פסקי דין על כרמל שאמה הכהן | פסקי דין על ישראל ראול זינגר | פסקי דין על מפעלי בית עמנואל (חל"צ) | פסקי דין על סימונה גרושקה |

50398-06/14 סעש     14/01/2018




סעש 50398-06/14 כרמל שאמה הכהן נ' ישראל ראול זינגר, מפעלי בית עמנואל (חל"צ), סימונה גרושקה





לפני:
כב' השופטת הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציגת ציבור (עובדים) גב' עליזה הרפז
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נירה עילם

התובע
כרמל שאמה הכהן
-
הנתבעים
1. ישראל ראול זינגר

ע"י ב"כ עוה"ד סיגל פעיל וזוהר גיבס
2. מפעלי בית עמנואל (חל"צ)

ע"י ב"כ עו"ד עמית גור

3. סימונה גרושקה

ע"י ב"כ עו"ד ליאב עמר

פסק דין


1. בהליך שבפני
נו עתר התובע להורות על ביטול מינויה של גב' סימונה גרושקה
לתפקיד מנהלת מחלקת תרבות של העיר רמת גן, במפעלי בית עמנואל ( להלן - מב"ע) ועל עריכת מכרז חדש לתפקיד מנהלת מחלקת התרבות של העיר רמת גן במב"ע.

2. ביחד עם כתב התביעה, הוגשה בקשה למתן סעדים זמניים.
במסגרת דיון מיום 15/7/14 הורינו על איחוד ההליך הזמני והעיקרי.

3. במסגרת ההליכים הוגשה בקשה למחיקת נתבע 1 – מר ישראל זינגר, ראש עיריית רמת גן, מכתב התביעה. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 23/10/14. בקשת רשות ערעור נדחתה אף היא.

4. ההליכים בתיק עוכבו לפרק זמן, בשל חקירות שהתקיימו במשטרת ישראל בעניינו של הנתבע 1. הכל כמתועד במסמכים שבתיק.

5. עוד הועלתה בקשה למחיקת נתבעת 2 (מב"ע) מכתב התביעה, זאת לאור העובדה שמאז 16/9/15, מועסקת גב' גרושקה על ידי עיריית רמת גן ולא על ידי מב"ע.

6. בהחלטה מיום 23/2/16 נקבע כי משעסקינן בעתירה ציבורית, אין מקום למחוק את נתבעת 2 מכתב התביעה.
עוד נקבע כי ככל שעיריית רמת גן תבקש להצטרף להליך, רשאית להגיש על כך הודעה. העירייה לא ביקשה להצטרף להליך.

7. במהלך שנת 2016 וראשית 2017 התקיימו דיוני הוכחות, בהם נשמעו עדים רבים מטעם הצדדים.

8. בתום שמיעת הראיות ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ביקש התובע לצרף לתיק ראיה נוספת – כתב אישום שהוגש נגד ראש העיר רמת גן, הנתבע 1. בקשתו נדחתה.

9. בהליך שבפני
נו נדון בשאלות אלה:

האחת - מעמדו של התובע כעותר ציבורי.

השניה – טענות התובע בכל הנוגע למכרז לתפקיד מנהלת מחלקת תרבות בעיריית רמת גן ובחירתה של גב' גרושקה לתפקיד.

10. עותר ציבורי
בית הדין לעבודה הכיר במעמדו של עותר ציבורי כבעל זכות להגשת תביעה בבית הדין לעבודה, כאשר ההלכות שיחולו בעניינו הן אלה שנקבעו בבית המשפט הגבוה לצדק.
ע"ע (ארצי) 1233/01 יהודה אוריאלי נ' עיריית הרצליה, פדע לז' 508.

הכלל הראשון במעלה, הוא כי על העותר הציבורי לבוא לבית הדין לעבודה כשידיו נקיות.
כך נקבע בבג"ץ 5812/11 קלקודה נ' רשות שדות התעופה (מיום 1/2/12):

"ניקיון כפיים הוא תנאי יסוד לעותר לבית משפט מנהלי, בוודאי לבית המשפט הגבוה לצדק; משורר התהילים אומר, "מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי..." (תהלים כ"ד, ד') ולהבדיל אומר אחד ממכתמי דיני היושר האנגליים one who comes into equity must come with clean hands, הבא אל האקוויטי חייב לבוא כשידיו נקיות".

11. התובע מכהן כיום כשגריר ישראל ל- oecd ולארגון אונסקו.
קודם לכן כיהן כחבר כנסת מטעם סיעת הליכוד ובנוסף, התמודד על תפקיד ראש עיריית רמת גן.

בבחירות לרשויות המקומיות, שהתקיימו בשלהי שנת 2013, זכה ישראל זינגר בבחירות ונבחר לראש העירייה. התובע שימש כראש האופוזיציה.

12. התובע הודה בעדותו כי בעקבות ההפסד בבחירות לזינגר, הוא חש תחושות כעס ועלבון.

כך העיד:
"ש. ... תאשר לי בכן ולא שיש לך תחושות כעס ועלבון לגבי כל מיני
אמירות שווא לשיטתך, לכאורה שאמרו עליך ועל משפחתך במסגרת קמפיין הבחירות, תאשר לי שאתה רווי בתחושות כעס ועלבון כלפי מה שאמרו בתקופות הבחירות עליך ועל משפחתך, אמת?
ת בהחלט.
ש: בהחלט.
ת: כולל במיוחד על הגברת גרושקה, נו, שיתאים לך. וגם הגשנו עליה תוך
כדי בחירות, היא נקראה כמורה באגף החינוך.
.....
ש. שאלתי אותך לא שאלתי כלפי מי, שאלתי אם אתה רווי בתחושות כעס
ועלבון כן ולא,
....

מר שאמה: אמרתי האנשים האלה עשו דברים שלא יעשו.

....
מר שאמה: גם בפוליטיקה יש גבולות".

13. עוד עולה מהראיות כי התובע מתנהל באמצעות הפייסבוק והרשתות החברתיות, כאשר הראיות שהובאו לתיק כאן, הן חלק קטן ממסכת התכתבויות שלמה של התובע, בעניינו של ראש העיר מר זינגר ובעניינה של העירייה והעובדים בה, כמו גם בעניינה של הגב' גרושקה.

