פסקי דין על ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על אריה שרוני

39651-01/17 תאמ     04/01/2018




תאמ 39651-01/17 ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' אריה שרוני








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 39651-01-17 ש. שלמה רכב בע"מ נ' שרוני ואח'



לפני
כבוד השופט נצר סמארה


תובעת

ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אוליאל



נגד



נתבעים

1. אריה שרוני
2. אופרייט ליס בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד פרטוש




פסק דין




1.
לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 25.06.2016, בין כלי רכב, מ"ר 47-127-12 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 55-451-31 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.
אין מחלוקת לעניין האחריות לקרות התאונה המוטלת על נהג רכב הנתבעים אלא לעניין היקף הנזק.

3.
נערכה לפניי ישיבת הוכחות במסגרתה הוצגו ראיות הצדדים ובכלל זה נשמעו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.
עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על

פסק דין
זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.


הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.
אין חולק כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעים אשר במהלך החניית רכבו פגע ברכב התובעת החונה לצדו.

5.2.
המחלוקת היחידה הקיימת בפני
י היא בשאלת שיעור הנזק שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה.

5.3.
על פי עיון במוקד הנזק ברכב התובעת נראה כי נזק זה שאינו מוכחש על ידי נהג רכב הנתבעים מתיישב עם נסיבות התאונה.

כך שהמחלוקת בעניין שיעור הנזק מתמקדת לגבי סוגיית ירידת הערך. לטענת הנתבעים רכב התובעת היה מעורב בשתי תאונות קודמות כפי המופיע במוצג במ/1, אשר אחת מהן לא הובאה בחשבון במסגרת חוות דעתו של השמאי מטעם התובעת בעת קובעו ירידת ערך לרכב התובעת בגין התאונה מושא התובענה.

ברם, ככל שהנתבעים רצו להוכיח כי התאונה מיום 29.11.2015 השפיע על קביעת שיעור ירידת הערך הרי שהיה עליהם להביא חוות דעת נגדית שתתמוך בטענתם, או לכל הפחות היה עליהם להודיע על רצונם לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, על פי תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ובמסגרת ישיבת ההוכחות יכולים היו הנתבעים לחקור את שמאי התובעת בדבר התאונה מיום 29.11.2015 והאם היא השפיע על קביעת שיעור ירידת הערך בגין התאונה מושא התובענה.

די בכך כדי לדחות את התנגדות הנתבעים לעניין שיעור הנזק.

6.
הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1.
סכום התביעה, בסך של 4,578 ₪, בתוספת אגרת בית משפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2.
שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.


6.3.
שכר העד כפי שנפסק במהלך הדיון.


הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7.
הנתבעת 2 תישא בתשלום שכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8.
מאחר שהצדדים הקדימו להסמיכני לפסוק על דרך הפשרה, ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

9.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.




ניתן היום,
י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 39651-01/17 ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' אריה שרוני (פורסם ב-ֽ 04/01/2018)