פסקי דין על אברהם דיין | פסקי דין על קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום

32593-09/16 וע     02/12/2017




וע 32593-09/16 אברהם דיין נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום








בית משפט השלום בירושלים



ו"ע 32593-09-16 דיין נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום




תיק חיצוני: 301206006




בפני

כבוד השופט בדימוס
יואל צור

, יו"ר הוועדה


מערער

אברהם דיין

ע"י עו"ד ארז יער


נגד


משיב

קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום

ע"י עו"ד תום עופר


החלטה


1.
החלטה זו דנה בבקשת המשיב לסילוק הערעור על הסף בשל העדר עילה ו/או בשל האיחור בהגשתו [ראו סעיף 3 לכתב התשובה מטעם המשיב].


בהחלטה זו חוק הנכים (תגמולים ושיקום) , תשי"ט-1959 [נוסח משולב] – ייקרא בקיצור חוק הנכים.

2.
הערעור הוגש בעקבות מסמך מטעם המשיב מיום 14.8.16 שבו כתב המשיב למערער ש"הוועדה הרפואית בישיבתה מתאריך 13.7.16 קבעה את דרגת נכותך ל-11% ". הפירוט שניתן לאחוז הנכות הוא: בגין צלקות ניתוחיות בקרסול וכף רגל שמאל 5% מתוך דרגת נכות כוללת של 10%; בגין איחוי משולש בכף רגל שמאל 5% מתוך דרגת נכות כוללת של 10%; ובגין ירידה בתחושה-שטח קטן ללא משמעות קלינית-0.5% מתוך דרגת נכות כוללת של 1%;

3.
למען שלמות הכתובים יצוין כי ע"פ חוות הדעת של המומחה מטעם המשיב, למערער רגליים שטוחות עם הפרעה מסוג
muller weiss
. ברגל ימין הוא נותח עוד בטרם השירות ואין לו תלונות באשר לרגל זו. הערעור הוא באשר לרגל שמאל. באשר לרגל זו נטען שגם אם חלק מההפרעה ממנה סובל המערער הינו התפתחותי ורק חלק ממנו נובע מהעומס בשירות, יש מקום להכיר באשר לרגל זו בגרימה ולא בהחמרה. לכן, ביקש המערער לקבוע שהנזק לרגל השמאלית של המערער קשור לשירות בקשר של גרימה ולא בהחמרה.

4.
להלן כמה מועדים הרלוונטיים להחלטה זו:

א.
הודעת הערעור של המערער הוגשה ביום 13.9.16;
ב.
ביום 17.4.16 כתב המשיב למערער שהבקשה בכל הקשור לרגל ימין נדחית
ואילו לגבי רגל שמאל כתב ש"ההפרעה בכף רגל שמאל החמירה חלקית בתקופת ועקב השירות הצבאי". ההנמקה שניתנה להחלטה זו נוסחה כך : "החלטתי התקבלה על בסיס החומר העובדתי והרפואי שעמד בפני
י ולרבות חוות הדעת מיום 16.2.16 של ד"ר שינדלר, אין בכך כדי לאשר את הטענות העובדתיות שהועלו על ידך". באותו מכתב צוין שהמערער רשאי להגיש ערעור על ההחלטה בפני
וועדת הערעורים בתוך 30יום מיום קבלתה
[היינו מדובר בוועדה זו שלפנינו]. בהמשך למסמך נרשם "לשם קביעת זכויותיך כחוק יהיה עליך להיבדק ע"י הוועדה הרפואית בגין כף רגל שמאל, אשר תקבע את דרגת נכותך שבאה כתוצאה מהאירוע...". עוד נכתב בשורה האחרונה של המסמך הנ"ל " "החלטה סופית תינתן עם קבלת מסקנות הוועדה הרפואית";
ג.
ביום 14.8.16 כתב המשיב למערער את מסקנות הוועדה הרפואית המחוזית
שעיקריה צוינו בסעיף 1 דלעיל;

5.
טעמי המשיב לסילוק הערעור על הסף הם כדלהלן:

א.
המסמך מטעם המשיב מיום 14.8.16 אינה החלטת המשיב אלא הודעה של המשיב למערער אודות החלטת הוועדה הרפואית שדנה בעניינו ביום 13.7.16 וקבעה את דרגת נכותו המוכרת ; ומסמך זה כלל הודעה בדבר זכותו של המערער לערער על החלטה זו בפני
הוועדה הרפואית העליונה; לכן נטען שלא מדובר בהחלטת המשיב שניתן לערער עליה, אלא בהודעה על החלטת הוועדה הרפואית המחוזית שעליה ניתן לערער בפני
הוועדה הרפואית העליונה.

