פסקי דין על ניר ליסטר | פסקי דין על נוה ברדוגו | פסקי דין על יעקב ברדוגו | פסקי דין על אילנה ברדוגו |

36501-03/17 א     30/11/2017




א 36501-03/17 ניר ליסטר נ' נוה ברדוגו, יעקב ברדוגו, אילנה ברדוגו








בית משפט השלום בראשון לציון


ת"א 36501-03-17 ליסטר ואח' נ' ברדוגו ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
5

בפני

כבוד השופט
מוטי פירר


תובע ונתבע שכנגד

ניר ליסטר


נגד


נתבע 1 ותובעים שכנגד

1.
נוה ברדוגו

2.
יעקב ברדוגו
3. אילנה ברדוגו




החלטה

1.
לפני בקשה שהוגשה מטעם התובע/הנתבע שכנגד (להלן: "התובע"), למחיקת התביעה שכנגד על הסף.
2.
התובע - עורך דין - ייצג את הנתבע 1 בהליך משפטי פלילי במסגרת שירותו הצבאי. הנתבע 1 וכן הוריו – התובעת שכנגד 3 ("אילנה") ומר אבי ברדוגו ("אבי"), חתמו על הסכם שכר טרחה עם התובע בגין הייצוג המשפטי. התובע שכנגד 2 – ("יעקב") הינו אחיו של הנתבע 1 ובנם של אילנה ואבי. משנסתיים הטיפול המשפטי ולא שלמו האחרונים את מלוא שכר הטרחה לו התחייבו – נקט התובע כנגדם הליכי הוצאה לפועל.
3.
מסיבה כלשהי אשר נכון לשלב זה טרם התבררה עד תומה, נפתח תיק ההוצאה לפועל גם כנגד האח יעקב. לאחר שננקטו הליכי גבייה שונים כנגד הנתבעים והוטלו עיקולים על חשבונות הבנק העסקיים של יעקב ועל מספר רכבים שבבעלותו, נחתם בין הצדדים הסכם פשרה.
4.
אחר הדברים האלו, פרסם הנתבע 1 פרסום פוגע בדף הפייסבוק של התובע. בגין פרסום זה הגיש התובע תביעה זו כנגד הנתבע 1 בעילת לשון הרע.
5.
מנגד הגישו הנתבע 1 אמו אילנה ואחיו יעקב, תביעה שכנגד כנגד התובע, בעילה של לשון הרע ופגיעה בפרטיות, כאשר עיקר הטענה שבפיהם הינה, שהליכי האכיפה שננקטו נגדם מהווים פגיעה בשמם ובפרטיותם ולפיכך זכאים הם לפיצוי מאת התובע.
6.
התובע, עותר למחיקת התביעה שכנגד על הסף, שכן לדבריו מדובר ב"פרסום מותר", המוגן בהתאם להוראות סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 וכן בהתאם לסעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. לאור האמור, לדבריו אף אם כל טענותיהם העובדתיות של התובעים שכנגד יתקבלו, הרי התביעה אינה מעלה על פניה כל עילה.
7.
התובעים שכנגד מצדם טוענים, כי נקיטת הליכי עיקול שלא כדין כנגדם מהווה פרסום אסור ואף פגיעה בפרטיותם, פגיעה אשר איננה מוגנת בהתאם לסעיפים הנ"ל.
8.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ושקלתי את עמדות הצדדים, סבורני כי דין הבקשה להידחות.
לא בנקל יורה בית המשפט על סילוק תביעה על הסף בטרם יבררה לגופה. בע"א 35/83
‎

