פסקי דין על חברת אחוזת שומרון (אלקנה) | פסקי דין על עו"ד איתן חסון | פסקי דין על עו"ד אבינועם חבתי ואח' | פסקי דין על עתניאל שנלר

36671-08/16 הפ     29/11/2017




הפ 36671-08/16 חברת אחוזת שומרון (אלקנה) בע"מ, עו"ד איתן חסון, עו"ד אבינועם חבתי ואח' נ' עתניאל שנלר








בית המשפט המחוזי בירושלים


ה"פ 36671-08-16 חברת אחוזת שומרון (אלקנה) בע"מ
562500660 ואח'
נ' בן אברהם ואח'










מספר בקשה:
25

בפני
כבוד השופט
כרמי מוסק


המבקשים

1
. חברת אחוזת שומרון (אלקנה) בע"מ

562500660
2. עו"ד איתן חסון
3. עו"ד אבינועם חבתי
4. רחמים אחרק
5. ישראל אחרק
6. יניב מינס
7.
ראובן מינס
באמצעות עו"ד שאלתיאל עדני


נגד


המשיב

עתניאל שנלר
באמצעות עו"ד לילך כהן





החלטה


1.
לפני בקשה על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, לפיה מתבקש בית המשפט לאכוף במאסר או בקנס על המשיב להימנע מהפרת ההסכם שקיבל תוקף של החלטה ביום 11.9.16, ולהודיע לעו"ד שפטר על ביטול ייפוי הכוח שחתם המשיב בשם החברה, על פיו ייפה את כוחו של עו"ד שפטר לייצג את החברה בתביעה שהגיש צד שלישי ת.א 7215-07-17 (מחוזי י-ם) בכל הנוגע למקרקעין הנדונים בתובענה; לבטל את רישום המשכון שרשם ברשם המשכונות על המקרקעין לטובת חברת שנלר עמנואל מנהל ביצוע לחלקה 120 בגוש 3 בע"מ; לחדול מהפרת ההסכם שקיבל תוקף של החלטה ביום 11.9.16, ולהימנע מלעסוק בתכנון המקרקעין.

רקע
2.
ביום 11.9.16 הושג הסדר דיוני בהסכמה ובין היתר נקבע בו, כי משיבים 4-9 בתובענה מתחייבים כי לא יבצעו כל עסקה ו/או דיספוזיציה ו/או שעבוד ו/או מתן התחייבות כלפי צד שלישי בכל הנוגע למקרקעין עד למתן החלטה אחרת.

3.
בתיק ת.א 7215-07-17 הוגשה כנגד חברת אחוזת שומרון (אלקנה) בע"מ
תביעה על ידי צד שלישי בכל הנוגע למקרקעין נשוא התביעה דנן, בה נטען כביכול כי המקרקעין אינם של החברה.

4.
לטענת המבקשים, ביום 22.8.17 שוחח ב"כ המבקשים עם עו"ד שפטר, והאחרון עדכן אותו כי המשיב פנה אליו, הציג עצמו כ"מנהל מיוחד", המוסמך כביכול לחתום בשם החברה על ייפוי כוח והסכם שכר טרחה, ואף חתם על ייפוי כוח לייצוג החברה בתביעה על ידי עו"ד שפטר, וכן על הסכם שכר טרחה.

5.
לטענת המבקשים, בחתימת המשיב על ייפוי הכוח ועל הסכם שכר הטרחה בשם החברה, הפר המשיב את ההחלטה, לפיה נאסר עליו "ליתן התחייבות כלפי צד שלישי בכל הנוגע למקרקעין".

6.
עוד נטען, כי גם ללא הצו אין המשיב מוסמך ורשאי לחתום על ייפוי כוח או כל מסמך אחר בשם החברה, שכן "החלטת מינוי" המשיב כ"מנהל מיוחד" נעשתה שלא כדין, והמינוי בטל ומבוטל וחסר כל תוקף.

