פסקי דין על מדינת ישראל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין פמ"ד | פסקי דין על עו"ד אסף שטרן | פסקי דין על פביו אריאל ענו | פסקי דין על דליה ענו | פסקי דין על עו"ד גלעד אבני |

25116-02/15 תוח     27/11/2017




תוח 25116-02/15 מדינת ישראל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין פמ"ד, עו"ד אסף שטרן נ' פביו אריאל ענו, דליה ענו, עו"ד גלעד אבני








בית משפט השלום בבאר שבע

תו"ח 25116-02-15 מדינת ישראל נ' ענו ואח'

27 נובמבר 2017




בפני
כב' שופט בכיר ג'ורג אמוראי


המאשימה:
מדינת ישראל – המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין פמ"ד

עו"ד אסף שטרן



נ ג ד

הנאשמים:
1.פביו אריאל ענו
2.דליה ענו

עו"ד גלעד אבני



גזר דין


הנאשמים, בני זוג,
הורשעו עפ"י הודייתם העצמית בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של ביצוע עבודות במקרקעין ללא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר, עבירות לפי ס' 204 (א) ו-208 (ב) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965.
המדובר בביצוע עבודות בניה להכשרת צימרים במקרקעין ושימוש ללא היתר.
העבירות בוצעו על מקרקעין בנחלה 44 במושב שקף בגוש 3123 מגרש 44 (להלן: המקרקעין)
עבודות הבניה בוצעו החל ממועד שאינו ידוע למאשימה ועד סמוך לחודש אפריל 2011.
השימוש ללא היתר בוצע מאז אפריל 2011 ועד לכניסת צו הפסקה שיפוטי לתוקף ביום 15/10/15.
המדובר בבניית שני צמרים בשטח של כ-60 מ"ר כל אחד בתוך מערה וכן הפעלת צימר נוסף במכולה בשטח של כ-12 מ"ר. עבודות הבניה כללו: חלוקת מערה לחדרים. מילוי והגבהת תחתית המערה. ריצוף הריצפה. שיפוץ שני חדרי המערה בדרך של חציבה בקירות, בניית תשתית ביוב ומים, בנית מקלחות, בניית במה למיטה, בניית לוח חשמל, בניית מדרגות והפיכת שני חדרים אלה לצימרים. כמו כן חצבו הנאשמים שביל גישה לצימרים והכשירו שטח לחניה. בנוסף העמידו הנאשמים מכולה באורך של כ-12 מטר ובצמוד אליה ביצעו חפירה שם הפעילו צימר נוסף.
בטרם הטיעונים לעונש הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינם של הנאשמים. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתם ולהשית על כל אחד מהם 160 שעות של"צ. בתסקיר פירוט אודות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, תפקודם התקין בכלל מישורי החיים, הרקע לביצוע העבירות ויחסם לעבירות. להערכת שירות המבחן קיימת סבירות נמוכה להתנהגות פורצת גבולות מצד הנאשמים בעתיד. ביחס לנאשם סברה קצינת המבחן כי הרשעה בעניינו תגרור לשלילת רישיון הנשק שברשותו. נטען, כי הנשק אשר נושא עימו הנאשם נחוץ לו לשם הגנה על השטחים החקלאים שברשותו. בנוסף סברה קצינת המבחן כי הרשעה בעניינו של הנאשם תפגע ביכולת עיסוקו לייצא דגים לחו"ל. ביחס לנאשמת סברה קצינת המבחן כי הרשעתה עלולה לפגוע בקידומה במסגרת עבודתה כעובדת מדינה ובתנאי פרישתה.
במסגרת הטיעונים לעונש עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשמים קנס משמעותי (בטווח שבין 170,000 ₪ לבין 200,000 ₪) וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות. בנוסף עתר ב"כ המאשימה למתן צו להתאמת המבנה וצו הריסה בתוך פרק זמן של 12 חודשים בכפוף לאיסור השימוש בבניה האמורה בהתאם לצו ההפסקה השיפוטי הקיים.
מנגד, ב"כ הנאשמים עתר לאמץ את המלצות שירות המבחן ביחס לביטול ההרשעה ולהסתפק בשל"צ בהיקף של 160 שעות. ב"כ הנאשמים הפנה לפגיעה הצפויה לנאשמים באם ההרשעה תיוותר וכן הפנה לנטילת האחריות, להעדר רישומים פלילים לחובתם וכן להסרת המחדל. בתמיכה צירף הסנגור פסיקה: ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל. ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני. ע"פ 9150/08 מדינת ישראל נ' ביטון. עפ"ג (מרכז) 44065-04-12 מדינת ישראל נ' בוריס דאנו. ת.פ (כ"ס) 39980-12-09 מדינת ישראל נ' מ.א דרום השרון. ת.פ (י-ם) 1179-05-15 מדינת ישראל נ' עמרם עמי אברהם.
דיון
עסקינן בביצוע עבירות של תכנון ובניה לאורך זמן ממושך ולמטרות מסחריות.
עתירת הנאשמים לביטול ההרשעה נדחית
הואיל ואין עניינם עונה על הקריטריונים שהתוו בפסיקה. על פי הפסיקה הימנעות מהרשעה הינה החריג ומתאפשר בהתקיים שני תנאים מצטברים: שההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם וכאשר סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה בלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים (ראה ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל). בענייננו, הנאשמים לא הציגו ראיות לקיומו של נזק מוחשי קונקרטי. העלאת טענות ביחס לאפשרות פגיעה בעיסוק או בקידום אינו מצדיק הימנעות מהרשעה, שכן טענות אלו תיאורטיות בלבד ואין לדעת באם יתממשו ולא ברור בכלל אם ועד כמה תהיה להרשעה בדין השפעה על התכנותם (לעניין הנזק הקונקרטי ראה רע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ' מדינת ישראל. רע"פ 7224/14 משה פרנסקי נ' מדינת ישראל. רע"פ 5860/15 אנה סגל נ' מדינת ישראל).

