פסקי דין על עו"ד אהוד גינדס (נאמן) | פסקי דין על רו"ח גבריאל טרבלסי (נאמן) | פסקי דין על אמיר ברטוב (נאמן) | פסקי דין על בנק הפועלים | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על עובדי חברת מגה קמעונאות ואח' |

31163-01/16 פרק     29/01/2018




פרק 31163-01/16 עו"ד אהוד גינדס (נאמן), רו"ח גבריאל טרבלסי (נאמן), אמיר ברטוב (נאמן) נ' בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, עובדי חברת מגה קמעונאות בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



פר"ק 31163-01-16 מגה קמעונאות בע"מ ואח'
נ' אלון רבוע כחול ישראל בע"מ ואח'




לפני כבוד השופט אילן ש' שילה




בעניין: פקודת החברות

ובעניין: אלון רבוע כחול ישראל בע"מ חברות 500106217 (להלן "החברה")



המבקשים:
1. עו"ד אהוד גינדס (נאמן)
2. רו"ח גבריאל טרבלסי (נאמן)
3. אמיר ברטוב (נאמן)
ב"כ עו"ד בן זקן
ועו"ד מנדלבאום


נגד


המשיבים:

1. בנק הפועלים בע"מ
ב"כ עו"ד רונן מטרי
ועו"ד בן נפתלי
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
3. עובדי חברת מגה קמעונאות בע"מ
4. בנק מזרחי טפחות בע"מ
5. מגדלי תוצרת חקלאית וארגוני המגדלים
ב"כ עו"ד אורי דגן
6.
כונס הנכסים הרשמי
ב"כ עו"ד אורי ולרשטיין



החלטה



(בקשה 168)

זו בקשת הנאמנים לפסיקת שכר טרחתם במסלול של "שכר חלוקה" לפי הוראות תקנה 8א לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א- 1981 (להלן: "התקנות").
רקע כללי
1.
ביום 18.1.16 דנתי בבקשת מגה קמעונאות בע"מ (להלן: "החברה") להקפאת הליכים בעניינה, כשבתום הישיבה הוריתי על הקפאת הליכים ומיניתי את רו"ח גבריאל טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב נאמנים. הבקשה למתן צו הקפאת ההליכים הוגשה לאחר שכשל ניסיון שעשתה החברה לעמוד בתנאיו של הסדר נושים, שאותו אישרתי לבקשתה בחודש יולי 2015 (פר"ק 61098-06-15).

2.
החברה עסקה בהפעלת רשת מרכולים, ודורגה כמספר שתיים בגודלה, הן בהיקף המכירות, הן במספר הסניפים והן במספר העובדים. ערב הקפאת ההליכים הפעילה החברה 127 סניפים ברחבי הארץ והעסיקה כ-3,500 עובדים. במועד הקפאת ההליכים היו לחברה נושים רבים שהיקף נשייתם יותר מ- 1.3 מיליארד ₪. אפשר לחלק את הנושים לשלושה סוגים: נושים בדין קדימה (עובדים ורשויות), נושים רגילים (בדרך כלל ספקים) שנשייתם הייתה בחברה בלבד (להלן: "נושים רגילים"), ובנקים וחברות ביטוח אשראי (להלן: "נושים פיננסיים") שלנשייתם בחברה ניתנו ערבויות של חברת האם של החברה - אלון רבוע כחול ישראל בע"מ (להלן: "רבוע כחול"), או שרבוע כחול התחייבה ישירות כלפיהם לפרוע את נשייתם בחברה.

3.
עם מינוים החלו הנאמנים בפעולות לייצוב החברה, ובד בבד בפעולות לאיתור משקיעים אשר ירכשו את החברה כמקשה אחת, לצורך המשך הפעלתה.

4.
בסבב המכירה הראשון קיבלו הנאמנים שתי הצעות, אשר הגבוהה שבהן עמדה על 160 מיליון ₪, בתוספת תמורה עבור המלאי, אשר הוערך באותה עת ב- 130 מיליון ₪. הנאמנים סברו כי הצעות הרכישה אינן משקפות את שווי החברה, שעל כן החליטו להפסיק את ניסיון המכירה ולהמשיך בהפעלת החברה, תוך נקיטת פעולות התייעלות שיביאו את החברה לכלל רווחיות בעסקיה ולשיפור אפשרויות מכירתה.

5.
בטרם פנו לניסיון שני למכירת החברה, המשיכו הנאמנים בהפעלת החברה ובהצלחה. לא אסקור כאן את כל פעולות הנאמנים שהפעילו את החברה עד למועד מכירתה, תוך יישום תכנית להבראתה, שהרי הדברים מפורטים בדוח שהגישו הנאמנים ביום 15.11.16 לסיכום תקופת הקפאת ההליכים ובדוח המצורף לבקשתם דנן. מכל מקום בתום כארבעה חודשים להפעלת החברה החלו הנאמנים בסבב שני למכירתה. הפעם קיבלו הנאמנים שש הצעות חדשות. לאחר התמחרות וניהול משא ומתן עם המציעים סברו הנאמנים כי הצעת חברת יינות ביתן בע"מ (להלן: "יינות ביתן") היא הטובה ביותר והגישו, ביום 10.5.16, בקשה לאישור הסכם למכירת החברה ליינות ביתן, ולכינוס אסיפות נושים לשם אישור הסדר נושים המושתת על הסכם זה. על פי ההסכם התחייבה יינות ביתן לשלם תמורת החברה סכום שבין 275 ל-320 מיליון ₪ (כשהתמורה עשויה לגדול עד 365 מיליון ₪ בהתקיים תנאים מסוימים), וזאת נוסף על סכום של 130 מיליון ₪ עבור המלאי. כאן אולי המקום לציין שתשלום התמורה, לרבות התמורה עבור המלאי, נפרס למשך תקופה של 4 שנים כשתחילת התשלומים
90 יום לאחר העברת החברה לידי יינות ביתן.

בתום ישיבה שכינסתי לדיון בבקשה זו של הנאמנים, ביום 16.5.16, אישרתי את הצעת ההתקשרות של הנאמנים עם יינות ביתן, והוריתי לנאמנים להביא את הצעת ההתקשרות ואת הסדר הנושים המוצע, לאישור אסיפות הנושים. על החלטה זו הגישה קבוצת בן משה, אחת המציעות ומי שרכשה לאחר מכן את השליטה בחברת רבוע כחול, בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון. הבקשות נדחו בהחלטה מיום 24.5.16 (רע"א 4077/16 מפי השופט נ' סולברג).

6.
ביום 29.5.16 הגישו הנאמנים דוח בדבר תוצאות אסיפות הנושים ובקשה לאישור הסדר נושים לחברה. בדוח דיווחו הנאמנים כי:

א.
יינות ביתן נאותה להעמיד את הצעתה על סכום של 455 מיליון ₪ (כולל המלאי), וויתרה על התנאים שבהם התנתה את הגדלת התמורה.

ב.
הנאמנים התקשרו בהסדר פשרה עם רבוע כחול, שהותנה באישור בית המשפט ובאישור הסדר נושים לרבוע כחול, אשר אף בעניינה הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים (להלן: "הסדר הפשרה").
בהסדר הפשרה התחייבה רבוע כחול לפרוע במישרין לנושים הפיננסיים חובות שחבה כלפיהם בסכום של 350 - 400 מיליון ₪[1]

, וליטול על עצמה תביעות חוב של הנושה פרוביזור ושל המוסד לביטוח לאומי (בסכום שבין 20 לבין 70 מיליון ₪), מבלי שתהא לה זכות חזרה לחברה ולקופת הנאמנים. כן הסכימה רבוע כחול לוותר על תביעת החוב שהגישה לנאמנים. הנאמנים מצדם ויתרו על תביעות כספיות שהיו לחברה נגד רבוע כחול.

ג.
לאור שיפור הצעתה של יינות ביתן והסדר הפשרה עם רבוע כחול, הציעו הנאמנים הסדר לנושי החברה, לפיו הנושים הפיננסיים, הנושים בדין קדימה והנושים המשותפים כהגדרתם בהסדר הפשרה יהיו זכאים לדיווידנד בשיעור של 100%, והנושים הרגילים יזכו, להערכת הנאמנים, לדיווידנד בשיעור של 55%. ההסדר זכה לרוב גורף בכל קבוצות הנשייה.

ביום 5.6.16, לאחר שנתקבלה עמדת כנ"ר שתמכה באישור הסדר הנושים, אישרתי את ההסדר, כפוף לקבלת אישור הממונה על ההגבלים העסקיים.
ביום 7.7.16 הגישו הנאמנים דוח מעדכן בדבר השלמת עסקת המכר, שבו דיווחו כי התקבל אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, וכי ביום 30.6.16 נעשו הפעולות שנדרשו להשלמת העסקה, כך שהחל מיום 1.7.16 פועלת החברה תחת שליטתה של יינות ביתן.
ביום 28.8.16 אישרתי הסדר נושים לרבוע כחול (פר"ק 18975-05-16), ובתוך כך את הסדר הפשרה שבין החברה לבין רבוע כחול.