7.
ביום 23.8.17 פנה ב"כ המבקשים לב"כ המשיב ולעו"ד שפטר ושטח את טענות המבקשים להפרת הצו. ב"כ המבקשים ביקש משפטר להימנע מייצוג החברה, אולם עו"ד שפטר הודיע כי אין בכוונתו להפסיק את הייצוג, ללא מתן החלטה מפורשת.

8.
לטענת המבקשים, מתשובת ב"כ המשיב עולה כי אין היא חולקת כי חתימת המשיב על ייפוי כוח והסכם שכר טרחה הינם בגדר מתן התחייבות כלפי עו"ד שפטר, אלא שצו המניעה "אינו עוסק בפעולה מסוג זה אלא מניעה למכירה והעברת זכויות במסגרת הבוררות".

9.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המצהיר אינו ב"כ החברה, אינו מיופה כוחה ולא מייצג את החברה. כל שהמצהיר אוחז, לגרסתו, הוא הסכם שכר טרחה משנת 2014 שכל עניינו הוא החתמת צדדי ג' על הסכם המשתתף והמשכו, מכאן שלא ברור מה מעמדו של המצהיר.

10.
בנוסף נטען, כי המבקשים לא חתמו על התצהיר התומך בבקשה, ומי שחתום הנו עו"ד חזן המצהיר על דברי עו"ד עדני- ב"כ המבקשים.

11.
לגופו של עניין נטען ,כי
המשיב לא הפר את הצו שכן צו ההסדר הזמני שהוסכם בין הצדדים קובע כי לא תעשה כל דיספוזיציה במקרקעין, בעוד שמינוי עו"ד לצורך התגוננות בהליך משפטי שיש בו להעביר את הבעלות על המקרקעין לידי צד ג' אין בו כדי הפרה של ההסכמות. עוד נטען כי עו"ד חזן בשיתוף עם המבקש 2, אשר לא ידע כי המשיב פעל מול עו"ד שפטר, פנו אל עו"ד שפטר וביקשו כי ייתן הסכמתו לייצג את החברה בתביעה שהוגשה נגדם, תוך שהם מנסים לגייס את הסכמת בעלי המניות ליפות את כוחו של עו"ד חזן לפעול מטעם המבקשת.

12.
בנוסף נטען, כי מינויו של המשיב כמנהל מיוחד וכמנהל החברה לא בוטל וגם ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים לא מעלה טענה בדבר ביטול המינוי. העובדה כי קיימת בקשה לביטולו אינה מעידה על

פסק דין
המבטלו.

13.
לטענת המשיב, שעבוד הכספים נועד להגן על הכספים מפני צדדי ג' שונים ולשריינו לטובת בעלי המניות.

14.
לטענת המשיב, טענת המבקשים לפיה הסכם שכר הטרחה וייצוג בהליך משפטי מהווים ביצוע דיספוזיציה במקרקעין, נוגדת את דיני החוזים ואת דיני המקרקעין.

דיון והכרעה
15.

סעיף 6(1)

לפקודת ביזיון בית המשפט מסמיך את בית המשפט "... לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לצו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".

הליך זה נחשב להליך אכיפה קיצוני, המצוי "בתחום הדמדומים שבין הליך אזרחי "רגיל" להליך פלילי. ההליך נושא אופי מיוחד, באשר אינו מטיל אחריות פלילית, אך הוא גם אינו הליך אזרחי "טהור" במובנו הרגיל. אין הוא עונשי במהותו, ומטרתו העיקרית להביא לאכיפת ההחלטה השיפוטית במבט צופה עתיד. הסנקציה בהליך זה היא סנקציה של כפייה. ויודגש: עניינו של ההליך במישור היחסים שבין הצדדים המתדיינים, ואין הוא מיועד להטיל דופי במפר הצו או לפגוע בו" (
רע"א 3888/04

שרבט נ' שרבט

, פ"ד נט

(4) 49 (2004).