המדובר בעבירות מתחום התכנון והבניה על פני תקופה ממושכת ושימוש מסחרי והרשעה בנסיבות מתחייבת לנוכח היקף הבניה, משך השימוש, סיווג השימוש, הפעולות שבוצעו והצורך שבהרתעה. בנסיבות הקיימות אינטרס הציבור והערכים המוגנים על ידי חוק התכנון והבניה גוברים על הנסיבות האישיות של הנאשמים, לעניין סוגיית ההרשעה. הנתונים ביחס להעדר רישומים פליליים, תפקודם הנורמטיבי, נטילת האחריות והנסיבות האישיות מקומם בעונש המתאים ואין בהם בכדי להשפיע על סוגיית ההרשעה בתיק זה.

באשר למתחם הענישה ההולם
בית המשפט מתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, במדיניות הענישה, במידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמידת האשם. המדובר בעבירות לפי ס' 204(א) ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965, עבירות מסוג עוון. הנאשמים הינם בעלי המקרקעין והם אלו שביצעו את העבודות והשימוש במקרקעין. במסגרת העבודות הכשירו הנאשמים 2 צימרים בשטח של 60 מ"ר, כל אחד, וכן צימר נוסף במכולה בשטח של 12 מ"ר. במעשיהם פגעו הנאשמים בערכים מוגנים של שלטון החוק, הסדר הציבורי והמדיניות התכנונית. השימוש בוצע לצורך הפקת רווח כלכלי במשך תקופה כ-4.5 שנים עד לכניסתו לתוקף של צו הפסקה שיפוטי בחודש אוקטובר 2015. לציין, כי השימוש בוצע אף לאחר הגשת כתב האישום בחודש פברואר 2015 וזאת עד לחודש אוקטובר אז הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לצו ההפסקה השיפוטי. כיום מאז חודש אוקטובר 2015 הנאשמים מכבדים את צו ההפסקה השיפוטי ולא נעשה שימוש במבנים נשוא כתב האישום. מדיניות הענישה בנסיבות מתבטאת בקנס משמעותי והתחייבות וזאת בהתחשב בהיקף הבניה, סיווג השימוש, משך התקופה והפסקת השימוש. ענישה זו שעיקרה פגיעה כלכלית נועדה לפגוע בתמריץ הכלכלי ולהרתיע מפני מבצעיהן ולעניין זה בית המשפט מפנה לרע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל: " על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית".