הבקשה, ההתנגדויות והשתלשלות הדיון


7.
הבקשה שהוגשה ביום 3.1.17, כוללת "דוח בקשר עם ייצוב החברה וניהולה בתקופת הקפאת ההליכים בדבר הסדר הנושים ותהליך מימושו" (שהוגש בעיקרו כ"דוח לסיכום תקופת ההקפאה" ביום 15.11.16). הנאמנים מפרטים תחילה, פרט היטב, את פעולותיהם, הקשיים שעמדו בפני
הם, מאמציהם, הצלחותיהם והישגיהם. בחלקה האחרון של הבקשה עותרים הנאמנים לפסיקת שכר טרחתם. כאמור, הבקשה מעוגנת בהוראות תקנה 8א שעוסקת בפסיקת שכרם של בעלי תפקיד לפי שיעור החלוקה לנושים ושיעור החזר הנשייה, דהיינו שכר מדורג באחוזים מסכום החלוקה הכולל לנושים, כאשר שיעור האחוזים גדל ככל שגדל שיעור החזר הנשייה לנושים מתוך כלל נשייתם.

אביא כאן את נוסחה של תקנה 8א, על שני סעיפי המשנה שבה:
"



8א.
(א)
בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טרחה כאמור בתקנות 7 ו-8, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן:
שיעור חלוקה בפועל באחוזים לכל

שכר מזערי ומרבי באחוזים,

הנושים מסך כל נשייתם המוכחת

מסך כל הנשייה לחלוקה

(1)?80 ומעלה
11-12

(2)?70-79
10-11

(3)?60-69
9-10

(4)?50-59
7-9

(5)?40-49
5-7

(6)?30-39
4-5

(7)?20-29
3-4

(8)?10-19
2-3

(9)?0-9
לא יותר מ-2

(ב)
על אף האמור בפסקה (1) בטבלה שבתקנת משנה (א), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, שנבעו ממאמץ מיוחד, שעות עבודה רבות, הצלחה מוכחת בביצוע התפקיד וחלוקת הרכוש ומשך זמן קצר במיוחד לסיום תפקידו, רשאי בית המשפט לפסוק לבעל תפקיד שפעל כאמור באותה פסקה לא יותר מ-15% ולא פחות מ-12% מסך הנשייה לחלוקה.
"

את תחשיב שכרם ערכו הנאמנים לפי מדרגת החישוב העליונה שבתקנה 8א(א) חלופה 1, כאשר לטעמם החזר הנשייה לנושים, על פי הצפי הקיים, יגיע לשיעור של יותר מ- 80%, עד כדי 85% (ר' ס' 252 ו-258 בבקשה). המדרגה העליונה קובעת את השכר בשיעור שבין 11% לבין 12% מסכום החלוקה לנושים, והנאמנים מבקשים לפסוק להם
שכר טרחה מלא וסופי שיעמוד על השיעור המרבי שנקבע למדרגה זו (12%), ולהגדיל שיעור זה ל- 15% בגין מאמץ מיוחד כמתאפשר על פי הוראת ס"ק ב' בתקנה. חישוב שכזה מביא את שכר הטרחה הכולל שיגיע לנאמנים, עם סיום עבודתם וחלוקת מלוא המקורות הכספיים שיהיו בקופתם לנושים, ל- 154 מיליון ₪. בשלב זה, שבו טרם הושלמה החלוקה, מבקשים הנאמנים לפסוק להם שכר טרחת ביניים בשיעור של 7% מהסכום שחולק עד כה, העומד לשיטתם על 486 מיליון ₪, קרי 34 מיליון ₪. לבקשה צורף דוח כספי שערך רואה חשבון פסי.

8.
לבקשה מתנגדים נושים שהם ארגון מגדלי הירקות, מועצת הצמחים ומגדלי תוצרת חקלאית (להלן: "ארגוני החקלאים") ובנק הפועלים לגבי חלק מנשייתו שלא נכללה בנשיית הנושים הפיננסיים, מפני שלא נכללה בין התחייבויות רבוע כחול (ארגוני החקלאים ובנק הפועלים יחד יכונו להלן: "הנושים המתנגדים"). בתגובותיהם לבקשה הם מתנגדים נמרצות לסכום
שכר הטרחה המבוקש, ולמרכיבים שונים העומדים ביסוד תחשיב הנאמנים, וכן עומדים על הצורך בהפחתת החישוב האריתמטי של שכר הטרחה העולה מהוראת תקנה 8א(א). הוגשו גם עמדות של נושים אחרים שלא ראיתי צורך להביאן כאן. כנ"ר התנגד אף הוא לשיעור שכר הטרחה שמבקשים הנאמנים, והביע עמדתו (מס' 2 מיום 30.3.17) כי שכר הטרחה הראוי צריך לעמוד על 28 מיליון ₪, כאשר סכום זה כולל תוספת מאמץ מיוחד בסכום של 3 מיליון ₪, וכן שכר בגין בדיקת תביעות החוב בסכום של
יותר מ- 1 מיליון ₪.

9.
משהגיעה הבקשה לשולחני, קבעתי דיון בה ליום 25.9.17. במהלך הדיון פירטו בעלי הדין את טענותיהם: הנאמן עו"ד ברטוב חזר על הבקשה וסקר את פעולות הנאמנים, סכומי הנשייה והמקורות לתשלום הנשייה. בתחילת הדיון השיב הנאמן עו"ד ברטוב לשאלתי אם הסתיימה בדיקת תביעות החוב ואמר כי הנאמנים הכריעו בכל תביעות החוב ויחסית למספר הרב של ההכרעות (6,000) יש מספר מועט של ערעורים. הנאמנים חזרו על תחשיבם באשר לשיעור שכר הטרחה המגיע להם, ועמדו על דרישתם למלוא שכר הטרחה שביקשו. הנושים המתנגדים חזרו על טענותיהם נגד האופן שבו חישבו הנאמנים את שכרם והצורך בהפחתתו, הנאמנים השיבו וכנ"ר חזר על עמדתו.

קיימת מחלוקת עזה בין הנאמנים לבין הנושים המתנגדים בשתי סוגיות עיקריות, שההכרעה בהן תשמש תשתית להכרעה בסוגיה המרכזית בדבר סבירותו והצדקתו של השכר שמבקשים הנאמנים ויישום הוראת תקנה 13(א) על סכום השכר שמתקבל מחישוב אריתמטי לפי תקנה 8א(א).

הסוגיה האחת עניינה בתשלום של 331 מיליון ₪ ששילמה רבוע כחול ישירות לנושים הפיננסיים (300 מיליון ₪ לבנקים ו-30 מיליון ₪ למבטחי אשראי ספקים), כאמור על יסוד ערבויות שערבה לחובות החברה, או מכוח התחייבויות משותפות עם החברה. הנאמנים גורסים שיש לראות בתשלום זה, לצורך פסיקת שכרם,
משום חלוקה שחילקו הם עצמם לנושים הפיננסיים, בעוד שהמתנגדים כופרים בכך.

עניינה של הסוגיה השנייה בהגדרת בסיס החלוקה שמשמש לחישוב שכר הטרחה. הנאמנים גורסים שעל פי תקנה 8א זכאים הם ל-15% מתוך כלל המקורות המיועדים לחלוקה לנושים, לפני הפחתת שכר הנאמנים (להלן: "שכר טרחה ברוטו"), בעוד שהמתנגדים טוענים שהבסיס לחישוב השכר צריך להיות סכום החלוקה נטו לנושים לאחר הפחתת שכר הנאמנים, (להלן: "שכר טרחה נטו").

לנוכח טענות בעלי הדין ובלי להכריע בהן, הוריתי כי בטרם תינתן החלטה:
"מתבקשים הנאמנים להגיש תחשיבים אחדים, מספריים ללא הסברים מיותרים וללא טענות, למצבים הבאים:

א.
חלוקה על פי האמור בבקשה ועל פי הנתונים שהתקבלו בינתיים עקב בדיקת תביעות החוב, לרבות פירוט של תביעות חוב שבגינן הוגשו ערעורים.

חלוקה כאמור תיוחס לכל סוג נושים בנפרד, תוך קביעה מה האחוז הצפוי לתשלום או שכבר שולם לאותו סוג נושים, ומה תביעת הנאמנים על פי תקנה 8א'.

ב.
פירוט כאמור לעיל אשר אינו מביא בחשבון את התשלומים ששולמו ישירות על-ידי הריבוע הכחול לנושים.
למען הסר ספק, בשני המקרים יחושב שכר הטרחה על פי התשלום נטו לנושים.
"






(ההדגשה הוספה - אש"ש)

הנאמנים נדרשו אפוא להמציא תחשיבים מפורטים ומעודכנים באשר למצב תביעות החוב ושינויים שחלו בסכומי תביעות החוב שאושרו מאז מועד הגשת הבקשה, כאשר שכר טרחתם מחושב לפי החלוקה לנושים לסוגיהם ולפי שני תרחישים: האחד, לפי שיטתם המכלילה בבסיס סכום החלוקה את התשלום ששילמה רבוע כחול לנושים הפיננסיים, והשני, לפי שיטת הנושים המתנגדים ללא הכללת תשלום זה בסכום החלוקה. בשני התרחישים נדרשו הנאמנים לחשב את השכר לפי סכומי החלוקה נטו שיגיעו לידי הנושים (שכר טרחה נטו).

10.
ביום 2.10.17 הגישו הנאמנים את התחשיבים, מבלי שהקפידו למלא אחר הוראות שנתתי. כך למשל כללו התחשיבים טענות והסברים שבמפורש הוריתי כי אין להביאם. יתר על כן, הנאמנים פירטו רשימה של ערעורים על תביעות חוב שהיו תלויים ועומדים, אך לא פירטו את הסכומים שבהם מדובר, וכפי שהתברר לאחר מכן, לא הזכירו כלל כי קיימות תביעות חוב שבהן טרם הכריעו, והרי בישיבת יום 25.9.17 שאלתי את הנאמנים אם סיימו את ההכרעה בתביעות החוב, ותשובתם הייתה כי סיימו את הבדיקה וההכרעה בכל תביעות החוב (פסקה 9 לעיל).

