פסקי דין על חיים ג'קסון יהושע

69865-11/16 תוב     03/01/2018




תוב 69865-11/16 מדינת ישראל נ' חיים ג'קסון יהושע








בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון



תו"ב 69865-11-16 מדינת ישראל
נ' ג'קסון




תיק חיצוני:




בפני

כב' סגן הנשיאה, שמעון שטיין


המאשימה

מדינת ישראל


נגד


הנאשמים

חיים ג'קסון יהושע





החלטה


כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש הטעון היתר, ללא היתר, לפי הוראות סעיפים 145 (א) (3) ו- 204 (א) ו- 208 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, וזאת בגין כך שבתאריך 13/10/2016 נמצא שהוא מנהל גן ילדים בדירת מגוריו.

1.
הסנגור בטענותיו המקדמיות, טען כי העובדות שבכתב האישום אינן מהוות עבירה, וזאת בהתאם לסעיף 149 (4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] התשנ"ב-1982.

טענתו בתמצית היא כי היה על המאשימה לציין בכתב האישום מהו מספר הילדים השוהים בגן, ומשלא עשתה כן ומשלא נמצאה בחומר החקירה אינדיקציה למספר הילדים, הרי שמכאן
עולה כי אין אך בציון העובדה שבמקום מתנהל גן ילדים, כדי להוות עבירה, ודינו של כתב האישום להימחק.
בהקשר לכך, הפנה למספר פסקי דין שבהם נקבע כי שימוש בדירת מגורים לצרכי פעוטון/ משפחתון ובו מספר ילדים מוגבל עד כדי 10 ואף 15 ילדים אינו מהווה שימוש שאינו למגורים.
משהמאשימה לא ציינה את מספר הילדים, ומשאין בחומר החקירה אינדיקציה למספר זה, הרי שמדובר במחדל חקירתי ואין לפיכך במצויין בכתב האישום
כדי לעמוד בתנאי סעיף 85 (4) לחסד"פ, הקובע כי על האישום לכלול "תיאור העובדות המהוות את העבירה...".



2.
טענת המאשימה היא כי כתב האישום בנוסחו מצביע על ביצוע העבירה כפי שצויין בו.
משמעות טענת הסנגור היא, כי אף בהנחה שעובדות כתב האישום תוכחנה במלואן, לא יהא בכך בסיס נאות להרשעת הנאשם, ולא כך הדבר בענייננו.
ההיתר שניתן למבנה נשוא כתב האישום הינו לצרכי מגורים, בעוד שכפי המצויין בעובדות כתב האישום, הנאשם לא עושה שימוש במבנה למגורים, אלא עושה בו שימוש חורג והוא שימוש כגן ילדים. אין חולק כי שימוש כגן ילדים אינו שימוש למגורים ומהווה לפיכך, שימוש חורג.
הקביעה, כי הנאשם עושה שימוש במבנה כגן ילדים, הינו על סמך דו"ח פקח כי במקום מתנהל גן ילדים ועל בסיס כך ציינה זאת המאשימה כעובדה בכתב האישום.

3.
עוד הפנתה ב"כ המאשימה להנחיות המרחביות של הועדה המקומית לתכנון ובניה בראשל"צ כאשר לפיהן אין בנמצא פטור מהיתר לשימוש חורג בדירת מגורים לצרכי שימוש לגן ילדים, בגין מספר
מינימלי של ילדים.
כן הפנתה ב"כ המאשימה למספר פסקי דין בהם מצאו בתי המשפט לבחון נסיבות הפעלת הגן כמבחן הרלוונטי. נסיבות אלה, נחשפו באותם תיקים במסגרת שמיעת ראיות והצגת מסמכים.
לגרסתה, טענת ב"כ הנאשם, יכול שתהווה בסיס לטענה כי "אין להשיב על האשמה", או לשלב הסיכומים. אולם, לא לשלב בו אנו מצויים כעת.

4.
דעתי כדעת ב"כ המאשימה.
על פניו תיאור וניסוח כתב האישום מגלה כי אם תוכחנה העובדות המתוארות בו, דהיינו,
כי דירת הנאשם אינה משמשת אך כדירת מגורים אלא אף כגן ילדים, הרי שיש בכך כדי לחרוג מתנאי ההיתר שניתן לדירה ויהיה באמור בסיס להרשעה בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

המקום לדון בטענת הנאשם כי השימוש בדירה כגן ילדים, במתכונת בה הוא מתנהל, שלדעתו פוטרת את הנאשם, בלא שביהמ"ש נחשף בשלב זה לדרך הפעלת הגן ויתר הנסיבות הקשורות אליו, לרבות לענין מספר הילדים, אמור להיבחן בשלב מאוחר יותר, אם בתום פרשת התביעה במסגרת טענת
no case
או בשלבים מאוחרים יותר.

אשר על כן, הטענה נדחית.

התיק יידחה להוכחות ליום 16/5/18 שעה 11:30, בפני
כב' השופט אריאל ברגנר.

באחריות הצדדים לזמן עדיהם.



ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.








תוב בית משפט לעניינים מקומיים 69865-11/16 מדינת ישראל נ' חיים ג'קסון יהושע (פורסם ב-ֽ 03/01/2018)