פסקי דין על מוטי בן עמוס גאלי | פסקי דין על עופר בן אברהם ביטון |

2935/01 פ     03/07/2005




פ 2935/01 מדינת ישראל – פרקליטות מחוז מרכז נ' מוטי בן עמוס גאלי , עופר בן אברהם ביטון




225
בתי המשפט
פ 002935/01
בית משפט השלום רחובות
03/07/2005
תאריך:
בפני
כבוד השופט גדעון ברק
מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
1 . מוטי בן עמוס גאלי

על ידי ב"כ עו"ד פורר צבי

2 . עופר בן אברהם ביטון


הנאשמים
גזר דין לגבי הנאשם 1

1. הנאשם מוטי גאלי (להלן: "הנאשם") הואשם יחד עם אחר בקשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), מתן שוחד - עבירה על סעיף 290 ו-291 לחוק, הספקת סם מסוכן - עבירה לפי סעיף 13, 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים") והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודה.

2. א. לאחר שלב דיוני ארוך וממושך של הצגת הראיות תוך השמעת 13 עדי תביעה
ולאחר שב"כ התביעה כבר הכריז "אלה עדי", הגיעו באי כוח התביעה והנאשם להסדר לפיו יחזור בו הנאשם מהכפירה, כתב האישום יתוקן ובהמשך לכך יודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והנאשם יורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

ב. עוד הוסכם בין ב"כ הצדדים, שהתביעה תגביל את עצמה בהטלת עונש מאסר בפועל של 12 חודשים ואילו ב"כ הנאשם יוכל לטעון "פתוח" ולהעלות טענותיו, להעלות עדי אופי ובמסגרת הטיעון הפתוח לבקש עונש, כפי שהוא יראה זאת לנכון.

ג. התיקון המשמעותי של כתב האישום הוא בכך, שנמחקה נגד הנאשם עבירת קשירת קשר לביצוע פשע - לפי סעיף 499(א)(1) לחוק ואילו יתר הוראות החיקוק נותרו על כנן ובאופן כזה הואשם הנאשם והורשע בעבירות של: מתן שוחד - לפי סעיפים 290, 291 לחוק, הספקת סם מסוכן - לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים.

3. א. א) העבירות בהן הואשם והורשע הנאשם הן עבירות חמורות, גם לאחר
שבוטלה העבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.
בטיעונים לעונש העלה כל צד את טיעוניו - ב"כ התביעה להצדקת עמדתו להטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל וב"כ הנאשם טען כי הנסיבות שהעלה מצדיקות התחשבות עד כדי אפשרות להסתפק במקרה זה במאסר על תנאי.
עלי לציין כי ב"כ התביעה העלה בפני
טיעונים עניניים ומעמיקים, תוך פירוט חומרת העבירות ותוך פירוט הנסיבות המצביעות על חומרת מעשיו של הנאשם.

ב) מנגד לא אוכל שלא לציין את טיעוניו של הסניגור המלומד, אשר גם הם היו עניניים, תוך נסיון להציג נסיבות מיוחדות שיכולות להוביל - לדעתו - אל ענישה הרתעתית בלבד ובעזרת עדי האופי שהביא להקל בעונשו של הנאשם, עד כי סבר כי מקרה זה מצדיק הטלת עונש של מאסר על תנאי בלבד.

ב. א) לאחר שכבר שמעתי את כל עדי התביעה, אפשר לומר כי ממסכת
העובדות והראיות עולה כי הנאשם עת היה עצור בבית המעצר "שפלה" בתחנת משטרת רחובות, (להלן: "בית המעצר") קיבל מאריק כהן - שוטר אשר שירת אותה תקופה בתור שוטר בבית המעצר (להלן: "השוטר") פעמים רבות, מצרכים, חפצים, סמים מסוכנים, כספים, פלאפון, ממתקים, אוכל מבושל - זאת תמורת כספים ששולמו לשוטר - סכומים די גבוהים.

ב) כך התאפשר לנאשם להחזיק סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והנאשם אף סיפק חלק מהסמים שקיבל לאסירים אחרים בבית המעצר ללא היתר כדין.
הנאשם גם נתן לשוטר חבילה של שטרי כסף על מנת שיעביר לנאשם 2.