במסגרת ההליכים צורפו מסמכים מחשבון הפייסבוק של התובע (נ/9) שנכתבו במהלך ההליכים בתיק, וכן התובע אישר זאת בעדותו (פרוטוקול 17/4/16 עמ' 121).

במסגרת חקירתה של הגב' גרושקה ציטטה מפוסט שכתב התובע:
"אני מבקשת להפנות אתכם לפוסט שפורסם ב- 27.6.14, ממש בטרם תחילת המשפט, אני חושבת. מר כרמל שאמה פרסם -
"אני עושה תפקידי וחובתי ואומר אמת יצוקה, לעומת סימונה ששפכה את דמם של משפחות שלמות במהלך הבחירות בשקרים עודו בהיותה במורה. לסיום, אני מאוד בעד שאלוהים ישפוט. יש לו כאן אחלה הזדמנות להוכיח שהוא קיים ורואה ושומע הכל ויש צדק בעולם".
המשפט הזה, הוא משתמש בבית המשפט כדי לעשות צדק אישי, נקמה אישית, לא מעבר לזה....".

14. התובע הודה כי הקליט גורמים רבים בעיריית רמת גן ומחוץ לה, בנוגע להתנהלות ראש העיר.
כך העיד:
"ש. השיחה הזאת שאלה הקלטת את את היועץ המשפטי היה בה בין היתר חילופי דברים, לפי מה שאמרת לפני שנייה, בקשר לתיק הזה.
אני שואלת אותך איך אתה בתור ...
ת. לא היה חילופי דברים על התיק הזה, היה באופן כללי דיברתי איתו, על מכרזים.
שהוא, שהוא מתנהל בצורה קיצונית מדי ואמרתי לו תדע, זה עכשיו אני נזכר בזה, בשיחה הזאת, אמרתי לו תדע לך למידע שלי יש והוא ממקור מאוד קרוב לזינגר אתה בכל מקרה תוחלף, כלומר, הולכים להחליף אותך, יש לו רצון להחליף אותך כמו את דמרי.
...
מר שאמה: זה הכול. זה מה זה רלוונטי לעניין הזה?
עו"ד פעיל: חוץ מהייעוץ המשפטי שאתה הקלטת אותו יש עוד אנשים שהקלטת אותם בקשר לתיק סימונה?
ת. אמרתי לך הקלטתי אלפי הקלטות, אני אומר, אין לי איך לזכור. יכול להיות, התשובה שלי היא יכול להיות.
כב' השופטת יהלום: זה חשוב לי לדעת אם הקלטת עוד משהו לגבי התיק הזה, זה חשוב לדעת. זה שאלה חשובה ואדוני צריך לענות עליה.
מר שאמה: לא תראי אני, אין, אין איזה הקלטה שהיא כאילו ישירה שהיא בעניין סימונה או של ישיבה או של שיחה שקשרתי בעניין סימונה, אבל השיחות על הנושא הזה נפרשו לאורך חודשים לא, ולא את יכולה לדבר על משהו אחר במועצת העיר ומישהו אומר לי אה שמעתי עוד משהו על סימונה אתה יודע ....".


15. ב"כ הנתבעים ציטטו מהליך המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב (36908-01-14) בתביעת דיבה שהגיש משה רווח נגד התובע. מההחלטות שמצוטטות עולה כי התובע המשיך וממשיך לפרסם ולהתבטא בפייסבוק אודות התנהלות העירייה, אף כאשר הוא מכהן בתפקידו הרם באו"ם.

16. התובע טען, במסגרת ההליכים כאן, כי שיתף פעולה עם משטרת ישראל וכי חשף בפני
ה חומר ראיות רב שהביא בסופו של דבר להגשת כתב אישום נגד ראש העירייה. התובע ביקש להגיש את כתב האישום שהוגש נגד מר זינגר, אולם בית הדין לא נעתר לבקשתו.

הנתבעים טוענים בהקשר זה כי התובע "יורה לכל הכיוונים" והכל במטרה להתנקם בראש העיר זינגר ובמקורביו.

לא נוכל שלא לציין את התרשמותנו אנו מהרגשות העזים של התובע כלפי ראש העיר מר זינגר וכל מי שמזוהה עימו בעיריית רמת גן ובמב"ע, אשר באו לידי ביטוי לאורך כל העדות ועלו מהמסמכים הרבים שהוגשו לתיק.
מן הצד השני של המטבע, התרשמנו כי טובת העיר רמת גן עומדת לעינו של התובע, וכי התובע סיכן את שמו הטוב בכך שעמד באופן עיקש על טענותיו, אשר חלקן התבררו כמבוססות, לרבות על ידי הפרקליטות.

17. טענה נוספת שיש לדון בה בהקשר של עתירה ציבורית, היא סוגיית השיהוי.
כפי שיפורט להלן, וועדת כוח אדם שבחנה את המועמדים לתפקיד מנהל/ת מחלקת תרבות, התכנסה בחודש ינואר 2014, כאשר המכרז פורסם עוד קודם לכן.
התביעה לבית הדין הוגשה בחודש יוני 2014, כחצי שנה לאחר שגב' גרושקה נבחרה לתפקיד וכחודשיים לאחר שהסתיימה תקופת הניסיון שנקבעה לה. (מטעם זה לא דנו בהליך הזמני אלא הורינו על איחודו עם ההליך העיקרי).
התובע נשאל לעניין השיהוי בהגשת התביעה וטען שפעל באמצעים שונים כדי לבטל את המינוי ומשלא הסתייע הדבר, הגיש את התביעה.

18. עסקינן בשיהוי ניכר, של חודשים רבים, בהם גב' גרושקה ממלאת את התפקיד ואף סיימה בהצלחה את תקופת הנסיון שנקבעה לה.
שיהוי זה מצביע על קיומם של שיקולים אחרים שעומדים בבסיס התביעה, שיקולים שאינם קשורים להיותו של התובע "עותר ציבורי" אלא שיקולים אישיים, פוליטיים הנוגעים למניעים אישיים של התובע.

