פסקי דין על אמריקה ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ | פסקי דין על יוסף תמיר ז"ל | פסקי דין על עופר תמיר | פסקי דין על דפנה גורלנד ואח' |

5904-02/16 תט     29/11/2017




תט 5904-02/16 אמריקה ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ נ' יוסף תמיר ז"ל, עופר תמיר, דפנה גורלנד ואח'








בית משפט השלום ברמלה


29 נובמבר 2017
ת"ט 5904-02-16 תמיר ואח'
נ' אמריקה - ישראל - רמת אביב החדשה השקעות בע"מ




בפני

כב' הרשם הבכיר נועם רף


מבקשת

אמריקה – ישראל – רמת אביב החדשה השקעות בע"מ



נגד

המשיבים

1
.
יוסף תמיר ז"ל

2
.
עופר תמיר

3
.
דפנה גורלנד

4
.
דר לב



החלטה


1.
בפני
בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר.

2.
ביום 13.11.17 התנהל דיון.
המצהיר מטעם המבקשת, מר אברהמי, נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
מעבר לכך, ניתנה למבקשת האפשרות להמציא לבית משפט פרטים על תיקים נוספים שמתנהלים בין הצדדים.

3.
בשלב הראשון יש לבחון האם יש ליתן למבקשת הארכת מועד להגשת ההתנגדות. בשלב השני וככל שתינתן הארכת מועד, יש לבחון האם יש ליתן למבקשת רשות להתגונן.


משכך, אדון תחילה בבקשה להארכת המועד.

4.
בקשה לביצוע שטר הוגשה ביום 30.10.12.
התנגדות הוגשה ביום 1.2.16.

5.
מחלוקת בין הצדדים בעניין ביצוע המסירה, אך איני סבור כי בנסיבות אליהן אתייחס בהמשך, יש לצורך לדון ולהכריע בסוגיה זו.

6.
ובמה דברים אמורים, לתגובת המשיבים צורף "הסכם לסילוק חוב" מיום 24.1.13 (ר' נספח ד' 1). ההסכם בין המנוח לבין מר חיים אברהמי (מנהל המבקשת והמצהיר מטעמה) והמבקשת.

המבקש מאשר בחקירתו כי הינו חתום על הסכם זה.

7.
במסגרת הסכם זה נרשם בסע' 5.5. (צ"ל 6.4 – נ.ר.):


"חוב בתיק הוצאה לפועל 34-10370-12-7 סך של 65,850 ₪ מיום 01/07/12".

8.
תיק הוצל"פ זה והחוב המפורט לעיל הינם החוב נשוא התיק שבפני
בו הוגשה הבקשה להארכת המועד וההתנגדות.

9.
כאשר המבקש נשאל בחקירתו הנגדית אם הסכם זה הוגש לתיק ההוצאה לפועל לצורך עיכוב הליכים, השיב על כך בחיוב (ר' עמ' 4 ש' 11-13 לפרוטוקול). אח"כ השיב שאינו זוכר. ב"כ המשיבים השיב על כך בחיוב.

10.
המבקש טוען כי לא היה מודע לכך שמדובר בתיק ההוצל"פ בפני
באומרו:

"
יכול לאשר שחתמתי על זה, אך אותו זמן שחתמתי לא ידעתי שמדובר בתיק זה. היה בינינו המון תיקים, המנוח יוסי תמיר ועו"ד שלו החתימו אותי על מסמכים, אמר לי שיש תיקי הוצל"פ ונעשה הכל כללי, הכל היה ידידותי, אמרתי לו אני סומך עליך ומה שצריך לחתום אני אחתום, אני אבדוק. אני חתמתי לו אמרתי לו נשב על כל דבר לגופו ונבדוק
." (ר' עמ' 4 ש' 7-10 לפרוטוקול).

11.
איני מקבל את טענת המבקשת לכך שלא ידעה כי מתנהל כנגדה תיק ההוצל"פ דנא (ר' סע' 19 לתצהירו של מר אברהמי). לא רק שמר אברהמי מאשר חתימה על ההסכם וחזקה היא כי מי שחותם על מסמך מודע לתוכנו, אזי מקובלת עלי טענת המשיבים לכך שהמבקשת השתמשה בהסכם זה לצורך עיכוב הליכים במסגרת תיק ההוצל"פ.

12.
תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ – 1979, קובעת:


"התנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק תוגש תוך 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה".

13.
תקנה 528 לתקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"מועד או זמן שקבע בית משפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהל, רשאי הוא לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלו, להאריכו מזמן לזמן, אף שמסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה, נקבע הזמן או המועד בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

14.
נקבע זה מכבר כי
נדרש טעם ממשי ומיוחד אשר יצדיק הארכת המועד. בעת שבית המשפט דן בבקשה להארכת מועד עליו לבדוק את הנסיבות בגינן הפעולה לגביה מבוקשת אורכה לא בוצעה במועד הקבוע בחוק ואת סיכויי המבקש לזכות בהליך שלגביו מתבקשת הארכה. בבש"א 4602/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 נקבע:

"הלכה היא כי "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעלי הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ"
.