ג) השוטר נשפט על עבירות של הפרת אמונים, מרמה, קבלת שוחד, החזקת סם מסוכן והספקת סם - זאת בגין המעשים שנבעו מהתחברותו עם הנאשם בבית המעצר.
אמנם, כפי שמצינו מדברי השוטר, נבעו מעשיו ממצבו הכלכלי הקשה באותה תקופה - כפי שהשוטר תאר בעדותו (ראה עמ' 86 לפ') - ואני מסכים לטענת ב"כ הנאשם כי חלקו של השוטר בפרשה הוא חלק מרכזי ולא מבוטל, אך יש גם לומר שאילולא שיתף הנאשם פעולה עם השוטר ואילולא ניצל הנאשם את מצוקתו הכלכלית של השוטר להשגת מטרותיו - לקבל מצרכים וסמים לתאו - היה הנאשם מונע את כל הצרה שהביא על עצמו כפי שבאה לידי ביטוי בכתב אישום זה וכך לא היה חוטא ולא היה מחטיא גם את השוטר, אשר המערכת המשטרתית והציבור נתנו בו אמון שיבצע תפקידו להגן על הציבור ולא להיות מושחת ומשחית - זאת גם אם ב"כ הנאשם רואה דווקא בשוטר כחוטא ומחטיא.

4. א. מתאור העובדות הנ"ל עולה כי עסקינן בנאשם, אשר לתועלתו האישית שיחד
שוטר, קיבל סמים ואף דאג להעביר סמים לאחר או לאחרים.
לנאשם הרשעות קודמות רבות בעבירות חמורות והנאשם אף ריצה מספר תקופות של מאסר בפועל. (ראה מוצג ת/48).
ההסדר אליו הגיעו באי כוח הצדדים בדבר העונש שיש להטיל על הנאשם - כאשר זה טען בכה וזה טען בכה - הוא למעשה הסדר טיעון וכידוע הסדר טיעון אינו מחייב את בית המשפט, אלא אם ההסדר נראה סביר בנסיבות הענין.
לכן, בשקלי את העונש שיש להשית על הנאשם אתחשב בכל השיקולים האפשריים - אלה לקולא ואלה לחומרא, תוך הבאה בחשבון את דברי עדי האופי אשר העידו לזכותו של הנאשם.

ב. עברו של הנאשם מצביעה על התנהגות מפלילה ויש לציין כי גם לאחר ביצוע העבירות בתיק זה, לא ראה בכך הנאשם סוף פסוק אלא המשיך לעבור עבירות ואף נדון למאסר בפועל ובמהלך משפט זה עוד נדון הנאשם על תיקים אחרים - אם כי העבירות בהם בוצעו בטרם בוצעו העבירות בתיק זה.
לכן, מסכים אנוכי עם טענת ב"כ התביעה כי הנאשם היה נתון במעגל פלילי, שהוא עצמו לא דאג לצאת ממנו.

ג. ב"כ הנאשם בטענותיו לעונש, ביקש לשים יותר את הדגש אל פני העתיד, קרי אל פני עתידו של הנאשם ולצורך כך אף הביא 4 עדי אופי אשר העידו לזכותו של הנאשם.
עדים אלה אמנם העידו על שינוי שחל בנאשם, על היותו איש משפחה, על הצורך לעזור לנאשם להשתקם מעתה ואילך וביקשו להציג הנאשם כאיש דואג למשפחה לילדיו וכאדם הרוצה מעתה ואילך להשתקם במסגרת המשפחה:
א) (1) מר גבי גולן, המשמש מזה שנים רבות כיו"ר ועד השכונה בה גר
הנאשם, ואשר ציין בהגינותו את העובדה כי יש בינו ובין הנאשם קשרי משפחה, יען כי הנאשם ואחיו של מר גולן נשואים לשתי אחיות, העיד בפני
על ההיכרות רבת השנים בינו ובין הנאשם (למעלה מ-20 שנים).
מר גולן מציין כי הנאשם מזה 4-5 שנים אחרונות שינה ללא היכר את התנהגותו, אך בכל זאת מצינו כי עדיין עבר עבירה בשנת 2001 ועוד במהלך משפט זה נשפט על מקרים אחרים.
אינני שולל את גישתו החיובית של מר גולן על מעשיו ההתנדבותיים של הנאשם ועל העזרה שהוא נותן לזולת, אך -עם כל הכבוד - למרות הקשרים שהיו בין הנאשם ובין מר גולן, לא נראה לי כי מר גולן או מאן דהוא אחר מהמשפחה יכול היה להשפיע ולעזור לנאשם לבל יעבור עבירות.
אין אנוכי בא לשלול את התרשמותו של מר גולן על כי לנאשם יש צד מאד מאד טוב, אך כיצד בא ענין זה לביטוי בביצוע מעשים שליליים כה רבים?
עוד מציין מר גולן כי הגיל נתן אצל הנאשם את אותותיו לצד החיובי, הילדים התבגרו וכל זאת גורם לשינוי אצל הנאשם.
בהמשך, בא מר גולן ומציין את תפקידו החינוכי שיש לבית המשפט בהטלת העונש ויש להשתמש בתפקיד חינוכי זה לזכותו של הנאשם ולא להטיל עליו עונש מאסר, שכן עונש כזה לא יתרום לחברה ולא למשפחה וכניסתו לכלא עשוי להחזירו אחורה בכמה שנים וכבר כאן מציע להעניש את הנאשם בעונש מרתיע מבלי שירצה מאסר בפועל.