19. התרשמנו מעדותו של התובע כי אינו חוסך במשאבים, מכספו הפרטי, כדי לחשוף ולהציג לציבור התנהלות בעייתית של ראש העיר הנבחר מר זינגר ושל מקורביו. זאת עושה התובע הן ממניעים ציבוריים והן ממניעים אישיים, פוליטיים.
מדובר במקרה שבו מעורבים שיקולים אישיים ופוליטיים של התובע, ביחד עם שיקולים ציבוריים לטובת הכלל, שחלקם נבחן גם על ידי גורמי האכיפה.

בנסיבות אלה לא נוכל לדחות את העתירה כבר בשלב זה.

כפי שיובא להלן, הראיות שהובאו בפני
נו מחייבות לדון ולבחון את המכרז לתפקיד מנהל מחלקת תרבות, ואת אופן ניהולו.
20. מכרז לתפקיד מנהל מחלקת תרבות
נסקור להלן את העובדות הדרושות להכרעה בסוגיה שבפני
נו.

א. הבחירות לעיריית רמת גן התקיימו בסוף שנת 2013.
בתום הבחירות הובהר כי מר ישראל זינגר נבחר לכהונת ראש העיר ונכנס לתפקיד ביום 12/11/13.

ב. ביום 5/12/13 פורסם מכרז על ידי הנתבעת 2 - מב"ע, שראש העיר עומד בראשות הדירקטוריון שלה, לתפקיד מנהל מחלקת תרבות של העיר רמת גן.

ג. וועדת כוח אדם התכנסה ביום 13/1/14 ודנה במועמדים לתפקיד.

ד. במכרז לתפקיד מנהלת מח' תרבות זכתה גרושקה – נתבעת 3.

ה. התובע שלח מכתב לראש העיר, בו הלין על מינויים שונים שנעשו בעיריה לאחר הבחירות. בכל הנוגע למכרז למנהלת מחלקת תרבות, טען התובע כי הוצג בפני
ו "מידע רגיש ומאומת" לגבי גב' גרושקה, אשר הופך את המינוי שלה "לבעייתי מאד וזאת בלשון המעטה".

ו. בעקבות המכתב, כונס דירקטוריון מב"ע על מנת לדון, בין השאר, בטענות שהעלה התובע. הישיבה התקיימה ביום 2/3/14 ונוהלה על ידי מר זינגר. הישיבה ננעלה ללא שהתקיים דיון ענייני בטענות שהעלה התובע.

21. קשר בין ראש העיר מר זינגר לגב' גרושקה
במסגרת הראיות הובהר כי מספר ימים לאחר הזכיה במכרז, ביום 19/1/14, נסעה גב' גרושה לחו"ל ביחד עם ראש העיר.
לתיק צורפה תמונה שצולמה בשדה התעופה, בה נראים השניים ביחד.
התובע העלה בחשבון הפייסבוק שלו וכן בהליך בפני
נו, רמיזות ורמזים אודות קשר רומנטי בין הגב' גרושה לבין ראש העיר.

במסגרת הסיכומים, לראשונה, טען התובע כי אין צורך להכריע בסוגיה זו וכי די בקביעה כי קיים קשר אישי מיוחד בין השניים.

גב' גרושקה ובעלה מסרו הסבר לאותה נסיעה, אישרו כי היו פעילים במטה הבחירות של ראש העיר, תמכו וסייעו לו, אך לא מעבר לכך.
עוד נטען כי הנסיעה היתה מתוכננת מראש, בתאום בין בעלה של גב' גרושקה לבין ראש העיר, וכי חברה של גב' גרושקה, נילוותה אליה לנסיעה. יצויין כי אותה חברה לא זומנה למתן עדות. ראש העיר בחר אף הוא שלא למסור עדות.

22. מהראיות עולה שבני הזוג גרושקה היו מעורבים במטה הבחירות של מר זינגר, השתתפו בחוגי בית, תמכו בבחירתו וכן נטלו חלק במסגרת הקלפיות, ביום הבחירות. עוד עולה חברות בין בני הזוג גרושקה לבין ראש העיר, עד כדי נסיעות לחו"ל ביחד.
נסיעה של ראש העיר ביחד עם הגב' גרושקה לחו"ל, ביחד, ימים ספורים לאחר בחירתה לתפקיד בכיר של ראש מחלקת תרבות במב"ע, כאשר ראש העיר עומד בראש דירקטוריון מב"ע, מעידים על קשר קרוב ביותר בין השניים.

23. הדיון בדירקטוריון מב"ע
נקדים אחרית לראשית ונדון להלן בישיבת דירקטוריון מב"ע, שהתקיימה לאחר בחירתה של גב' גרושקה לתפקיד.
בעקבות פרסום מסקנות וועדת כוח אדם, פנה התובע במכתב לראש העיר, מיום 9/2/14 ובו ביקש לקיים ישיבה דחופה של דירקטוריון מב"ע או אסיפה של מועצת העיר.
במכתב (נספח לתצהיר התובע בבקשה לסעד זמני) העלה התובע מספר טענות אודות מכרזים לכוח אדם שנערכו בעירייה.
בעניין המכרז לתפקיד מנהלת מחלקת תרבות נאמר:

"מכרז 29/2103 – מנהלת מחלקת תרבות

16. עד להוצאות המכרז ניהול תחומי התרבות והלהקות העירוניות נוהלו על ידי פונקציה אחת, בישיבת הדירקטוריון הודה מנכ"ל החברה בתשובה לשאלת הח"מ כי ההוצאה הכספית הנוספת בגין התפקיד הנוסף החדש הינו כורח ההסכמות הפוליטיות של הקואליציה החדשה.
17. לשלב הסופי וההופעה בפני
הוועדה עלו שלוש מועמדות ונבחרה גב' סימונה גרושקה
בעלת קורות חיים והשכלה ראויים בתחומי החינוך וההוראה אך חסרה כל ניסיון או השכלה רלוונטיים לתרבות ואירועים בעוד שתי האחרות מציגות גם רקע מקצועי וגם הכשרתי רלוונטיים.
18. חברי הוועדה התקשו להצביע בבירור על גב' סימונה גרושקה
כמתאימה ביותר שכן אין פרט אחד שתמך בבחירתה, אך לאור הלחץ הפוליטי והידיעה שמדובר באישה הכי קרובה לראש העיר הנבחר שעבדה מסביב לשעון למען בחירתו, הוחלט על בחירתה לתקופת ניסיון.
19. לאחרונה הוצג בפני
הח"מ מידע רגיש ומאומת לגבי גב' סימונה גרושקה
שהופך את המינוי שלה לבעייתי מאוד וזו בלשון המעטה".