לעניין הענישה הכלכלית בעבירות של בניה ושימוש ללא היתר לצרכי מסחר- צימרים וחדרי אירוח בית המשפט מפנה לרע"פ 11397/05 סולימנפור נ' מדינת ישראל. ע"פ 66188-06-16 עופר חיות ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון גולן. ע"פ (נצ') 10264-07-14 טובול נ' ועדה מקומית לתכנון אצבע הגליל. תו"ח (ב"ש) 461-08-13 מדינת ישראל נ' אפרים חי. תוב 24087-05-12 ועדה מקומית לתכנון ובניה גליל עליון נ' ידידה מכלוף. תו"ב (צפת) 34909-09-10 ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נ' רפאל עזרי ואח'. תו"ב (צפת) 16529-11-08 ועדה מקומית לתכנון מרום גליל נ' ג'אן.

לעניין התועלת הכלכלית שצמחה לנאשמים לא הובאו ראיות מצד המאשימה וכתב האישום המתוקן אינו כולל נתונים ביחס להיקף התועלת הכלכלית שצמחה לנאשמים. יחד עם זאת, בכתב האישום המתוקן נרשם כי במועד הגשת כתב האישום שימשו הצימרים להשכרה בתשלום ללקוחות שונים ללינה במקום.

בענייננו, שיעור הקנס נגזר מהיקף הבניה (3 צימרים בשטח 132 מ"ר), סיווג השימוש (מסחרי), משך השימוש (4.5 שנים) ,התועלת הכלכלית (שבהשכרת הצימרים על פני תקופה ממושכת) וכן מצבם הכלכלי של הנאשמים והעובדה שהמדובר בתא כלכלי אחד של בני זוג.(לעניין התחשבות בתא כלכלי אחד מפנה בית המשפט לעפ"א (מחוזי ב"ש) 14687-04-11 מדר נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום)

על רקע המכלול בית המשפט סבור כי מתחם הענישה ההולם הינו קנס (בטווח שבין 50,000- לבין 150,000₪) והתחייבות.

באשר לעונש המתאים לנאשמים
בית המשפט נותן המשקל להעדר רישומים פליליים לחובתם, לחלוף הזמן, לנסיבותיהם האישיות, לתיקון כתב האישום, וכן להליכים שנקטו הנאשמים לצורך הסדרה אל מול הרשויות, וכן לאמור בתסקירי שירות המבחן. בנוסף בית המשפט מתחשב בנטילת האחריות ובעובדה כי המדובר בתא כלכלי אחד של בני זוג.

על בסיס כל האמור, בית המשפט גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:
א.
קנס כספי על כל אחד מהנאשמים בסך 30,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 10/01/2018 ובכל עשירי (10) לחודש שלאחריו. במקרה של אי תשלום אחד מהשיעורים במועד שנקבע, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.
ב.
התחייבות של כל אחד מהנאשמים ע"ס 50,000 ₪ להימנע במשך 36 חודשים מלבצע אחת העבירות בהן הורשעו. ההתחייבות תחתם תוך 7 יום, שאם לא כן, יוצא צו מאסר אכיפתי למשך 14 יום.
ג.
ניתן בזאת צו הריסה למבנים כמתואר בכתב האישום.
ד.
ניתן בזאת צו איסור שימוש למבנים כמתואר בכתב האישום.
ה.
צו ההריסה וצו איסור השימוש יכנסו לתוקף ביום 1/12/2018 וזאת בכפוף להמשך קיום צו הפסקת השימוש במבנים נשוא כתב האישום המתוקן.
ו.
מורה על רישום הערה ביחס לצווים בלשכת רישום המקרקעין.

זכות ערעור כחוק.
עותק נמסר לב"כ הנאשמים.
המזכירות תשלח עותק לב"כ המאשימה.
ניתן היום,
ט' כסלו תשע"ח, 27 נובמבר 2017.

חתימה








תוח בית משפט שלום 25116-02/15 מדינת ישראל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין פמ"ד, עו"ד אסף שטרן נ' פביו אריאל ענו, דליה ענו, עו"ד גלעד אבני (פורסם ב-ֽ 27/11/2017)