פסקי דין על ארז סעד | פסקי דין על ארז מזרחי | פסקי דין על שווארמה 15 (מ.ז) |

42349-07/16 תאמ     22/01/2018




תאמ 42349-07/16 ארז סעד נ' ארז מזרחי, שווארמה 15 (מ.ז) בע"מ








בית משפט השלום ברמלה


22 ינואר 2018
תא"מ 42349-07-16 סעד נ' מזרחי ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר נועם רף


מבקש

ארז סעד


נגד


משיבים

1.ארז מזרחי
2.שווארמה
15 (מ.ז) בע"מ



החלטה

כללי
:

בפני
בקשת התובע (להלן: "המבקש") להורות על היפוך סדר הבאת הראיות, כך שהנתבעים (להלן: "המשיבים") יביאו ראיותיהם
תחילה.

טענות המבקש
:

לטענת המבקש המחלוקת בין הצדדים אינה נסובה על העובדות בכתב התביעה, אלא עובדות נוספות שטענו המשיבים.

ביום 6.3.2016 המשיבים חתמו על הסכם זיכרון דברים לרכישת החנות של המבקש (להלן: ההסכם").

בהתאם להסכם, משיב 1 רכש מהמבקש את הציוד של המבקש בנכס, לרבות מקררים, כיסאות, שולחנות, ציוד מקצועי לפלאפל, כלים סניטריים וכדומה כנגד תמורה כספית בסך 52,650 ₪.

ביום 17.3.2016 לאחר שבעל הנכס אישר את הערבת הזכויות בשכירות, משיב 1 שילם לתובע 26,325 ₪.

בין הצדדים סוכם שמסירת החזקה בחנות וכנגדה תשלום יתרת התמורה בסך של 26,235 ₪ נוספים יבוצעו ביום 29.3.2016 בשעה 18:00.

דא עקא, כמה ימים לפני מועד המסירה משיב 1 ושותפו פנו לבנו של המבקש וטענו שהאחרון הטעה אותם ונתן להם לחשוב שניתן להקים בחנות דוכן שווארמה ואין כך הדבר.
לפיכך, הם מעוניינים לבטל את העסקה ולשלם את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בסך של 10,000 ₪.

המבקש סירב והחזקה בחנות נמסרה לידי משיב 1 ביום 29.3.2016, מבלי שהמשיבים שילמו את יתרת סכום התמורה.

המשיבים מפעילים כיום את חנות הפלאפל ועושים שימוש בציוד שנרכש מהמבקש.

אין מחלוקת על כך שההסכם נשוא התביעה נחתם והחזקה נמסרה.

אין מחלוקת על הסכומים.

משיבה 2 טוענת שהטעו אותה.


לפיכך, נטל הבאת הראיות מתהפך.

טענות המשיבים
:

לטענת המשיבים אין מקום להיפוך נטל הראיות.

אמנם נחתם זיכרון דברים בין הצדדים, אך יש מחלוקת לגבי סוג העסקה שבוצעה ותוכנה.

הצדדים התקשרו בהסכם לרכישת ציוד העסק של המבקש.

הוסכם שהדברים יעשו תוך חתימת הסכם שכירות בין המשיבים לבין בעל המקום.

התקשרות נערכה לאחר שהמבקש הונה את המשיבים והציג בפני
הם מצג שווא לפיו ניתן להקים במושכר עסק למכירת שווארמה.

ציוד העסק הנמכר לא היה שווה את הסכום שסוכם בגין מכירתו, כאשר התמורה הוסכמה בכדי לאפשר את קבלת ושכירת החנות.

בהסכם ההתקשרות עם משכיר החנות צוין מפורשות שמטרת השכירות הינה הפעלת עסק לממכר שווארמה.

לאחר ההתקשרות עובדת עירייה התקשרה למשיבים והבהירה להם שנאמר למבקש עוד קודם לכן שהעירייה לא תיתן רישיון עסק למכירת שווארמה לאור גודל המושכר.

בהתאם המשיבים הודיעו למבקש שהם מעוניינים לבטל את ההסכם ומוכנים לשלם פיצוי, אך המבקש סירב.

בנסיבות אלו הודיעו המשיבים למבקש שהם לא ישלמו לו את הסכום שסוכם תחילה.

החנות סגורה מזה כ-3 חודשים.

יש מחלוקת גם לגבי הפיצוי המוסכם. המבקש סבור שהסכום הוא 11,700 ₪ ואילו משיבה 2 סבורה שמדובר בסך של 10,000 ₪.