24. בתגובה, השיב מנכ"ל מב"ע מר יאיר דמארי, כי הונחה ע"י ראש העיר מר זינגר, לזמן ישיבת דירקטוריון מב"ע, בהקדם האפשרי.

25. ביום 2/3/14 התקיימה ישיבה של דירקטוריון מב"ע. בראש הישיבה עמד ראש העיר מר ישראל זינגר. ביום 2/3/14 פורסם סדר יום לישיבה, כאשר אחד הנושאים שהיו אמורים להתברר הוא מכתבו של התובע בעניין מכרזי כוח אדם.

26. עיון בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מעלה כי התובע דרש תשובות לשאלות שהעלה במכתבו, לגבי יחסו של ראש העיר עם גב' גרושקה ובתגובה ענה ראש העיר מר זינגר:
"לא תקבל תשובות".

עיון בפרוטוקול מעלה כי התקיים דין ודברים בין הנוכחים, בשאלה האם יש לקיים דיון בטענותיו של התובע, כפי שהועלו במכתב. התובע נשמע אומר כי הוא שוקל להגיש עתירה לבית המשפט, אם תוצאת הדיון בדירקטוריון תהיה שלא מתערבים בהחלטות וועדת המכרזים.

27. הנתבעים, ובראשם ראש העיר מר זינגר, אינם מתייחסים כלל בסיכומים לדיון בדירקטוריון.
לא בכדי בחרו הנתבעים להתעלם מסוגיה זו.
נוכח הטענות שהעלה התובע במכתבו והדברים שאמר בישיבת הדירקטוריון, בדבר קשר קרוב בין ראש העיר לבין גב' גרושקה, ויהא אופי הקשר אשר יהא, היה ראש העיר מר זינגר פסול מלשבת בראש הישיבה.
הדברים ברורים על פניהם ואינם צריכים הרחבה.

שעה שמועלות טענות כאלה מטעם חבר אופוזיציה, או אדם כלשהו, שומה על הדירקטוריון לדון בטענות אלה בכובד ראש. לגיטימי שבסוף הדיון יוחלט שאין ממש בטענות ובכך תינתן תשובה לעורר. אולם האופן שבו פעלה הנתבעת 2 מב"ע והאופן שבו פעל ראש העיר בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון – הינם פסולים ביותר.
לכך יש להוסיף את המנעות ראש העי מר זינגר, שהוא נתבע אישית בהליך, מלהעיד בפני
נו.

28. התנהלות זו של דירקטוריון מב"ע ובראשו ראש העיר מר זינגר, מעוררים תמיהה רבתי ויש בהם, לטעמנו, בכדי להביא להיפוך נטל הראיה, באופן שיוטל על הנתבעים להוכיח כי לא נפל פגם במינוי גב' גרושקה למנהלת מחלקת התרבות.

ראו לעניין זה בגץ ירכא (266/99) הנ"ל, בעמ' 116, שם נקבע:

"הטוען כי מינוי מסוים למשרה ציבורית פסול משום שנעשה על פי שיקולים זרים של אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים זרים, נושא בנטל הוכחת הטענה. נטל הוכחה זה הוא כבד ובדרך כלל קשה להרימו. הקושי נעוץ בצורך להוכיח שיקול סובייקטיבי פסול של הרשות המינהלית, כאשר לטובתה פועלת חזקת חוקיות מעשיה. על רקע זה נקבע בפסיקה המבחן הראייתי הדורש הוכחת קיומו של "ספק מהותי בדבר תקינות ההליכים" (בג"ץ 606/86 עבדל חי נ' מנכ"ל משרד החינוך והתרבות, בעמ' 802). מבחן זה אומץ גם בפרשת דקל, ובה נמנו וגמרו, כי:

"די ביצירת ספק מהותי, שיסודו בחשד סביר וממשי בדבר קיומו של מניע פוליטי-מפלגתי פסול במינוי. משהוכח ספק מהותי כזה, עובר נטל הראיה על בעל המינוי, ועליו להוכיח שאין במינויו משום מינוי פוליטי פסול.
משמעות האמור בפרשת דקל היא כי משהועבר הנטל על השר הממנה, עליו להוכיח כי ערך בדיקה עניינית, הוגנת ושיטתית של כל המועמדים הבאים בחשבון לקבלת המינוי. אם יוכיח השר הממנה כי בתהליך המינוי הובאו בחשבון כל השיקולים הענייניים ולמרות הכל יגיע למסקנה שחרף השיוך וההזדהות המפלגתיים, המועמד המועדף על ידי השר הוא גם המתאים ביותר למינוי, כי אז לא ניתן יהיה לומר שהחלטת השר הושפעה ממניעים פסולים וממילא תוכל החלטה כזו לעמוד בפני
ביקורת משפטית וציבורית.

לא פעם מתעורר קושי למתוח קו גבול ברור בין מינוי כשר למינוי פסול.

ההבחנה בין השניים היא דקה: מחד גיסא אין מניעה שהשר ימנה למשרה ציבורית אדם המוכר וידוע לו מקרוב כחבר באותה מפלגה, בתנאי שהוא בעל הכישורים המתאימים למינוי (ראה פרופ' זמיר, במאמרו הנ"ל, בעמ' 20). מאידך גיסא אסור שעובדת היותו של הממונה חבר במפלגתו של השר, תשפיע על השר למנותו, שכן בכך יש משום העדפה של אינטרס פוליטי-מפלגתי.
נמצא כי על פי המבחן הראייתי הנוהג, עיקרו של דבר הוא בגילוי יסוד ה"השפעה", ובידוע הוא שאין דרכו של יסוד זה להתגלות בנקל. ככלל, "מחשבות קשות הן להוכחה, ומחשבות שלא כדין על אחת כמה וכמה" (בג"ץ 571/89 מוסקוביץ נ' מועצת השמאים,בעמ' 246)". (בג"ץ 6458/96 אבו קרינאה נ' שר הפנים (2), בעמ' 139)".

