פסקי דין על זוהר שלהבת | פסקי דין על בית אבי-חי

32972-04/16 סעש     25/01/2018




סעש 32972-04/16 זוהר שלהבת נ' בית אבי-חי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים




סע"ש 32972-04-16 שלהבת נ' עמותת בית אבי-חי
ע.ר 580465011




תיק חיצוני:

מספר תיק חיצוני









בפני

כבוד השופטת
שרה שדיאור


תובעת

זוהר שלהבת


נגד


נתבעת

עמותת בית אבי-חי
ע.ר 580465011






החלטה
1.
בפני
בית הדין בקשות שונות נדון בהן כסדרן.
2.
בפני
בקשת התובעת להעיד עדים, אשר לא נתנו תצהיר. הבקשה מתייחסת למר מיכה ינון, גב' דניאלה צ'וקלר,מר דוד פרוינד, גב' רונית בלנקובסקי, גב' מיכל נקר ועו"ד יפית אורבך.
3.
בתצהיר התובעת שצורף לבקשה נאמר כך, ביחס לנסיונות לקבל תצהיר מטעמם:
4.
בהחלטה מיום
28/9/17 נקבע כך:

"7.סירב עד לאמת את דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד לביה"ד יחד עם הגשת תצהיריו בקשה להתיר לו להעיד את אותו עד בע"פ בזמן הדיון. בבקשה יפורטו ניסיונות בעל הדין או בא כוחו לקבל תצהיר מהעד, הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר ותמצית העובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן. אם תאושר הבקשה על ידי ביה"ד, על הצד לדאוג להגיש בקשה להזמין את העד ליום הדיון.
8.בקשתו של צד להזמנת עדים אשר לא ניתן להגיש את עדויותיהם בתצהיר, תידון ע"י השופט הדן בתיק לאחר הגשת התצהירים. אם לא יוגשו הפרטים הנדרשים עפ"י החלטה זו, לא יוזמן העד."
כבר בשלב זה יאמר כי תצהיר התובעת אינו מפרט
ניסיונות בעל הדין או בא כוחו לקבל תצהיר מהעדים , הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר ותמצית העובדות
. האמירה בתצהיר כללית ביותר, גם בבקשה אין מועדי פניה לעדים
ותגובה פרטנית, ומהכחשת הנתבע עולה שלעו"ד אורבך לא הייתה פניה אלא באגב אורחה.
5.
התובעת הפנתה את בית הדין לפסיקה. בע"ע 668/05 יהודית מרום נ. הקואופ (פורסם בנבו) מציין בית הדין הארצי הנכבד כך:
"הכרעה
6.
על פי החלטת נשיא בית דין זה מיום 30.10.05, התנהל הדיון בערעור בדרך של סיכומים בכתב.
תקנה 53 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, עניינה בהזמנת עדים, וזה לשונה:
"(א) בית הדין או הרשם רשאי להזמין אדם להעיד בפני
ו להיחקר כעד או להגיש מסמך.

(ב) ...

(ג) הוראות תקנות 178 עד 189 לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו, בשינויים המחויבים, על הזמנת עדים לפי תקנה זו".
ככלל, שיקול דעתו של בית הדין האזורי בענייני הזמנת עדים הינו רחב, ויוגבל בעיקר על ידי עקרונות הצדק והוראות שנקבעו בחקיקה. בהתאם לפסיקה, בכל הנוגע לניהול דיונים, יודרך בית הדין על ידי עקרונות יסוד של דיני הראיות
. (דב"ע מג/3-121
תכשיטי אבדור - כספי, פד"ע טו 212, 216).
בהתאם לסעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין, באין הוראה אחרת. אם ראה בית המשפט, כי אין בעדות צורך, או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת, רשאי הוא לסרב לבקשה להזמנת עדות זו."(דגש שלי ש.ש.)
6.
לאורו נלך!

