פסקי דין על אורי מור | פסקי דין על אייל כהן

15815-01/17 תק     14/12/2017




תק 15815-01/17 אורי מור נ' אייל כהן








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 15815-01-17 מור ואח' נ' כהן ואח'



לפני
כבוד השופטת איילת טופז-אחיעזר


התובע/הנתבע שכנגד:

אורי מור


נגד


הנתבע
/התובעת שכנגד:

אייל כהן
, עו"ד


פסק דין


1.
התביעה שלפני עניינה תביעה להשבה חלקית של שכ"ט והחזר תשלום שנגבה וטרם הוחזר. התביעה שכנגד שעניינה תשלום יתרת שכ"ט בתוספת שכ"ט ראוי בגין ערעור ועוגמת נפש.

2.
טענות הצדדים:

א.
התובע, כך עפ"י כתב התביעה, אדם בן 75 חולה סכרת ונכה 100%, התקשר עם הנתבע לצורך ייצוגו בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ולעניין פתיחת תיק ברבנות לצורך קבלת גט. בהתאם להסכם התובע שילם לנתבע 30,000 ₪. אך, הנתבע ביצע רק מחצית מההסכם ולא טיפל כלל בייצוג הנתבע בהליך הרבנות כפי שהתחייב. לימים התברר לתובע שלנתבע אין את הידע הנדרש לטפל בתיקי המשפחה של התובע ועל כן נאלץ לשלם 15,000 ₪ נוספים לצורך צירופו של עו"ד נוסף בשם רועי ברומר. בנוסף, התובע שילם לנתבע סך של 6,500 ₪ בעבור פיקדון לשם הגשת ערעור שלבסוף לא הוגש. אך, עד היום מסרב הנתבע להשיב הסכום. כמו כן, העליל עליו הנתבע עלילת שווא לפיה איים על פרודתו ובשל כך נעצר התובע. לפיכך, מבקש התובע החזר יחסי של שכ"ט בסך של 15,000 ₪ והחזר תשלום בסך 6,500 ₪.

ב.
הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד ובמסגרתן טען שהתובע מנהל מזה שנים ארוכות סכסוך גירושין של חלוקת רכוש אל מול גרושתו בשלושה תיקים בבית משפט לענייני משפחה. בשלב ההוכחות החליט הנתבע לצרף את בנק דיסקונט כנתבע נוסף במשפט נגד גרושתו. בטענה שהבנק אפשר לגרושתו לפתוח ללא ידיעתו חשבון משותף, להזרים לתוכו כספים ולמשוך את אותם כספים בגניבה כל זאת תוך זיוף חתימותיו. התובע איתר את הנתבע באמצעות פרסום באינטרנט לפיו מתמחה הנתבע בדיני בנקאות וביקש שייצגו בתביעה אל מול הבנק בלבד. הנתבע טען שהתובע ביקש ממנו לטפל בתיק הרבנות, אך הוא סירב מטעמי העדר מומחיות בתחום.
בדיעבד, הסתבר לנתבע, לאחר שהתקבלה חוו"ד גרפולוגית שמונתה כמומחית מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שחתימות התובע לא זויפו ומדובר היה בהמצאה שמטרתה להשתמש בתביעה כנגד הבנק לצורך עיכוב הליכי מימוש הבית.

התובע המשיך וטען שלאחר שנשכר ע"י התובע לצורך הגשת תביעה כנגד הבנק, פעל להגשת בקשה לביטולי צו למינוי אפוטרופוס לדין שמונה לתובע בבית המשפט לענייני משפחה ולביטול הצו למימוש בית התובע. בהתאם, בוטלו צווים אלה. בנוסף, הגיש התובע ערעור לבית המשפט המחוזי על פסה"ד שניתן כנגד התובע בהעדר התייצבות.

