פסקי דין על אייל שמואלי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

39523-12/14 בל     04/02/2018




בל 39523-12/14 אייל שמואלי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 39523-12-14



לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ


ה
תובע
אייל שמואלי
ע"י ב"כ: עו"ד אסף ברק – סיוע משפטי

-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי




פסק דין


ביום 17.3.2013 התבקש התובע, מהנדס בחברת סלקום, לסייע באופן חד פעמי בפרויקט התקנת כרטיסים אלקטרוניים בארונות באתר בראש העין. גודל הכרטיסים מטר על מטר ומשקלם כבד. התובע העמיס לבדו כעשרה כרטיסים ברכבו, נסע לאתר, פרק את הכרטיסים, נשא אותם לארונות והבריג כל אחד מהם למקומו בתוך הארון. עבודתו ארכה משעות הבוקר המוקדמות עד לשעת לילה. במהלך עבודתו חש כאבים במרפק ימין, ייחס אותם לעבודה המאומצת והחריגה שביצע, אך חרף הכאבים סיים את המשימה. בשעת לילה, לאחר ששב לביתו, הבחין כי המרפק נפוח.

האם אירעה לתובע פגיעה בעבודה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

1.
ביום 17.7.17 קבע ביה"ד כי התקיימה תשתית עובדתית לקיומו של אירוע חריג בעבודת התובע:

א.
התובע, יליד
1968, מהנדס
ip
בחברת "סלקום".

ב.
ביום 17.3.13 עסק התובע במשך מספר שעות בשינוע והרמה באופן ידני של ציוד תקשורת מרכבו לאולם המתג לצורך הברגה וקיבוע של הציוד בתוך הארונות. מדובר בכרטיסים גדולים (כמטר על מטר) ובמשקל של כ-20 קילוגרמים. במהלך העבודה חש מתיחה חזקה וכאב במרפק ימין (להלן: "האירוע"). חרף הכאבים סיים את המשימה שהתבקש לבצע. לאחר כמה שעות הופיעה גם נפיחות באזור המרפק.

ג.

יצוין כי חודשיים לפני האירוע פנה התובע לרופא בעקבות כאבים ביד ימין וטופל.

2.
ביום 27.7.17 מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה רפואי מטעם ביה"ד.

3.
ביה"ד העביר את עניינו של התובע למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.

4.
ואלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

א.

ממה
סובל התובע?

"התובע סבל מכאבים במרפק ימין. אובחן בהמשך אפיקונדיליטיס לטראלית (מרפק טניס)."

ב.
האם יש קשר סיבתי בין האירוע התאונתי מיום 17.3.13 לבין הליקוי במרפק ימין של התובע?

"יש לדעתי קשר סיבתי בין האירוע לליקוי שאותר מאוחר יותר.
נקבע בהחלטה כי כאב במרפק הורגש בזמן נשיאת משאות שמשקלם כ 20 ק"ג.
מצויין גם כי היתה נפיחות במרפק בהמשך. יש בפעולה זו העברת כוחות חזקים בשרירים שמתחברים לאפיקונדיל הלטראלי במרפק.
מנגנון פגיעה של הרמת משאות כאלה שבמהלכה מורגש כאב הינו מתאים לאירוע בו נגרם או החמיר מצב של מרפק טניס.
אין פרוט ברישום בינואר 2013 מה כאב ביד ימין, כך שאיני יכול לקבוע אם היה "מצב קודם" במרפק."

5.
הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לבקשה.

6.
אלו שאלות הבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

א.
בחווה"ד ציינת כי האירוע גרם או החמיר מצב של "מרפק טניס. כיצד ניתן לדעת אם מדובר בגרימה או החמרה? אנא נמק תשובתך.

"קשה לקבוע בוודאות אם יש כאן גרימה או רק החמרה במצב קודם. (בשני המצבים יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודה למחלתו). הרישום מ 11.1.13 אינו רישום רפואי נאות. אין בו כל ציון היכן ביד היה הכאב ואין ציון ממצאי בדיקה גופנית. כאבחנה אכן מצויינת האבחנה "מרפק טניס" ולכן אם אני מקבל אבחנה זו כלשונה אזי מרפק טניס קדם לאירוע ובאירוע ארעה החמרה בו."