רק מתגובות הנושים המתנגדים עלה דבר קיומן של תביעות חוב שטרם הוכרעו. הנושים המתנגדים אף הוסיפו וטענו לחסרים וסתירות בנתונים הכספיים, ולכך שהנאמנים הציעו כי סכום של 40 מיליון ₪ יבטיח את הערעורים התלויים ועומדים (שסכומם הכולל, כעולה מהערת שוליים במצגת, הוא 96 מיליון ₪), מבלי שנתנו הסבר להערכתם.
לא אעמוד כאן על כל טענות הנושים המתנגדים, וככל שאדרש לכך אעשה זאת בהמשך הדברים.

הנאמנים הגישו "תשובה תמציתית", שבה ציינו כי לעת הזו תלויים ועומדים רק 25 ערעורים על הכרעותיהם בתביעות החוב, וכי עדיין קיימות 10 תביעות חוב שטרם הוכרעו, שהסכום של 40 מיליון ₪ הוא עתודה שמרנית לכולם. הנאמנים לא טרחו להסביר כיצד נשמטו אלו מהדיווחים עד כה.

הוחלפו טענות נוספות בין הצדדים, לרבות הגשת עמדה מעודכנת (מס' 3 מיום 5.11.17) של כנ"ר, שבה בחן את הנתונים המספריים שהציגו הנאמנים, העביר ביקורת על האופן שבו הוגש הדוח בחסר ושלא לפי ההחלטה, וציין כי "עליהם להגיש לבית המשפט, דוח מסודר בדבר כלל תביעות החוב, בערכים כפי שנתבעו, בערכים כפי שהוכרעו בסטטוס השייך בכל אחת מהן". כנ"ר גם הביע ביקורתו על שהנאמנים לא עמדו בהוראות שבהחלטתי מיום 25.9.17, ולא ציינו את שיעור הדיווידנד שתקבל כל קבוצת נושים, ובמיוחד הנושים הרגילים.

בעקבות זאת, ולנוכח תגובות הנושים המתנגדים ודברי כנ"ר בעמדתו מס' 3, הוריתי לנאמנים, ביום 3.12.17, להגיש דוח מסודר ועדכני על פי דרישת כנ"ר, וזה הוגש ביום 13.12.17. בהמשך התנהל סבב נוסף של טענות הדדיות באשר להשגות המתנגדים על נתונים שבדוח, תשובה קצרה של הנאמנים ועמדת כנ"ר, מס' 4 מיום 8.1.18, המאמצת את עמדת הנאמנים בשתי סוגיות נוספות שהתעוררו בסבב זה באשר לפסיקת שכר הביניים; האחת, האם יש לקבוע את שכר הביניים על פי החלוקה בפועל עד כה, כטענת הנושים המתנגדים, או על פי הצפי הכולל לחלוקה, כטענת הנאמנים? השנייה, האם יש לקבל את הערכות הנאמנים את צפי החוב הנוסף (40 מיליון ₪) שיאושר עם השלמת ההכרעות בתביעות החוב ובערעורים.

11.
הכנ"ר, בתגובתו מס' 4, הודיע כי בחן את הנתונים שהציגו הנאמנים ואלו נראים לו נכונים.
כן עמד כנ"ר על האפשרות שטענות המתנגדים, לגבי נתונים כספיים שעליהם חלקו, יישמרו להם לעת פסיקת השכר הסופי. כנ"ר אף דחה את טענות המתנגדים באשר לחישוב שכר הביניים על יסוד החלוקה עד כה, בלי להביא בחשבון את הצפי לחלוקה.
לאחר עיון, מקבל אני את עמדות הנאמנים וכנ"ר, שמושתתות על הוראת תקנה 14 בדבר פסיקת שכר ביניים, שעל פיה יש לעגן פסיקת שכר ביניים בשכר הסופי המשוער, וכמובן שבכל מקרה בעת פסיקת השכר הסופי יותאמו הנתונים הכספים בפועל לנתונים הידועים והצפויים כיום.
כפי שהציע כנ"ר, אינני מכריע בטענות הנוספות שטענו המתנגדים כנגד הנתונים הכספיים בדוח שהגישו הנאמנים, לרבות באשר לשיעור החשיפה הנוספת להחלטות שאינן חלוטות בתביעות החוב ובערעורים, ואשאיר טענות אלו להכרעה להתאמת הנתונים הסופיים לצפי דהיום בעת פסיקת השכר הסופי.
12.
בטרם אעבור לדון במחלוקות שהתעוררו אסכם את עמדת כנ"ר. אומר תחילה
כי יש לשבח את כנ"ר, נציגיו ועובדיו על הסיוע הרב שהושיטו לבעלי התפקיד ולבית המשפט בכל הקשור בענייני הסדר הנושים, ולאחר מכן בעת הקפאת ההליכים ועד היום. במיוחד רואה אני לשבח את בא כוחו עו"ד א' ולרשטיין, שטרח רבות בעניין זה, בחן ובדק את הטענות ואת הנתונים הכספיים והגיש ארבע עמדות מפורטות בהתאם להתפתחות ההליך ולהחלטות בית המשפט. חוות דעת כנ"ר נערכו מתוך בחינה מקיפה ומקצועית של השאלות העובדתיות והמשפטיות שהתעוררו, והיו לי לעזר רב בהחלטתי. בקשר לכך יש להצטער על השתלחותם של הנאמנים בכנ"ר, במסגרת תגובותיהם לעמדותיו בבקשה זו; לא היה מקום להשתלחות זו שאינה ראויה, ולא כל שכן בענייננו שבו סייע כנ"ר רבות לנאמנים.

בעמדה מס' 3 הגיש כנ"ר תחשיבים אריתמטיים לפי תקנה 8א, באשר לשני התרחישים והנתונים שהציגו הנאמנים לדרישתי, מבלי להביא בחשבון את תביעות החוב שבערעור ואלו שטרם נבדקו, ולפי תחשיביו, המתייחסים רק לחלוקה נטו לנושים, נמצא:

א.
על פי התרחיש הראשון
(הכולל את התשלום ששילמה רבוע כחול לנושים הפיננסיים) שיעור החלוקה לנושים עומד על בין 71% לבין 72% (פיסקה (2) בס"ק א לתקנה). שעל כן תחשיב שכר הטרחה מגיע ל- 92 מיליון ₪ עד 100 מיליון ₪.

ב.
על פי התרחיש השני
(ללא התשלום ששילמה רבוע כחול) שיעור החלוקה לנושים עומד על בין 66% לבין 67%, ושכר הטרחה לפי זה עולה לסכום שבין 57 מיליון ₪ לבין 63 מיליון ₪.

בעמדה האחרונה שהגיש כנ"ר (מס' 4 מיום 8.1.18) הוא עדכן את סכום החוב הכולל, לרבות בדרך של עדכון סכום החשיפה הראויה לחובות שטרם הוכרעו או שההכרעה בהם עדיין אינה חלוטה, והעמיד את סכום החוב הכולל (לרבות התשלום של ריבוע כחול לנושים הפיננסיים) על 1,361 מיליון ₪, כשבניכוי התשלום לנושים הפיננסיים מגיע החוב הכולל ל- 1,031 מיליון ₪.



השאלות שבמחלוקת
13.
מסקירת טענות בעלי הדין עולה כי המחלוקות העיקריות שיש להכריע בהן מתמקדות בסוגיות אלו:


א.
האם יש לכלול במקורות ההסדר את התשלומים ששילמה רבוע כחול לנושים הפיננסיים?

ב.
הבסיס לחישוב שכר הטרחה ברוטו או נטו?

ג.
סמכותו של בית המשפט להפחית את הסכום האריתמטי של שכר הטרחה שמתקבל מחישוב לפי תקנה 8א, ובכלל זה מהם השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להפחית את הסכום וכמה ראוי להפחית במקרה דנן?

דיון והכרעה
14.
בטרם הכרעה אזכיר שוב שבחם של הנאמנים, שעליו כבר עמדתי לעיל ובהחלטות קודמות, ושגם הנושים וכנ"ר מכירים בו. הבעיות שעמדו בפני
הנאמנים היו מורכבות, הצריכו עבודה רבה ושיקול דעת מקצועי ונכון. הנאמנים הצליחו לייצב את החברה, לאחר שלא הצליחה לעמוד בהסדר הנושים שקדם להגשת בקשתה להקפאת הליכים, הם ניהלו אותה וטיפלו בהליכי המכירה והסדר הנושים במקצועיות ובשום שכל. בסופו של דבר הצליחו הנאמנים להביא למצב שבו נשמרו מקומות העבודה לרוב מניינם ובניינם של 3,500 עובדי החברה, ובכך שמרו על כבודם ועל פרנסתם ופרנסת משפחותיהם. אין צריך לומר שגם הנושים נמצאים נהנים שכן הם זוכים לדיווידנד בשיעור גדול יותר.