(2) עם כל הכבוד למר גולן, בהיותו איש ציבור היה צריך להיות ער לכך כי אדם המבצע עבירות ובמיוחד עבירות חמורות, אין לבחון רק את השאלה מה יכול מאסרו של הנאשם לתרום לחברה, אלא שבאיזון האינטרס של הענישה יש לראות גם כיצד נפגעו החברה והציבור ממעשיו של הנאשם.
אותו פן חינוכי צריך לבוא לידי ביטוי גם בענישה על מעשים שמבצעים ובענין זה ניתן אולי להתחשב בנאשם שמעד לראשונה, אך בנאשם אשר סיגל לעצמו עד כה התנהגות פלילית - שאני.

ב) מר דני נודלמן מכיר את הנאשם משנת 2002 בהיות הנאשם לקוח של החברה שמר נודלמן היה מנכ"לה.
עובדות כתב האישום, שהובאו בפני
ו, מאד הפתיעו אותו והיה לו קשה לראות הקשר בין האמור בכתב האישום ובין האדם שהכיר.
מביקוריו של מר נודלמן בביתו של הנאשם, יכול היה להתרשם מקשר מיוחד שיש לנאשם עם ילדיו ואשתו ואף סיפר כיצד היה זה הנאשם אשר דירבן את בנו לשרת ביחידה קרבית.
מר נודלמן גם ידע לומר כי משנות היכרותו התרשם כי הנאשם עשה תפנית בחיים וגם הוא סבור שאין להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל.

ג) גם עד האופי מר דוברושקלנקה מציין את ההיכרות שלו עם הנאשם מאז שנת 1995, עת החל לעבוד אצלו על טרקטור משנת 1995 ועד שנת 1999 ובמהלך העבודה נוצרו ביניהם יחסי ידידות.
עד זה מספר כי בשנת 2000 ידע כי הנאשם ישב במאסר והנאשם אמר לו כי למקום זה לא יגיע יותר, אך כפי שראינו - הנאשם לא עמד בהבטחות ועוד עבר עבירות ועוד ישב במאסר.
גם עד זה מעיד כי המשפחה אצל הנאשם היא בראש מעייניו.

ד) אשת הנאשם אף היא הגיעה לבית המשפט להעיד כעדת אופי על הנאשם והיא גוללה בפני
בצורה כנה את שנות חייה בצידו של הנאשם, וביקשה כי לאור העבר, ההתנהגות בהווה לבחון ולהביט עתה אל עבר עתיד - עתידו של הנאשם עם בני משפחתו וביקשה בצורה מרגשת שלא להטיל עליו עונש מאסר בפועל.
אשת הנאשם רואה כי יש עדיין למשפחת הנאשם עתיד ומבקשת ליתן אמון בנאשם וליתן לו הזדמנות לחיות יחד עם משפחתו, משום שהיא חוששת כי כניסתו לבית הסוהר עשוי להחזירו אל העבר הפלילי.

5. עדי האופי אכן ביקשו לעזור לנאשם והעידו לזכותו - כל אחד במידת ההיכרות שלו עם הנאשם, אך דווקא עדות אשת הנאשם היא אשר ביטאה אכן את כאבה האישי וכאב המשפחה.
העדויות ששמעתי ובמיוחד עדות אשת הנאשם, יחד עם חזרת הנאשם מהכפירה, ההודאה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן ובהתחשב בטיעוני הסניגור המלומד - כל אלה ביחד יכולים להוות נסיבות מקילות, אך בהתחשב בחומרת העבירות, בעברו המכביד - לא אוכל לקבל בקשת הסניגור המלומד ולהטיל על הנאשם עונש מרתיע בלבד.

