פסקי דין על בנין הכסף - ניהול בניה בע"מ | פסקי דין על אליהו זהבי

6097-03/17 תאק     07/02/2018




תאק 6097-03/17 בנין הכסף - ניהול בניה בע"מ נ' אליהו זהבי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"ק 6097-03-17 זהבי נ' בנין הכסף - ניהול בניה בע"מ








מספר בקשה:

5
לפני כבוד הרשמת הבכירה נעמה פרס

המבקשת
בנין הכסף - ניהול בניה בע"מ


נגד

המשיב
אליהו זהבי





החלטה


לפני עתירת המבקשת לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה כנגדה על ידי כבוד הרשם יוחנן גבאי ביום 07.06.2017.


הצדדים ניהלו התדיינות קודמת ביניהם בבית משפט זה (ת"א (שלום, ת"א) 43935-11-13 בנין הכסף - ניהול בניה בע"מ
נ' זהבי (פס"ד פורסם במאגרים המשפטיים; 25.01.2017). שם, פסק סגן הנשיא, כבוד השופט אילן דפדי, כי על המשיב לשלם למבקשת את הסך של 61,912 ₪ (בתוספת מע"מ), תוך דחיית התביעה-שכנגד של המשיב כנגד המבקשת כאן (להלן – התובענה הקודמת).

המשיב ערער על

פסק דין
הדין בתובענה הקודמת, ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 31.01.2018 נדחה הערעור בהסכמה (ע"א (ת"א) 50229-02-17 זהבי נ' בנין הכסף - ניהול בניה בע"מ
(לא פורסם; 31.01.2018) (להלן – תיק הערעור).

לטענת המשיב, בפסק הדין בתובענה הקודמת נקבע כממצא עובדתי, כי המשיב שילם למבקשת סכום של 600,000 ₪ בגין השירותים שסיפקה לו. על סכום זה הוסף מס ערך מוסך, ובסך הכל שולם 702,000 ₪. כל תביעתו של המשיב בתובענה זו – היא להשבת סכום המע"מ, בסך 102,000 ₪, משום שלטענתו שעה שהמבקשת לא הוציאה חשבונית מס ולא העבירה את סכום המס לרשויות המס, הוא זכאי לקבל את הסכום חזרה. טענה זו מבוססת על קביעת בית המשפט בתובענה הקודמת, לפיה
"בדיון ההוכחות התברר כי בכל זמן ביצוע העבודות, התובעת
(- המבקשת דכאן – נ. פ.)
לא הקפידה כלל לתעד את הדברים אם בדרך של הוצאות חשבונות ביניים או בדרך אחרת כפי שראויה היה..."
(עמוד 9 לפסק דינו של בית המשפט בתובענה הקודמת).

משלא הוגש כתב הגנה בתובענה זו, ביקש המשיב וקיבל

פסק דין
בהעדר הגנה כמפורט לעיל.

לטענת המבקשת, פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מבוסס על טענת המבקש, לפיה הומצאה למשיבה ההזמנה לדין ביום 25.04.2017. המבקשת כופרת בכך, ולטענתה ב"כ המשיב סיכם להיפגש עם מר ראובן הבר, בעל מניות המבקשת. השניים נפגשו ברחוב שטמפר בפתח תקוה. שם קיבל מר הבר מעטפה אשר הכילה את הודעת הערעור בתיק הערעור בלבד. לטענת המבקשת, על אישור המסירה שחתם מר הבר – לא היה מצוין מספר תיק, בניגוד לאותו אישור מסירה אשר הוגש לתיק זה בתמיכה לבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה.

לטענת המבקשת כל הורתה של תובענה זו היא להימנע מהחיוב שהושת על המשיב בתובענה הראשונה, כאשר המשיב הגיש בקשה בטענת פרעתי בלשכת ההוצאה לפועל בה מבוצע פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה, על בסיס כך שניתן כנגד המבקשת

פסק דין
בתובענה זו לזכות המשיב. הא ותו לו.

