פסקי דין על אברהם בראל | פסקי דין על איבון בראל | פסקי דין על בנק הפועלים | פסקי דין על עו"ד אברהם וקסלר כונס נכסים |

9947-08/17 רצפ     11/01/2018




רצפ 9947-08/17 אברהם בראל, איבון בראל נ' בנק הפועלים בע"מ, עו"ד אברהם וקסלר כונס נכסים








2
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי
בירושלים


רצ"פ 9947-08-17



בפני
: כב' השופט אלכסנדר רון


תאריך: כ"ד טבת תשע"ח, 11 ינואר 2018


בעניין
:
1
.
אברהם בראל
2
.
איבון בראל
על-ידי ב"כ עו"ד מנחם מילר


המבקשים





נ ג ד



1. בנק הפועלים בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד אברהם וקסלר ואח'


2. אברהם וקסלר, עו"ד, כונס נכסים


המשיבים


החלטה

1.
כללי

החלטה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של
בית-המשפט השלום בירושלים שדחה ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל אסף אבני מיום 5.1.17 במסגרת תיק הוצל"פ 505959-07-16.

2.
הרקע הדיוני לבקשה זו

א.
ביום 7.7.2016, נוכח פיגורים של 6 חודשים מצד המבקשים בתשלום חובותיהם למשיבה 1, התבקשה לשכת ההוצאה לפועל לאשר את מימוש המשכנתא הרובצת על הנכס שרכשו המבקשים, בין היתר, באמצעות הלוואה שנטלו מהמשיבה 1.

ב.
ביום 23.11.2016 נעתר רשם ההוצאה לפועל לבקשה זאת, תוך שנקבע כי "לא נמצאה עילה בתיק זה להורות על עיכוב הליכי מימוש המשכון".

ג.
ביום 6.12.2016 הוגשה על-ידי המבקשים דנן לרשם ההוצאה לפועל בקשה "להשהיית הליכי מכירת הנכס ע"י כונס הנכסים והצעה לתשלום מחצית החוב שבתיק". בקשה זו הוגשה בהתאם לסעיף 81ב1(ב)(4)(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל.

ד.
ביום 25.12.2016 ניתנה החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל כדלקמן: "ב"כ הזוכה יפרט סכום החוב שבפיגור בהתאם לספרי הבנק לרבות התוספות, לשם פרעונם בהתאם למועדים שייקצבו בהתאם להוראות סעיף 81ב1(ב)(4) לחוק ההוצאה לפועל – התשכ"ז – 1967"; בהמשך, וככל הנראה משלא התקבלה תגובת ב"כ הזוכה במועד, ניתנה ביום 5.1.2017 החלטה נוספת על ידי כבוד רשם ההוצאה לפועל כדלקמן: "הזוכה ימציא הנתונים לחייבים אשר יפעלו לתשלום חוב הפיגורים והתוספות כערכן ביום התשלום בפועל לתיק ההוצאה לפועל או ישירות לב"כ הזוכה, עד ליום 23.2.17".

ה.
על החלטה אחרונה זו הוגשה ביום 16.1.17 בקשת רשות ערעור. עיקר טענות המבקשים בכך, שכבוד רשם ההוצאה לפועל התעלם "מהבקשה המקורית של המבקשים מיום 6/12/16 להשהיית הליכי מכירת הנכס ע"י כונס הנכסים.." [סעיף 6(א) להודעת הערעור], וכי רשם ההוצאה לפועל קבע למעשה כי על המבקשים לפרוע את החוב, בערכו ליום התשלום בפועל, בעוד שעל פי לשון החוק, גובה החוב הינו בהתבסס על "יום מינוי כונס הנכסים לדירת המגורים, שזו זכותם של חייבים כאמור עפ"י סעיף קטן (2) לסעיף 81ב1 (ב)(4)(א) לחוק ההוצל"פ" [סעיף 7 להודעת הערעור].

