פסקי דין על יעקב חיננזון | פסקי דין על דורון פריאנטה | פסקי דין על אייל דוידי | פסקי דין על אירית אילוז ואח' |

68161-11/17 רעצ     02/01/2018




רעצ 68161-11/17 יעקב חיננזון נ' דורון פריאנטה, אייל דוידי, אירית אילוז ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

רע"צ 68161-11-17 חיננזון נ' פריאנטה ואח'



לפני כבוד השופט עמית משה סובל-שלום ת"א

ה
מבקש:
יעקב חיננזון


נגד

ה
משיבים:
1. דורון פריאנטה
2. אייל דוידי
3. אירית אילוז
4. נח אילוז






החלטה


1.
המבקש (החייב בתיק הוצל"פ מס
'
- 01-11290-03-1
), מבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטת כב
'
רשם ההוצאה לפועל- שרון קרן, מיום ה- 5.11.17, לפיה אישר כב
'
הרשם את חתימת כונסי הנכסים, בשם החייב, על חוזה חכירה חדש עם רשות מקרקעי ישראל, להל"ן: "רמ"י".
2.
תיק ההוצאה לפועל, האמור לעיל, נפתח כנגד המבקש, בשנת 2013, לצורך ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א. במסגרת תיק ההוצל"פ, מונה המשיב-1 ככונס נכסים ביחס לנכס המהווה נחלה בישוב גני יהודה, הידוע כחלקה 165, גוש 6498, וחלקות 96 ו- 123 בגוש 6499 (להל"ן: "הנכס").

במהלך שנת 2007, נפתח על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ תיק הוצל"פ נוסף, כנגד המבקש (18-04182-07-9). במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל, מונה המשיב-2 ככונס נכסים ביחס לנכס. במסגרת החלטה של רשם ההוצאה לפועל, הורחב מינויו של המשיב-2 ככונס נכסים לכלל חלקי הנכס, ונקבע בין היתר כי המשיב-2 רשאי לפעול בתפקידו ככונס נכסים, גם במסגרת תיק ההוצאה לפועל נשוא הבר"ע דנן.
3.
ביום ה- 13.9.11, אישר כב
'
רשם ההוצאה לפועל את מכירת הנכס לקונים.

במסגרת הליך העברת הזכויות בנכס ע"ש הקונים ברישומי רמ"י, היה צורך בהגשת בקשה להעברת זכויות בנכס, בין היתר, חתומה על ידי האגודה גני יהודה כפר שיתופי בע"מ (להל"ן: "האגודה"). לאחר שהאגודה סירבה לחתום על הבקשה להעברת הזכויות בנכס לידי הקונים, הגישו המשיבים 1 ו-2 תובענה מתאימה לבית המשפט המחוזי מרכז – בלוד (ה.פ. 25525-05-13). במסגרת הליך התביעה, טען המבקש, שהינו מיחידי האגודה, כי חלקה 96 בגוש 6499, נגרעה משטח הנכס לאור "הסכם המקב"ת", שכביכול קיים בין האגודה לרמ"י. ביום ה- 25.12.14, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו קבע ביהמ"ש כי על האגודה לחתום על טופס הבקשה להעברת זכויות בנכס ברישומי רמ"י – על שם הקונים, ביחס לכל חלקי הנכס (לרבות חלקה 96), תוך שהוא קובע, בסעיף 46 לפסק הדין, כי: "...כל הסדר שיחול על שאר חוכרי הנחלות בישוב גני יהודה, בקשר למקרקעי המקב"ת, יחול גם על חלקה 96, ולרוכשים לא תהיה כל טענה בעניין זה כנגד מי מהצדדים האחרים...".
4.
בהמשך הליך העברת הזכויות בנכס ע"ש הקונים, דרש רמ"י כי ייחתם חוזה חכירה חדש ביחס לנכס , זאת מאחר וחוזה החכירה המקורי הסתיים בשנת 2001. ביום ה- 6.2.17, הגישו המשיבים ללשכת ההוצאה לפועל, בקשה לאשר להם לחתום על חוזה חכירה חדש, בשם המבקש, ביחס לנכס. לאחר התנגדותו של המבקש לבקשה, הורה כב
'
הרשם בהחלטותיו מיום ה- 12.7.16 ומיום ה- 24.7.16, כי על המשיבים לבדוק מול האגודה ומול רמ"י את טענת המבקש לפיה במידה וייחתם חוזה חכירה חדש, ייגרמו למבקש נזקים כבדים. ביום ה- 5.11.17, התקיים דיון בעניין, בפני
רשם ההוצאה לפועל. עוד באותו היום ניתנה החלטת כב
'
הרשם, לפיה ניתן לאשר את הסכם החכירה החדש.
5.
ביום ה- 31.12.17, התקיים בפני
י דיון בבקשת רשות הערעור, כפי שהוגשה על ידי המבקש.
להל"ן עקרי טענות הצדדים:

המבקש טוען, כי בחתימתו (באמצעות המשיבים) על חוזה החכירה החדש, כאמור לעיל, מופלה המבקש לרעה מיתר בעלי הנחלות חברי האגודה, והוא מחריג עצמו בעל כורחו מיתר החברים בקבלת הפיצוי המוסכם או שיוסכם או שייפסק
על ידי בית המשפט בתביעת האגודה ויחידיה.
6.
המבקש טוען, כי שגה כב
'
הרשם עת קבע כי המבקש לא פעל תקופה ארוכה בעניין הסכם החכירה החדש. לטענת המבקש, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה אשר סבר כי הבר"ע הוגשה טרם זמנה מאחר שלא הייתה עדיין החלטת רשם ההוצאה לפועל. לדידו של המבקש סברה זו של בית המשפט מצביעה על כך כי המבקש פעל בנושא בשלב מוקדם בו זיהה רק כוונות שהתבררו בהחלטה נשוא הבר"ע דנן – כנכונות.
7.
המבקש טוען, כי אין לחבר בין סיום המכר עפ"י תקנה 69 לבין שחרור המשיבים מחובתם להעברת הרישום. המבקש מפנה בכתב טענותיו לספרם של המלומדים מאור ודגני: "על כונס הנכסים" וטוען כי המכר בהוצאה לפועל מסתיים מיד עם מתן האישור לפי תקנה 69 לתקנות ההוצל"פ, ואין הוא מותנה ברישום בפועל.
8.
המבקש טוען, כי אין שום סיבה לגרום למבקש בלבד, לחתום על חוזה חכירה חדש כבר עתה, ולהפלותו לרעה ביחס לכל יתר בעלי הנחלות אשר בניגוד להם, ייאלץ המבקש לחתום על חוזה שונה בנוסחו ובטרם זמנו, דבר אשר עלול לגרום למבקש נזק בלתי הפיך.
9.
המשיבים טוענים, כי מכירת הנכס לקונים אושרה על ידי כב
'
רשם ההוצאה לפועל ביום ה- 13.9.11, דהיינו, לפני למעלה מ-6 שנים. לטענת המשיבים, החלטת כב
'
רשם ההוצל"פ בעניין המכר אושרה ואושררה בהחלטות בימ"ש השלום והמחוזי, לנוכח ערעורים שהגיש המבקש אשר נדחו בפסקי דין חלוטים.
10.
המשיבים טוענים, כי בפסק הדין ישנה החלטה חלוטה , המחייבת בין היתר את רמ"י (אשר היה צד להליך נשוא פסק הדין), לפיה כל הסדר בקשר למקב"ת (חלקה 96) אשר יחול מול שאר חוכרי הנחלות בישוב גני יהודה, יחול גם על חלקה 96 אשר הינה חלק מהנכס, ולקונים לא תהיינה כל טענה בעניין זה. לטענת המשיבים, לאור האמור לעיל, הרי שככל שהדבר נוגע למבקש, אין כל רלוונטיות לחתימה על הסכם חכירה חדש, במסגרת ולשם העברת הזכויות בנכס לידי הקונים.

11.
המשיבים טוענים, כי כל טענות המבקש בקשר לתנאי חוזה החכירה החדש, כלל אינן רלוונטיות לענייננו, שכן, כפי האמור לעיל, בהתאם לאמור בפסק הדין, ממילא יחול על חלקה 96 כל הסדר שיהא בין בעלי הנחלות לרמ"י. לטענת המשיבים, האמור לעיל יפה אף לטענות המבקש כאילו יגרם לו נזק בלתי הפיך כתוצאה מחתימה על הסכם חכירה חדש מול רמ"י.
דיון והכרעה
1.
בסעיף 46 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום ה- 25.12.14, קובע בית המשפט כי: "...כל הסדר שיחול על שאר חוכרי הנחלות ביישוב גני יהודה, בקשר למקרקעי המקב"ת, יחול גם על חלקה 96, ולרוכשים לא תהיה כל טענה בעניין זה כנגד מי מהצדדים האחרים. אני מורה לכונסי הנכסים לרשום הערה על מתן

פסק דין
זה על חלקה 96 בלשכת רישום המקרקעין."

בסעיף 20 להחלטת כב
'
רשם ההוצאה לפועל

, נשוא הבר"ע דנן, קובע כב
'
הרשם כי: "...החתימה על חוזה החכירה החדש נעשית הכפוף לאמור בסעיף 46 לפסק הדין ומבלי לגרוע מההליך המתנהל במסגרת תביעת האגודה ותוצאותיו".