מבלי לגרוע כהוא זה מהדברים האלה, מפנה כנ"ר לדברי עו"ד ברטוב, שייצג את החברה בבקשה להקפאת הליכים. בקשה זו הוגשה כזכור לאחר שכשל הסדר הנושים הקודם, שבמהלך קיומו עשתה החברה פעולות רבות לשיפור מצבה, מכרה עשרות סניפים, פיטרה כ- 2,500 עובדים, שיפרה במידה רבה את מצבה הכלכלי והפיננסי של החברה והכינה תכנית הבראה והפעלה שאפשר לאמצה. כדברי עו"ד ברטוב בפתח ישיבת יום 18.1.16:
"במקרה זה נראה שמגה מגיעה להקפאת הליכים במצב הטוב ביותר מבחינתה, בשני מובנים מהותיים: מגה מגיעה אחרי שבחודשים האחרונים היא ביצעה תהליך הבראה מהותי, משמעותי וכואב, שפורט בבקשה – ולא אחזור עליו. ... החל הליך של ארגון מחדש, חשיבה מחדש של כל פעילותה של מגה. נעשתה עבודה גדולה של הבראה. זה דבר טוב לכשעצמו.
בנוסף, אנחנו מגיעים להקפאת הליכים, שמגה בקופתה, יש למעלה מ- 160 מיליון ₪ מזומנים, איתה יכולים בעלי התפקיד לעבוד ולהשתמש כמקור מימון להמשך הפעילות של המשך מגה כעסק חי לתקופה קדימה כפי שימצאו לנכון. לא צריך למצוא מממן, לא צריך מימון חיצוני ולא צריך לבקש 'טובות' מאף אחד.
אנחנו הכנו תוכנית הפעלה לתקופת ההקפאה, שאנחנו יודעים לעשות תוכניות כאלו לטובת מי שיתמנה בעלי תפקיד שיצטרכו לבדוק ולאשר אותה. ... צרפנו את תוכנית ההפעלה, המאפשרת לכל רשת מגה לחזור לעבודה מלאה, מיד אחרי שיסתיים הדיון בביהמ"ש ובהנחה שהבקשה תתקבל.
"

אדון תחילה במחלוקות בסדר שפירטתי לעיל.

האם יש לכלול במקורות ההסדר את התשלומים ששילמה רבוע כחול לנושים הפיננסיים
?
15.
כאמור, הנאמנים רואים בסכום של 331 מיליון ₪ ששילמה רבוע כחול במישרין לנושים הפיננסיים, משום חלוקה שהם עצמם חילקו לנושים, שלפיכך לדעתם סכום זה צריך לבוא במניין החלוקה לנושים, באופן שמביא את שיעור החוב העומד לחלוקה לנושים למדרגה העליונה שבס"ק א' פסקה (1) לתקנה.

הנאמנים מסבירים כי רבוע כחול שילמה את הסכום האמור כחלק בלתי נפרד מהסדר הפשרה
שערכו הנאמנים בין החברה לבין רבוע כחול, שעל כן יש לראות
סכום זה כחלק מהמקורות להחזר הנשייה, , והדין הוא כי לצורך תקנה 8א יש לפסוק שכר טרחה על החזר נשייה, בלי להבחין בין המקורות להחזר זה. הנאמנים הם שהובילו את המהלכים לכריתת ההסדר שגובש, בין היתר, בעקבות חקירות שערכו, ורק עקב פעילותם זו הצליחו הנושים הפיננסיים לקבל את המגיע להם, שאלמלי כן היו הנושים האמורים צריכים לפעול לפי הצעת מתווה של חברת אקסטרה שרכשה את רבוע כחול, ולקבל פיקדון כספי בתנאים נוחים פחות. הסדר הפשרה שעשו הנאמנים עם רבוע כחול הביא אפוא להגדלת שיעור החלוקה לנושים והיטיב עם נושי החברה. ועוד, תקנה 8א כוללת את כל המקורות לצורך חלוקה לנושים, ובכלל זה תרומת בעלים, כאשר הסדר הפשרה עם רבוע כחול עולה כדי תרומת בעלים של חברת האם לחברה. הנאמנים מוסיפים וטוענים כי הם ש"ניסחו את ההסדר עם ריבוע כחול ויכלו לנסחו באופן שהכספים יעברו מקופתם או ישירות כעניין טכני", שאז לדעתם היו זכאים לשכר טרחה בגינו; לפיכך, לטענתם, אין להפחית משכרם אך מפני שלא פעלו בדרך זו. ועוד מציינים הנאמנים, שבמסגרת ההסדר עם רבוע כחול הסכימה זו לוותר על תביעת חוב שהגישה בסכום של 1.5 מיליארד ₪, שאילו הייתה מתקבלת, כולה או חלקה, היה הדבר מפחית את שיעור החזר החוב לנושים, ושמע מינה כי בהצלחתם להשיג את הוויתור הגדילו הנאמנים את שיעור החלוקה לנשייה הכוללת.

16.
לעומתם, הנושים המתנגדים טוענים כי אין לכלול סכום זה בסכומי החלוקה לצורך חישוב שכר הטרחה, מאחר שרבוע כחול שילמה סכום זה במישרין לנושים, בעוד שתקנה 8א חלה על כסף שבעל התפקיד "חילק בפועל לכל הנושים". עוד נטען כי ממילא הייתה רבוע כחול חבה בתשלום לנושים הפיננסיים, בהיותה ערבה לחובות החברה כלפיהם, או חייבת יחד ולחוד עמה, כשמעולם לא הוטל ספק בחובתה ובכוחה של רבוע כחול לפורעם, והיא אף חזרה על התחייבותה לעשות כן בהסדר הנושים הקודם ובהליך דנן.

17.
כנ"ר תומך בעמדת הנושים המתנגדים. גם לדידו אין לכלול את התשלום של רבוע כחול בתחשיב שכר הטרחה.
רבוע כחול פרסמה, עוד ביום 2.11.15, יותר מחודשיים לפני מינוי הנאמנים, מתווה עקרונות שגיבשה מול הנושים הפיננסיים שלה לפריסת מלוא חובה כלפיהם, לרבות החוב המשותף לה ולחברה. בהמשך למתווה זה פורסמה, כבר ביום 8.2.16, כשלושה שבועות לאחר מינוי הנאמנים,
עסקת רכישת רבוע כחול, המאפשרת פירעון מוקדם של מלוא החוב הפיננסי, ללא קנסות או עמלות פירעון מוקדם.

18.
לאחר העיון מסקנתי היא שיש לדחות את טענות הנאמנים בסוגיה זו. ככל שעשו ופעלו הנאמנים, אין לראות בכריתת הסדר הפשרה עם רבוע כחול עילה להגדיל את שכר הטרחה בתוספת של 49.5 מיליון ₪,
ואף יותר מזה בהתחשב בכך שחישוב השכר על החזר נשייה שכולל את תשלום רבוע כחול "עולה מדרגה", תרתי משמע.
איני רואה עילה להגדיל את השכר אך בשל כך
שהסדר הפשרה שאליו הגיעו הנאמנים עם רבוע כחול כלל את התחייבותה של זו לשלם חלק ניכר מחובה לנושים הפיננסים, ולא לחזור בתביעת חוב לנאמנים בגין תשלום זה.

הנימוק הראשוני למסקנתי זו נעוץ בלשון התקנה שמעניקה לבעל תפקיד, בענייננו הנאמנים, זכות "לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים ... " (ההדגשה שלי – אש"ש).
אין חולק כי הסכום ששילמה רבוע כחול לא הופקד בקופת הנאמנים, ולא הם "שחילק [ו אותו] בפועל" לנושים. על פי הוראות אותו הסדר עצמו, אשר כדברי הנאמנים הם שניסחוהו ומכל מקום היו שותפים לעריכתו ולניסוחו, פרעה רבוע כחול במישרין את עיקר חובה לנושים הפיננסיים, מבלי שהחברה והנאמנים נטלו חלק כלשהו באותו תשלום. לא התרשמתי כי דווקא פעילות הנאמנים היא שהביאה את רבוע כחול לשלם לנושים הפיננסיים את נשייתם, ודומה כי בעניין זה הנושים, בעיקר הבנקים, הם שניהלו את המו"מ עם הרוכשת של רבוע כחול, ותרומתם לרכישת רבוע כחול ולהסדר הפשרה, כמו גם תרומת הרוכשת, היו הגורם העיקרי לתשלום ששילמה רבוע כחול (בכובעה החדש) לנושים אלו. אין באמור כדי לפגוע בתרומתם של הנאמנים במו"מ להסדר הפשרה.
מאותו טעם גם אין הדין והתקנה מביאים להגדלת השכר עקב פעולת בעל תפקיד להפחתת סכומי הנשייה, כגון בדרך של דחיית תביעות חוב, או בדרך של הסכמה בין בעל תפקיד לבין נושה בדבר ויתור הנושה על תביעת חוב שהגיש. כאן אולי המקום לציין כי בהסדר הפשרה שבין הנאמנים לבין רבוע כחול נקבע, בהתאם להסדר הנושים של רבוע כחול:
"(א) החוב [לנושים הפיננסיים] יופחת מתביעות החוב שהגישו הבנקים וחברות ביטוח האשראי לנאמני מגה ו-(ב) מגה תופטר מהחוב [לנושים הפיננסיים] וחובות אלו יהיו באחריות בלעדית של רבוע כחול. לרבוע כחול לא תהיה זכות חזרה למגה ולקופת הנאמנים בקשר לתשלום החובות הנ"ל"
(ס' 2 בהסדר הפשרה עם רבוע כחול).

משמעות הדברים היא שרבוע כחול משכה את תביעת החוב שלה, ושחוב הנושים הפיננסיים אינו מופיע במצבת החובות של החברה כלל. גם בכך יש תמיכה במסקנה שאין לראות בפירעון החוב שפרעה ריבוע כחול משום חלוקה שחילקו נאמני מגה לנושיה.