ב.
הנך מופנה לרישום הרפואי מחודש ינואר 13. הנך מופנה לכך שהאבחנה ברישום זה היתה "מרפק טניס. כיצד משפיע הדבר על מסקנתך לעניין הקשר הסיבתי? אנא נמק תשובתך.

ג.
הנך מופנה לרישום הרפואי הראשון לאחר מועד הארוע הנטען (5.4.13). הנך מופנה לכך שאין כל טענה להחמרה במצב לעומת ינואר 13 ואין כל אזכור של ארוע. כיצד משפיע הדבר על מסקנתך לעניין החמרה אפשרית? אנא נמק תשובתך.

"בהחלטת ביה"ד נקבע כעובדה כי בזמן העברת הציוד הכבד חש התובע מתיחה חזקה וכאב במרפק ימין, ולאחר מספר שעות הופיעה גם נפיחות. תאור אירועים זה, ובנוסף מנגנון האירוע בו עוברים כוחות חזקים בשרירים שמתחברים לאפיקונדיל הלטראלי במרפק, מתאימים בהחלט למצב בו מחלת מרפק הטניס נגרמה או לפחות החמירה באירוע."

ד.
הנך מופנה לכך שברישום הנ"ל (5.4.13) נטען כי הכאב חמור בעיקר בשעות הבוקר, בעוד שהארוע ארע לטענת התובע בשעה 17"00. כיצד משפיע הדבר על מסקנתך לעניין החמרת המצב? אנא
נמק תשובתך.

"אין קשר בין השעה בה אירע האירוע (אחה"צ) לבין הרגשתו של התובע כי כאביו ניכרים יותר בבוקר. לא נדיר שיש כאב ניכר יותר בבוקר (תחילת הפעלה לאחר מנוחה בלילה) ואין זה משנה באיזו שעה אירע הנזק."

טענות הצדדים:

7.
לטענת התובע
, לנוכח קביעת המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ולבין מחלתו של התובע, יש לקבל את התביעה.

8.
לטענת הנתבע
, היה מקום לדחות את התביעה במישור העובדתי שכן התובע לא הוכיח את קרות האירוע ומועד האירוע. עוד טוען הנתבע כי המומחה מבסס קביעתו על עובדה שאין לה בסיס בראיות (שהתובע הרגיש כאב במרפק בעת נשיאת המשאות).

המומחה טעה בקביעתו כי אין רישום בתיקו הרפואי של התובע על מצב קודם במרפק. לאחר שהועמד המומחה על טעותו קבע כי האירוע החמיר את מצבו את התובע, קביעה עובדתית שלגביה לא הוצגה כל ראיה.

הנתבע מבקש לדחות את התביעה.

הכרעה:

9.
לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות הבהרה, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

10.
ביה"ד קבע את התשתית העובדתית בהחלטה מיום 17.7.17. לפיכך, בית הדין הכריע בסוגית התרחשות האירוע הנטען.

11.
המומחה קובע באופן חד משמעי כי יש קשר בין האירוע בעבודה ליקוי במרפק ימינו של התובע.

12.
המומחה הרפואי מסביר
כי גם אם מצבו של התובע נגרם או הוחמר עקב האירוע, הרי שקיים קשר סיבתי בין האירוע למחלת התובע.

13.
הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע ז 374, 383). "לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (כב' השופט רבינוביץ' בעב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי
ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים). "הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (
דב"ע נה/0-97
קלמן סעדה-המל"ל, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

14.
מצאתי את חוות דעתו של המומחה מנומקת ומפורטת והוא קובע באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי רפואי.

15.
ברי כי לכשיגיע עניינו של התובע לוועדה הרפואית לשם קביעת אחוזי נכות,
תעיין הועדה בתיקו הרפואי של
התובע ותנכה על פי שיקול דעתה מצב רפואי קודם של התובע.

16.
התביעה מתקבלת.

17.
מאחר שהתובע מיוצג ע"י הלשכה לסיוע משפט – אין צו להוצאות.

18.
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום,
י"ט שבט תשע"ח (04 פברואר 2018),
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.









בל בית דין אזורי לעבודה 39523-12/14 אייל שמואלי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/02/2018)