באשר לתמורה בגין העסקתו, התובע, כך לטענת הנתבע, סירב לחתום על הסכם שכ"ט אך הסכים לשלם בעבור ייצוגו בתיק הבנק 30,000 ₪.התובע שילם מחצית שכר זה מראש. הוסכם בין הצדדים שהיתרה תשולם במהלך המשפט. בנוסף, הבטיח הנתבע לתובע שכאשר יגיעו לשלב הוכחות, יצרף עו"ד נוסף המתמחה בדיני משפחה לצורך ביצוע חקירות וסיכומים.

הנתבע טען שהצליח במאמץ רב לצרף את בנק דיסקונט לתיקי המשפחה ואיחודו אכן עיכב את תיקי המשפחה. במסגרת התביעה כנגד הבנק, הנתבע הגיש תגובות והתנגדויות רבות. ולמעשה רק תיק הבנק בו מתמחה הנתבע, התנהל ונערכו בו מספר ישיבות מקדמית. בסופו של יום קבעה הגרפולוגית מטעם ביהמ"ש שכתב היד שייך לתובע ולכן מדובר בתביעת סרק. הנתבע עשה כל שביכולתו לבטל חוות הדעת ואף הגיש בר"ע על החלטת ביהמ"ש שלא לבטלה. אך על אף הבטחתו, לא שילם התובע לנתבע עד היום שכר טרחה נפרד בגין הגשתה. בהמשך, נמחקה הבר"ע מטעמים טקטיים על מנת להותיר הערעור לגביה במסגרת פסה"ד הסופי. הנתבע סייע לתובע לאתר עו"ד המתמחה בדיני משפחה תוך שהוא דורש במקביל את שכרו בגין מחצית שכה"ט והגשת הבר"ע, אך התובע סירב תוך שהוא מבקש מהנתבע לסמוך עליו. הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה נמשכו ובאחד מהם כשישבו מחוץ לאולם איים התובע באוזני הנתבע שאם יפסיד את הדירה ירצח את גרושתו. הנתבע הסיר חסינותו ודיווח על כך. הנתבע טען שהתובע החליף כ 11 עורכי דין, איים אליהם, תבע את האפוטרופוס לדין שמונה לו, השתלח באולם בית המשפט והגיש תלונה כנגד השופטת בבית המשפט לענייני משפחה.

הנתבע במסגרת התביעה שכנגד עותר לתשלום מחצית שניה של שכ"ט בשיעור 15,000 ₪ בתוספת מע"מ; שכ"ט ראוי בגין הגשת הבר"ע בסך של 5,000 ₪; ועגמת נפש בסך 5,000 ₪.

ג.
התובע בתשובתו הכחיש האמור בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, תוך שהוא טוען שלא הורשע בעבירות אלימות ולא תבע את באי כוחו. בנוסף, טען שהנתבע במסגרת כתבי הטענות מסר פרטים חסויים מתיקי בית המשפט לענייני משפחה וזאת בניגוד לתקנות תוך הפרת חיסיון עו"ד לקוח. כמו כן הודה התובע שפנה לנתבע ע"מ שייצגו בהליך הבנקאי, אך הנתבע התנדב לייצגו בתיק המשפחה, על אף שידע שאין לו את הכישורים הנדרשים לכך והעלים זאת מידיעת התובע. בהתאם, לאור הקושי של הנתבע בייצוג בתיקי המשפחה, ביקש הנתבע מהתובע לשכור שירותיו של עו"ד נוסף, רועי ברומר ולאור המצב הקשה אליו נקלע התובע בשל מחדלי התובע נאלץ הוא להסכים. התובע חזר וטען שבהתאם להסכם ההתקשרות שילם לתובע סך של 30,000 ₪ בעבור ייצוגו בבית המשפט לענייני משפחה ובפתיחת תיק רבנות לצורך קבלת גט אך התובע ביצע מחצית מההסכם ולא טיפל כלל בתיק הרבנות. על כן נאלץ התובע לשלם שכ"ט לעוד נוסף בתיק והנתבע לא השיב לו 6,5000 ₪ בעבור ערעור שלא הוגש.

3.
דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי כתבי הטענות וטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין שתי התביעות - להידחות.