ועוד. אפילו היה הסדר הפשרה קובע שהכסף יועבר לנאמנים, כדי שיחלקו אותו לנושים הפיננסיים, עדיין הייתי סובר שאין בכך משום הצדקה לתשלום שכר טרחת הנאמנים בגין סכום זה, שהעברתו לקופת הנאמנים, ודרכה לנושים הפיננסיים, לא הייתה אלא "עניין טכני" כדברי הנאמנים עצמם. נותר רק לתמוה על טענתם - סברתם של הנאמנים כי יכולים היו לערוך את הסדר הפשרה עם רבוע כחול באופן שהכסף יעבור דרך קופתם, ובאמצעות "עניין טכני" זה לזכות בסכומי השכר שהם דורשים.
סבורני כי די באמור לעיל לדחות את טענות הנאמנים בסוגיה זו. אולם, משטענו הנאמנים טענות נוספות, אם כי למעלה מן הצורך
לטעמי, והמשיבים וכנ"ר השיבו, אוסיף וארחיב:
א.
אף על פי שמדובר בחובות משותפים לחברה ולרבוע כחול, וחובות של החברה שרבוע כחול ערבה להם, עדיין היה על רבוע כחול, בכל מקרה, לפרוע את התחייבויותיה לנושים הפיננסיים, ללא קשר להסדר הפשרה, וללא תלות במערכת היחסים שבינה לבין החברה. כבר בהסדר הנושים של מגה, שקדם להליכי ההקפאה, קיבלה על עצמה רבוע כחול שלא לחזור אל החברה בקשר עם חובות אלו. לא היה אפוא בהסדר שאליו הגיעו הנאמנים עם רבוע כחול, בהקשר זה, אלא אשרור להסכמות קודמות ולהתחייבויות שרבצו על רבוע כחול בכל מקרה. במלים אחרות: הסדר הפשרה לא תרם לעצם פירעון החוב לנושים הפיננסיים בידי רבוע כחול, ונושים אלו זכאים ויכולים היו לתבוע ולקבל את חובם ישירות מרבוע כחול, ששבה והתחייבה לשלמו להם אף לפני עריכת הסדר הפשרה עם הנאמנים.
ב.
אמנם, באופן תאורטי, הייתה לרבוע כחול האפשרות לחזור אל החברה בגין תשלומים ששילמה לנושים הפיננסיים, והיא אף הגישה תביעת חוב כנגד החברה בסכום של 1.5 מיליארד ₪ (שכללה נושאים נוספים). אולם, כפי שהדגישו הנאמנים, לחברה היו טענות של ממש כנגד התנהלותה של רבוע כחול שהביאה לקריסתה, שהובאו ופורטו לפניי כבר סמוך לאחר מינוי הנאמנים. הנאמנים העלו בפני
בית המשפט טענות נגד אופן התנהלותה בניגוד אינטרסים מובהק של רבוע כחול, במשך שנים אחדות קודם לקריסתה, שלדעתם הביא לקריסה. כך פירטו טענות באשר למשיכת דיווידנדים מהחברה בלי לתת את הדעת על הסיכון למצבה הפיננסי, העברת נכסי מקרקעין של החברה לחברה אחות (רבוע כחול נדלן) בתמורה שאינה בהכרח מחירי השוק, והשכרתם לחברה במחירים שעלו על מחירי השוק, כאמור בחוות דעת שמאית שקיבלו הנאמנים. חברי הדירקטוריון של רבוע כחול היו גם חברי דירקטוריון החברה וישיבות הדירקטוריונים נוהלו עבור שתי החברות יחד, באופן שהציב את הדירקטורים בניגוד אינטרסים מובנה, וככול הנראה גרם להם שלא תמיד הבחינו בין טובתה של חברת האם לבין טובת החברה (ר' אזכור תמציתי של הדברים בס' 106 בתגובת הנאמנים מיום 1.6.17 לעמדת כנ"ר מס' 2), ס' 2 לבקשת הנאמנים לאישור הסדר הפשרה עם רבוע כחול ובקשות 39 ו-55). לאלו מצטרפים גם מחדליה של רבוע כחול שלא קיימה את מלוא התחייבויותיה שבהסדר הנושים שקדם להליכי ההקפאה,
ולא אחת כשקיימה אותן עשתה זאת במאוחר. ספק רב בעיניי אם תביעת החוב של רבוע כחול, כולה או מקצתה, אכן הייתה מאושרת; אדרבא, דומה שתביעתה של החברה נגד רבוע כחול הייתה בעלת סיכויים טובים יותר.
ג.
ועוד! הלכה למעשה כנראה שלא הייתה לרבוע כחול זכות חזרה לחברה בגין התשלום לנושים הפיננסיים, שהרי כבעלת השליטה הבלעדית בחברה, ולנוכח הטענות באשר לאחריותה לקריסת החברה, זכותה, ככול שהייתה קיימת, להחזר נשייתה בגין התשלום לנושים הפיננסים, הייתה נדחית לאחר זכויות הנושים האחרים.
ד.
אין צריך לומר כי אין לראות בתשלום ששילמה רבוע כחול לנושים הפיננסיים משום "תרומת בעלים" לחברה, שמזכה אותה בהחזר נשייתה כדין הנושים האחרים.


לפיכך אין לכלול את סכום הסדר הפשרה במסגרת תחשיב שכר הטרחה.

שיעור החלוקה לצורך חישוב שכר הטרחה – ברוטו או נטו
19.
כזכור בעלי הדין חלוקים באשר לפרשנותה של תקנה 8א(א), קרי אם יש לחשב את שכר הטרחה מתוך הסכום שבקופת החברה שעומד לחלוקה לנושים (חישוב ברוטו), או שמא יש לחשבו לפי סכום החלוקה שיקבלו הנושים לכיסם (חישוב נטו).


הנאמנים עותרים לחישוב שכר הטרחה על פי סכום החלוקה ברוטו. לטענתם, שכר הטרחה משולם מהקופה, מבלי שהוא נוגס ומקטין את שיעור הדיווידנד שנקבע בהסדר. ועוד, בעריכת חישוב שכר החלוקה "נטו" "המשמעות הינה מעגל שוטה, חישוב מתמטי לא-אפשרי של נוסחה עם שני נעלמים, שהרי בכל פעם שמנוכה סכום שכר הטרחה מסך מקורות ההסדר, יש ירידה במדרגת השכר". מוסיפים הנאמנים וטוענים כי פסיקת שכר טרחה מחלוקה "ברוטו" היא מנהגם של בתי המשפט וכנ"ר מאז ומתמיד, ורק לאחרונה הסכים כנ"ר לתשלום שכר טרחה לפי חלוקה ברוטו לב"כ בנק הפועלים שפעל באותו עניין כבעל תפקיד, ובית המשפט אישר תשלום שכזה. ועוד הם טוענים כי מלכתחילה היה ברור ששיעור החזר הנשייה לנושים הרגילים יהיה 55%.

בנק הפועלים עומד על טענתו לחישוב השכר "נטו". לטענתו, ושלא כטענת הנאמנים, לא נקבע בהסדר הנושים של החברה כי הנושים הרגילים יהיו זכאים לדיווידנד בשיעור של 55%. כל שנאמר הוא כי הנושים הרגילים זכאים ליתרת מקורות ההסדר, לאחר פירעון החובות הקודמים להם בסולם הנשייה, תוך שהודגש כי שיעור הדיווידנד המשוער (בין 30% ל-60%) הוא בגדר הערכה בלבד. השערת הנאמנים, בעת עריכת הסדר הנושים, באשר לשיעור הדיווידנד הצפוי, אינה מחייבת לצורך חישוב שכר הטרחה.

כנ"ר תומך אף הוא בשיטת החישוב על בסיס נטו, והוא מסתמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (מפי הנשיא א' אורנשטיין)
- פר"ק 59327-10-15 כל בו לבנין - מאיר המהיר (1992) בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (19.3.17) (להלן: "פרשת כל בו לבנין"). כנ"ר גם דוחה בשתי ידיים את טענת הנאמנים כי חישוב השכר הוא בלתי אפשרי ומצביע על הדרך המתמטית שבה ניתן לחשבו בנקל. גם "הוראות נוהל הכונס הרשמי לפסיקת שכר טרחה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון" (מחודש מאי 2014) קובעות: "גובה התשלום לבעל התפקיד לפי הפרמטר של שכר חלוקה, יידון רק לאחר שבעל התפקיד חילק בפועל את הדיווידנדים עליהם מסתמכת בקשתו, ושאין המדובר בחלוקה רעיונית" (ס' ג' עמ' 3).

20.
מקובלות עלי עמדות כנ"ר ובנק הפועלים כי יש לחשב את שיעור החלוקה לצורך חישוב שכר הטרחה לפי הסכום שיגיע בסופו של דבר לידי הנושים. כאמור, סוגיה זו באה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת כל בו לבנין שם נקבע, תוך אימוץ עמדת כנ"ר, כי יש לחשב את שכר החלוקה על בסיס הדיווידנד נטו. אין לי אלא להצטרף לטעמיו של בית המשפט בהכרעתו שם. הלכה למעשה אין המדובר באימוץ עמדת כנ"ר, שלטענת הנאמנים סותרת את עמדתו בהליכים אחרים, אלא בהוראה נורמטיבית שבתקנה 8א.

הבאתי לעיל את לשון התקנה המשתיתה את שכר הטרחה על "חלוקה בפועל", שמשמעותה היא חלוקה נטו, לאחר ניכוי הוצאות הפירוק ושכר טרחת הנאמנים. אך לא הלשון בלבד אלא גם תכלית התקנה תומכת במסקנה זו, שהרי התקנה באה להיטיב עם בעלי תפקיד שזיכו את הנושים בשיעור גבוה של החזר נשייתם, ואך מובן שהפחתה מהחזר הנשייה צריכה להיות מובאת בחשבון בעת פסיקת שכר הטרחה.