לגופו של עניין נטען – כי אין לתובענה תקומה. לטענת המבקשת, אין כל בסיס לטענה כי היא לא שילמה מיסים כדין, והיא עשתה זאת כנדרש ושילמה כפי שהדבר מתחייב. עוד טענה המבקשת, כי את רובו של התשלום – שילם המשיב ישירות לנותני וספקי השירות, ולא למבקשת.

המשיב ביקש תחילה למחוק את בקשת המבקשת לביטול פסק הדין ולעיכוב ביצועו. לטענת המשיב, מר ראובן הבר מצוי תחת צו כינוס בהליך פשיטת רגל, ובהיותו בעל המניות היחידי של המבקשת – אין הוא רשאי לפעול בשמה, ונדרש אישורו של בית המשפט המחוזי לכך בתיק פשיטת הרגל. משום טענה זו – התבקשה הבהרה מטעם המשיבה נוכח סעיף 42א (ג) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן – הפקודה).

נוכח החלטתי זו צרפה המבקשת לתיק בית המשפט אישורו של הנאמן על נכסי מר ראובן הבר, עוה"ד רן שובל מיום 19.12.2017. שם נרשם, כי הנאמן נותן את הסכמתו לניהול ההליך דנן. כן צורפה הסמכתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט פבלו אקסלרד) מיום 29.11.2017 – לנאמן – להופיע בתיק הערעור, כפי שאכן עשה. כמו כן צורף פרוטוקול האסיפה הכללית של המבקשת מיום 20.10.2014 שם קיבלה האסיפה החלטה בדבר הפסקת כהונתו של מר ראובן הבר כדירקטור בחברה, ועל מינוי הגברת אדית שר-אל כדירקטורית יחידה של החברה. גברת שר-אל מונתה גם כמנהלת החברה וכמורשת חתימה יחידה ובלעדית של המבקשת.

בתגובתו טען המשיב כי עומדת לו טענת תביעה טובה, ולעומת זאת למבקשת אין כל טענת הגנה לגופה של התובענה. לעניין ההמצאה נטען – כי כתב התביעה אכן הומצא כפי שהוצהר כבר בבקשת המשיב ל

פסק דין
בהעדר הגנה, וכי ביום 25.04.2017 עת נפגש ב"כ המשיב עם מר ראובן הבר – נמסר כתב התביעה, והאחרון אף שאל את ב"כ המשיב למשמעותו של הכתב שקיבל.

בשלב זה יש לבחון את חוקיות ההמצאה שעל בסיסה ניתן פסק הדין בהעדר הגנה. המבקשת מעלה טענות קשות כלפי ב"כ המשיבה, וזה משיב בתורו – כי כתב התביעה, הוא ולא מסמך אחר, הומצא למבקשת באמצעות מר הבר ראובן. איני נדרשת לבחינתן של טענות אלה, וזאת משום שממילא מר ראובן הבר אינו מוסמך לקבל מסמכים בשם המבקשת. ואפרט:

במידע על פרטי חברה שצורף לתיק בית המשפט מרשות התאגידים במשרד המשפטים מיום 22.02.2017 עולה - כי מר ראובן הבר רשום כבעלי מניות המבקשת, דבר שלא הוכחש. אלא, שמנהלת המבקשת – היא הגברת שר-אל אדית. בהתאם, היא המוסמכת לקבל כתבי בית דין מטעם המבקשת, ולא אחר כפי שהדבר בא לידי ביטוי באופן מפורש בתדפיס זה אף אם לא היה בידי המשיב את פרוטוקול המינוי מיום 20.10.2014. מכאן, שבלי לבחון כלל את טענות המבקשת כי לא נמסר לה במעמד זה כתב התביעה בתובענה זו, אלא הודעת הערעור בתיק הערעור –שיש לקבוע, כי ההמצאה בוצעה שלא לבעל התפקיד הנכון. משום כך – יש לקבוע נפל פגם בהמצאה.

