פסקי דין על עזר לב הר מחוף הצדפים | פסקי דין על טבריה | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על מנחם כהן ואח' |

268/91 א     17/10/1991




א 268/91 עזר לב הר מחוף הצדפים, טבריה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ,מנחם כהן ואח'





בבית משפט המחוזי
ב נ צ ר ת

בפני
כבוד השופט: סהל ג'ראח
ת.א. מס': 268/91
המר' מס': 657/91
בענין: פקודת פשיטת הרגל - הפקודה
ובענין: הסדר נושים עפ"י סעיף 19א'
החייב
ובענין: עזר לב הר מחוף הצדפים
, טבריה

המבקש
- נ ג ד -
.1בנק לאומי לישראל בע"מ

.2מנחם כהן
.3מחצבות כנרת
.4עירית טבריה

.5מינהל מקרקעי ישראל
.6עו"ד עודד ספיר, ככונס נכסים.
המשיבים

ה ח ל ט ה
.1ביום 21.4.91המבקש הגיש בקשה להסדר נושים עפ"י סעיף 19
א' לפקודת פשיטת הרגל ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל. נעתרתי לבקשה
לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל וקבעתי דיון במעמד שני הצדדים.
ביום 12.5.91הגיש עו"ד יוסף יפרח, בא כוחו של המשיב מספר (,)2
התנגדות לבקשה וכן בקשה לביטול עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

.2בדיון שהתקיים ביום 15.9.91הודיע בא כח המבקש, עו"ד בן
ששון, כי התקיים משא ומתן בין המבקש לבין קבוצת משקיעים מהארץ
ומחו"ל אשר תוצאותיו הותנו בכך שהמשקיעים יגיעו להסכמה ולהסדר
עם כלל הנושים, לכן הוא ביקש דחייה של כשבועיים על מנת לראות
אם הצדדים יגיעו להסדר עם המשקיעים הנ"ל.
כל באי כח הצדדים הודיעו, באותה הישיבה, כי מרשיהם מתנגדים
להסדר הנושים המוצע אולם הסכימה לדחות הדיון לשבועיים. לכן
דחיתי את הדיון ליום .8.10.91
באותו היום, הודיע בא כח המבקש שהמבקש לא הגיע לכל הסדר עם
המשקיעים מסיבות שהזכירם בעל פה. לאור זאת קיימתי את הדיון
שהתמקד בטענתו הטרומית של עו"ד יפרח, בא כח המשיב ( )2ושלפיה,
יש למחוק או לדחות את הבקשה על הסף. בעמדתו זו תמכו באי-כח
המשיבים ( )3( ,)1ו-(.)4
בא כח המשיב ( )5נכח בתחילת הדיון, אולם עזב לפני סיומו מבלי
להביע כל עמדה. בישיבה הקודמת הוא הודיע שאם המשיב ( )5יקבל את
המגיע לו, הוא לא נוקט עמדה לגבי ההסדר.
בא כח המשיב ( )6שצורף לבקשה, לפי בקשתו הוא, לא הביע עמדה
ברורה.

.3אני בדעה שצודקים באי כח המשיבים 4 - 1בטענותיהם הטרומיות.
לפני שאפרט את נימוקי אביא להלן את הנוסח המלא של הסעיף 19א'
לפקודת פשיטת הרגל וזו לשונו:

"(א) חייב שנתקיימו שני אלה בטרם ניתן נגדו
צו כינוס, רשאי לפנות לבית לאשר הצעת פשרה או
הסדר עם נושיו:
( )1חובותיו עולים על עשרת אלפים שקלים או על
סכום אחר שנקבע.
( )2מספר נושיו הוא לפחות שלושה.
(ב) לבקשה יצרף החייב -
( )1את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו
שאינו יכול לשלם את כל חובותיו,
( )2דין וחשבון על חובותיו ורכושו בציון סיבת
הגרעון.
( )3פירוט הערבויות לביצוע ההצעה תוך ששה
חודשים מיום אישורה.
(ג) בית המשפט יסרב לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה
ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב % 50על
כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי
החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת
הבקשה לאישור בית המשפט.
(ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי
תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה
לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות
נושים לשם דיון בה.
(ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות
סעיף ( 35ז), יחולו על הצעה לפי סעיף
זה בשינויים המחוייבים".
ואלו נימוקי:
א. מהבקשה יוצא שהמבקש איננו לא "חייב" בהתאם לסעיף 19א' הנ"ל.
ההסדר מדבר על "חייב". ה"חייב" בהסדר, הוא "חייב" בהתאם לפקודת
פשיטת הרגל. "חייב" לפי פקודת פשיטת הרגל הוא "חייב" לפי הסעיף
( )1לפקודה, כלומר, "חייב" שהתקיים בו מעשה פשיטת רגל. במבקש
לא התקיים מעשה פשיטת רגל, ואף לא הוגשה כל בקשה להכריזו
כפושט רגל.
ב. יתרה מזו, בהתאם לבקשה עצמה, יוצא ששווי נכסיו של המבקש, שהם
זכויותיו בחוף הצדפים בטבריה
שוות 1.9מליון דולר. סך זה עולה
בהרבה על סך כלל חובותיו של המבקש שהם, לפי הטבלה שצורפה לבקשה
-. 1,825,000ש"ח, כשהמבקש חולק על הגובה של חלק מהחובות הנ"ל.
ג. בקשר לטענה של המבקש שאם ימכר החוף ב- 1.9מליון דולר, חלק גדול
מהסכום ילך לכסות מס שבח, מסי השבחה..... וכו', דבר זה הוא
בגדר השערה בלבד. אין בפני
כל פירוט בכמה "נקנו" הזכויות בחוף,
ואיך הגיע המבקש לחישוב שחלק הארי מסכום התמורה ילך לכסות
מסים למיניהם, מה גם שבבקשה עצמה נאמר שהשמאות של 1.9מליון
דולר מתייחסת רק לחלק מן החוף.
ד. לא הוגש דו"ח על רכושו וחובותיו של המבקש, פרט לנאמר לעיל. מה
שנאמר לעיל איננו מצביע על גרעון כלשהוא. בתצהיר נאמר אמנם
שהחוף הוא הנכס היחיד שיש למבקש, ובטבלה (נספח א') נאמר
שחובותיו מגיעים ל- 1,825,000ש"ח, אולם מזה, כאמור, יוצאת יתרת
זכות.
ה. אין פירוט לעסקה שהמבקש עומד לעשות עם המשקיעים, פרט לדברים
סתמיים, שנאמרו בסעיף 7של התצהיר ושלפיהם, באמצעות הסכם
שותפות עם משקיע חדש, ביכולתו להבטיח לנושיו פרעון מחצית חובם
ופרעון מלוא החוב לנושה המובטח, לא ניתן פרוט לכמה ישקיע השותף
ומה יקבל בתמורה.
ו. המבקש לא צרף כל פירוט לערבויות שהוא יביא לביצוע העסקה תוך 6
חודשים מיום אישורה, בהתאם לסעיף 19א' הנ"ל. כאמור, הבקשה
הוגשה עוד ביום 21.4.91והיום אנחנו ביום ,17.10.91ושום פירוט
של ערבויות לא הומצא.
ז. עורכי הדין, יפרח וקורין מונו ככונסי נכסיו של המבקש בתיק
ההוצל"פ................עוד בספטמבר .1989המבקש לא פנה אליהם
ולא ניסה לעזור לעצמו למצוא הסדר כלשהוא לתשלום חובותיו. רק
לאחר שהם פרסמו מכרז למכירת זכויותיו של המבקש בחוף, כשנה וחצי
לאחר שמונו ככונסי נכסים, הזדרז המבקש להגיש את בקשתו הנוכחית.
דבר זה מראה שמציאת הסדר עם נושיו לא היתה בראש דאגותיו של
המבקש, כי אחרת הוא לא היה יושב בחוסר מעש כשנה וחצי.
ח. המבקש גם התעלם מכונסי הנכסים והוא לא צרף אותם ככונסי נכסים
למרות ששכ"ט הכונסים צריך להילקח בחשבון כחלק מחובותיו של
המבקש.
ט. בהצעת ההסדר מוצע שבעלי החוב המובטחים יקבלו את כל המגיע להם,
ואילו בעלי חוב רגיל יקבל רק % 50מחובם.
מעיון בטבלת החייבים יוצא שהמשיב ( )2הוא בעל יותר מ-%50
מהחובות של בעלי החוב הרגילים. אם הוא מתנגד לבקשה, והוא הודיע
שהוא מתנגד לבקשה, אין טעם בקיום כל ההליך.
י. הסעיף 19א' הנ"ל הינו חלק מפקודת פשיטת הרגל. הוא לא עומד
בפני
עצמו. צריך קודם שתהיה בקשה להכריז על החייב כפושט רגל,
ולפני שיוצא נגדו צו כינוס, בא הסעיף 19א' ומציע לחייב כזה
מוצא של כבוד: אם אתה נכנס בגדר התנאים של סעיף 19א', פעל לפי
אותו סעיף ואז לא יוצא נגדך צו כינוס ולא תוכרז כפושט רגל.
המבקש איננו ממלא אחרי התנאים הנ"ל.

.4לאור כל הנ"ל, אני מוחק את הבקשה על הסף ובעקבות כך אני מבטל
גם את צו עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנתתי ביום ,21.4.91ואני
קובע שכונסי הנכסים של החייב שנתמנו כחוק רשאים להמשיך בהליכי
ההוצאה לפועל נגד המבקש, בהתאם לסמכויות שניתנו להם.
אני מחייב את המבקש לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד
בסכום כולל של -. 500ש"ח + מ.ע.מ. סך זה ישא ריבית והפרשי
הצמדה כחוק החל מהיום.
17/10/91 סהל ג'ראח
, שופט








א בית משפט מחוזי 268/91 עזר לב הר מחוף הצדפים, טבריה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ,מנחם כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 17/10/1991)