6. א. בל נשכח כי עסקינן בעבירות חמורות של מתן שוחד לשוטר, החזקת סם שלא
לצריכה עצמית והספקת סם לאחר או לאחרים, כאשר העונש הקבוע לצד כל אחת מהעבירות הוא עונש מאסר של מספר שנים ולכן היה עלי לשקול אם אותו רף ענישה שעליו הצביע ב"כ התביעה הוא אכן הולם את מהות העבירות ואת הנסיבות בהן עבר הנאשם את העבירות שבהן הודה.
ולמרות שבית המשפט אינו כפוף לאותו רף ענישה שאותו הציג ב"כ התביעה, הרי שלאור הנימוקים והשיקולים עליהם הצביע ב"כ התביעה כשיקולים אשר הביאו את התביעה, בסופו של יום, להגיע לאותה מסקנה בדבר העונש ולאחר ששמעתי את טענות הסניגור המלומד - אשר ראה מחד גיסא את חומרת העבירות, אך מאידך גיסא גם הצביע על הנסיבות המקלות, כולל חסכון בזמן שיפוטי - את עדי האופי ובמיוחד את דברי אשת הנאשם, הגעתי למסקנה כי דווקא בשל הנסיבות המקלות - כפי שאלה הועלו על ידי ב"כ הנאשם - החלטתי לקבל את בקשת התביעה בדבר העונש ולא להחמיר אל מעבר למבוקש, אך אין כלל מקום בנסיבות אלה להסתפק בעונש הרתעתי בלבד.

ב. לא נעלם מנגד עיני הקושי של סניגור, אשר צריך לעמוד בפני
בית המשפט ולשכנע לנהוג במידת הרחמים עם נאשם, במיוחד כאשר אין ספק כי מחד גיסא, ער הוא עצמו לחומרת העבירות בהן הודה הנאשם, אך מאידך גיסא עליו לעשות מלאכתו - ואכן עשה מלאכה נאמנה בתיק זה - ולעשות ככל יכולתו כדי להציג העובדות והנימוקים בצורה ובאופן שיהיה בהם לשכנע את בית המשפט לנהוג עם הנאשם במידת הרחמים.
ואכן, סניגור זה טען את כל הטענות האפשריות, תוך הפניה לעברו המכביד של הנאשם - זאת כדי לשכנע את בית המשפט, שאין בעבר זה כדי להמשיך ולדחוק נאשם זה שוב אל מאחורי סורג ובריח, וביקש לעשות השוואה בין התנהגותו של הנאשם בעבר ובין התנהגותו דהיום וניסה לשכנע שלא להשית על הנאשם מאסר בפועל ולצורך כך אף טרח והביא עדי אופי לנאשם.

ג. א) עלי לציין את הגינותו של ב"כ התביעה - הגינות אותה גם העלה ב"כ
הנאשם - כאשר להצדקת בקשתו בדבר העונש שביקש להטיל על הנאשם, לא התעלם מהדברים שאמרו עדי האופי וגם הוא עצמו היה ער לשינוי שחל בנאשם באחרונה, על תרומתו של הנאשם לציבור ולמשפחתו, אך מסכים אנוכי לטענותיו כי אין גם להתעלם מסוג העבירות שביצע הנאשם ואין להתעלם משיקולי הענישה, כאשר חוטא לא יכול לצאת נשכר ולא לשלם לחברה עבור מעשים כה חמורים שביצע בעבר.
הענישה במקרה זה חייבת להיות ענישה אשר גם תהלום את המעשים, גם את חומרת העבירה וכמובן תוך לקיחה בחשבון את הנסיבות המקילות עם הנאשם, שאותם כבר ציינתי לעיל ואינני מקבל את דעתו של הסניגור המלומד כי בהטלת עונש מאסר במקרה זה יהיה משום כשלון לחברה.
הכישלון הוא של הנאשם אשר חזר שוב ושוב לעבור עבירות ועונשי מאסר בפועל לא מנעו ממנו להמשיך ולעבור עבירות.
החברה היא זו אשר תצא ניזוקה אם בשל מעשים שאותם ביצע הנאשם, כאשר לצד כל אחת מהעבירות נקבעו עונשי מאסר כבדים, יפטור בית המשפט נאשם זה רק בעונש הרתעתי.
אם כך ייעשה, מהו המסר שיעביר גזר דין כזה לחברה וכיצד עונש הרתעתי, במקרה זה, ירתיע הנאשם ואחרים שכמותו? המסר שעלול להישלח עשוי להתפרש כך שהסיכון לאלה שנתפסים בעבירות מסוג אלו שעבר הנאשם אינו רב כל כך ואולי יוסק כי הפשע משתלם וכי בסופו של יום ישתחררו נאשמים כאלה בעונש הרתעתי בלבד ולכך, כמובן, אין ליתן יד.