ב.
המערער יכול היה להגיש ערעור בעתו בפני
וועדת הערעורים, רק בגין החלטת המשיב שהודעה עליה נשלחה אל המערער ביום 17.4.16 ולכן, המערער איחר איחור רב כשהגיש את הערעור דנן ביום 13.9.16 ;

6.
ב"כ המערער טען בתשובה לבקשה לסילוק על הסף של הערעור כדלהלן:

א.
המסמך מיום 14.8.16 ששלח המשיב למערער נושא את הכותרת "החלטה" [או לייתר דיוק "בקשתך להכרת זכות נכה מתאריך 12.12.12- החלטה"]; בנוסף לכך, המסמך מיום 17.4.16 מציין בסופו ש"החלטה סופית תינתן עם קבלת מסקנות הוועדה הרפואית". מכאן למד ב"כ המערער שההחלטה הסופית שעליה ניתן להגיש ערעור היא דווקא זו המצויה במסמך מיום 14.8.16 ולא במסמך מיום 17.4.16; ואם טענה זו מתקבלת הרי שהערעור שהוגש ביום 13.7.16 הוגש בעתו ולא באיחור;

ב.
ע"פ סע' 22(ב) לחוק בתי דין מנהליים, תשנ"ב-1992 ניתן להאריך מועד להגשת ערר מטעמים מיוחדים שיירשמו; ותחולת חוק זה היא גם על חוק הנכים המופיע בתוספת לחוק הנ"ל; בנוסף לכך, סמכות נוספת להארכת מועדים ניתנת בסעיף 28 לחוק הנכים; כך שניתן להאריך מועדים ככל שהיה איחור במקרה זה;


סעיף 33 (א)
לחוק הנכים קובע כדלהלן:

"

תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום
".



פרשנותו של סעיף זה היא שמעבר למקסימום 60 יום לא ניתן להאריך את המועד להגשת ערעור. הטעם לכך ניתן בע"א (י-ם) 129/85 קצין התגמולים נ' אלון שביט שם נקבע ש"תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המסמיכה את ביהמ"ש להאריך מועד או זמן שנקבע בחיקוק מטעמים מיוחדים שיירשמו, אינן חלות לגבי גופים מנהליים או מעין שיפוטיים אחרים. סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 הסמיך את שר המשפטים להסדיר בתקנות את סדר הדין הנהוג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצל"פ. ומכלל הן לאלה שפורטו בחוק אתה שומע לאו לאלה שלא פורטו בו. וגופים מעין שיפוטיים שפורטו בחוק הנכים גם הם במשמע". פס"ד זה אומץ גם בבר"ע 548/85. באותו כיוון קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה בע"א (חי') 14105/08
רוני חצבאני נ'
שהב"ט –אגף השיקום-ק. התגמולים ש"דינו של הערעור להידחות גם בשל כך שהערעור לוועדה הוגש באיחור ולא היה בסמכותה להאריך את המועד להגשה עד המועד בו הוגש בפועל. בדין פסקה הוועדה כשקיבלה את טענותיו של המשיב בעניין ההתיישנות. סעיף 33 לחוק הנכים מאפשר הגשת ערעור על החלטת קצין התגמולים במשך 30 יום מיום קבלת ההודעה על ההחלטה. עוד מאפשר הסעיף לוועדה להאריך את המועד לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 יום. אין לוועדה סמכות להאריך מעבר ל-30 ימים מכל נימוק...".

9.
סעיף 22 לחוק בתי דין מנהליים, תשנ"ב-1992
להלן-
חוק בתי דין מנהליים] , קובע כדלהלן:

"ראש בית הדין או יושב ראש המותב רשאים להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים מיוחדים שיירשמו".
וועדת הערעור לעניין חוק הנכים כפופה לכאורה לחוק בתי דין מנהליים אלא שסעיף 33(א) לחוק הנכים הינו ספציפי וגובר על סעיף 22 לחוק בתי דין מנהליים התשנ"ב - 1992 שהוא כללי בעניין זה. יתר על כן, נאמר במפורש בסעיף 4(ג) לחוק בתי דין מנהליים "לא תחול הוראה של חוק זה על בית דין אם קיימת בחוק אחר הוראה לאותו עניין החלה על אותו בית דין". מכאן, שלא יכול המערער להסתייע בסעיף 22 לחוק בתי דין מנהליים.

10.
לכאורה, נוכח לשונו של סעיף 33 לחוק הנכים ולאור הפסיקה היה על המערער להגיש ערעור בתוך 30 יום מיום
17.4.16 [ דהיינו עד 17.5.17] או לכל היותר, לאחר הארכת מועד של 30 יום נוספים, שהם מקסימום הארכות המועד האפשריות,
עד 17.6.16. בפועל, הוגש הערעור ב-13.9.16.