וכן ראו ע"ע (ארצי) 7632-09-16 עיריית פתח תקוה נ' מיכל אונגר (מיום 23/10/17) בסעיף 27 ואילך לפסק הדין, לעניין אחריותו של התובע להרים נטל ראשוני לקיומם של מניעים פוליטיים, כאשר ככל שהורם נטל כזה, עובד הנטל למעסיק להוכיח שלא נשקלו שיקולים פוליטיים במינוי או בפיטורים.

לענייננו, עצם מינויה של גב' גרושקה לתפקיד מנהלת מחלקת תרבות, בסמוך לאחר הבחירות, נוכח הקשרים המיוחדים והקרובים שנוצרו בינה ובין משפחתה לבין ראש העיר, כמו גם העובדה שראש העיר ישב בראש ישיבת דירקטוריון שדנה באותו מינוי, כל אלה מהווים ראשית ראיה מטעמו של התובע לקיומם של שיקולים פוליטיים במינוי, ומצדיקים את היפוך נטל הראיה, באופן שיהיה על הנתבעים להוכיח שלא נפל פגם בהליך.

זאת ועוד. על פי לוח הזמנים שהובא לעיל, קיימת סמיכות זמנים קרובה ביותר בין הבחירות לעיריה, שבהן נבחר מר זינגר, לבין פרסום המכרז למנהלת מחלקת תרבות, לבין בחירת הזוכים במכרז. כל אלה, נעשו בתקופה שבין 12/11/13 (יום הבחירות) לבין 13/1/14 (בחירת הזוכה במכרז). ובנוסף – נסיעה של השניים לחו"ל ביחד, ימים ספורים לאחר הבחירה לתפקיד.
סמיכות זמנים זו מצדיקה אף היא את היפוך נטל הראיה.

להלן נדון בטענות שהועלו על ידי התובע בכל הנוגע למכרז למנהלת מחלקת תרבות.

29. פיצול התפקיד ותנאי סף
לטענת התובע, עד לפרסום המכרז לא היה כלל תפקיד של מנהלת מחלקת תרבות, אלא התפקיד מולא על ידי עובדת מב"ע גב' עשור, שניהלה את מחלקת התרבות וכן תחום מקהלות.

התובע העלה את הנושא בישיבת הדירקטוריון מיום 5/1/14 ולטענתו, השיב לו מר דמארי מנכ"ל מב"ע, כי הפיצול נוצר "כתוצאה מהמבנה הקואליציוני". עוד טען שבעת פרסום המכרז, בחודש ינואר, לא ניתן לכך אישור משרד הפנים והאישור ניתן רק בחודש פברואר.
לטענת התובע, לא היה צורך אמיתי בפיצול והוא נועד אך ורק על מנת "לתפור תפקיד" לגב' גרושקה.

30. תנאי הסף לתפקיד, כפי שהוגדרו במכרז, הם:
א. תואר ראשון.
ב. ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בניהול וארגון פרוייקטים ו/או אירועים.
ג. ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בעבודה במערכת החינוך והתרבות.

לטענת התובע, תנאי סף אלה מתאימים גם "לגנן או גננת בגן חובה שאירגנו את אירועי החגים בגן".

הנתבעים הוכיחו, מנגד, כי עד סוף שנת 2012, תפקיד מנהלת מחלקת תרבות ומנהלת המקהלות, היו שני תפקידים נפרדים (כעולה מעדות גב' ענת גבע).
עוד העידה גב' גבע כי התברר בעירייה שיש קושי למלא את שני התפקידים על ידי עובדת אחת.
עוד הוכיחו הנתבעים שהיה רצון להגדיל את פעילות התרבות בעירייה. דברים אלה נאמרו בישיבת הדירקטוריון מיום 5/1/14 ואכן, הדברים אושרו על ידי משרד הפנים, אשר אישר את פיצול המשרה.
על פי עדות גב' גבע, שלא נסתרה, אישור משרד הפנים ניתן בעל פה עוד לפני המכרז וניתן בכתב בחודש פברואר – לאחר המכרז.

31. לעניין תנאי הסף, העידה גב' גבע מהם השיקולים שעמדו בבסיס קביעת תנאי הסף:
"ת. אני כותבת את המכרזים, יש לנו הגדרות תפקיד מסודרות, לכל תפקיד בחברה שמהם אני גוזרת את תיאור התפקיד, תנאי הסף, כמובן התייעצויות אם צריך. במקרה הזה היה גם מכרז קודם שפורסם, אז כמובן שלקחתי אותו, חידדתי, שיפרתי דברים".

עדותה לא נסתרה ומכל מקום לא הוכח כי היתה השפעה כלשהי מטעם גורם כלשהו בעירייה, על הגב' גבע, בקביעת תנאי הסף.
ודאי שלא הוכח (והתובע כלל לא טען זאת) כי היתה השפעה של ראש העיר מר זינגר, על ניסוח תנאי המכרז.

32. האם גב' גרושקה עמדה בתנאי הסף
נציגת מב"ע, גב' גבע, פרטה בתצהירה מדוע, לטענתה, עמדה גב' גרושקה בתנאי הסף.
משנשאלה לגבי הניסיון של גב' גרושקה בתחום החינוך ולא בתחום התרבות, הבהירה שמדובר בתחומים משיקים.

33. מהראיות עולה כי שתי מועמדות עמדו, בסופו של דבר, בתנאי הסף. האחת – גב' גרושקה, השניה – גב' אבטח.
הוועדה החליטה לבחור בגב' גרושקה.
חברי הוועדה נשאלו על השיקולים שגרמו להם לבחור בגב' גרושקה.