ב) לא רק שאין מקום במקרה זה להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם ולהטיל עונש מאסר על תנאי, אלא כפי שנקבע בפסיקה, ככלל, אין לאפשר לעברייני שוחד לרצות את מאסרם בעבודות שירות.
הלכה היא, כי ככל שמדובר בעבירות של שחיתות, של הפרת אמונים וכיוצא באלה, אין זה ראוי לאפשר לנאשם לרצות את עונשו בעבודות שירות ומטרת הענישה תושג דווקא אם ירצה הנאשם את עונשו בכלא, על הסטיגמה המתלווה לכך, שהרי מדובר בעבירות שבמהותן הן עבירות שיש עמן קלון ויש להרתיע מפניהן, לא רק את הנאשם אלא את הציבור בכללו.
(ראה רע"פ 1884/94 עובדיה נ. מ.י., תקדין עליון כרך 94(2)190).
אם בעבירות הנ"ל כך, קל וחומר כאשר אל עבירת השוחד נלוות גם עבירות נוספות של סמים, מסוג העבירות שהנאשם הורשע בתיק זה.

7. א. סוף דבר, לאחר ששקלתי היטב הן את טענות ב"כ התביעה והן את טענות ב"כ
הנאשם ובהביאי בחשבון את נסיבות המקרה ובלקחי בחשבון את דברי עדי האופי ואת הטיעונים לקולא שהעלה ב"כ הנאשם ובהביאי בחשבון את מכלול השיקולים לקולא ולחומרא, סבורני כי האינטרס הציבורי אכן מחייב במקרה זה, שאם לא להחמיר אל מעבר למבוקש על ידי ב"כ התביעה - לאור העונשים שנקבעו בחוק - הרי שיש לקבל את עמדת ב"כ התביעה, לאחר שהצביע על השיקולים שהנחו אותו לבקש רף הענישה כפי שביקש - שבהחלט איננו נוטה לצד החומרה, בהתחשב במהות העבירות בהן הורשע הנאשם.

ב. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א) אני גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל.

ב) אני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר הנ"ל יעבור על אחת העבירות שבה הורשע בתיק זה.

לנאשם זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום כ"ו בסיון, תשס"ה (3 ביולי 2005) במעמד ב"כ המאשימה - עו"ד שניידרמן, ב"כ הנאשם 1 - עו"ד פורר צבי
ובנוכחות הנאשם 1 בעצמו.

ברק גדעון - שופט

עו"ד פורר:
אני מבקש עיכוב ביצוע לצורך התארגנות ולצורך אפשרות לערעור. אני מבקש עיכוב של לפחות 3 שבועות.

עו"ד שניידרמן:
לא אתנגד לעיכוב ביצוע אם תופקד הפקדה כספית גבוהה. אבקש לצמצם את התקופה שחברי דיבר עליה וכמובן שבאם חברי יגיש ערעור יוכל לבקש מבית המשפט המחוזי עיכוב ביצוע.

החלטה לגבי הנאשם 1
לאור עמדת ב"כ הצדדים, אני מעכב ביצוע תחילת המאסר עד יום 11/7/05 שעה 12:00 וזאת לאחר שהנאשם יחתום על התחייבות עצמית על סך 5,000 ₪ ותנתן ערבות צד ג' על סך 5,000 ₪ להבטחת הופעתו של הנאשם בבית משפט זה במועד הנ"ל לרצות את עונש המאסר.
כמו כן, על מנת להבטיח את הופעתו של הנאשם לריצוי העונש כאמור, יפקיד הנאשם סך 1,500 ₪ במזומן.
הערבות הכספית תופקד עד מחר 4/7/05 בשעה 11:00.
אם לא תנתנה הערבויות הנ"ל, יתייצב הנאשם לריצוי העונש כבר מחר בשעה 11:00.
אני מחליט לעכב את יציאתו מן הארץ של הנאשם לצורך ביצוע עונש המאסר.

ניתנה היום כ"ו בסיון, תשס"ה (3 ביולי 2005) במעמד הצדדים.
ברק גדעון - שופט
002935/01פ 133 דקלה בן








פ בית משפט שלום 2935/01 מדינת ישראל – פרקליטות מחוז מרכז נ' מוטי בן עמוס גאלי , עופר בן אברהם ביטון (פורסם ב-ֽ 03/07/2005)