4.
התביעה והתביעה שכנגד אשר בפני
מתבססות שתיהן על הסכם בע"פ שנכרת בין התובע לבין הנתבע לצורך שכירת שירותי הנתבע כעורך דין. אין חולק שעפ"י ההסכם היה אמור להשתלם לנתבע בגין שירותיו סך של 30,000 ₪. ברם, באשר למהות ההסכם ותוכנו חלוקים הצדדים. כאשר לשיטת התובע ההסכם כלל ייצוג בתיקי המשפחה וברבנות, בעוד לטענת הנתבע נשכר לצורך ייצוג התובע בתביעה שהתנהלה בבית המשפט לענייני משפחה כנגד הבנק בלבד. ברם, בהעדר הצגת הסכם שכר טרחה כתוב, לא ניתן לבדוק טענות מי מהצדדים נכונות הן.

מהשתלשלות העניינים, עולה שהנתבע אכן ניהל הליכים רבים ביחס לתביעת הבנק אך היה מעורב בתיקי המשפחה ואך נכח בישיבת גישור. בנוסף, עולה שאכן נשכר בשלב מסוים בהמלצת הנתבע, עו"ד נוסף בשם רועי ברומר, לשם ניהול דיוני ההוכחות בביהמ"ש לענייני משפחה. עובדות אלה, עולות בקנה אחד הן עם גרסת התובע והן עם גרסת הנתבע באשר למהות ההתקשרות בין הצדדים. בהעדר הכרעה פוזיטיבית ביחס לתוכן ההתקשרות לא ניתן לקבוע שההסכם הופר ובוצע במחציתו בלבד או מאידך שבוצע כולו ומצדיק תשלום מלא.

יתרה מכך, הצדדים חלוקים גם ביחס לתשלומים ששולמו בעבור הסכם שכר הטרחה. התובע טוען ששילם לנתבע 30,000 ומבקש מחצית מהסכום חזרה בהעדר תמורה, בעוד לגישת הנתבע, שולם 15,000 ₪ בלבד ע"ח ההסכם ועל כן דורש הוא את יתרת הסכום. לא צורף כל ביסוס ראייתי לטענות אלה, מלבד מספר חשבוניות שהוצגו מטעם הנתבע שאין בהן די. לפיכך, גם לו היתה מתקבלת הכרעה באשר למהות ההסכם, לא הוכח בפני
מה שולם או לא שולם לפיו. ולאור התביעות ההדדיות, מוטלת חובת ההוכחה בעניין זה על כל אחד מהצדדים.

5.
ביחס לתביעת התובע להשבת דמי פיקדון בסך 6,500 ₪ ששולמו לנתבע בגין ערעור שלא הוגש לבסוף ומנגד טענות הנתבע לשכר טרחה ראוי בגין הגשת בר"ע בעניין חווה"ד הגרפולוגית
– לאחר עיון בחומר הראיות, שוכנעתי שיש לדחות את שתיהן.

טענת התובע יש לדחות, מהטעם שלא הוכיח ששילם לנתבע סך של 6,500 ₪. בעוד את טענת הנתבע יש לדחות, מהטעם שאף לגרסתו הבר"ע נמחקה בהמשך מטעמים טקטיים ע"מ לאפשר לתובע לערער על חווה"ד במסגרת פסה"ד הסופי ומכאן שלא ברור כלל מדוע הוגשה. הנתבע הוא שאמון היה על קבלת ההחלטות המשפטיות בתיק ונראה שהבר"ע היתה מיותרת. יתרה מכך, גם לו הייתי פוסקת שיש לשלם שכר ראוי הרי שלגישת התובע התשלום בוצע.

6.
לסיום אציין, שלא מצאתי מקום להידרש לטענות האישיות שהעלו הצדדים האחד כלפי רעהו, שכן לא היו אלו רלבנטיים לצורך מתן הכרעה בתביעה ובתביעה שכנגד אשר היו בפני
.

7.
סוף דבר:

התביעה
– נדחית. התביעה שכנגד – נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
כ"ו כסלו תשע"ח, 14 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 15815-01/17 אורי מור נ' אייל כהן (פורסם ב-ֽ 14/12/2017)