ו.
ביום 5.7.2017 דחה בית-משפט קמא את הערעור [רע"צ 35220-01-17], תוך שקבע כי: "באשר לחוב הפיגורים, ברור שמאז פתיחת התיק חוב הפיגורים עולה. ככל שהמבקשים ממשיכים שלא לשלם את המשכנתא כסדרה חוב הפיגורים עולה מחודש לחודש בהתאם לצבירה הנוספת של התשלום שלא בוצע ובהתאם לריבית על תשלומים קודמים שלא בוצעו. גם לטענת המבקשים בענין שכר הטרחה שגדל מאז פתיחת ההליך בשל מינוי כונס הנכסים, אין מקום...ברור שמרגע שמונה כונס נכסים
זכאי הזוכה – המשיב – לשכר נוסף בשל כך. השכר הנוסף שהתבקש הינו בדיוק בהתאם לתקנות הקובעות את שכרו של כונס הנכסים".

ז.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, כשעיקר טענות המבקשים הינן, כי הן רשם ההוצאה לפועל והן כבוד השופט ארנברג, לא נענו לבקשתם להזמנת שליח המסירה לחקירה על תצהירו וכי "קביעתו השיפוטית של רשם ההוצל"פ בנושא סכום החוב בפתיחת תיק ההוצל"פ היא קביעה מהותית לשאלת זכותם של המבקשים עפ"י סעיף 81ב1(ב)(4)(א)(2) של חוק ההוצל"פ לפרוע מחצית מהחוב שהיה אז [הדגשה במקור, א.ר.] בפיגור, בעיקר שמינוי כונס נכסים
לדירת מגוריהם היה כאמור ללא מסירת אזהרה". כאמור, טענתם העיקרית של המבקשים הינה כי רשם ההוצאה לפועל התעלם מבקשתם לשלם את מחצית חוב הפיגורים, כפי שהיה בעת פתיחת ההליך.

ח.
לאחר קבלת תגובת המשיבים, והגם שייתכן וכבר בשל היה התיק למתן החלטה, ניתנה ביום 7.12.17 החלטת הח"מ שאביאה במלואה:

"זכות תגובה לתשובה תוך 10 ימים, נתונה למבקשים;
ויותר משנחוצה תגובה לתשובת המשיב, נועדה החלטתי זו לאפשר זכות תגובה, כדי לאפשר למבקשים הזדמנות להצהיר, האם ביכולתם לפרוע מיידית, או בפרק זמן קצר שאקבע, את מחצית חוב הפיגורים. נכון להיום, לפי חישובי הבנק.
היה ויבקשו זאת, יעביר הבנק מיידית, ובאחריות אישית של ב"כ, את סכום יתרת חוב הפיגורים העדכנית, לב"כ המבקשים.
ולמען הסר ספק, אין בדעתי במסגרת הליך דנן לשקול כלל טענות ביחס לשיעורו של חוב הפיגורים וכיצד חושב. לשלב זה - הודעת הבנק תחייב, וככל שיהיו מחלוקות, תתבררנה הן, במקום ובזמן המתאימים..."

ט.
משום מה, לא הוגשה תגובת המבקשים, עד כי ביום 19.12.17 הוריתי לב"כ המבקשים להתייחס תוך שני ימי עבודה להחלטתי דלעיל ובהינתן שלא יעשה כן, תינתן החלטה על בסיס החומר שבפני
בית-המשפט.

י.
ארכה להגשת התגובה, אושרה, וביום 8.1.18 נמסרה תגובת ב"כ המבקשים. לא נמצא טעם להביאה במלואה ואסתפק באמור בסעיף 2 לתגובה, לפיו: "לשאלת ביהמ"ש.... הם יעשו ככל יכולתם להשיג את הסכום של מחצית החוב תוך 90 יום, לאחר שהבנק המשיב ימסור לביהמ"ש ולב"כ המבקשים הודעה ותדפיס על סכום החוב העדכני שלהם לבנק המשיב ולשלם היתרה בתשלומים".

3.
הכרעה ודיון

א.
כפתיח להמשך הדברים אציין שההתחייבות המסויגת ("ככל יכולתם") לתשלום מחצית החוב תוך 90 יום, אינה מקובלת על בית-המשפט, כשעל הפרק חוב ממשי שקדם עוד למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, לפני כשנה וחצי.

