פסקי דין על אליהו חסון | פסקי דין על בן דוד מרים

15839-04/17 ער     14/12/2017




ער 15839-04/17 אליהו חסון נ' בן דוד מרים








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ע"ר 15839-04-17 חסון נ' בן דוד


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
חנה קיציס


מערער

אליהו חסון


נגד


משיבה

בן דוד מרים




פסק דין


1.
ערעור על החלטת רשם בית המשפט כב' השופט סרחאן מיום 14.3.17, אשר האריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום מיום 14.6.15.
2.
בין הצדדים התנהלה תביעת לשון הרע שהגיש המערער כנגד המשיבה, בבית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ). בכתב התביעה ובתצהירים שהוגשו על ידי המערער, נטען כי המשיבה הוציאה דיבתו כאשר במכתבים שנשלחו על ידה היא קבלה על מרמה מצדו במהלך עבודות שיפוצים שבוצעו על ידו בבית המשותף בו היא מתגוררת.
3.
ביום 14.6.15, לאחר שהמשיבה לא התייצבה לישיבת קדם משפט, ניתן כנגדה

פסק דין
המחייב אותה לפצות את המערער בסכום של 201,860 ₪, בצירוף הוצאות משפט.
4.
בסמוך לאחר מכן פנתה המשיבה, שלא הייתה מיוצגת, בבקשה לביטול פסק הדין. ביום 28.7.15 נדחתה בקשתה זו בהחלטה מנומקת. ביום 2.8.17 הגישה המשיבה בקשה לעיון מחדש בהחלטה ובקשתה זו נדחתה ביום המחרת.
5.
ביום 6.8.15 הגישה המשיבה בקשה לקביעת מועד דיון חדש בשל היעדרות מדיון בעקבות אשפוז. בקשה זו נדחתה בנימוק כי התיק סגור וניתן בו

פסק דין
. ביום 10.8.15 הגישה המשיבה בקשת הבהרה דחופה וגם בקשה זו נדחתה ביום 19.8.15. ביום 9.9.15 הגישה המשיבה "בקשה לביטול פס"ד מיום 19.8.15" וגם בקשה זו נדחתה.
6.
ביום 17.1.17 הגישה המשיבה ערעור על פסק הדין מיום 14.6.15, ביחד עם בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. בבקשתה להארכת המועד טענה המשיבה כי השיהוי בהגשת הערעור נעוץ במצבה הבריאותי, בניתוח שעברה בכף רגלה וזמן ההחלמה הממושך. המערער התנגד לבקשה בטענה כי הערעור חסר סיכוי, כי מצבה הרפואי של המשיבה כלל לא הוכח וכי אין מקום להיעתר לבקשה נוכח השיהוי הממושך.
7.
בהחלטתו מיום 14.3.17 קיבל כב' הרשם את הבקשה וקבע כי מצבה הרפואי של המשיבה עשוי להוות טעם מיוחד. עוד נקבע בהחלטתו כי היה בבקשות שהגישה המשיבה לביטול פסק הדין כדי להבהיר למערער כי היא אינה משלימה עם פסק הדין ופועלת לשינויו. המשיבה חויבה לשלם למערער הוצאות בסך 5,000 ₪.
8.


המערער טוען כי הדרך הדיונית הראויה בה היה על המשיבה לנקוט הייתה בהגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשתה לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר. לגופה של ההחלטה טוען המערער כי המשיבה לא הוכיחה כל טעם להארכת המועד. המערער מדגיש כי המשיבה לא צירפה מסמכים רפואיים מספקים כתמיכה לטענתה לפיה נבצר ממנה להגיש את הערעור; צורפו על ידה אישורים לפיהם נבצר ממנה לעבוד לתקופות קצובות במהלך 2015 ולא צורף כל אישור באשר לשנים 2017-2016. עוד הוא טוען כי מונה למשיבה עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי עוד בחודש אוגוסט 2016 והמשיבה לא הסבירה מדוע הוגשה הבקשה רק בחודש ינואר 2017.
9.
לטענת המשיבה, ההחלטה ניתנה תוך איזונים ראויים בין הצדדים ושימוש ראוי בסמכות בית המשפט למתן הארכת מועד. הערעור על החלטת הרשם הינו בגדר "תביעת השתקה" ויש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולבחון את כל טענותיה כנגד המערער. לעיקרי הטיעון מטעמה צירפה המשיבה 2 אישורים רפואיים: האחד מיום 3.8.17 חתום על ידי ד"ר ליאור שמש על פיו היא עברה ניתוח להשתלת בוהן בכף רגל ימין ביום 19.1.15 ומאז היא סובלת מכאבים ונזקקת לטיפול רפואי; השני מיום 23.7.17 חתום על ידי ד"ר פיקאר על פיו זמן ההחלמה והשיקום מניתוח להשתלת מפרק בוהן הינו ארוך ואישי ולא ניתן לקבוע את זמן ההחלמה. עוד טוענת המשיבה כי אמנם אושר לה סיוע משפטי אך מספר עורכי דין אליהם הופנתה סירבו לייצג אותה. בדיון הוסיפה ב"כ המשיבה כי אמנם המשיבה הופנתה אליה בחודש אוגוסט 2016 ואולם, עקב מצבה הבריאותי, היא קיבלה ממנה את מלוא התיק והצליחה להיפגש עמה רק סמוך להגשת הערעור, שהוגש כאמור בחודש ינואר 2017.
10.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
11.
ראשית לכל, יש לדחות את טענת המערער לפי היה על המשיבה להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור, משני טעמים: הראשון – מקומה של טענה זו בתיק הערעור שהוגש על ידי המשיבה ולא בערעור שבפני
י, שהוא ערעור על החלטת הרשם; השני – עיון בכתב הערעור שהגישה המשיבה מעלה, כי כל טענותיה מתמקדות בפסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, ואין היא משיגה על החלטות בית המשפט קמא, אשר דחה את בקשותיה לביטול פסק הדין.
משכך, בדין עשתה ב"כ המשיבה כאשר פעלה בדרך של הגשת ערעור.
12.
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984,