16.
הליך הביזיון נחשב הליך אכיפה קיצוני, מאחר שהסנקציה הקבועה לצדו, קנס או מאסר, עשויה להיות קשה ופוגעת. על כן, מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים מוצו. בית המשפט העליון חזר וקבע, כי השימוש בכלי אכיפתי זה צריך להיות מוגבל רק למקרים מתאימים, וכי אין להיזקק להליכי ביזיון בית המשפט כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית (
רע"א 6858/14

צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח'

(11.1.15)).

17.
כמו כן נקבע, כי על הצו השיפוטי, שאכיפתו מתבקשת במסגרת הליך הביזיון "להיות ברור, בלתי משתמע לשתי פנים, ונטוע היטב בקרקע משפטית או עובדתית. ככל שצו שיפוטי אינו עומד ברף זה, אין מקום להניע את גלגלי הליך הביזיון" (
רע"א 4036/14

מסעודין נ' קושניר ואח'

(29.12.14)).

18.
במקרה דנן הוסכם בין הצדדים כי: "...המשיבים 4-9 מתחייבים כי החל מהיום לא יבצעו כל עסקה ו/או ודיספוזיציה ו/או שעבוד ו/או מתן התחייבות כלפי צד שלישי בכל הנוגע למקרקעין נשוא כתב התביעה עד להחלטה אחרת בתיק זה...4. אם מי מהמשיבים יפר את התחייבויותיו על פי סעיף 2 לעיל, יינתן נגד הצד המפר צו מניעה קבוע, עפ"י המבוקש".

19.
הסכמות הצדדים שקבלו תוקף של החלטה היו ברורות וחד משמעיות. קרי- אין לבצע כל פעולה כלפי צד שלישי בכל הנוגע למקרקעין.

המשיב חתם על ייפוי כוח ועל הסכם שכר טרחה בשם החברה. בחתימתו הוא הסמיך את עו"ד שפטר להתפשר, למנות מומחים וכיו"ב בכל הנוגע למקרקעין. יתרה מכך, המשיב רשם משכון לטובת חברה בבעלותו. המשיב הסביר את פעולותיו ככאלה שאינן סותרות את הסכמות הצדדים. הוא הסביר כי פעל כפי שפעל לטובת כולם
ובמסגרת תפקידו כמנהל החברה על פי מינויו בשנת 2015. כמו כן הבהיר כי
לא ניתנה הסכמה לפיה לא יעשו פעולות לצורך השבחת הקרקע או שמירה עליה.

20.
משקיים ספק הפועל לטובת המשיב בשאלה האם פעולותיו של המשיב נועדו לצורך השבחת הקרקע או שמירה עליה והאם התנהלותו של המשיב מהווה הפרה של הצו הזמני, אף מן הסיבה שהמשיב לא הבין (ולא יכל להבין) את משמעותו, הרי שיש לדחות את הבקשה להטלת סנקציה לפי פקודת בית המשפט (ראו: ע"פ 514/66
חסיד נ' "פרדס", פד"י כ"א(ו) 607). יחד עם זאת, וכדי למנוע כל חשש להמשך ביצוע הליכים בכל הנוגע למקרקעין, אני רואה לנכון להדגיש שהסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של החלטה עומדות בתוקפן המלא ונועדו ל"הקפיא" את המצב הקיים במקרקעין עד למתן החלטה אחרת. לפיכך, אין לבצע כל פעולה הקשורה במקרקעין עד למתן החלטה אחרת.

21.
בנוסף, אני מורה על ביטול ייפוי הכוח
שחתם המשיב בשם והחברה, על פיו ייפה את עו"ד שפטר לייצג את החברה בתביעה שהגיש צד שלישי בהליך אחר.

22.
כן אני מורה על ביטול רישום המשכון שרשם המשיב ברשם המשכונות לטובת חברת שנלר עמנואל מנהל ביצוע לחלקה 120 בגוש 3 בע"מ.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים
.


ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ח, 29 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים
.

כרמי מוסק
, שופט








הפ בית משפט מחוזי 36671-08/16 חברת אחוזת שומרון (אלקנה) בע"מ, עו"ד איתן חסון, עו"ד אבינועם חבתי ואח' נ' עתניאל שנלר (פורסם ב-ֽ 29/11/2017)