ואולם, מעבר לנדרש, למבקשת טענות הגנה טובות, באשר כתב התביעה מייחס למבקשת – אי תשלום מס. לא רק שמדובר על ייחוס עברה פלילית למבקשת, אלא שכלל לא ברור מדוע סכום המס – בשיעור המע"מ ע"ס 102,000 ₪ - שייך כלל למשיב? מס ערך מוסף הוא כסף שהמדינה זכאית לקבלו, ובין אם הועבר לידיה של המדינה (כטענת המבקשת), ובין אם לא הועבר (כטענת המשיב) – לא ברור כלל מדוע המשיב זכאי לקבלו. זאת ועוד, המבקשת טענה – כי רובו של הסכום עליו מחושב המע"מ (600,000 ₪) – לא שולם לה ישירות, אלא לנתוני שירות וספקים אחרים שעבדו עבור המשיב, ומשכך כלל לא ברור מדוע המשיב זכאי לקבלת התשלום מהמבקשת, אף אם נניח כי הוא זכאי לקבל סכום כסף שהוא שווה לסכום המס שלא הועבר לרשויות המס (ואיני קובעת זאת).

משום כך – דינו של פסק הדין להתבטל.

בכל הנוגע לכשירות המבקשת להגיש את הבקשה: בחנתי טענה זו, ולאחר שהוגשו המסמכים שהוגשו השתכנעתי שיש לדחותה. ראשית, אם טענתו של המשיב היא, כי המבקשת לא רשאית לנקוט כל הליך משום שבעל המניות היחידי שלה (מר ראובן הבר) בצו כינוס וצו פשיטת רגל – מדוע אם כן הוא רשאי לנקוט בהליך כנגד המבקשת מבלי לקבל את אישורו של בית המשפט של פשיטת רגל? אין כמובן לקבל טענה זו על שני אדניה.
אך שנית וחשוב יותר, המבקשת צרפה לתיק בית המשפט אישורו של הנאמן על נכסי מר ראובן הבר – המאשר לנהל את ההליך. דיי בכך כדי לספק את הנדרש לפי סעיף 42א (ג) לפקודה:

"חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן..."


עולה מכאן, כי הנאמן רשאי לאשר את אשר אישר. יתרה מזאת, בהתאם לסעיף 42א (ד) לפקודה, קובע בין היתר:

"...ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה פושט הרגל מייסד או בעל ענין כאמור".


משכך, ושעה שהגברת שר-אל היא המנהלת של המבקשת, היא מורשית החתימה שלה, והיא נתנה ייפוי כוח לב"כ המבקשת לנקוט בפעולות משפטיות בשמה בתובענה זו (ובין היתר הגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולניהולו של התיק) – הרי שדי בכך כדי להצביע על כשירותה של המבקשת לנהל את ההליך דנן. לבסוף, כפי שעולה מהוראת סעיף 42א (ד) לפקודה – אף אם היה פגם באישור היותו של מר ראובן הבר כבעל עניין במבקשת (או בנקיטת ההליך דנן), אין בכך כדי לפגום בפעולות שננקטות על ידי המבקשת, בין היתר הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, או ניהול ההגנה בתובענה זו.


לפני סיכום אתייחס לכך, שבניגוד לנטען על ידי המשיב, המבקשת יוסדה ביום 28.03.2012, בעוד צו הכינוס כנגד מר ראובן המר ניתן ביום 24.11.2015, וצו פשיטת רגל ביום 14.09.2017 – הרבה לאחר ייסודה (נתונים אלה מתדפיס של רשם החברות כאמור, ומתדפיס תיק פשיטת הרגל של מר ראובן הבר – שניהם צורפו על ידי המשיב לתגובתו הראשונית).


בסיכום כל האמור לעיל – אני מורה על ביטול פסק הדין.
התובע (המשיב) יידרש תוך 7 יום לאפשרות החלת תקנה 214 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ולפיה תינתן למבקשת רשות להתגונן כנגד התובענה, לאור טענות ההגנה שנסקרו לעיל.

המזכירות תפתח את התיק מחדש.
ככל שנפתח תיק הוצאה לפועל לביצועו של פסק הדין בתובענה זו – אני מורה על סגירתו ועל ביטול כל ההליכים שננקטו במסגרתו, ככל שננקטו.


בנסיבות העניין ונוכח המפורט לעיל – איני עושה צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

תז"פ 20.2.18.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 6097-03/17 בנין הכסף - ניהול בניה בע"מ נ' אליהו זהבי (פורסם ב-ֽ 07/02/2018)