7.
נוכח העובדה כי בבקשה אמירה כללית ביותר על נסיון לקבל תצהיר, ללא מועד, זהות הפונה , נימוק הסירוב וכד' לא עולה התצהיר בקנה אחד עם האמור בהחלטת בית הדין או בפסיקה זו של
בית הדין הארצי.כבר מטעמים אלה דין הבקשה להידחות.
8.
עוד, בפני
התנגדות מפורטת של הנתבעת המתייחסת הן לרלוונטיות של העדים, הן להעדר תמצית עדות המתבקשת
כדין והן למעורבות הספציפית או העדר המעורבות של כל אחד מהעדים שנתבקשה העדתם.
9.
לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים מצאתי כי אין להזמין את העדים כל אחד ומטעמיו הספציפיים כמפורט מטה.
10.
במוס' והפלו' שהגישו הצדדים נקבע גדר המחלוקת כך:

11.
על כן התמצית שנרשמה ,ככל שניתן לראותה כתמצית עדות, ביחס לעדים המבוקשים מיכה ינון ודוד פרוינד אינה רלוונטית כלל לפלוגתאות.שניהם לא היו מעורבים בניהול ברמה שיוכלו להעיד על הפרה, או על השימוע, פרוינד אף פרש קודם. עדותם גם אינה רלוונטית לשאר הפלו'.מטעם זה נדחית הבקשה להעדתם.
12.
בתאריך 14/12/17 הוגש תצהיר התובעת עם נספחיו. לא צורף תצהיר של משהו אחר.
13.
התובעת טענה בתצהיר התמיכה בבקשה לזימון העדים כי תכלית העדתם היא להראות "שיטה" וכלשונה:
14.
בפירוט שהוגש ע"י הנתבעת ביחס לכל עד עולה כי נסיבות הפסקת עבודתו של לפחות שלושה
מבין אלו שעדותם התבקשה ייחודיות להם ספציפית, ושונים זה מזה ומטענות התובעת לחלוטין. כך לגבי
מיכה שכלל אינו "עובד", דוד שפרש בגין גיל וגב' רונית שנסיבות סיום העסקתה ידועות ושונות בתכלית השוני. הבקשה להעדתם נדחית מחמת שאינם יכולים להצביע על שיטה בכל הנוגע אליהם או בנוגע לתובעת.
15.
עוד, בעניין הוכחת "שיטה" נקבע בפסיקה כי זו לגיטימית בנסיבות מאד מסויימות. כך בפס"ד ה

דיון נג/154-3 (ארצי)
פנחס נבון נ', פ''ד כז(1) 367 נקבע:

"חשיבות מיוחדת נועדה לעדות בדבר פיטורי "שיטה" במקרה של פיטורים פוליטיים, כאשר העובד טוען למעשים דומים שנעשו באותו מועד, או במשך תקופה קצרה, שבמהלכה פוטר. הוכחת "שיטה" יכולה להצביע הן על כוונתם של נציגי הרשות הציבורית והן על תום לבם (או חוסר תום לבם)."
רוב אם לא כל הפסיקה בנוגע ל"שיטה" בפיטורים נוגעת לפיטורים פוליטיים במגזר הציבורי.
16.
אולם בהליך שבפני
לא מדובר בפיטורים פוליטיים. לא מדובר ברשות ציבורית ולא נטען להיותה דו מהותית אפילו. על כן לא חלה פסיקה זו. גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
17.
בעניין דניאלה, עולה כי זו הייתה כפופה לתובעת ולכן נסיבות סיום העסקתה ידועות לתובעת. עליהם תוכל לתת עדותה בעצמה ולהיחקר נגדית.בכך תוכל לבסס טענתה ל"שיטה".
18.
מאידך
ככל שדניאלה תאלץ להעיד על פי בקשה זו, תימצא במצב בו עדותה תסתור הסכם סיום העסקה עליו חתמה לשמירה על סודיות. ספק אם במצב זה יהיה בעדותה לשפוך אור על משהו ממה שהתרחש נוכח המילכוד המובנה
בו תימצא העדה. ככל שאין בעדות עדה להועיל, וכך אנו סבורים, אין מקום לזמנה. הבקשה לגביה נדחית.
19.
דברים אלה יפים גם בעניינה של מיכל, אשר סירבה לתת תצהיר. אף היא תמצא במילכוד זה, ועל כן יעילות עדותה מוטלת בספק. משכך נדחית גם בקשה זו.
20.
באשר להעדת עו"ד אורבך-עו"ד אורבך היא באת כח
עמותת בית אבי חי. היא לא עבדה עבור התובעת באופן אישי אלא במסגרת השירות שניתן לעמותה. בין עו"ד אורבך למשיבה יש חסיון עו"ד – לקוח. המשיבה ציינה בתגובתה כי לא ויתרה על חסיון זה. משכך תהא עו"ד אורבך מנועה מלמסור מידע לגביו המשיבה לא ויתרה על החסיון.
21.
על כן ממילא איזו תועלת תקום מהעמדתה על דוכן העדים אם לא תוכל למסור מידע. הבקשה נדחית.
22.
על כן לאחר שבחנתי את הפסיקה הרלוונטית, ואת טיעוני הצדדים ותצהיריהם, ואת פסיקת בית הדין ובתי המשפט, מצאתי כי אין לאשר העדת עדים שביקשה התובעת, כל עד והטעמים הספציפיים הנוגעים לו. בקשה זו נדחית.
23.
בפני
בקשת הנתבעת ליתן צו להפקדת ראיה בתיק בית הדין את דיסק השמע עצמו ,וכן בקשה להגשת תמלול מלא של דיסק ההקלטה שהגישה התובעת.
24.
התובעת הגישה תגובה ב-14/12/17 וצירפה תצהיר שזו לשונו :
25.
בתצהיר התובעת בסע' 31 נכתב לאחר תוכנו:
26.
בנספח ת/3לתצהיר התובעת בתמליל בראשיתו נכתב:
27.
בנספח ת/4 לתצהיר התובעת
נכתב :
28.
על כן ברור מהכתוב ע"י המתמלל ,כי התמלילים אינם מלאים ,לא מדובר ב"תמליל השיחה" כאמור בתצהיר אלא בתמליל שתומלל " באופן חלקי בהתאם לבקשת הלקוחה."
29.
בנסיבות אלה יש ממש בטענת הנתבעת כי המסמך אינו שלם וכי יש לצרף אליו דיסק שמע ותמלול מלא כדי שבפני
הצדדים ובית הדין יהיה המידע המלא.
30.
בית הדין הארצי הנכבד נתן דעתו על סוגית אופן הגשת תמליל בפסד ע"ע 36076-06-10 י. קל לי תעשיות נ. דימיטרי מלי (פורסם בנבו)