דיון והכרעה
:

תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש – יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158."

כלומר, במקרה בו הנתבע מודה בעובדות שהעלה התובע אך טוען שאין ליתן לו את הסעד המבוקש, הנתבע יביא בפני
בית המשפט את ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, ורק אחריו יביא התובע את ראיותיו.

כב' השופט אורי גורן כתב על שינוי סדר הבאת הראיות בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שתים עשרה, תשע"ו-2015) בעמ' 545 באומרו:

"סדר הבאת הראיות משתנה בנסיבות הקבועות בתקנה 159 שעניינה הודיה בעובדות. התקנה קובעת כי כאשר הנתבע מודה בעובדות, אך טוען כי למרות זאת אין התובע זכאי לסעד המבוקש, הנתבע הוא הפותח במסכת הראיות. למצב של "הודאה והדחה" – המתקיים כל אימת שנתבע מודה בעובדותיה המהותיות של עילת תביעה ומוסיף טענות אחרות העשויות להביא לדחייתה – יש פן מהותי ופן דיוני. הפן הדיוני הוא כי סדר הטיעון הרגיל הקבוע בתקנה 158 לתקנות נהפך והנתבע הוא שיפתח בהבאת ראיותיו.
דוגמה להעברת נטל השכנוע ולחובת הנתבע להתחיל בהבאת ראיות על פי תקנה 159, היא כאשר נטענת טענה שלפיה החיובים הישנים ככל שעומדים הם לעצמם, נבלעו בהסכם החדש ופקעו.
כאשר המחלוקת העיקרית בין הצדדים לא נסבה על העובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא על עובדות נוספות שטענו הנתבעים ושנדרשו לבירור השאלה המשפטית אם הודעת ביטול החוזה ניתנה כדין, מצב זה נכלל בגדרה של תקנה 159, הקובעת את סדר הטיעון כשיש הודיה בעובדות."

ברע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן (פורסם בנבו, 23.2.2012) בית המשפט התייחס לדוקטרינת "הודאה והדחה" בקובעו:

"דוקטרינה זו מבוססת בפסיקתנו ורווחת היא אף בשיטות משפט אחרות (ראו המובא בע"א 11100/02 חצור נ' דותן, 16.2.2004, פסקה 18 [פורסם בנבו] (להלן: עניין חצור)). יישומה הקלאסי של דוקטרינה זו הוא במקרה בו נתבע טוען "פרעתי" – כיוון שהוא מודה בקיומה של עילת החיוב, אך מעלה טענת "הדחה" שבגינה הוא פטור מלשלם, עליו להוכיח את קיומה של טענה זו.

כמובן, אף שיישומה הקלאסי של הדוקטרינה של "הודאה והדחה" במשפט הישראלי הוא המקרה של טענת "פרעתי", אין היא מוגבלת למקרה זה, וחלה היא על כל מקרה שבו הודה הנתבע או שהוכחו במלואם הרכיבים הנדרשים להקמת עילת החיוב והנתבע מעלה טענה אחרת שבגינה הוא פטור מלשלם; ראו י' קדמי על הראיות (מהדורה שלישית, תשס"ד-2003) 1530 ואילך. ניסוחה הכללי של הדוקטרינה הוא כי "בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש... מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרימו, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה" (עניין חצור, פסקה 18)."

בעניינו אנו, המשיבים מאשרים שחתמו על ההסכם, לרבות הסכומים הנקובים בו. זאת ועוד, המשיבים מאשרים קבלת חזקה בנכס ושלא שילמו למבקש את יתרת התמורה בסך של 26,235 ₪. המבקשים מעילים טענה של הטעיה.

לאור האמור לעיל, מוקבלת עלי טענת המבקש כי יש להחיל את הוראות תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, כך שהמשיבים הם אלו אשר יביאו ראשונים בפני
בית המשפט את ראיותיהם ורק אחר כך יביא המבקש את ראיותיו.

מבלי לפגוע באמור לעיל, עדין מוצע לצדדים לבוא בדין ודברים.

ניתן גם להציע לצדדים הליך גישור במסגרת המנ"ת בבימ"ש, ללא עלות כספית. ככל שהצדדים מסכימים יגישו הודעה בהתאם.


המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.







ניתנה היום,
ו' שבט תשע"ח, 22 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 42349-07/16 ארז סעד נ' ארז מזרחי, שווארמה 15 (מ.ז) בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/01/2018)