11.
בדיקת נסיבותיו של המקרה שלפנינו מראה שהמועד בו הגיש המערער את ערעורו נבע בשל כשלים בניסוח
מצד המשיב, אף כי שלא במתכוון, במסמך מיום 17.4.16 .להלן הכשלים הניסוחיים במסמך:

א.
המסמך מ-17.4.16, כלל 2 התייחסויות שונות: האחת לגבי רגל ימין ובה נקבע שהתביעה נדחית. לגבי רגל שמאל נקבעה "החמרה חלקית". שיעור ההחמרה, לגבי רגל שמאל, נקבע כמחצית מדרגת הנכות הכוללת. אמנם נכון הוא שבמסמך מיום 17.4.16 המשיב כתב למערער על זכותו של המערער להגיש ערעור לוועדת הערעורים בתוך 30 יום
מקבלת ההודעה המפרטת את החלטת המשיב. אך לא כתב המשיב שהמדובר הוא בערעור על שני חלקי המסמך; קרי: גם על רגל ימין וגם על רגל שמאל. מכאן שנוצר ספק באשר לערעור על רגל שמאל ממתי נמנים 30 הימים הללו;
ב.
הספק הנ"ל מתעצם בשל כך
שבאותו מסמך כתב המשיב למערער: "לשם קביעת זכויותיך כחוק יהיה עליך להיבדק ע"י הוועדה הרפואית בגין כף רגל שמאל, אשר תקבע את דרגת נכותך שבאה כתוצאה מהאירוע...". המערער יכול היה לפרש מילים אלו באופן שהמשיב עוד לא קבע את הזכויות שלו כחוק , ורק לאחר בדיקה ע"י הוועדה הרפואית המחוזית ייקבעו זכויות הנכות ואז תהפוך החלטת הביניים לגבי רגל שמאל כהחלטה סופית;
ג.


זאת ועוד, בנוסף לכל כשלי הניסוח שפורטו עד כה, קבע המסמך מיום 17.4.16
בשורה האחרונה שלו ש"החלטה סופית תינתן עם קבלת מסקנות הוועדה הרפואית". קביעה שיכולה להשתמע כאילו המסמך
[ככל שהמסמך מיום 17.4.16 הוא "החלטה" ולא "הודעה" גרידא] היא החלטת ביניים ולא החלטה סופית;
ד.
אם מוסיפים לכך את העובדה שבכותרת המסמך לא מופיעה המילה "החלטה" [שלא בדומה למסמך מיום 14.8.16 ] הרי שלפנינו צבר של כשלים ניסוחיים שהיו יכולים לגרום למערער לטעות ולחשוב שבכל הקשור לרגל שמאל
תהיה החלטה סופית שעליה קמה זכות הערעור רק בשלב ש"ייקבעו זכויות (המערער) כחוק" כפי שהמשיב ציין;
ד.
ניסוח נכון שהיה מסיר כל ספק היה צריך להבהיר שהערעור המתייחס הן לרגל ימין והן לרגל שמאל צריך להיות בתוך 30 יום מקבלת מכתב זה, והיה צריך להדגיש בו שהבדיקה הרפואית היא לשם קביעת אחוז הנכות
שייקבע לגבי
המערער באשר לרגל שמאל [ולא כפי שנרשם "לשם קביעת זכויותיך כחוק"]
והיה צריך להדגיש ש"אין בהליך זה כדי לפגוע בזכות המערער להגיש את הערעור לוועדת הערעורים בתוך 30 יום מקבלת מסמך זה ולא בתוך 30יום מקבלת תוצאות הבדיקות שיקבעו את אחוז הנכות של המערער]";בנוסף לכך, הייתה מיותרת השורה האחרונה של המסמך שבה נכתב: "החלטה סופית תינתן עם קבלת מסקנות הוועדה הרפואית"; היה למשל אפשר לכתוב "החלטה סופית לעניין אחוז הנכות תינתן עם קבלת מסקנות הוועדה הרפואית"].

ה.
אם מוסיפים לכך את העובדה שהמערער הקפיד להגיש את הערעור בתוך 30 יום מקבלת "ההחלטה הסופית" [והכוונה למסמך מיום 14.8.16 שאכן, בניגוד למסמך מ-17.4.16, הוכתר במילה "החלטה" ] בכל הקשור לרגל שמאל;
הרי שהמערער הגיש את הערעור בעתו. מודגש בזה שאין לפרש החלטה זו כ"הארכת מועד להגשת ערעור" אלא כקביעה פוזיטיבית שנוכח הכשלים הניסוחיים במסמכי המשיב שפורטו לעיל, נקבע בזה שהערעור הוגש בעתו.

לפיכך , בנסיבותיו המיוחדות של ערעור זה, הנני דוחה את הבקשה לסילוק הערעור על הסף. אין צו להוצאות, כל צד יישא בהוצאותיו הוא.

כפועל יוצא מתוצאת החלטה זו, על המשיב להגיש כתב תשובה בתוך 90 יום מהיום.


על המזכירות להודיע החלטה זו לצדדים.









ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ח, 02 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.










וע בית משפט שלום 32593-09/16 אברהם דיין נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום (פורסם ב-ֽ 02/12/2017)