,שם מציין כי אף שבית הדין אינו כבול בדיני ראיות,"השאלה
העיקרית היא תמיד זו אם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע, ואם התשובה לכך היא בחיוב, כי אז הונח היסוד לקבילותה"
ובהמשך "ההלכות דלעיל אומצו בשינויים המחוייבים גם בבתי הדין לעבודה. עולה מהן כי דרך המלך להגשת הקלטה כראיה
היא באמצעות הגשתו של סליל הקלטה עצמו או המדיה הדיגיטלית בה בוצעה ההקלטה יחד עם תצהיר ...דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדוייקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר , או אישור אחר של מי שערך אותו."(סע' 15 לפס"ד).גם בסייגים מונה בית הדין את העיקרון של חשיפת האמת לעשיית הצדק. וכלשונו"על מנת לוודא את מהימנות ההקלטה והיותה משקפת באופן אמיתי את שנאמר ע"י המוקלט".(דגשים שלי ש.ש.)
31.
משכך, תמליל לא מלא לא יכול לשקף נאמנה את כל שנאמר ע"י המוקלט או ע"י הצדדים ולא יכול לאפשר חשיפת האמת.
32.
האמור
בתצהיר אינו עולה בקנה אחד עם האמור ברישא התמליל בדבר היותו חלקי. הנתבעת אף טוענת כי שמעה את הדיסק וכי התמליל אינו משקף את מלואו.
33.
על כן התובעת תגיש לבית הדין עותק
מהדיסק של ההקלטה שמצויה גם אצל הנתבעת. אם אינו בידה תאפשר הנתבעת העתקת הדיסק המצוי אצלה. בנוסף תגיש התובעת לבית הדין עותק תמלול מלא ומדוייק של השיחות , המצויות בדיסק.זאת תעשה תוך 14 יום.
34.
לא למותר להדגיש כי כל שהצדדים מעוניינים להשמיע את הדיסק בדיון, יביאו למועד ההוכחות ציוד מתאים מטעמם להשמעתו.
35.
בשלב זה אין צו להוצאות אך הבקשות ותוצאתן יילקחו בחשבון בהמשך ההליך, בכל שלב וכן בסיומו.
36.
תצהירי הנתבעת יוגשו תוך 60 ימים ממועד החלטה זו.
ניתנה היום, ט' שבט תשע"ח, 25 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.











סעש בית דין אזורי לעבודה 32972-04/16 זוהר שלהבת נ' בית אבי-חי (פורסם ב-ֽ 25/01/2018)