פסקי דין על אלעד גדן | פסקי דין על אמיר עקרון | פסקי דין על נילמט השקעות |

31219-02/17 תק     17/01/2018




תק 31219-02/17 אלעד גדן נ' אמיר עקרון, נילמט השקעות בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



ת"ק 31219-02-17 גדן נ' עקרון ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט בדימוס
הרווי גרובס


התובע

אלעד גדן


נגד


הנתבעים

1.אמיר עקרון

2.נילמט השקעות בע"מ







פסק דין



עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן פסק הדין.

1.
זו תביעה לפיצוי כספי לפי סעיף 30 א' לחוק התקשורת (בזק ושירותים
התשמ"ב
1982(להלן: "החוק").

התובע טוען שקיבל 6 דברי דוא"ל מאת הנתבעת (להלן: "הפרסומים") בין חודש מרס 2015 עד מאי 2017 וזאת מבלי הסכמתו.
התובע עותר לסכום המרבי בגין כל פרסום 1,000 ₪ ועוד 1,350 ₪ בגין הוצאותיו.

2.
לטענת התובע היה קשר מסחרי בינו לבין הנתבעת ב-09.09.2014 עד 03.01.2015, עת פנה התובע למנהלת הנתבעת בבקשה לקבל מחיר לרכישת טיול לעובדי התובע.

הצדדים לא הגיעו להסכם בקשר לטיול.

לטענת התובע, על אף זאת הנתבעת החל משלוח פרסומים אל התובע.

ב-18.03.2015, נשלחה הזמנה לתובע על ידי הנתבעת לאירוע, המיועד למשתתפי טיולים.

לטענת התובע שלח דואר אלקטרוני לנתבעת ביום 18.03.2015 ולהלן לשונו:

"אבקש להפסיק לשלוח אלי מיילים תודה".

על אף זאת הנתבעת שלחה את הפרסומים נשוא התביעה.
התובע גם מלין על כך שבאף אחד מהפרסומים לא הופיעה על גבי דבר הפרסום לינק או אפשרות לחדילה.


יודגש שהתובע ערך כתב תביעה מפורט המכיל 12 עמודים ומספר רב של נספחים.
התובע,


בסגנון


מודרני, דאג לא רק לטעון את טענותיו העובדתיות אלא לטעון טענות משפטיות ואף התייחס למספר תקדימים.
אולם, לא בכתב התביעה ולא בעדותו בפני
יש הסבר לכך מדוע התובע סבור שמגיע לו הסכום המרבי בגין כל פרסום.

3.
הנתבעים סבורים שיש לדחות את התביעה על הסף.
לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני מקבל את עמדת הנתבעת ולכן אני דוחה את התביעה. להלן הנימוקים לכך:


א.
לגבי ההודעה מיום 18.03.2015:

הודעה זו אינה נופלת בהגדרה דברי פרסומת בחוק.
דובר בהמשך התכתבות פרטנית בין בעלי הדין – קרי נציגת הנתבעת לבין נציגת חברת
ael-group
(אלעד עדן גרופ) המופנית אל גב' מורן והתובע עצמו.
בהודעה ניתנה הוראות לגבי הגעה להשתתפות בטיול רכבי שטח אותה התבקשה הנתבעת לארגן עבור חברת התובע.
מכלל הראיות המסקנה היא שהאימייל של התובע באותו מועד שבו הוא מבקש לא "לקבל מיילים" היא תגובה להודעה זו, ולמעשה מסמן את סיום הקשר העסקי בין בעלי הדין, אשר התנהל ביניהם לפני כן בהסכמה הדדית – לכן אין בסיס לעתירת
התובע בהקשר להודעה זו.

ב.
לגבי יתר ההודעות:

עיון
בהודעות שהתובע צירף לתביעתו מגלה שלא נשלחו אליו באופן אישי אלא לכתובת דוא"ל של חברות שונות:

"אינטל", "אימיוני פרמה", "שגריר", "גוגל" ו-"פסגות".

לא ברור אם כן כיצד התובע מוסמך לעתור לפיצוי בשם אותן חברות.

לא ניתן ללמוד מכתב התביעה הקשר בין אותן חברות לבין התובע. נכון הדבר שעיון בהודעות מגלה שחלקן הגיעו ל:

eden groupltd mail
" זו כנראה חברת בשליטה של התובע.

אך החברה לא הגישה תביעה זו אלא התובע עצמו.

לכן מסקנתי היא שאין לתובע באופן אישי מעמד להגיש את התביעה או לזכות בפיצוי לפי החוק.

ג.
על מנת לזכות בפיצוי על פי חוק, חייב התובע להוכיח שהוא זה שקבל את דברי הפרסומת.

ניכר בתיק זה שאין כתובת מייל פרטי של התובע באף אחת מההודעות שעליהן הוא מתלונן.

די בכך לדחות את תביעתו.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

על התובע לשלם הוצאות הנתבעים בסכום של 1,250 ₪ וזאת תוך 30 יום שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
א' שבט תשע"ח, 17 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 31219-02/17 אלעד גדן נ' אמיר עקרון, נילמט השקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/01/2018)