טענת הנאמנים בדבר העדר אפשרות לחשב את שכר הטרחה נטו, כאילו מדובר במעגל שוטה שמונע כל אפשרות לחשב את שכר הטרחה ,איננה מתקבלת עד הדעת, ותשובת כנ"ר שמפרטת את הפתרון המתמטי לחישוב, תוכיח. טענתם זו של הנאמנים הייתה חסרת יסוד, לא כל שכן כאשר הנאמנים עצמם הצליחו בסופו של דבר לערוך את החישוב.

יש לדחות גם טענה נוספת של הנאמנים, כי שיעור הדיווידנד שהובטח בהסדר הנושים לא יפחת עקב תשלום שכר הטרחה. עיון בהסדר הנושים שאושר מעלה כי לא ננקב בו שיעור דיווידנד של 55%, כי אם הערכה שהצפי לשיעור הדיווידנד ינוע בין 30% לבין 60%. ממילא, השערת הנאמנים באותה עת כי שיעור הדיווידנד יהיה 55%, אינה מזכה אותם בסכום העודף, בוודאי לא על חשבון הנושים הרגילים שאינם נפרעים מלוא חובם, והם הנפגעים העיקריים מקריסת החברה. מה עוד ושיעור הדיווידנד, לאחר תשלום שכר הטרחה, יעמוד כנראה על 44%.

חישוב אריתמטי של השכר לפי תקנה 8א(א) לאחר הכרעה במחלוקות דלעיל ועדכון הנתונים

21.
חלפה שנה מאז הגשת הבקשה, חלפו כארבעה חודשים מאז הגיעה לשולחני
וכשלושה חודשים מאז הישיבה שקיימתי ביום 25.9.17.
בתקופות אלו המשיכו הנאמנים להכריע בתביעות חוב, הוגשו ערעורים על הכרעותיהם,
שחלקם התקבלו, חלקם נדחו ואחרים תלויים ועומדים. כמו כן תוקנו נתונים שהובאו בישיבת יום 25.9.17. בעקבות כל אלו עודכנו סכומי הנשייה ואביא את הסכומים על פי הדוח האחרון (מיום 13.12.17) שהגישו הנאמנים ועמדת כנ"ר מיום 8.1.18:

על פי הערכת הנאמנים וכנ"ר סכום הנשייה המוערך לצורכי החלטה זו עומד על 1,030 מיליון ₪, שכולל בתוכו נשייה רגילה
- 718 מיליון ₪, נשייה בדין קדימה (עובדים ורשויות) 160 מיליון ₪, ונשיית נושים פיננסיים (חברות ביטוח אשראי) שחובם שולם, בהתאם להסדר הפשרה על ידי הנאמנים - 54 מיליון ₪.
המקורות להחזר הנשייה (חלוקה) עולים ל- 715 מיליון ₪. סכום זה כולל 455 מיליון ₪, התמורה שמשלמת יינות ביתן (שכוללת את ערך המלאי); אציין כאן כי תשלום התמורה מיינות ביתן מתפרס על פני 4 שנים ויסתיים רק בסוף שנת 2020. יתרת המקורות נובעת ממזומן שהיה בקופת החברה – כולל גבייה מכרטיסי אשראי- כ- 200 מיליון ₪, מכירה של רכוש והחזרי מע"מ.

אמנם הנאמנים עומדים על שכר הטרחה שעלה מחישובם המקורי, כפוף לעדכונים של סכומי החוב, אולם, לנוכח מסקנותיי במחלוקות דלעיל, יש לעדכן את התחשיב. בעקבות התגובות להחלטותיי, מיום 25.9.17 ולאחר מכן, מתברר כי שיעור החלוקה הממוצע לנושים יימצא ככול הנראה במדרג התחתון של מדרגה 3 שבתקנה 8א(א), דהיינו מעט יותר מ- 60%, ושיעור הפירעון לנושים הרגילים יהיה כ- 44%.
ייתכן גם ששיעור החלוקה יפחת במידה מסוימת לנוכח הוצאות פירוק נוספות החלות על קופת הפירוק, ולמעשה על הנושים הרגילים, כגון אגרת השגחה לכנ"ר בשיעור של 20% משכר הטרחה שייפסק לנאמנים.

החישוב לפי תקנה 8א(א) ייעשה אפוא על פי השלב הנמוך שבמדרגה השלישית, דהיינו לפי 9% מסכום החלוקה נטו, ומגיע לכ- 58 מיליון ₪.




סמכות ההפחתה על פי תקנה 13א
22.
הנאמנים חולקים גם על סמכותו של בית המשפט להחיל את הוראות תקנה 13(א) על השכר המחושב לפי תקנה 8א.


זו לשונה של התקנה:

"13(א)
בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו."

עמדת הנאמנים היא כי תקנה 13(א) אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם תקנה 8א(ב), שהיא הוראה מיוחדת שמאפשרת הענקת גמול לבעלי תפקיד שקיימו את תפקידם באופן מקצועי ואיכותי, והשיגו תוצאה טובה לנושים. נימוק נוסף בפי הנאמנים הוא שתקנה 8א תוקנה בזמן שתקנה 13(א) כבר הייתה קיימת, שעל כן היא גוברת עליה. מכל מקום, תקנה 13 איננה מעניקה "חופש פעולה" לייצר מנגנון לפסיקת שכר שלא נקבע במפורש בתקנות. ועוד טוענים הנאמנים כי אין ולו תקדים משפטי מחייב אחד, שבו הופחת שכר שביקש בעל תפקיד שיישם הליך ההבראה מורכב של חברה תפעולית.

בנק הפועלים גורס כי יש מקום לעשות שימוש בהוראת תקנה 13(א) בכל מקרה שבו סכום שכר הטרחה המחושב על פי תקנה 8א מוביל לתוצאה החורגת מהמקובל. בעניין זה מפנה הבנק לרע"א 5479/11 בנק לאומי לישראל בע"מ
נ' עו"ד יעקב אמסטר בתפקידו ככונס נכסים מטעם בנק לאומי לישראל בע"מ
(12.2.13) (להלן: "פרשת חפציבה").

כנ"ר שולל גם הוא את פרשנות הנאמנים, וגורס כי המנגנון הקבוע בתקנה 13(א) משמש כמנגנון התאמה של התחשיב לנסיבות המקרה הספציפי, על פי כל שלושת המסלולים לפסיקת שכר טרחה (תקנות 7, 8 ו- א8), והוא חל במקום שבו היצמדות לתחשיב האריתמטי שמתקבל מובילה לתוצאה בלתי סבירה ובלתי צודקת, שאז יש לעשות שימוש במנגנון הקבוע בתקנה 13(א) ולהפחית (או להגדיל) את שיעור שכר הטרחה העולה מהחישוב האריתמטי. בעניין זה מפנה גם כנ"ר לפרשת חפציבה וכן לע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים נ' עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד יעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ ואח' (24.6.15) (להלן: "פרשת נידר").

23.
הלכה ברורה היא שהמנגנון הקבוע בתקנה 13(א) אכן חל לצד כל שלושת המסלולים הקיימים לחישוב שכר הטרחה.



כך למשל מפורשים הדברים בפרשת חפציבה:

"
לצד שלושת המסלולים האמורים, נקבע
בתקנה 13

לתקנות השכר
מנגנון נוסף שמעניק לבית המשפט סמכות ושיקול דעת לחרוג מהמסלולים הקיימים בבואו לפסוק שכר טרחה.
תקנה 13
קובעת כי בית המשפט רשאי להגדיל את שכרו של בעל תפקיד על מנת לתגמל אותו על מאמץ וטרחה מיוחדים שחורגים מהרגיל, ומנגד רשאי גם להפחית משכרו של בעל תפקיד שמאמציו וטרחתו נמוכים מהרגיל. מנגנון זה משמש כמנגנון התאמה של התחשיב על פי המסלולים הרגילים לנסיבותיו של המקרה הספציפי, ומעניק לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהם ולפסוק את שכר הטרחה ההוגן והראוי בנסיבות העניין, מקום בו היצמדות למסלולים הרגילים עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת בנסיבות העניין
."

וכך בפרשת נידר:

"
לצד כל אחד משלושת המסלולים הללו נקבע
בתקנה 13
לתקנות כי לבית המשפט יש סמכות ושיקול דעת לחרוג מהמסלולים הקיימים על ידי הגדלה או הפחתה של שכר הטרחה, על מנת להתאים את התחשיב שקבוע בתקנות למקרה הקונקרטי באופן שימנע תוצאה בלתי צודקת בנסיבותיו העניין."

לעניין תכליתה של תקנה 13 ר' גם
ע"א 6166/07
עו"ד צחי פלדמן בתפקידו ככונס נכסים

על זכויות צמרות בע"מ נ' א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ
(10.1.2010)
שם נאמר:
"אכן, תקנה 13(א) לתקנות מאפשרת לבית המשפט למעשה 'לעשות צדק' מקום שבו הוא סבור כי הנוסחה האריתמטית שבתקנות 8 ו-8א מביאה לתוצאה מעוותת או בלתי צודקת. זאת, בין אם מידת המאמץ שהושקעה על ידי בעל התפקיד הייתה נמוכה במיוחד כך שאינה מצדיקה את שכר הטרחה שהיה נפסק לו לפי הנוסחאות שבתקנות, ובין אם מדובר במאמץ חריג שמצדיק פסיקת שכר מעבר לקבוע בתקנות".

כן ר' החלטות בתי המשפט המחוזיים כגון: פש"ר 1700/05 בש"א 17851/06 רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ נ' וועדת הביקורת-עו"ד אלי זוהר ואח' (12.9.06) (להלן: "פרשת קלאבמרקט"); פר"ק 40721-09-12
שלמה נס (נאמן) נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
(3.11.13)
.