גב' בת חן פיליפ העידה:
"גב' פיליפ: .... כשיש ועדה מהסוג הזה ובאמת יש זמן קצר לחוות דעה אני סומכת על עצמי לגמרי, אני בהחלט נוטה גם לשמוע את האחרים. אם הייתי נחרצת בזה, שזאת או אחרת איננה מתאימה הייתי אומרת את זה חד משמעית. הייתי בדילמה וגם בסופו של דבר בהחלטה קיבלתי את ההחלטה בלב שלם והתנאי שזה יהיה לניסיון למשך ארבעה חודשים.

עו"ד שאמה: אבל פה את אומרת 'תחליטו זה הרוב קובע' מה המשמעות של זה?
גב' פיליפ: מה שאמרתי עכשיו.

עו"ד שאמה: אוקיי, ואז ארבע שורות אחרי זה את אומרת אמירה מעוד משמעותית, את אומרת אני חושבת שלחנך או להוביל תרבות יש הבדל.
גב' פיליפ: זאת שאלה ששאלתי גם את סימונה בעצמה. היא מאוד הרשימה כאשת חינוך, ולכן חשבתי שאני רוצה ממנה גם הרחבה לגבי התרבות והיא ענתה לי. היא ענתה לגבי ערכים היא ענתה לגבי נושאים,

....
גב' פיליפ: ענתה לי איזה שהוא הסבר שהיה מקובל עלי. בהחלט חינוך ותרבות יש, זה דברים משיקים ואני הקשתי עליה ושאלתי אותה 'את אשת חינוך הרבה שנים תסבירי לי את החלק שלך בתרבות' והיא ענתה לי".


מר פיליפסון חבר הוועדה, העיד שמכלול הפעילות של גב' גרושקה, הביא ליתרון שלה על פני המועמדת האחרת.
כך העיד גם חבר הוועדה מר לרמן, אשר לדבריו, ראה יתרון בכך שגב' גרושקה מכירה את מערכות העירייה.

34. האם הוכחה "השפעה פסולה"
כפי שהובא בבג"ץ ירכא (לעיל) המבחן לקביעה האם מדובר במינוי פוליטי של מקורב למקבל ההחלטות, הוא מבחן "ההשפעה". נקבע שם כי אין מניעה שאדם המקורב לראש העיריה יקבל תפקיד בעיריה ובלבד שהוכח כי הוא עומד בתנאים הנדרשים במכרז. זאת, אלא אם היתה השפעה פסולה על הגוף הבוחר, שהביאה לאותה בחירה.

התובע נשאל בעדותו האם מי מחברי וועדת כוח אדם היה נגוע בלחצים פסולים בעת שהצביע בעד הגב' גרושקה.

כך השיב:
"עו"ד גור: איזה ראיות, היום כשאתה כבר הכול זה, איזה ראיות יש לך או האם יש לך ראיות שמישהו מחברי הוועדה, מישהו מחברי וועדת כוח אדם, אותם אנשים שישבו בחדר והחליטו ידע או היה נגוע בלחצים פסולים? האם יש לך ראייה כזאת?
ת: מאיזה בחינה? תגיד לי ספציפית על מי אתה שואל.

ש: בת חן פיליפ.
ת: לגבי בת חן פיליפ אין לי, אין לי שום ראיה לעומת מה שרשמתי בתצהיר ...".

ובהמשך העיד:
"ש. "אין לי בעיה אז אני אומר דרך אגב אין לי לא על רפי, ולא על בת חן ולא על שמוליק בעניין הזה, לא שמעתי עליהם כלום. ואז אומר לך עו"ד אילון, "אתה מטיל פה דופי בחברים? לא חס וחלילה, אני לא אמרתי עליהם כלום, כל עוד הם לא החליטו לא ראיתי כלום". עכשיו, אני שואל אותך, אתה יש לך, היה לך אז ראייה כלשהי לכך שמישהו מהשלושה האלה דיברו איתו והפעילו עליך לחץ?
ת. בזמן הוועדה?
ש. בזמן הוועדה.
ת. בשום פנים ואופן לא".

וכן:
"ש. .... מעבר לכתבות בווינט יש לך ראיה כלשהי,
ת: כן, כן,
ש. שמישהו דיבר עם לרמן לפני ולרמן קיבל החלטה על יסוד הדיבורים האלה?
ת. לא, זה, זה הראייה שלרמן אמר בעצמו שהיה לו סיכומים.
כב' הש' יהלום: זה הראיה שלו.
עו"ד גור: זה הראייה שלו, כן.
כב' הש' יהלום: ומי עוד? מי עוד?
מר שאמה: מי עוד, ובהמשך כפי שהראו פה בחקירות שפילפסון העיד בפני
חבר הקואליציה רמי פדלון, פגש אותו בכפר המכבייה שבועים או שלושה לאחר מכן, ואמר לו עשיתי טעות בהצבעה הזו, כך הוא הגדיר, כן. עשיתי טעות בהצבעה".
טענה זו, לגבי דברים שנטען שאמר מר פילפסון לאחר ההצבעה, הינה בבחינת עדות שמועה, שלא חוזקה בחומר הראיות ואין לה תימוכין ולכן לא נוכל לקבלה.

35. הלכה ידועה היא כי בית הדין אינו שם עצמו במקום המעסיק וכי למעסיק זכות לבחור את עובדיו. כל שבית הדין בוחן הוא שהליך הבחירה נעשה באופן תקין וכי חברי הוועדה הבוחרת, לא הונחו על פי שיקולים פסולים.
באשר לבחירה בגב' גרושקה ולא בגב' אבטח, אין אנו מוצאים לנכון להביע עמדה מי מהן מתאימה יותר לתפקיד. כאמור, אין זה מתפקידו של בית הדין להביע דיעה בעניין זה. די שהוכח בפני
נו כי לגב' גרושקה היה נסיון בתחום החינוך וכן בתחום האירגון וכי עמדה בתנאי הסף.
היותה של גב' גרושקה בעלת קשרים אישיים עם ראש העיר מר זינגר, אינה מאיינת את נסיונה בתחום החינוך כפי שנדון על ידי חברי הוועדה.

באשר להליך הבחירה, התובע אישר כי אינו טוען וכי אין לו ראיות להשפעה ישירה של ראש העיר מר זינגר, על מי מחברי וועדת כוח אדם.