ב.
לגופה של בקשה, על הפרק הליך "בגלגול שלישי" ורק במקרים קיצוניים, ייזקק בית המשפט לבקשה בנסיבות אלה – רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123.

ג.
ולגופן של טענות, אקבע שדינן לדחייה, ובתמצית הדברים אוסיף כדלקמן:-

1.
אשר לטענה כי לא נתאפשר למבקשים לזמן את שליח המסירה לחקירה על תצהירו. כאמור בהחלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל מיום 14.12.2016: "לאור נימוקי ב"כ הזוכה ותצהיר מבצע מסירת האזהרה שצורף לתגובתו, לפיהם החייבים סירבו לפתוח את הדלת ולקבל את האזהרות, על אף שלכאורה החייבת 2 נכחה בבית, מצאתי כי האזהרות נמסרו ובוצעו כדין. החייבים לא הביאו בבקשתם ראיות לכך שהאזהרות לא נמסרו כדין. לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי יש מקום לחקור את השליח מוסר האזהרות, אף בשל כלל הידיעה". על החלטה זו, לא הוגש ערעור, וכאמור אף שופט בית משפט השלום נדרש לסוגיה זו, תוך שנקבע כי: "כל הטענות הנוגעות למסירת האזהרה, חלף המועד להגשתן.. אילו רצו המבקשים להשיג על החלטה זו היה עליהם לעשות כן במועד החוקי מיום מתן ההחלטה (או קבלתה) ולא להמתין להחלטה מיום 5.1.17 ורק אז לערער עליה". מועד קבלת האזהרה הינו נושא שבעובדה, זו נקבעה כבר על ידי כבוד הרשם, ערעור עליה נדחה, ואינני בדעה שיש מקום לשקול בכך עתה, בשלישית. ומעבר לאמור, מהותית, פשיטא ופשיטא, שמלוא תמונת המצב הרלוונטית החל מהעובדה שההלוואה אינה מסולקת וכלה בעובדה שמתנהלים ההליכים דנן כלפי המבקשים – הכל, בידיעתם המלאה. בנסיבות אלה, לטענות במישור ההמצאה אין טעם ואין תכלית.

2.
אשר לטענה כי המבקשים נדרשים לפרוע מחצית מחוב הפיגורים כפי שהיה במועד פתיחת תיק ההוצל"פ. גם בטענה זו אין ממש ושימת לב לסעיף המהווה את גוף בקשתם המאפשר פרעון "מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות". ומהן התוספות, נכתב הדבר בס"ק (1) של אותו סעיף – עיין שם. נכונה אפוא פסיקת בית המשפט קמא, ראה ס"ק ב' בעמוד 3 לפסק הדין

ד.
הוצאות הדיון בסך של 2,500 ₪ - על המבקשים.

4.
ולפנים משורת הדין

א.
למרות כל האמור, ככל שבידי במבקשים להפקיד בקופת בית המשפט, בשלב ראשון, מחצית מהסכום העדכני שבפיגור תוך 30 יום, אהיה נכון לשקול בהחלטתי בשנית;

ב.
כדי למנוע מחלוקות יתירות, וכדי לאפשר את הדבר, יודיעני ב"כ המשיבים, כונס הנכסים, תוך 10 ימים את יתרת חוב הפיגורים. הודעתו לא תהווה נושא לכל דיון; ההודעה תישלח גם לב"כ המבקשים.

ג.
החלטתי בדבר דחיית הבקשה ( - הבר"ע), תיכנס לתוקף אופרטיבי תוך 30 יום מהיום, ללא צורך בכל החלטה נוספת, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת. הדחיה בכניסת החלטתי לתוקף נועדה לאפשר את הפקדת הסכום, ככל שהמבקשים ירצו בכך, ויוכלו לעמוד בכך. היה ויפקידו, יפנו ויבקשו שאשקול בהחלטתי בשנית.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ח, 11 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.








רצפ בית משפט מחוזי 9947-08/17 אברהם בראל, איבון בראל נ' בנק הפועלים בע"מ, עו"ד אברהם וקסלר כונס נכסים (פורסם ב-ֽ 11/01/2018)