24.
לפיכך, אין לי אלא לדחות את ניסיונם של הנאמנים לאבחן בין ענייננו לבין מקרים אחרים שבהם, לטענתם, לא יושם תהליך הבראה מורכב של חברה תפעולית. כאמור, ההלכה בעניין זה ברורה וכללית; לבית המשפט מוקנה שיקול דעת רחב בעת פסיקת שכר טרחתם של בעלי תפקיד. אפילו הבחירה לפי איזה מסלול יחושב השכר מוקנית לבעל התפקיד, עדיין ההחלטה בדבר התאמת החישוב במסלול הקונקרטי, בדרך של בחינת הגינותו וסבירותו של הסכום המתקבל מהחישוב האריתמטי, מסורה לבית המשפט.

אין צריך לומר כי אפשרות הפחתת השכר שבתקנה 13(א) אינה מוגבלת למצבים שבהם פעל בעל התפקיד באורח לקוי. התקנה מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב, שאין להגבילו בנימוק שבעל התפקיד פעל כראוי והצליח היטב בנסיבות לא קלות. בהחלט ייתכנו מקרים, כבענייננו, שבהם פעל בעל התפקיד באורח ראוי לשבח, ואף על פי כן יופחת שכר הטרחה המגיע לו על פי התחשיבים האריתמטיים שבתקנות (ראו בעניין זה פרשת נידר ופרשת קלאבמרקט). כך גם איני רואה לאבחן את שני המקרים הללו מעניינה של הבקשה שבפני
י, כפי שטוענים הנאמנים, והדברים חלים גם על שיעורי ההפחתה שהפחיתו בתי המשפט מהשכר שביקשו בעלי התפקיד באותם מקרים.
אני דוחה אפוא את טענת הנאמנים כי אין ליישם בענייננו את מנגנון ההפחתה שבתקנה 13(א).

הפעלת שיקול הדעת על פי תקנה 13(א) - הפחתת השכר

25.
כאמור, בעת פסיקת שכר טרחת בעלי תפקיד שומה על בית המשפט לבחון אם החישוב האריתמטי על פי תקנה 8א מביא לתוצאה הוגנת וצודקת בנסיבות המקרה הפרטני, וזאת במנותק משאלת אופי פעילותו של בעל התפקיד. ההלכה הפסוקה קובעת כי בבוא בית המשפט לשקול את השימוש במנגנון שבתקנה 13(א) עליו, בין השאר, להשוות את השכר על פי מסלול החלוקה שבתקנה 8א, לשכר שהיה נפסק על פי מסלולי "שכר המימוש" ו"שכר הניהול" שבתקנות 7 ו-8. ככל שהפער בין התוצאות על פי המסלולים האחרים גדול יותר, יהיה על בית המשפט לבחון היטב, בנסיבות העניין שלפניו, אם יש הצדקה לפסוק שכר גדול במיוחד רק על יסוד תוצאת החישוב לפי מסלול החלוקה (ראו פרשת נידר ופרשת חפציבה).

26.
כנ"ר בתגובתו ערך את חישוב שכר המימוש והניהול בענייננו, ומחישוביו נמצאנו למדים כי שכר הטרחה ב"מסלול הניהול" ושכר הטרחה ב"מסלול המימוש" עומדים יחד על סכום כולל של 11.8 מיליון ₪, קרי על החלק השלושה עשר מהשכר שדורשים הנאמנים ועל כחמישית מהסכום המתקבל מהחישוב האריתמטי דלעיל. גם לאחר שנדחו טענות הנאמנים, לעניין חישוב ברוטו של השכר והכללת תשלומי רבוע כחול לנושים הפיננסיים, עדיין שיעור השכר המצרפי לפי תקנות 7 ו-8 מהווה כחמישית מהסכום המתקבל מחישוב אריתמטי לפי תקנה 8א(א).

27.
הפער בין המסלולים גדול עד מאוד, ובכך בלבד די להתערבות על דרך של הפחתת שכר הטרחה
במסלול החלוקה שבחרו הנאמנים. ודאי שכך הוא, כאשר דרישתם
של הנאמנים, לפסוק להם שכר טרחה בסכום של 154 מיליון ₪, אינה מתיישבת עם השכל הישר, אינה מתאימה ל"תנאי הארץ ותושביה", אינה הוגנת, אינה צודקת וכדברי בית המשפט
(
ע"א 6166/07
עו"ד צחי פלדמן נ' א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ
הנ"ל) אף מעוותת. הדברים נכונים גם באשר לסכום של 58 מיליון ₪, שמתקבל מחישוב השכר לאחר דחיית טענות הנאמנים בשתי הסוגיות הראשונות שנבחנו. גם שכר זה אינו עולה בקנה אחד עם השכר הצודק, הסביר והראוי, גם בהתחשב בעבודה הרבה והברוכה שהשקיעו הנאמנים, ואפשר אף לומר שהוא שונה בתכלית משכר שכזה.

28.
כנ"ר מציע דרך בחינה נוספת של השכר הראוי, השוואה לשכר עבודה לפי שעות. לפי חישוב הכנ"ר אף דרך זו מובילה לתוצאה נמוכה באופן משמעותי מהשכר המחושב במסלול חלוקה - 26 מיליון ₪. הנאמנים אינם מסכימים עם חישוב שעות העבודה שבחן כנ"ר, אך אינם מציעים חישוב חלופי. דרך חלופית שמציע כנ"ר היא תשלום שכר טרחה על פי השכר שמקבל מנכ"ל חברת המרכולים הגדולה בארץ, ואף דרך זו נדחתה בידי הנאמנים.

אין אני מוצא להידרש למחלוקת זו, שכן החישוב הוא תיאורטי בלבד והובא אך לשם השוואה, וממילא הנאמנים לא הגישו דיווח בדבר שעות עבודתם ועבודת משרדיהם.

29.
דרך אחרת שמציע כנ"ר היא השוואת המקרה שבפני
נו לעניין קלאבמרקט, שהיה מקרה דומה עד מאוד לענייננו - קריסתה של רשת מרכולים ארצית בהיקף דומה. כך לגבי היקף העסקים, החובות התשלומים לנושים, מספר העובדים ומספר הסניפים. סכום הנשייה שאישרו בעלי התפקיד שם היה 1.3 מיליארד ₪,
החזר הנשייה עמד על קרוב למיליארד ₪ ושיעור החזר הנשייה הגיע ל 78% (ר' החלטת השופטת אלשיך לעיל).
חישוב אריתמטי של השכר לפי תקנה 8א(א) במדרגה השנייה (10%) הגיע לקרוב ל- 90 מיליון ₪. בעלי התפקיד שם, שאחד מהם היה הנאמן דנן רו"ח טרבלסי, הבינו היטב את האבסורד שבפסיקה על פי החישוב האריתמטי, ובבקשתם לפסיקת שכרם הודיעו כי יסתפקו בשכר בשיעור של 5% מסכום החלוקה דהיינו
45 מיליון ₪; הם אף ויתרו על פסיקת תוספת מאמץ. כנ"ר התנגד גם לחישוב זה, והציע להעמיד את שכר בעלי התפקיד שם על 36 מיליון ₪. לאחר שמיעת הטיעונים החליט בית המשפט (השופטת ו' אלשייך) לפסוק שכר של 19.75 מיליון ₪, ובערעור שהגישו הנאמנים לבית המשפט העליון על החלטה זו הוגדל הסכום ל 21 מיליון ₪, דהיינו פחות מ- 25% מהחישוב האריתמטי. אזכיר כי לאחר כשבע שנים אישר בית המשפט שכר טרחה מיוחד בגין פעולות נוספות באופן שהגדיל את שכר הטרחה הכולל ל- 23.69 מיליון ₪.

אכן כטענת הנאמנים קיים שוני בין פרשת קלאבמרקט, שבה ניהלו בעלי התפקיד את החברה זמן קצר ביותר בטרם מכרוה, בעוד שבענייננו הפעילו הנאמנים את החברה במשך קרוב ל-6 חודשים, הגדילו את המכירות ואף העלו אותה על הדרך הנכונה לרווחיות, באופן שהביא להגדלת התמורה ממכירתה בכ- 165 מיליון ₪ (לעומת ההצעה בסבב המכירה הראשון). הנאמנים מצביעים גם על שורת מקרים שבהם הופחת השכר, כשלדעתם הוא הופחת מפני ששם לא דובר בהפעלה ושיקום של חברה כבענייננו, המצריכים פעילות אינטנסיבית, מקצועית וממושכת של בעלי התפקיד. אלא ששוני זה, ניכר ככל שיהיה, אינו מצדיק תוצאה שבה נפסק שכר בסכום שמבקשים הנאמנים, או בסכום המתקבל מהחישוב האריתמטי לאור מסקנותיי בסוגיות שבמחלוקת.

לא ארחיב באשר להבדלים אחרים בין שני המקרים, שלכאורה אינם מסייעים לטענות הנאמנים. כך למשל מצב החברה ביום מתן הצו להקפאת הליכים,
כאשר בעקבות ביצועו של הסדר הנושים הקודם (גם אם לא באופן מלא) שופר מצבה הכלכלי (ר' דברי עו"ד ברטוב בישיבת יום 18.1.16). כך גם שבעניין קלאבמרקט נשאו הנושים המובטחים ב-60% משכר טרחת בעלי התפקיד, בעוד שבענייננו ייפול נטל תשלום השכר, לרבות בגין חלוקה לנושים בדין קדימה, על הנושים הרגילים, ששיעור החזר הנשייה להם מגיע רק ל 44% מההחזר לנושים בדין קדימה ולחברות ביטוח האשראי.

