פסקי דין על אילן ששון | פסקי דין על יוסף פיימן גהוורי

28885-03/17 תאק     15/12/2017




תאק 28885-03/17 אילן ששון נ' יוסף פיימן גהוורי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"ק 28885-03-17 פיימן גהוורי נ' ששון




מספר בקשה:

7
לפני כבוד השופט יגאל נמרודי

ה
נתבע / המבקש:
אילן ששון


נגד

ה
תובע / המשיב:
יוסף פיימן גהוורי




החלטה

לפניי בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 15.5.2017 ותוקן ביום 25.8.2017. פסק-הדין מורה על פינוי מושכר וכן על חיוב הנתבע בתשלום חוב כספי, המשקף דמי שכירות, על סכום משמעותי (126,235 ₪). הבקשה הוגשה ביום 5.11.2017.
לטענת התובע, הוא השכיר לנתבע דירה. תקופת השכירות החוזית באה על סיומה, ולאחריה נותר הנתבע בדירה מבלי לשלם את דמי השכירות, תוך העברת זכות החזקה לאחר, ללא רשות התובע. חוב דמי השכירות משקף אי תשלום של דמי שכירות משך שנים. הנתבע טוען כי בחודש מאי 2013 הוא ביקש לסיים את השכירות, הוא הודיע לתובע שיש לו שוכר אחר שמעוניין לשכור את הדירה, אפרים בן אליעזר, והתובע הסכים. מאז אותו בן אליעזר הוא ששוכר את הדירה, בהסכמת התובע. אם ישנו חוב שכירות, על שוכר זה לשלמו. הנתבע טוען כי שנים לאחר מכן טען בפני
ו התובע כי אותו שוכר שהנתבע "שידך" לתובע אינו משלם את דמי השכירות, וביקש מהנתבע לגרום לו לשלמו. בהמשך טוען הנתבע: "באחד הימים, בעת שיש בבית הקפה הגיע המשיב והייתה ביניהם ישיבת "סולחה". המשיב, כדי לגרוע לו ללחוץ על בן אליעזר הוא אפילו הכין תביעה לפינוי ולתשלום דמי שכירות ומסר לו העתק מהתביעה הזו. המשיב אמר למבקש כי הוא יכול לגרוס את התביעה כי אין בה כבר צורך" (סעיף 8 לבקשה). בבקשה נטען כי מבוקש לבטל את פסק-הדין מתוך חובת הצדק; לחילופין – מתוקף שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט.
דין הבקשה להתקבל, בחלקה.
בקשה לביטול פסק-דין יש להגיש בתוך 30 יום מהמסירה. בענייננו, יש למנות את המועד ככל שהוא נוגע לפסק הדין המתוקן. הנתבע לא טען ולא הראה מהו מועד המסירה של פסק הדין (אישור המסירה של האזהרה לא הוצג). גם התובע – שראיה זו אמורה להימצא ברשותו – לא הציג את אישור המסירה. לפיכך, אצא מנקודת מוצא לפיה הבקשה הוגשה במועד.
הנתבע מאשר כי קיבל את התביעה באותו מפגש בבית הקפה. מסירה של כתב תביעה לנתבע – בכל עת ובכל מקום – מהווה מסירה כדין. מדובר בהודאת בעל-דין ואין ממש בטענה כאילו יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. הנימוק לפיו נאמר לנתבע כי הוא אינו נדרש להגיש כתב הגנה נדחה על ידי. נימוק זה אינו משכנע, הוא אינו מתיישב עם הגיונם של הדברים, והימנעות הנתבע מלהגיש בקשה למתן רשות להתגונן במועד עולה כדי זלזול בהליך המשפטי. ניתן היה, בנסיבות כאמור, לדחות את הבקשה כבר מהטעם כאמור, אף מבלי להידרש לסוגיית ההגנה.
הנתבע אינו מבקש להיוותר במושכר. הוא הרי טוען שתקופת השכירות באה על סיומה. לפיכך, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין, ככל שהדבר נוגע לסעד הפינוי.
אשר לרכיב הכספי בפסק-הדין: כאמור, הסבר משכנע ומניח את הדעת באשר למחדל הנתבע מלהתגונן לא נמסר. הגנה אפשרית עם זאת עומדת לנתבע: הסכם השכירות לא הוארך; חוב דמי השכירות הוא גבוה מאוד. הוא מעיד על אי תשלום דמי שכירות משך שנים. לכתב התביעה לא מצורף ולו מכתב אחד, במסגרתו דורש התובע (שהוא עורך-דין) מהנתבע תשלום כלשהו; לבית המשפט סמכות להורות על ביטול פסק-הדין, גם אם לא הוצג הסבר משכנע ביחס למחדל מלהתגונן במועד, אם דחיית הבקשה תגרום למבקש הביטול עיוות דין בולט. מכלול נסיבות העניין (שיעור החוב הכספי, היעדר הסכם בכתב, אי הצגת מכתב התראה) מצדיק מתן אפשרות לנתבע להתגונן בפני
התביעה הכספית.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן: סעד הפינוי בפסק-הדין נותר על כנו (סעיף 3 לפסק הדין) נותר על כנו. צו עיכוב ההליכים ביחס לסעד זה - מבוטל. יתר רכיבי פסק הדין (סעיפים 1, 2 ו – 4) מבוטלים. על יסוד האמור לעיל, ניתנת לנתבע רשות להתגונן. התצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן ישמש כתב הגנה, אלא אם יוגש כתב הגנה עד ליום 1.2.2018.
הנתבע יישא בהוצאות התובע על סך של 5,000 ₪. סך כאמור מופקד בקופת בית המשפט ואני מורה על העברתו אל התובע.
המזכירות תזמן את הצדדים לדיון בתביעה הכספית, בהתאם לסדרי העבודה.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ח, 15 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 28885-03/17 אילן ששון נ' יוסף פיימן גהוורי (פורסם ב-ֽ 15/12/2017)