מקנה לבית המשפט סמכות להאריך מועד הקבוע בחיקוק מטעמים מיוחדים שיירשמו. בפסיקה נקבע כי אין בנמצא רשימה סגורה של נסיבות המהוות טעם מיוחד. במהלך השנים, ונוכח ביסוסה של זכות הגישה לערכאות, רוככה הדרישה לטעם מיוחד וככל שהסיבה הינה טעות אנוש שאינה נובעת מהזנחה, רשלנות או זלזול בבית המשפט, ניתן לראות בטעות שבדין כטעם מיוחד להארכת מועד (רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (21.4.2015)). הדרישה לטעם מיוחד משמשת נקודת איזון בין האינטרס של בעל הדין בפני
המשך ההליכים לבין האינטרס של המערער כי עניינו יבחן גם על ידי ערכאת הערעור. ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר מובהק יותר והסתמכותו על חלוף הזמן גבוהה יותר כך יהיה מקום להקשיח את הדרישה לטעם מיוחד ויהיה על המערער להצביע על תקלה בלתי צפויה (רע"א 3776/16 גנים נ' דרור (15.8.2016)).
13.
בהתאם להלכה הפסוקה, לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב ורק במקרים חריגים תתערב בו ערכאת הערעור (בש"א 5364/15 אגן יצרני חימיקלים בע"מ נ' רונן (23.11.2015); וכן ר' בש"מ 4549/05 טל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (25.5.2005)).
14.
כב' הרשם התרשם כי מצבה הרפואי של המשיבה הצדיק את הארכת המועד, ומהאישורים שהוצגו בפני
עולה כי אכן יש ממש בטענות המשיבה. נראה כי המחדל שנפל בהתנהלות המשיבה, הן בהעדרה מהדיון והן בשיהוי שדבק בהגשת הערעור, אינו נובע מזלזול בהליך השיפוטי אלא ממצבה הבריאותי ומהעובדה שלא הייתה מיוצגת לאורך זמן. כמפורט לעיל, מיד לאחר שנודע למשיבה על פסק הדין היא פעלה לביטולו והגישה מספר בקשות בעניין. התנהלות זו וודאי אינה מלמדת על זלזול או רשלנות מצדה.
15.
נראה בנסיבות אלו כי המבקשת לא זלזלה בהליך השיפוטי ועל כן העיקר הוא בירור ענייני של טענותיה, כאשר כאמור ניתן כנגדה

פסק דין
בהעדר הגנה מבלי שהוכחו הטענות כנגדה, ואילו סדרי הדין שהם כלי לייעול הדיון, טפלים לעיקר. בנסיבותיה של המשיבה הותרת פסק הדין על כנו מבלי שתינתן לה אפשרות לבחון אותו בערכאת הערעור, אך בשל מצבה הבריאותי וחוסר ידיעותיה בסדרי הדין, תגרום לה נזק בשיעור שאינו מידתי ביחס למחדליה הדיונים (וראה בדומה פסק הדין ברע"א 7931/06 ולדהורן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (30.11.09), שם הוארך המועד לאחר שמונה חודשים בשל הנזק הניכר שיגרם לנתבע אם יותר פסק הדין על כנו).
16.
על כן התוצאה אליה הגיע הרשם, כאשר קיבל את בקשת המשיבה להארכת המועד אך חייב אותה בהוצאות המערער, הינה מאוזנת, ואין מקום לשנותה.
17.
הערעור נדחה.
18.
נוכח התנהלות המשיבה כמפורט בהחלטתי מיום האתמול, אין צו להוצאות.
ניתן היום,
כ"ו כסלו תשע"ח, 14 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.













ער בית משפט מחוזי 15839-04/17 אליהו חסון נ' בן דוד מרים (פורסם ב-ֽ 14/12/2017)