36. מהראיות עולה שהתובע נכח בישיבת ועדת כח אדם, כמשקיף, זאת לבקשתו.

תפקידו של משקיף נדון בעניין ס"ק (נצרת) 55521-08-15 הסתדרות העובדים נ' נציבות שירות המדינה (מיום 21/12/15). שם הפנה בית הדין להגדרות משקיף במילון:
" אדם שאין לו זכות להשפיע על מהלך העניינים, כגון זכות דיבור או הצבעה".

מפרוטוקול הוועדה עולה שהתובע ביקש לדבר והיועץ המשפטי שנכח בישיבה, לא הסכים לכך. לאחר מכן יצאו חברי הוועדה מחוץ לחדר, להתייעצות עם היועץ המשפטי. ההתייעצות לא תועדה לפרוטוקול. לאחר שחזרו, התאפשר לתובע להביע את עמדתו.
התובע הלין על כך שהיועץ המשפטי שנכח בדיוני הוועדה, לא נתן לו להתבטא באופן חופשי. בסופו של דבר, הודה התובע כי אמר התובע כל שרצה להגיד.

כך אישר בעדותו:
"ש: אתה טוען עדיין שלא נתנו לך להשמיע את, את מה שהיה לך להגיד בוועדה?
ת: בסוף אמרתי אבל זה היה בסדר לא נכון של הדברים לדעתי.

....
ש: בסופו של דבר כל מה שרצית להגיד אמרת?
ת: אמרתי, ברור.
ש: כל מה שרצית להגיד בפני
חברי הוועדה אמרת.
...
עו"ד גור: תגיד לי, בסופו של דבר אתה חוזר בך מהטענה שלא נתנו לך
להשמיע את כל מה שרצית בפני
וועדת כוח האדם? והטענה שלך,
...
ש: והטענה שלך... מתמצית בזה שלא נתנו לך להשמיע את זה בסדר הדברים שאתה חשבת שהיה צריך להשמיע, נכון או לא נכון?
ת. אמרתי, בסופו של דבר אמרתי את הכל, סדר הדברים פגע במהות וביעילות של הדברים שרציתי לומר".

אמנם התובע טען שהדברים לא התנהלו כפי שהיו צריכים להתנהל, דהיינו, שהיה על חברי הוועדה לשמוע את דבריו לפני קבלת החלטה ולא בדיעבד. ואולם, נוכח מעמדו של התובע כמשקיף בלבד, ושעה שעמדתו נשמעה בסופו של דבר, הרי שלא מצאנו כי נפל פגם בעניין זה. מכל מקום, אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין.

סוף דבר, אף שהדעת אינה נוחה מסמיכות הזמנים בין הבחירות ובין מינוי גב' גרושקה למנהלת מחלקת תרבות, ובמיוחד נוכח הקשר האישי המיוחד בינה לבין ראש העיר, הרי שלא מצאנו הוכחה לקיומה של השפעה של ראש העיר מר זינגר על ועדת כח אדם שדנה במינוי המדובר.

37. התנהלות גב' גרושקה בתפקידה לאחר זכייתה במכרז
חלק ניכר מהעדויות שהובאו על ידי התובע, עסקו בהתנהלות גב' גרושקה לאחר שהחלה לכהן בתפקיד. עיקר הטענה התמקדה בחריגות בלתי סבירות בתקציב של יום העצמאות. בעניין זה העלה התובע טענותיו וצירף מסמכים ואילו הנתבעים הביאו לעדות גורמים שיסתרו את טענות התובע.

לא מצאנו לנכון לדון בהליך כאן, בתיפקוד של גב' גרושקה כמנהלת מחלקת התרבות. לא לנו לקבוע האם חריגה מהתקציב שיועד לארועי יום העצמאות היא חריגה תקינה או סבירה וכן אין אנו נדרשות לקבוע האם תפקודה של גב' גרושקה משביע רצון אם לאו.
ראו לעניין זה ע"ע (ארצי) 266/99 מועצה מקומית ירכא נ' תקתוק, פדע לז 105 (בעמ' 124).

38. מינויים פוליטיים בעיר רמת גן
לא נוכל להתעלם מכך שהתובע הוכיח, במסגרת ההליך, כי בסמוך לאחר בחירתו של ראש העיר מר זינגר התבצעו מספר מינויים פסולים בעירייה, של מקורבים לראש העיר או פעילים פוליטיים שלו.

כך, הוכח כי לתפקיד מנהל הלוגיסטיקה נבחר אדם שהתברר כי שיקר בקורות החיים אודות מקום מגוריו ולכן נאלץ לעזוב את התפקיד מספר חודשים לאחר שנבחר.
לתפקיד מנהל בריכת דג הזהב נבחר אדם שכהונתו נפסלה מיד לאחר סגירת דיוני הוועדה משהובהר שאינו תושב רמת גן.

התובע ביקש להצביע על שורה על מינויים פוליטים נוספים, אך במסגרת ההחלטות שניתנו לאורך ההליך, קבענו כי משנושאים אלה אינם חלק מגדר המחלוקת, אין מקום להתיר שאלות לעדים בעניינים אלה.

39. סיכום
מצאנו כי בעניינו של התובע מעורבים שיקולים אישיים פוליטיים, ביחד עם אינטרס ציבורי לחשוף לעיני הציבור התנהלות בעייתית של ראש העיר רמת גן.

מצאנו כי התובע פועל ומשקיע ממרצו ומכספו כדי להוציא לאור מעשים ופעולות בלתי חוקיות בעיריה, וכי פעולותיו הביאו בסופו של דבר להגשת כתב אישום נגד ראש העיר מר זינגר. מאידך, אנו סבורות שמסכת ההתבטאויות הבלתי נלאית מטעם התובע, הגדישה את הסאה ויש בה כדי להצביע על קיומם של אינטרסים אישיים ופוליטייים, בנוסף על ההיבט הציבורי.

סיכומו של דבר, אנו סבורות כי נוכח הראיות שהובאו, גובר האינטרס הציבורי על פני המניעים האישיים של התובע.

