל טענה אשר עשויה להקים לה הגנה. אמנם, לא ניתן לשלול קיומו של סיכוי, ולו תיאורטי גרידא, לאפשרות של זיכוי הנאשמת בסיום ההליך ככל שהיה מתנהל לגופו, אך בכך כדי להצדיק ביטול

פסק דין
כאשר עסקינן בדין הפלילי, שעיקרון מרכזי בו הינו עיקרון סופיות הדיון.
שלישית
, בנסיבות המקרה שלפנינו, קשה לראות בגזר הדין כגורם לעיוות דין. המדובר בקנס של 500 ₪. אין חולק, כי הנאשמת קיבלה הזמנה כדין לדיון מבעוד מועד. אם תשלום הקנס היה משמעותי לנאשמת, סביר להניח שהייתה נוקטת בגישה אחראית יותר ומתייצבת לדיון.
סוף דבר:
לנוכח האמור לעיל, ומאחר שלא מתקיים אף לא אחד מהתנאים לביטול פסק הדין, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, ניתנת לנאשמת הארכת מועד בת 10 ימים לביצוע תשלום הקנס.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.










חנ בית משפט שלום 7390-07/17 רינת אוסנת כהן נ' עיריית יבנה (פורסם ב-ֽ 26/11/2017)