עניינו הרואות, כי לאור האמור לעיל, ישנה למבקש הגנה מוחלטת, הן עפ"י פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והן עפ"י החלטת כב
'
רשם ההוצאה לפועל, נשוא הבר"ע דנן, בכל הנוגע לזכויותיו של המבקש בחלקה 96. לפיכך, לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש בכל הנוגע לאפשרות של
הפליית המבקש משאר בעלי הנחלות, או לאפשרות שייגרם למבקש נזק בלתי הפיך, כהגדרתו, וזאת כתוצאה מחתימה על הסכם חכירה חדש מול רמ"י. בנוסף, בדיון שהתקיים בפני
, ביום ה- 31.12.17, ציין המשיב-1 כי טרח לרשום הערת אזהרה בטאבו על קביעתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בסעיף 46 לפסק דינו האמור לעיל.

לאור האמור לעיל, אינני מקבל את טענתו של ב"כ המבקש, כפי שנטענה בדיון שנערך לפניי ביום ה- 31.12.17, לפיה החוזה, ככל שיחתם על ידי כונסי הנכסים, יעמוד בסתירה לתביעתו של המערער במשפט שמתנהל במסגרת תיק 794407/14 – שכן האמור בסעיף 46 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מאיין כל חשש מצד המבקש לעניין נזק ו/או הפלייה כלשהי ביחס לבעלי הנחלות האחרים, אשר ויגרם למבקש כתוצאה מחתימת המבקש (באמצעות כונס הנכסים) על חוזה חכירה חדש מול רמ"י.
2.
לעניין טענת המבקש לפיה המכר בהוצל"פ מסתיים מיד עם מתן האישור ואין הוא מותנה ברישום -
המבקש מצטט את המלומדים : עודד מאור ואסף דגני, מספרם "על כונס הנכסים", וזאת כדי לתמוך בטענתו לפיה המכירה במסגרת הוצל"פ היא לפי מהותה המשפטית מכר כפוי, ועל כן לא באה בגדרה של "עסקת מקרקעין" ואיננה טעונה רישום לשם השלמתה. טענתו זו של המבקש הינה טענה נכונה. אולם, מושכלות היסוד של הליך הכינוס , כפי האמור בעמ
'
321 לספרם של המלומדים מאור ודגני – "על כונס הנכסים",
הינם כי: " הממכר מסתיים בהעברת הנכס לרוכש, הן במסירה פיזית והן ברישום במרשם בו הנכס מתנהל. כונס הנכסים אינו משוחרר מתפקידו אלא אם סיים העברת הבעלות, ובמקרה של מקרקעין – עם רישום המקרקעין על שם הרוכש". החובה להעביר את הנכס על שם הרוכש מוטלת על כונס הנכסים כבא בנעלי המוכר/חייב. בהתאם לסעיף 7 לחוק המכר, המוכר חייב למסור לקונה את הממכר ולהעביר לו את הבעלות בו.

לאור האמור לעיל, אין להפריד בין אישור המכר לבין רישום הזכויות בנכס ע"ש הקונים, שהרי
תהליך המכר יושלם אך ורק כאשר הזכויות על הנכס יעברו על שם הקונים.
3.
עניין נוסף שיש ליתן עליו את הדעת המסגרת הבר"ע דנן, הינו תקנת הציבור בכל הנוגע לרכישת נכסים מכונסי נכסים. כאמור לעיל, עסקת המכר אושרה לקונים, על ידי רשם ההוצאה לפועל, עוד ביום ה- 13.9.11, לפני כ- 6 שנים (!!!). מן המפורסמות הוא כי לבעל דין עומדת הזכות לסופיות הדיון. לא ייתכן כי הקונים, אשר אינם צד לתיק ההוצאה לפועל, ייגררו להליכים משפטיים, במשך כ- 6 שנים,
באשר כל חטאם הוא כי רכשו נכס באמצעות כונס נכסים. רכישת נכסים מכונסי נכסים הינה מבין העסקאות שיש לעודדן, שכן בגין עסקאות מהסוג הזה, יש באפשרותם של חייבים לפרוע את חובם.
אולם, יכול ויגיע היום בו אנשים מן הישוב יחששו לבצע עסקאות לרכישת נכסים באמצעות כונסי הנכסים, וזאת בשל חששם להתדפק על דלתות בית המשפט בעניינים לא להם – וזאת בדיוק הפגיעה הלא רצויה בתקנת הציבור.
סיכום
1.
לאור האמור בפירוט בהחלטה זו – לא מצאתי כי יש ליתן למבקש רשות ערעור.
2.
המבקש יישא בהוצאות משיבים 1 ו-2 בסך 3,000 ₪ ובהוצאות משיבים 3 ו-4 בסך 3,000 ₪.


ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ח, 02 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.










רעצ בית משפט שלום 68161-11/17 יעקב חיננזון נ' דורון פריאנטה, אייל דוידי, אירית אילוז ואח' (פורסם ב-ֽ 02/01/2018)