‎
לאה חסין
‎

‎
נ' רחל פלדמן
, פ''ד לז(4) 721 ,1983, נאמר כך:
"הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן...
במקרה דנן, בקשת המחיקה נשענת על הטעם, שלסברת המשיבים הנ"ל אין כתב התביעה מראה עילת תביעה כנגדם. במקרה כזה הכלל הוא, שהעדר העילה צריך להתגלות על-פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה".
9.
בענייננו, לכל הפחות באשר לתביעתו שכנגד של יעקב, לא מן הנמנע כי בסופו של יום תתקבל עמדתו, לפיה הליכי הגביה שננקטו כנגדו היו פסולים מיסודם וגרמו לו נזק. בשלב זה, טרם התבררה המסכת העובדתית במלואה. כך, לא הובהר באופן מניח את הדעת, מדוע נפתח תיק ההוצאה לפועל כנגד יעקב אשר כלל לא שכר את שירותי התובע ואף לא חתם על הסכם שכר הטרחה, מאידך לא הוברר האם האזהרה הומצאה כדין ליעקב בטרם ננקטו נגדו פעולות, מדוע יעקב לא פנה מיד בבקשה מתאימה בתיק ההוצאה לפועל והבהיר כי איננו החייב, והאם פנייה שכזו עשויה הייתה למנוע את הנזק שנגרם לו לטענתו, בגין העיקולים שהוטלו על חשבונותיו ועל רכביו. נסיבות עובדתיות אלו מחייבות בירור.
10.
לא מן הנמנע כי בנסיבות מסוימות, הטלת עיקול בלתי מוצדקת על נכסיו של אדם, באופן המציג אותו כמי שאינו משלם את חובותיו עד כי לא היה מנוס אלא להטיל עיקול על רכושו, יהוו פרסום לשון הרע נגדו. פעולות כגון אלו עלולות לפגוע בשמו הטוב, להשפילו ולעשותו מטרה לבוז או ללעג (ראה למשל ת"א (שלום ת"א) 22407-08 רונית הרפז זיו נ' בטוח לאומי-סניף רמת-גן [נבו, 2009] וכן ת"א (תל-אביב-יפו) 25746/07 אחימן שמואל נ' המרכז לגביית קנסות, [נבו, 2009]. שונה הדבר מאמירות או פרסומים המוצאים את ביטויים במסגרת הליך משפטי כנגד צד רלבנטי להליך (רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל , סג (2) 511, 2009).
11.
לעת עתה, אין אני קובע מסמרות בעניין זה , אולם סבורני כי ראויה סוגיה זו להתברר לגופה, הן מן הבחינה העובדתית והן באשר למשמעותה המשפטית. אין מדובר במקרה בו העדר העילה מתגלה על-פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך ללא כל צרוך בבירור עובדתי. בענייננו, קיימת אפשרות, שעל-פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה - לכל הפחות יעקב - בסעד אותו הוא מבקש. די בכך, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה (ראה עניין חסין, דלעיל).
12.
לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.
התובע יישא בהוצאות ושכ"ט הנתבעים בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪.
מעבר לאמור לעיל, ומשלא עלה בידי בעת הדיון להביא את הצדדים לכדי הסכמות, אני מוצא לקדם את התיק לגופו:
13.
הצדדים יגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים לרבות תיק מוצגים וחוות דעת, באופן שמסמך אשר לא יוגש במועד, לא ניתן יהיה להגישו במועד מאוחר יותר. כל צד יגיש ראיותו לתביעה ולתביעה שכנגד בחבילה אחת, התובע עד ליום 1.2.18 עם העתק ישירות לב"כ הצד שכנגד ולתיק בית המשפט, ואילו הנתבעים עד ליום 1.4.18, גם כן עם העתק ישירות לב"כ הצד שכנגד ולתיק בית המשפט.
14.
כל צד יגיש את תצהיריו ומוצגיו בסריקה לתיק האלקטרוני, ובנוסף יגיש עותק כרוך ומדוגל למזכירות בית המשפט. תיק המוצגים יהיה ממוספר במספור עקיב ורציף מתחילתו ועד סופו. מסמך אשר לא יוגש במועד, לא ניתן יהיה להגישו אלא בכפוף לאישור בית המשפט, שישקול זאת רק לאחר בקשה מנומקת, הנתמכת בתצהיר.
15.
באם לא יוגשו תצהירי העדות הראשית ותיק המוצגים במועדים הנקובים בהחלטתי, ימחק אותו כתב טענות ללא פניה נוספת לאותו בעל דין.
16.
כל צד יזמן את עדיו או את העדים שהוא מבקש לחקור.
17.
הדיון לא ידחה בגין אי התייצבות של עד כלשהוא, מסיבה שלא תתקבל על דעתו של בית המשפט, ויובהר כי תצהירו של העד שלא יתייצב יוצא מהתיק, גם אם מדובר בתצהירו של בעל דין.
18.
הצדדים ידאגו להגיש בקשה מנומקת לזימון עדים שמסיבה כלשהי לא ניתן יהיה להשיג מהם תצהיר, שאם לא כן – לא תותר עדותם. בקשה להזמנת עדים תוגש יחד עם התצהירים כאשר באותה בקשה יובהר מדוע לא ניתן לקבל תצהירו של אותו עד כמו גם תמצית עדותו.
19.
אני קובע התיק לישיבת קדם משפט נוספת ליום 28.5.18 בשעה 9:00. לדיון יתייצבו גם בעלי הדין עצמם.
20.
המזכירות תפתח תיק עזר.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ח, 30 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 36501-03/17 ניר ליסטר נ' נוה ברדוגו, יעקב ברדוגו, אילנה ברדוגו (פורסם ב-ֽ 30/11/2017)