40. מצאנו כי התובע השתהה בהגשת התביעה.
לטענת התובע, ידע על הפגמים שנפלו במכרז עוד לפני שפורסם, וודאי לאחר שפורסם ולאחר שנבחרה הזוכה.
התובע ערער על ההחלטה בפני
ראש העיר והתקיים דיון בדירקטוריון מב"ע, אך גם בעקבות דיון זה, לא הוגשה בקשה לבית הדין לעבודה.

41. התובע לא מסר סיבה מספקת לשיהוי בהגשת התביעה. טענתו כי המתין עד לאחר אירועי יום העצמאות, אינה מתקבלת.

ראשית, לא לנו לקבוע האם התובעת תפקדה באופן ראוי בכל הנוגע לאירועי יום העצמאות ובכלל זאת בשאלה האם החריגה התקציבית היתה בגדר הסביר והמקובל ברשויות המקומיות אם לאו.

שנית, אם אכן טוען התובע לשיקולים ציבוריים טהורים בפני
ה לבית הדין, הרי שהיה עליו לעשות כן זמן רב קודם להגשת התביעה בפועל. ההשתהות, יש בה כדי להעיד על כך שהיו מעורבים שיקולים נוספים, אישיים, בהחלטה להגיש את התביעה ובעיתוי שבו הוגשה.

42. לגוף התביעה, אנו קובעות כי הוכח קיומו של קשר אישי מיוחד בין גב' גרושקה ובעלה לבין ראש העיר.
מעבר לכך – לא הוכח.

התובע פירסם רמזים ורמיזות אודות קשר רומנטי, בפייסבוק, בהזדמנויות שונות. למעט תמונה אחת שצולמה בשדה התעופה ובה נראים ראש העיר וגב' גרושקה, לא הוצגה ראיה לקשר רומנטי בין השניים. אין ספק בעיננו כי השמועות שהפיץ התובע (ואולי גם אחרים) גרמו לגב' גרושקה ולמשפחתה עוגמת נפש רבה, כפי שאכן פורטו הדברים במהלך הדינוים בפני
נו.

43. לא מצאנו פגם בפיצול התפקיד של מנהלת מחלקת תרבות מתפקיד מנהלת הלהקות.
לא מצאנו פגם בקביעת תנאי הסף למכרז. אלה נקבעו על ידי גורם מקצועי במב"ע, בהתאם לכללים שקבעה המדינה.
איננו מקבלות את הטענה שלפיה גב' גרושקה אינה עומדת בתנאי הסף. כפי שציינו לעיל, הן גב' גרושקה והן גב' אבטח עמדו בתנאי הסף.
עוד, לא ניתן לקבל את טענת התובע כי לגב' גרושקה חסר הנסיון המתאים לתפקיד. לאור הדברים שאמרו המועמדות והתשובות שמסרו לוועדה, אנו קובעות כי החלטת הוועדה להעדיף את גב' גרושקה על פני גב' אבטח, לא היתה בלתי סבירה.

44. על אף הקשרים הקרובים בין ראש העיר מר זינגר לבין גב' גרושקה ועל אף סמיכות הזמנים בין בחירתו לבין מינויה לתפקיד, אנו קובעות כי לא הוכח שראש העיר השפיע באופן ישיר על חברי וועדת כוח אדם, לבחור בגב' גרושקה ולא במועמדת השניה, שנמצאה אף היא מתאימה ועומדת בתנאי הסף.

נחה דעתנו כי החלטת ועדת כח אדם היתה החלטה מקצועית. חברי הוועדה התלבטו והחליטו בסופו של דבר לבחור בגב' גרושקה, לתקופת נסיון בת 4 חודשים, שבה עמדה בהצלחה.

45. מצאנו עוד כי לבקשת התובע, התכנס דירקטוריון מב"ע לישיבה, בה היו אמורות לעמוד על סדר היום גם הטענות שהעלה התובע אודות מינויים במב"ע, לרבות מינויה של גב' גרושקה לתפקיד מנהלת מחלקת התרבות.
בראש הישיבה עמד ראש העיר מר זינגר, אף שהטענות שהעלו כנגד המינוי, נגעו לו באופן אישי. כאמור לעיל, מר זינגר סירב לנהל דיון ענייני בטענותיו של התובע ולמעשה נעל את הישיבה בטרם התקיים דיון בעניינו בטענות.

46. כל האמור לעיל מביא לשתי מסקנות.

הראשונה – קיים טעם לפגם בסמיכות הזמנים בין הזכיה בבחירות לבין פרסום המכרז וזכיית הגב' גרושקה במכרז, כאשר ימים ספורים לאחר מכן נסעה עם ראש העיר, באופן פרטי, לחו"ל. מסכת הראיות כולה אכן מעוררת תמיהה באשר למינוי והאם היו מעורבים בו שיקולים פוליטיים.
יש לציין בעניין זה את ההתנהלות התמוהה של ראש העיר רמת גן, אשר בחר שלא להזים את השמועות שהוטחו בו ובגב' גרושקה, בחר לעמוד בראש ישיבת דירקטוריון שדנה בנושא זה ממש, ובחר שלא לקיים דיון ענייני בטענות שהועלו.

השניה– מצאנו כי מדובר במכרז שנערך כדין ובשל צורך אמיתי של מב"ע, שקיבל גושפנקא של משרד הפנים.
מדובר בתנאי סף שגובשו כדין ובבחירה של מי שעמדה בתנאי הסף ונמצאה מתאימה לתפקיד.
47. סוף דבר
לאור דברינו לעיל, אנו דוחות את התביעה.
48. נוכח קביעותינו לעיל בדבר התנהלות הגורמים השונים, ובראשם ראש העיר מר זינגר – הנתבע 1 וכן דירקטוריון מב"ע – הנתבעת 2, אנו קובעות כי כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, 14/1/18 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נציגת ציבור (עובדים) גב' עליזה הרפז

הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נירה עילם

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 50398-06-14
1 מתוך 21








סעש בית דין אזורי לעבודה 50398-06/14 כרמל שאמה הכהן נ' ישראל ראול זינגר, מפעלי בית עמנואל (חל"צ), סימונה גרושקה (פורסם ב-ֽ 14/01/2018)