15. בתא"ק 32165-08012 דוניז נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו) נקבע:

"יחד עם זאת, במשך הזמן חל ריכוך מסוים בעמדת ההלכה הפסוקה באשר למבחנים שעל בית המשפט לבחון לצורך הכרה בטעם מיוחד כדי להאריך מועד שנקבע בחיקוק, ובית המשפט נדרש לבחון את הארכת המועד המבוקשת נוכח נסיבות העניין, ובכלל זה יש לשקול, בין היתר, את מידת האיחור, הסיבה לאיחור, גיבוש אינטרס ההסתמכות של סופיות ההליכים על ידי הצד שכנגד, ואת סיכוייה הלכאוריים של פרשת ההגנה, תוך שנקבע כי עדיין יש צורך בהצגת טעם מיוחד לצורך הארכת המועד (לעניין זה ראו-
ע"א 9073/01
יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי
חוק נכי רדיפות הנאצים
[פורסם בנבו] (

פסק דין
מיום 29.1.2002),
בש"א 5636/06
נפתלי נשר נ' שלומי גפן [פורסם בנבו] (

פסק דין
מיום 23.8.2006), ו-בש"א 954/11
הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל- רשות המיסים [פורסם בנבו] (

פסק דין
מיום 14.3.2011; פורסמו במאגרים משפטיים)."

16. בת"ת 17306-04-13 משולם נ' הראל (פורסם בנבו), התייחס בית המשפט לשאלת הטעם המיוחד באומרו:

"שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (
ע"א 8547/96
אלימלך ואח'
נ' מנהל מס שבח מקרקעין, [פורסם בנבו] תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור – ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (
בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04
ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח'
, [פורסם בנבו] תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, [פורסם בנבו] תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).

17.
לטענת המבקשת בבקשה להארכת מועד, לא בוצעה לה מסירה כדין ונודע לה שננקטו כנגדה הליכים בעקבות עיקולים שהוטלו לאחרונה אצל שוכרים. מנגד, טוענת המבקשת כי יכולה להיטען הטענה שהינה חתומה על ההסכם לסילוק החוב, אך מר אברהמי היה עסוק בענייניו האישיים כפי שפורטו בתצהירו.

18.
לדידי, מדובר בשתי טענות שאינן אמורות לדור תחת אותה קורת הגג. משקבעתי כי אין לקבל את טענת המבקשת להיעדר הבנה וידיעה על צירופו של תיק ההוצל"פ להסכם לסילוק חוב, טענת המבקשת בעניין המועד בו נודע לה על ההליכים שננקטו כנגדה, דינה להידחות.

19.
בסופו של יום, המבקשת לא הביאה כל טעם מיוחד אשר מצדיק מתן הארכת מועד לפרק זמן של 3 שנים. המצהיר מטעם המבקשת העלה בתצהירו מספר טענות בנוגע למצבו האישי. טענות אלו לא נתמכו בכל ראיה ולא שוכנעתי כי יש בהן הסבר משכנע מדוע לא הוגשה התנגדות במועד. משכך, יש לראות בבקשה להארכת מועד כבקשה סתמית.

20.
לא זו אף זו, מהמסמכים שצורפו להתנגדות לביצוע שטר עולה כי ביום 4.8.15 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל ובהחלטה מיום 19.8.15 קבעה כב' רשמת ההוצאה לפועל כי מקומן של הטענות שנטענו במסגרת בקשה זו הינן במסגרת התנגדות לביצוע שטר.

למרות זאת, התנגדות הוגשה רק ביום 1.2.16.

21.
לסכומים של דברים, סבורני כי בנסיבות אלו יש להעדיף את אינטרס ההסתמכות וסופיות הדיון על פני זכות הגישה לערכאות ולדחות את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

22.
אם לא די בכך שהמבקשת התעלמה מהסכם לסילוק החוב מיום 24.1.13 בו ישנה התייחסות ברורה ומפורשת לתיק שבפני
, אזי עוד ביום 4.8.15 הוגשה בקשה בתיק ההוצל"פ לעיכוב הליכים וניתנה החלטה של כב' רשמת ההוצאה לפועל שטענות המבקשת מקומן במסגרת התנגדות ולמרות זאת, ההתנגדות הוגשה כחצי שנה לאחר מכן.

23.
גם לגופה של ההתנגדות, טוענת המבקשת כי עצם זאת שנחתם הסדר חוב בין הצדדים, הסדר זה ממצה את כל טענות הצדדים האחד כלפי משנהו ובכך הינו למעשה מבטל את קיומו של תיק ההוצאה לפועל. זאת ועוד, למבקשת טענות לעניין קיום התחייבויותיהם של המשיבים על פי ההסכם לסילוק החוב.

24.
כך גם לגבי הליכים נוספים שמתנהלים בין הצדדים וממצים את טענותיהם, שיש בהם כדי לבטל את תיק ההוצל"פ.

25.
ראשית, לא שוכנעתי מסיכומי המבקשת כי יש בהליכים הנוספים בהם עיינתי או בהסכם לסילוק החוב כדי לבטל את קיומו של תיק ההוצל"פ ולהביא לסגירתו ולא מצאתי כל החלטה או

פסק דין
שמורה כאמור.

26.
ככל שלמבקשת טענות בנוגע להסכם לסילוק החוב, טענות אלו דינן להתברר במסגרת "טענת פרעתי" או במסגרת הליך נפרד לביטול ההסכם, אך לא במסגרת התנגדות.

27.
אין מניעה מלנהל הליך במסגרת בקשה לביצוע שטר ובמקביל לנהל הליך במישור אחר כתביעה כספית או כסעד אחר וזאת כל עוד המשיבים אינם גובים פעמיים את החוב הנטען.

28.
לסיכומם של דברים משקבעתי כי אין ליתן למבקשת הארכת מועד, הליכי ההוצאה לפועל משופעלים בזאת.

29.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבים, ביחד ולחוד, בסך של 1,500 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 ימים. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום,
י"א כסלו תשע"ח, 29 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 5904-02/16 אמריקה ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ נ' יוסף תמיר ז"ל, עופר תמיר, דפנה גורלנד ואח' (פורסם ב-ֽ 29/11/2017)