30.
שכר הטרחה שמבקשים הנאמנים הוא חריג שבחריגים, אין לו אח ורע במקומותינו, ואף לא שמעתי על פסיקת שכר טרחה בשיעור של מחצית או שליש הימנו במסגרת מסלול חלוקה. אזכיר כדוגמא נוספת את עניין "תבל" (פש"ר (ת"א) 1361/02 בש"א 4391/04) שבו קרסה קבוצת חברות שחבה לנושים מובטחים כ- 2.5 מיליארד ₪ ולנושים האחרים כ- 700 מיליון ₪, כאשר בסופו של דבר הנאמן בהקפאת הליכים חילק לנושים המובטחים את רוב רובו של החוב, ולנושים הרגילים פרע שיעורים משתנים שבין 34% לבין 75%. הנאמן שם פעל במשך שנים, הביא חברה בקריסה ובמצב של הפסדים חודשיים לרווחיות שאפשרה תשלום של כ-
700 מיליון ₪, כשבסופו של דבר נפסק לנאמן שכר טרחה כולל של כ- 12 מיליון ₪ (ר' דברי ב"כ הכנ"ר בפרוטוקול עמ' 143 ש' 7-8). ר' גם בהחלטת השופטת אלשיך בעניין קלאבמרקט (פסקה 9), שם פירט בית המשפט שורה של מקרי פירוק והקפאת הליכים בהיקף כספי גדול, שאף בהם נפסק שכר נמוך באופן משמעותי מהשכר לפי תקנה 8א(א).

31.
טענה אחרת של הנאמנים היא סוג של טענת הסתמכות: כשקיבלו הנאמנים על עצמם את תפקידם הם הבינו ששכרם יחושב לפי התקנות, כשלטענתם מדובר בתקנה 8א בלבד ולא בתקנה 13(א). ועוד הם טוענים כי במסגרת הסדר הנושים הסכימו הנושים ששכר הטרחה ייקבע על פי התקנות.

אין ממש גם בטענות אלו. על הנאמנים היה לדעת ובוודאי ידעו על אודות מנגנון הפחתת השכר שבתקנה 13(א), ועל הפסיקה שפירשה והחילה את התקנה גם על מסלול החלוקה שבתקנה 8א. לא היה מקום שהנאמנים יבינו, או שהנושים יסכימו, כי השכר ייפסק בהתעלם מהוראת תקנה 13(א), שמאפשרת את הפחתת השכר כדי להתאימו לנסיבות העניין ולעשיית הצדק. מכל מקום, אפילו התקיימה הסכמה שכזו, ולא מצאתי שהתקיימה, עדיין אין בית המשפט מחויב בה משלא הובאה לאישורו.




סוף דבר

32.
מלכתחילה ביקשו הנאמנים כי אקבע את שכר טרחתם הסופי (ר' הבקשה עצמה וסעיף 269 הימנה), ושלעת הזו אפסוק רק שכר ביניים. לאחרונה שינו הנאמנים טעמם והם גורסים שאת הטענה להפחתת השכר יש לשקול רק בעת הדיון על פסיקת השכר הסופי. לא מצאתי יסוד לשינוי זה בגישתם של הנאמנים, ולאחר כל הטיעונים שנשמעו ונכתבו לא צמצמתי את הדיון אך לשאלת שכר הביניים, בלא להכריע גם במחלוקת בדבר השכר הסופי והפחתת השכר שהתבקשה. אין צריך לומר כי לא מצאתי שאפשר לקבוע את שכר הביניים אלא על פי "השכר הסופי המשוער" כדרישת תקנה 14(א). אומר רק כי יש להצטער על שהנאמנים לא פעלו כפי שפעלו בעלי התפקיד בקלאבמרקט, שבבקשתם לפסיקת שכר טרחה לא עמדו על מלוא החישוב האריתמטי וביקשו שכר בשיעור של מחצית ממנו בלבד, תוך שויתרו על תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד.

בענייננו גם הסכום שמתקבל מחישוב לפי תקנה 8א(א), לאחר דחיית טענות הנאמנים כמפורט לעיל, איננו סביר, איננו צודק ואיננו ראוי. הסכום העולה מהתחשיב לפי תקנה 8א(א) הוא יותר מפי שניים מהשכר הראוי לנאמנים, בגין עבודתם הברוכה, מאמציהם והישגיהם.

ער אני כמובן לעמדת כנ"ר שהציע לפסוק לנאמנים סכום של 28 מיליון ₪, אך בנסיבות העניין נראה שגם סכום זה עולה במידה מסוימת על שיעור השכר הנראה לי סביר וצודק. בבואי להפחית גם מהצעת כנ"ר הנחיתי עצמי בשלושה שיקולים עיקריים:

א.
השכר שהציע כנ"ר מיוסד על הפחתה של כ- 50 אחוזים משכר הטרחה המתקבל מהחישוב האריתמטי, אך לנוכח הפסיקה הקיימת סבורני כי יש להפחית יותר משיעור זה. כך, בפרשת קלאבמרקט הופחת השכר בכ-75 אחוזים מהחישוב האריתמטי, כך בפרשת תבל, וכך גם בפרשת נידר, שבה אמנם הופחת השכר בכ- 50 אחוזים, אלא שמדובר היה בשכר של כשליש מהסכום שהציע כנ"ר בענייננו.

ב.
עניין קלאבמרקט, שעליו הסתמך כנ"ר בהמלצתו, אכן היה מקרה דומה עד מאוד לענייננו, ואם שם לא נדרשו בעלי התפקיד להפעיל את החברה במשך כמה חודשים, כפי שפעלו הנאמנים דנן, הרי שכנגד זה שם נשאו הנושים המועדפים במרבית השכר, בעוד שבענייננו הנושים הרגילים הם שככל הנראה נושאים במלוא שכר טרחת הנאמנים. ועוד, ששם עמד שיעור החזר הנשייה במדרגה שכר גבוהה יותר מזו שבענייננו (ר' הטבלה שבתקנה 8א(א), דבר שהצדיק שכר גדול יותר. ממילא, גם לפי החלטתי זו, זוכים הנאמנים בשכר הגדול מהשכר שנקבע בקלאבמרקט.

ג.
סברתי שיש להפחית את תוספת השכר בגין מאמץ מיוחד, שאותה הציע כנ"ר, מפני שבענייננו הסכום העיקרי של השכר מבטא כשהוא לעצמו גמול על מאמץ מיוחד, ומפני פרק הזמן הממושך לפירעון הנשייה לנושים הרגילים (ר' תקנה 8א (ב)).

לנוכח מכלול הנסיבות והשיקולים כפי שפורטו לעיל, לאור הפסיקה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים שהובאה לעיל, ובמיוחד עניין קלאבמרקט שהוא המקרה הדומה ביותר לענייננו, ולאור היכרותי את עבודתם הראויה לשבחים של הנאמנים, במיוחד בתקופה הראשונה והקשה של פעילותם, הגעתי לכלל מסקנה כי אם יתממשו תחזיות הנאמנים יעמוד שכרם הסופי על 25 מיליון ₪, בצירוף 1.14 מיליון ₪ בגין בדיקת תביעות החוב (לפי תקנה 9א).
הנאמנים זכאים גם להוצאותיהם, כמוסכם על כנ"ר בסכום של 1,000 ₪ לחודש לכל אחד מהם, ועל פי תקנה 9(ב) גם למע"מ בגין שכר הטרחה.
לעת הזו אני פוסק לנאמנים שכר ביניים - 13 מיליון ₪.

הנאמנים יבואו בדברים עם חברות הביטוח לגבי תשלום חלקן היחסי בשכר בגין החזר נשייה בסכום של 54 מיליון ₪. ככול שתהיה הסכמה היא תובא לאישור בית המשפט, וככל שלא תהיה הסכמה יגישו הנאמנים בקשה למתן הוראות לדיון בסוגיה זו, שבה ינקבו כמשיבים גם בנושים המתנגדים.

כמובן שהחלטה זו, לרבות שיעור שכר טרחת הביניים, מושתתת על הערכת סכומי החלוקה שחלק ניכר מהם צפויים להגיע לקופת הנאמנים ולהשתלם לנושים הרגילים במהלך שלוש השנים הקרובות (לאחר שחלפו כבר שנתיים מאז פסקה החברה לפרוע חובותיה). כאמור, בטרם תיפסק יתרת השכר, יהיה צורך להתאים את שכר הטרחה שמשולם עתה ושישולם כשכר סופי לסכום הנשייה הכוללת ולסכומים שישולמו בפועל לנושים, ככול שיהיו שינויים שכאלו.

טענה שבה לא דנתי היא טענתם של ארגוני החקלאים, כי אין לזכות את הנאמנים בשכר טרחה, בגין תשלום של כ- 54 מיליון ₪ ששילמו הנאמנים לנושים פיננסיים (חברות ביטוח האשראי), להשלמת החזר של 100% מנשייתם. תשלום זה נעשה על פי הסדר הפשרה עם רבוע כחול, שהעבירה את עיקרו של סכום זה לנאמנים לפי אותו הסדר. איני דן בשאלה זו שלא נשמע בה טיעון מלא ואשאיר אותה, ככול שתשוב ותיטען, לעת פסיקת השכר הסופי.



ניתנה היום,
י"ג שבט תשע"ח, 29 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.








[1]
כל הסכומים המפורטים בהחלטה זו הם על דרך הקירוב






פרק בית משפט מחוזי 31163-01/16 עו"ד אהוד גינדס (נאמן), רו"ח גבריאל טרבלסי (נאמן), אמיר ברטוב (נאמן) נ' בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, עובדי חברת מגה קמעונאות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 29/01/2018)